Volume III

Pinchas

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 221a, reference page 17 of 94.

Current daf
221a
Reference units
94

Daf 221a

Unpointed Text

221a.1 בעינא למתבע מנך.

221a.2 חד דאתון אמרין דיתבני לכו בי מקדשא אחרא - והא לא הוו למבני אלא תרי זמנין - בית ראשון ובית שני! בית שלישי לא תשכח באורייתא?! והא מה דהוה ליה למבני כבר אתבנון, ולעולם לית ביה יתיר דהא תרי בתי ישראל קרא לון קרא. וכתיב "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון".

221a.3 ותו דאתון אמרין דאתון קרבין למלכא עלאה יתיר מכל שאר עמין. מאן דמתקריב למלכא איהו חדי (יתיר) תדיר בלא צערא בלא דחילו ובלא דחיקו. והא אתון בצערא ובדחקא וביגונא תדיר יתיר מכל בני עלמא, ואנן לא אתקדים לן צערא ודחקא ויגונא כלל. אנן קריבין למלכא עלאה ואתון רחיקין מניה, ועל דא אית לכו צערא ודחקא אבלא ויגונא מה דלא אית לן.

221a.4 ותו דאתון לא אכלי נבלה וטרפה בגין דתהוון בריאין וגופא דלכון להוי בבריאותא. אנן אכלינן כל מה דבעינן ואנן תקיפין בחילא בבריאותא וכל שייפון דילן בקיומייהו. ואתון דלא אכלין - חלשין כלכו במרעין בישין ובתבירו יתיר מכל שאר עמין. עמא דסני לכון אלהכון בכלא!

221a.5 סבא סבא לא תימא לי מדי! דלא אשמעינך ולא אקבל מנך! זקיף עינוי ר' אליעזר ואשגח ביה ואתעביד תלא דגרמי.

221a.6 כיון דנח רוגזיה, אהדר רישיה ובכה ואמר "יי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ". כמה תקיף חילא דשמא קדישא תקיפא בכל ארעא! וכמה חביבין מלי דאורייתא! דלית לך מלה זעירא דלא תשכח לה באורייתא, ולית מלה זעירא דאתיא באורייתא דלא נפקת מפומיה דקב"ה.

221a.7 מלין אלין דשאל ההוא רשע - אנא שאלנא יומא חד לאליהו ואמר דהא במתיבתא דרקיעא אתסדרו קמיה דקב"ה והכי הוא. דכד נפקו ישראל ממצרים - בעא קב"ה למעבד לון בארעא כמלאכין קדישין לעילא, ובעא למבני לון ביתא קדישא ולנחתא ליה מגו שמי רקיעין ולנטעא לון לישראל נציבא קדישא כגוונא דדיוקנא דלעילא. הדא הוא דכתיב "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך". באן אתר? "במכון לשבתך פעלת יהו"ה" - בההוא דפעלת אנת יהו"ה ולא אחרא. "מכון לשבתך פעלתך יהו"ה" - דא בית ראשון. "מקדש אדני כוננו ידיך" - דא בית שני. ותרווייהו אומנותא דקב"ה אינון. ומדארגיזו קמיה במדברא מיתו ואכנס לון קב"ה לבנייהו בארעא (אליפו עובדיהון) וביתא אתבני על ידא דבר נש. ובגין כך לא אתקיים. ושלמה הוה ידע דבגין דהאי עובדא דבר נש - לא יתקיים. ועל דא אמר "אם יהו"ה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו" (תהלים קכז, א) דהא לית ליה ביה קיומא. ביומוי דעזרא גרם חטאה ואצטרכון אינון למבני ולא הוה ביה קיומא.

221a.8 ועד כען בניינא קדמאה דקב"ה לא הוה בעלמא. ולזמנא דאתי כתיב "בונה ירושלם יהו"ה" (תהלים קמז, ב) - איהו ולא אחרא. ובניינא דא אנן מחכאן, ולא בניינא דבר נש דלית ביה קיומא כלל. בית ראשון ובית שני - יחית לון קודשא בריך הוא כחדא מלעילא; בית ראשון באתכסיא, ובית שני באתגליא. ההוא בית להוי באתגליא דאתקרי בית שני דיתחזי לכל עלמא אומנותא דקב"ה חדוה שלים ורעותא דלבא בכל קיומא. ההוא בית ראשון באתכסיא אסתלק לעילא על גבוי דההוא דאתגלייא, וכל עלמא יחמון ענני יקר דסחרן על גבי דההוא דאתגלייא, ובגו דאינון עננין הוי בית ראשון בעובדא טמירא דסליק עד רום יקר שמייא. ובניינא דא אנן מחכאן, ועד כען לא הוה בעלמא. דאפילו קרתא דירושלם לא ליהוי אומנותא דב"נ דהא כתיב "ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב וגו'". אי לקרתא כתיב הכי - כל שכן ביתא דאיהו דיורא דיליה. ועובדא דא הוי אתחזי למהוי ברישא כד נפקו ישראל ממצרים. ואסתלק עד לסוף יומין בפורקנא

221a.9 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

221a.1 אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, מִסְתָּכַּל הֲוִינָא, שְׁמִירָה בַּלֵּב אִיהוּ וַדַּאי, (דחמא בלב) (ס"א ולב דוגמא דלב עילאה) וְעַל דָּא שָׁמוֹר בַּלֵּב, וְלָאו בַּאֲתָר אַחֲרָא. זְכִירָה בַּזָּכָר, בְּמוֹחָא, דְּרָכִיב וְשָׁלִיט עַל הַלֵּב. וְלֵית זְכִירָה אֶלָּא בְּמוֹחָא. וְעַל דָּא זָכוֹר לְזָכָר וְשָׁמוֹר לִנְקֵבָה. מוֹחָא דְּאִיהוּ דְּכוּרָא, רָכִיב וְשָׁלִיט עַל הַלֵּב. לֵב שַׁלִּיט וְרָכִיב עַל הַכָּבֵד. כָּבֵד סָמָאֵל וְנָחָשׁ דָּא בְּדָא, וְאִיהוּ חַד. (ס"א ואינון דכר ונוקבא) יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְכָבֵד. וְעַל דָּא בְּקוֹרְבָּנָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, דָּא נָחָשׁ. כָּבֵד מֵיכְלָא דִּדְכוּרָא, רָזָא דְּסָמָאֵ"ל.

221a.2 וּכְגַוְונָא דְּנֹחַ, שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ. אוּף הָכִי שָׁלַח נִשְׁמְתָא בָּאָדָם. רוּחֵיהּ בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ. וּבְגִין דָּא צָרִיךְ בַּר נָשׁ לְפַקְדָּא לָהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהילים ל״א:ו׳) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. וְאִם הִיא אֲסִירָא בְּחוֹבוֹי דְּגוּפָא, בִּידָא דְּחַיָּילִין דְּיֵצֶר הָרָע, מַה כְּתִיב, בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת.

221a.3 וְעוֹד בְּזִמְנָא דְּאִיהִי חַיֶּיבֶת, מַה כְּתִיב בְּרוּחֵיהּ, (משלי י״א:כ״א) יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע. דְּאָזִיל מִיָּד לְיָד, בְּמַשִׁרְיָין דְּיֵצֶר הָרָע, דְּשַׁרְיָין עָלֵיהּ בְּחוֹבִין דִּילֵיהּ, וְזַרְקִין לֵיהּ מֵאֲתָר לַאֲתָר. וְהַאי אִיהוּ דְּאַחְזֵי גַּרְמֵיהּ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אוֹ בְּמַלְכוּ אַחֲרָא, וּלְזִמְנִין בָּאַשְׁפָּה, כְּפוּם חוֹבוֹי. וְאִי אִיהוּ זַכָּאָה, כָּל מַשִׁרְיָין דְּיֵצֶר טוֹב כֻּלְּהוּ, (יחזקאל א׳:ח׳) וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת, לְקַבְּלָהּ רוּחֵיהּ, וְסַלְּקִין לֵיהּ לְעֵילָּא, לַאֲתָר דְּחֵיוָן דְּכֻרְסְיָיא, וְתַּמָּן חֲזֵי, כַּמָה חֶזְיוֹנוֹת, דִּמְיוֹנוֹת, וּמַרְאוֹת דִּנְבוּאָה. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּחֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִׁים בַּנְּבוּאָה. וְעוֹד (תהילים פ״ו:ב׳) שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, אַף עַל גַּב דּאוּקְמוּהַ בַּגְּמָרָא וְלָא חָסִיד אֲנִי שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יְשֶׁנִים עַד ד' שָׁעוֹת וַאֲנִי (תהילים קי״ט:ס״ב) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וכו' וַאֲנִי יָדַי מְלוּכְלָכוֹת בְּדָּם שַׁפִּיר וְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ. מִיָד אִזְדָּמַן לֵיהּ צְפָרְדְּעַ וְאָמַר לֵיהּ לָמָּה אַתְּ מְשַׁבַּחַת גַרְמָךְ לְמֵימָר חֲצוֹת לַיְלָה אֲקוּם לְהוֹדוֹת לָּךְ וַאֲנָא כָּל לֵילְיָא לָא שָׁכִיבְנָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ וּלְנָגְנָא קַמֵּיהּ. אֲמָר דָּוִד וַוי לְמְמָנָא דְּהַהוּא צְפָרְדְּעַ דְלָא יָדַע מַאי דְּאֲנָא אֲמֵינָא דְלָא אֲמֵינָא כִּי חָסִיד אֲנִי.

221a.4 אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן. וְלֹא עָם הָאָרֶץ חָסִיד. דְּאוֹרַיְיתָא אִתְיְהִיבַת מִימִינָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ חֶסֶד. וּבְגִין דָּא, מַאן דְּאִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְקְרֵי חָסִיד. בְּגִין דָּא, אֲמֵינָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שָׁמְרָה נַפְשִׁי, וְלָא תִּדוּן לָהּ כְּעוֹבָדֵי אִלֵּין עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוּ וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. וְאִי תֵּימָא, כַּמָּה עַמֵּי הָאֲרָצוֹת אִינּוּן דְּעָבְדוּ חֶסֶד. אֶלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ, אֵי זֶהוּ חָסִיד, זֶה הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ. כְּגוֹן דָּוִד דְּהֲוָה מְחַבֵּר. וּמַאי הֲוָה מְחַבֵּר, אוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָּא הֲוָה מְחַבֵּר עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין דָּא, שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי.

221a.5 וְכַד בַּר נָשׁ מִית, מַה כְּתִיב בָּהּ בְּהַאי נֶפֶשׁ (משלי ו׳:כ״ב) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ לִתְחִיַּית הַמֵּתִים, הִיא תְשִׂיחֶךָ. דָּא לִתְחִיַּית הַמֵּתִים שַׁפִּיר, דְּיוֹקִים לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, אֲבָל לְאַגְרָא לְנִשְׁמְתָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, מַאי הֲוִי.

221a.6 אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלְבִּישׁ לָהּ כְּקַדְמֵיתָא בַּעֲנָנֵי כָּבוֹד. כְּקַדְמֵיתָא תֵּיעוּל בְּמַרְאָה, דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דְּגוּפָא, כָּלִיל בְּרמ"ח אֵיבָרִים. אוּף הָכִי תֵּיעוּל בַּמַרְאָה, כָּלִיל בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה פִיקּוּדִין וּבְרמ"ח. נְהִירִין דְּמִתְפָּרְשָׁן מֵהַהוּא מַרְאָה. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (במדבר י״ב:ו׳) וַיֹּאמֶר אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְיָ בַּמַרְאָה אֵלָיו אֶתְודָּע. וּבִלְבוּשִׁין דַּעֲנָנֵי כָּבוֹד (בראשית ט׳:ט״ז) וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָאָה הַמְּאִירָה. (במדבר י״ב:ו׳) בַּחֲלוֹם אֲדַבֵּר בּוֹ, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְּלָא נַהֲרָא. כָּלִיל מִשס"ה נְהִירִין, כְּחֻשְׁבַּן יְשֵׁנָה. וְהַיְינוּ (שיר השירים ה׳:ב׳) אֲנִי יְשֵׁנָה. חַד בְּעָלְמָא דֵּין. וְחָד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְאִינּוּן בְּעוֹבְדֵי יְדוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

221a.7 וְרָזָא דִּלְהוֹן, (שמות ג׳:ט״ו) זֶה שְּׁמִי לְעוֹלָם. יָ"הּ עִם שְׁמִי, שָׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁשִׁים. ו"ה עִם זִכְרִי, מָאתַּיִם וּשְׁמֹנָה וְאַרְבָּעִים. וְכָרוֹזִין נַחְתִין וְסַלְּקִין קַמֵּיהּ, הָבוּ יְקָר (ס"א לדיוקנא) לִיקָרָא דְּמַלְכָּא.

221a.8 וְהַיְינוּ (בראשית א׳:כ״ז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ. וְהוּא דְּעֲבַד לֵיהּ בִּתְרֵין דִּיוּקְנִין, בִּתְרֵין גַּנִּים (נ"א פנים) דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ (שיר השירים ה) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים אִיהוּ עִילַּת עַל כֹּלָּא דְּאִתְּמַר עָלָהּ (דברים ד׳:ט״ו) כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה. וְעַל שְׁאַר דִּיוּקְנִין כְּתִיב, תְּמוּנַת כָּל וְגוֹ'. (במדבר י״ב:ח׳) וּתְמוּנַת יְיָ יַבִּיט. וְתרי"ג מַלְאָכִין סַלְּקִין לָהּ לְנִשְׁמְתָא. בְּאִלֵּין דִּיוּקְנִין, כֻּלְּהוּ וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת, לְקַיֵּים קְרָא דִּכְתִּיב בְּהוֹן (שמות י״ט:ד׳) וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי.

221a.9 כְּגַוְונָא דְּנַפְקוּ מִמִּצְרַיִם, וְאַזְלוּ בַּעֲנָנֵי כָּבוֹד, וּבְכָל הַהוּא יְקָר, כְּהַהוּא גַּוְונָא תְּהֵא מַפְקָנוּתָא דְּנִשְׁמְתָא, מִגוּפָא דְּטִפָּה סְרוּחָה, לְמֵיזָל לִתְרֵין גַּנִּים, דְּאִתְבְּרֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא דִּלְהוֹן בְּשֵׁם יְיָ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר, (תהילים צ״ו:י״א) יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ. בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיֵּים בְּבַּר נָשׁ (ישעיהו ל׳:כ׳) וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ לְגַבָּיךְ, (ישעיהו ו׳:ב׳) בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָּנָיו, אֶלָּא וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ. וּמִסִּטְרָא דְּאִלֵּין מַרְאוֹת, זָכָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הֲשָׁלוֹם, רַבָּן שֶׁל נְבִיאִים וַחֲכָמִים. אָמַר בּוּצִינָא קַדִישָׁא, אַנְתְּ הוּא דְּזָכִית בְּחַיָיךְ, לְמָה דְּיִזְכּוּן צַדִיקַיָּא בָּתַר חַיֵּיהוֹן, זַכָּאָה חוּלָקָךְ.

221a.10 דָּבָר אַחֵר שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, אֲמַאי. כְּדֵי שֶׁאֶתְחָסֵּד עִם אֲנִ"י. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ אֲנִ"י וָה"וּ. וַוי לֵיהּ לְמַאן דְּאַפְרִישׁ אֲנִי מִן הוּא. דְּאִתְּמַר (תהילים ק׳:ג׳) הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ. דְּכֹלָּא חַד בְּלָא פִּרוּדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל״ב:ל״ט) רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. אֲנִי יְדוָֹ"ד, אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר. וְדָא אֲנִי מִן אֲדֹנָ"י. יְדוָֹד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא.