Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 224a, reference page 23 of 94.
- Current daf
- 224a
- Reference units
- 94
Daf 224a
Unpointed Text
224a.1 אמר רבי פנחס מסתכל הוינא, שמירה בלב איהו ודאי, ולב דוגמא דלב עלאה, ועל דא שמור בלב ולאו באתר אחרא. זכירה בזכר במוחא, דרכיב ושליט על הלב, ולית זכירה אלא במוחא. ועל דא זכור לזכר ושמור לנקבה. מוחא דאיהו דכורא - רכיב ושליט על הלב. לב שליט ורכיב על הכבד. כבד - סמאל ונחש, ואינון דכר ונוקבא,
224a.2 השמים ועל הארץ ועל ד' רוחות עלמא. ב' - שמים וארץ. ג' - עמודא סביל לון. ד' - ארבע חיון. ה' - כרסייא. ו' - שית דרגין לכרסייא.
224a.3 ועוד א ב ג ד ה ו ז ח ט - אדם. י' - ייחוד דיליה מלכות עשיראה. דאדם תשע איהו לקבל תשע אתוון.
224a.4 זכאין אינון ישראל דידעין רזא דמאריהון!
224a.5 דבר אחר: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי". ר' יהודה אמר בקרבנא אית עשן ואית ריח ואית ריח ניחח.
224a.6 עשן איהו מסטרא דדינא. הדא הוא דכתיב "כי אז יעשן אף ה'", "עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל".
224a.7 "ריח ניחחי" - רחמי. "וריח אפך כתפוחים".
224a.8 אמר רעיא מהימנא, והא תרוויהו עשן וריח אינון באף וקראין סהדין! חד: "עלה עשן באפו". ותניינא "וריח אפך כפתוחים". ואמאי אתקרי חד עשן דינא ותניינא רחמי? אלא בחוטמא אית תרין חלונין ואתמר בשמאלא "עלה עשן באפו". מאי "עלה"? אלא מלבא דאיהו בשמאלא לקבל גבור מימינא נחית רוחא לגביה לקררא ליה ולשככא רוגזיה מסטרא דחסד דתמן מוחא. חכמה לימינא - הרוצה להחכים ידרים. בינה בלבא כלפי שמאלא - הרוצה להעשיר יצפין. ובגין דא "עלה עשן באפו" מן בינה לגבי חכמה דאיהי לימינא ומקבל ליה בחדוה בנגונא דליואי. והאי עשן לא סליק אלא על ידי אש דאדליק בעצים דאינון אברים מליין פקודין עצי עולה. מארי תורה אורייתא דאיהי אדליקת בהון אש בתוקפא דגבורה ועלה עשן בהון בבינה - עשן המערכה. ומדסליקת לאף אתקרי קטרת. הדא הוא דכתיב "ישימו קטורה באפך". ולית דבטיל מותנא בעלמא כקטרת דאיהו קשורא דדינא ברחמי עם ריח ניחח באף תרגום ד'קשר' - "קטירו".
224a.9 אמר ר' יהודה, זכאה חולקנא דרווחנא מלין סתימין באתגלייא!
224a.10 עוד אמר בוצינא קדישא דבתר דצלותא איהי כקרבנא. מאן דיימא פטום הקטרת בתר תהלה לדוד בטיל מותנא מביתא.
224a.11 אמר רעיא מהימנא, כען בעי למנדע איך אתקינו צלותין לקבל קרבנין? אלא תלת צלותין לקבל "את הכבש האחד תעשה בבקר" - דא צלותא דשחרית דאתמר בה "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את יהו"ה", ואוקמוה רבנן דלית עמידא אלא צלותא. "ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" - לקבל צלותא דמנחה דתקין לה יצחק. הדא הוא דכתיב "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", ולית 'שיחה' אלא צלותא. צלותא דערבית לקבל אמורין ופדרין דמתאכלין כל הלילה - הדא הוא דכתיב "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש", ולית 'פגיעה' אלא צלותא.
224a.12 אדהכי דאנן באתר דא - אמאי כתיב "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא"? וכי לא הוו ליה כרים וכסתות למשכב?! אלא הואיל ואתא חתן לגב כלה - אף על גב דלא הוה ארחוי למשכב אלא בכרים וכסתות ואיהי יהיבת ליה אבנים למשכב - יקבל כלא ברעותא דלבא. והא אתמר. ואוף הכי אתמר בחבורא קדמאה מאי דכתיב "ויאמר יעקב כאשר ראם". אמר ר' שמעון: תיב ואימא קרא (ככתוב דף רכ"ה ע"ב "אלא פגיעה" ברעיא מהימנא שם).
224a.13 אמר רעיא מהימנא לית קרבנין אלא לרחקא סטרין מסאבין ולקרבא דרגין קדישין. ואתמר בחבורא קדמאה דלהון (ערקין דכבדא אלין אישים וכל אינון חיילין ואתמר) ערקין דכבדא אית מנהון רברבין, אית מנהון רברבין וזעירין. ומתפשטין מנהון לכמה סטרין. ואלין נטלין אברין ואמורין ופדרין דמתאכלין כל הלילה דהא קרבן כלא ליהו"ה.
224a.14 אמר בוצינא קדישא: רעיא מהימנא! והלא אמרת לעיל דקרבנין דקב"ה לאו אינון אלאל לקרבא י' בה', ו' בה'? אלא אע"ג
Pointed Text
224a.1 וְתוּ, לָא שָׁבִיק לִמְקַטְרְגָא לְאוֹלְפָא עָלֵיהּ חוֹבָא מוּמָא. דְּבַר נָשׁ יַקְדִים וְיֵימָּא, וְלָא יָהִיב דּוּכְתָא לְאַחֲרָא לְמֵימַר. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחִיל לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי כ״ח:י״ג) וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרוּחָם.
224a.2 בְּיוֹמֵי דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, מְתַקְּנִין בֵּי דִּינָא כּוּרְסְיָיא לְמַלְכָּא, לְמֵידָן כָּל עָלְמָא. וְיִשְׂרָאֵל עָאלִין בְּקַדְמִיתָא בְּדִינָא קַמֵּיהּ, דְּלִיפוּשׁ רַחֲמֵי. (ס"א קמיה דליפוש רוגזא) תְּנָן וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, יוֹם בְּיוֹמוֹ מַאי הוּא. אֶלָּא הָנֵי תְּרֵי יוֹמִין דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אֲמַאי תְּרֵי יוֹמִין. בְּגִין דְּאִינּוּן תְּרֵי בֵּי דִּינָא, דְּמִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא. דִּינָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ קַשְׁיָא, בְּדִינָא תַּתָּאָה, דְּאִיהוּ רַפְיָא, וְתַרְוַויְיהוּ מִשְׁתַּכְחֵי.
224a.3 וְעַל דָּא לָא יַדְעֵי הָנֵי בַּבְלָאֵי, רָזָא דִּיבָבָא וִילָלוּתָא, וְלָא יַדְעֵי דְּתַרְוַויְיהוּ אִצְטְרִיכוּ, יְלָלוּתָא דְּאִיהוּ דִּינָא תַּקִּיפָא. תְּלַת תְּבִירִין דְּאִיהוּ דִּינָא רַפְיָא, גְּנוּחֵי גָּנַח רַפְיָא. אִינּוּן לָא יַדְעֵי, וְעַבְדִין תַּרְוַויְיהוּ. וַאֲנָן יַדְעֵינָן, וְעַבְדֵינָן תַּרְוַויְיהוּ. (ס"א ועל דא רזא דיבבא ויללה ותרווייהו אצטריכו, הני בבלאי, אינון לא ידעי, ועבדין תרווייהו.) וְכֹלָּא נָפְקִין לְאֹרַח קְשׁוֹט.
224a.4 פָּתַח וְאָמַר, (תהילים פ״א:ד׳) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵנוּ. תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, מַאי בַחֹדֶשׁ. דָּא בֵּי דִּינָא רַפְיָא, דְּאִקְרֵי חֹדֶשׁ. בַּכֶּסֶה: (כס דעלמא עילאה, כ"ס ה' דא פחד יצחק דאיהו כס למלכא עילאה, תו בכסה) דָּא דִּינָא קַשְׁיָא, פַּחַד יִצְחָק. דִּינָא דְּאִתְכַּסְיָיא תָּדִיר, דְּלָאו אִיהוּ דִּינָא בְּאִתְגַּלְיָיא. כִּי חֹק, דָּא דִּינָא רַפְיָא. וּמִשְׁפָּט, (דא דינא קשיא) דָּא דִּינָא בְּרַחֲמֵי. וְתַרְוַויְיהוּ אִינּוּן כַּחֲדָא. בְּגִין כָּךְ תְּרֵין יוֹמִין, וְתַרְוַויְיהוּ בְּרָזָא חֲדָא.
224a.5 (תהילים פ״ט:ט״ז) אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה וְגוֹ', לָא כְּתִיב שֹׁמְעֵי, אוֹ תּוֹקְעֵי תְרוּעָה, אֶלָּא יוֹדְעֵי תְרוּעָה. בְּגִין (ס"א כגון) חַכִּימִין דְּדַיְירִין בַּאֲוִירָא דְּאַרְעָא קַדִישָׁא, אִינּוּן יֹדְעֵי תְרוּעָה. רָזָא דִּתְרוּעָה, כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהילים ב׳:ט׳) תְּרוֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל. מַאן עַמָּא כְּיִשְׂרָאֵל, דְּיַדְעִין רָזִין עִלָאִין דְּמָארֵיהוֹן, לְמֵיעַל קַמֵּיהּ, וּלְאִתְקְּשַׁרָא בֵּיהּ. וְכָל אִינּוּן דְּיַדְעֵי רָזָא דִּתְרוּעָה, יִתְקָרְבוּן לְמֵיהַךְ בְּאוֹר פָּנָיו דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְדָא אוֹר קַדְמָאָה דְּגָנִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּיא. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְמִנְדַּע לָהּ.
224a.6 כְּתִיב (ויקרא ט׳:י׳) הַיּוֹתֶרֶת מִן הַכָּבֵד. וּכְתִיב (ויקרא ג׳:ד׳) וְאֶת הַיּוֹתֶרֶת עַל הַכָּבֵד. (בתר דעבידת ניאופא, אסתליק עליה.) יוֹתֶרֶת מִן הַכָּבֵד, דָּא אֵשֶׁת זְנוּנִים, דְּאַזְלָא וְנָפְקָא מִן הַכָּבֵד, לְאַסְטָאָה בְּנֵי עָלְמָא, וּלְאַסְטְנָא עָלַיְיהוּ. וְשַׁבְקַת לִדְכוּרָא, לְמֶעְבַּד זְנוּנִים. וּבְגִין דָּא הַיּוֹתֶרֶת מִן הַכָּבֵד, יוֹתֶרֶת עַל הַכָּבֵד. בָּתַר דְּעַבְדַת נִיאוּפָא, אִסְתָּלָקַת עָלֵיהּ. מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה. אִתְגַּבְּרַת עַל בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ כָּבֵד, בְּכַעַס דְּמָרָה, אֵשֶׁת מְדָנִים, וָכַעַס, דְּשַׁלְטָא אִיהִי עַל דְּכוּרָא דִּילָהּ. מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה שַׁלְטָא עַל הַכָּבֵד, אֵשֶׁת מְדָנִים וָכַעַס.
224a.7 יוֹתֶרֶת מִן הַכָּבֵד, מִן הַכָּבֵד נָפְקָא לְאַבְאָשָׁא לְכָל עָלְמָא, וּלְמֶעְבַּד נִיאוּפִין עִם כֹּלָּא. לְבָתַר אִיהִי סַלְּקָא לְגַבֵּי דְּכוֹרָא, מֶצַח אִשָּׁה זוֹנָה, בְּעַזּוּתָא דְּאַנְפִּין, וּכְדֵין אִיהִי עַל הַכָּבֵד. וְעוֹד, יוֹתֶרֶת מִן הַכָּבֵד אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא אַחֲרָא, בָּתַר דְּנַפְקַת לְנַאֲפָא עִם כֹּלָּא, יְהִיבַת שִׁיּוּרִין לְבַעְלָהּ, וְהַאי אִיהִי יוֹתֶרֶת מִן הַכָּבֵד.
224a.8 מִגּוֹ כָּבֵד, וְיוֹתֶרֶת דִּילָהּ, נַפְקַת מָרָה, וְאִיהִי חַרְבָּא דְּמַלְאָךְ הַמָּוְת, דְּנַפְקוּ מִנָּהּ טִפִּין מְרִירָן לְקַטְלָא בְּנֵי נָשָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ה׳:ד׳) וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה. וְאִיהִי תַּלְיָא בַּכָּבֵד, כָּל מַרְעִין וּמוֹתָא בֵּיהּ תַּלְיָין. וְהַהוּא יוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (משטנא) מְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, לְמִכְנַשׁ כָּל חוֹבֵי עָלְמָא וּכְדֵין כָּל אֵבָרִין דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, אִינּוּן בְּעָאקוּ, דְּאִינּוּן אֵבָרֵי דְּמַטְרוֹנִיתָא, (משלי כ׳:כ״ז) נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם, שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא. וּכְדֵין כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעָאקוּ, וְנַטְלֵי שׁוֹפָר לְאַתְּעָרָא בֵּיהּ הַהוּא תְּקִיעָה וּשְׁבָרִים וּתְרוּעָה.
224a.9 אֲבָל חֵילִין דְּאוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אִינּוּן מִסִּטְרָא דְּפֵרוּדָא. וַוי לְמַאן דְּגָרִים בְּחוֹבוֹי, לְאַעֲלָא אַתְוָון וְחֵיוָן וִיסוֹדִין. דְּמִיָּד אִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִיִשְׂרָאֵל. וְיִיעָלוּן אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בֵּינַיְיהוּ. לֵית לוֹן קְרִיבוּת בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלֵית קוֹרְבְּנִין בְּחוּצָּה לָאָרֶץ. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ רַבָּנָן, הַדָּר בְּחוּצָּה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין, נַחְתּוּ כָּל אַתְוָון קַדִּישִׁין, וְחֵיוָן קַדִּישִׁין, וְד' יְסוֹדִין, לְגַבֵּיהּ, וּבָרִיכוּ לֵיהּ וְאָמְרוּ, עַל יְדָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא, נָחִית עֲלָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְקָרְבִין זִינָא לְזִינֵיהּ, בְּרִיךְ אַנְתְּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאַרְבַּע יְסוֹדִין. כְּעַן אִתְבְּרִיר כֹּלָּא עַל בּוּרְיֵיהּ. (ע"כ רעיא מהימנא) (ובחבורא קדמאה קיבה רל"ד ע"ב)
224a.10 פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לא) בְּטַח בַּיְיָ וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. בְּטַח בַּיְיָ, כַּדְּקָא יָאוּת. וַעֲשֵׂה טוֹב, תִּקּוּנָא דִּבְרִית קַדִּישָׁא. דִּתְּהֵא מְתַקֵּן לֵיהּ, וְנָטִיר לֵיהּ כַּדְּקָא יָאוּת. וְאִי תַּעֲבִיד דָּא, אַנְתְּ תְּהֵא הָכָא בְּאַרְעָא, וְיִתְּזָן מִנָךְ, וְיִתְפַּרְנֵס מִנָךְ, הַהִיא אֱמוּנָה דִּלְעֵילָּא.
224a.11 וְתוּ, (ס"א מתקן ליה ונטיר ליה. שכן ארץ ארץ קדישא עילאה ארץ החיים דההיא ארץ תשרי בההוא טוב. ורעה אמונה ההיא אמונה דלעילא יתזן ויתפרנס מניה על ידך. ואי תעביד דא) תִּתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִתֵּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ. כָּל דָּא אִתְתְּקָנַת בְּתִקּוּנָא דִּבְרִית. כֵּיוָן דְּאִתַּקָנַת בְּרִית, אִתְּקַן כֹּלָּא. פִּנְחָס בְּגִין דְּקַנֵּי עַל בְּרִית דָּא, זָכָה לְכֹלָּא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּאָגִין עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבֵיהּ אִתְקַיָּים וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ. דְּהָא סָלִיק וְאִתְקְשַׁר לְעֵילָּא, (ואנהיר) בְּאוֹר קַדְמָאָה דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְגָנִיז לֵיהּ. בְּהַהוּא אוֹר דְּאִתְהֲנֵי אַבְרָהָם מִנֵּיהּ, וְאַהֲרֹן כַּהֲנָא אִתְקְשַׁר בֵּיהּ.
224a.12 לְבָתַר דְּאִסְתַּלָּק לְכַהֲנָא רַבָּא, לָא אַדְכַּר לֵיהּ קַטְלָנוּתָא דְּזִמְרִי, וְלָא יָאוּת בְּגִין דְּלָא יִתְאֲחָד כְּלַל בְּעַנְפּוֹי דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא אִתְחֲזֵי לְאַדְכְּרָא עָלֵיהּ. דְּכָל מַאן דְּקָטִיל, עַנְפִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא אִית בֵּיהּ. וּפִנְחָס הָא מִתְאֲחִיד בִּימִינָא, וְלֵית לֵיהּ חוּלָק בְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּלָל, וְעַל דָּא לָא אַדְכַּר הָכָא. מַה דְּאִתְחֲזֵי שְׁבָחָא, אִיהוּ גְּנַאי לֵיהּ, וּנְחִיתוּ מִדַּרְגָּא עִלָּאָה דְּאִתְאֲחִיד בֵּיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב הַמּוּכֶּה אֲשֶׁר הוּכָּה סְתָם, וְשֵׁם הָאִשָׁה הַמּוּכָּה, וְלָא אַדְכַּר עַל יְדָא דְּמַאן.
224a.13 אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, זַכָּאָה דָּרָא דְּשַׁמְעִין מִילָךְ בְּאוֹרַיְיתָא, וְזַכָּאָה חוּלָקִי דְּזָכֵינָא לְכַךְ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, זַכָּאָה דָּרָא, דְּאַנְתְּ וַחֲסִידוּתָךְ אִשְׁתְּכַח בְּגַוִּויהּ. עַד דַּהֲווֹ יַתְבִין וּמְפַיְיסִין דָּא לְדָא, אָתָא רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאַשְׁכַּח לוֹן תַּמָּן. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, וַדַּאי דִּכְתִּיב, (בראשית ל״ב:ג׳) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֶה אֱלֹהִים זֶה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּרִי, תִּיב בְּרִי, וְאֵימָא קְרָא. יָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר.
224a.14 פָּתַח וְאָמַר, (בראשית ל״ב:ב׳) וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. מַאי וַיִּפְגְּעוּ בּוֹ. אֶלָּא אִית פְּגִיעָה לְטָב. וְאִית פְּגִיעָה לְבִישׁ. וְאִית פְּגִיעָה לִצְלוֹתָא. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה אָזִיל לְחָרָן, מַה כְּתִיב. (בראשית כ״ח:י״א) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, צְלוֹתָא דְּעַרְבִית הֲוָה דְּצַלֵּי בְּהַהוּא מָקוֹם. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות ל״ג:כ״א) הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי. וּצְלוֹתָא דְּעַרְבִית בְּהַהוּא אֲתָר אִתְחֲזֵי.
224a.15 תּוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, מִלֵּי פִּיּוּסִין אִיהוּ. דְּאָתָא שִׁמְשָׁא קַדִּישָׁא לְגַבֵּי סִיהֲרָא, בַּעְלָהּ לְגַבֵּי אִתְּתָא. מִכָּאן דְּלָא יֵאוֹת לַבַּעַל לְמֵיתֵי לְגַבֵּי אִתְּתָא, אִי לָא הֲוִי בְּמִלֵּי פִּיּוּסִין לְפַיְּיסָא לָהּ. דִּכְתִּיב וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וּלְבָתַר וַיָּלֶן שָׁם. כַּד הֲוָה אָתֵי יַעֲקֹב מֵחָרָן, מַה כְּתִיב, וַיִּפְגְּעוּ בוֹ, שַׁדְרַת הִיא לְפַיְּיסָא לֵיהּ, לְמֵיתֵי לְגַבָּהּ.
224a.16 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם. מַאי כַּאֲשֶׁר רָאָם. אִלֵּין מַלְאָכִין דְּיוֹם, וּמַלְאָכִין דְּלַיְלָה הֲווֹ, וְאִתְכְּסִיאוּ מִנֵּיהּ, וּלְבָתַר אִתְגַּלְּיָין לֵיהּ. וְעַל דָּא כַּאֲשֶׁר רָאָם, כְּתִיב מַחֲנֶה אֱלֹהִים זֶה. מֵהָכָא דַּהֲווֹ אִלֵּין דִּימָמָא, וְאִלֵּין דְּלֵילְיָא. אִינּוּן דְּלֵילְיָא כְּתִיב בְּהוּ, מַחֲנֶה אֱלֹהִים, וְאִינּוּן דִּימָמָא, כְּתִיב בְּהוּ, זֶה. וְעַל דָּא וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם. תְּרֵין מַשִׁרְיָין. וְהַשְּׁתָּא מַשִׁרְיָין קַדִּישִׁין חֲמֵינָא הָכָא. זַכָּאָה אָרְחִי דַּאֲתֵינָא הָכָא.
224a.17 רעיא מהימנא אֶלָּא פְּגִיעָה אִיהִי פִּיּוּסָא, דְּכַד יִיתֵי חָתָן לְגַבֵּי כַּלָּה, לֵית אֹרַח לְחָתָן לְיַיחֲדָא בְּכַלָּה, אֶלָּא בְּפִיּוּסָא. וּלְבָתַר יַעְבֵּד עִמָּהּ לִינָה. וְהַיְינוּ (ד"א וילן שם) כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ.
224a.18 אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, אִי הָכִי מַאי נִיהוּ כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ דְּהָא אֹרַח דְּרָשָׁא אוּקְמוּהָ, לְשׁוֹן כְּבִיָּיה, וְהַיְינוּ כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ. אֶלָּא מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, מַאן דִּמְיַיחֵד בְּאִתְּתֵיהּ, צָּרִיךְ בְּלֵילְיָא לְמִכְבֵּי שְׁרָגָא, וּבִימָמָא לָאו אֹרַח דְּרַבָּנָן לְשַׁמֵּשׁ מִטָתָן, אֶלָּא בַּלַּיְלָה, אֹרַח צִּנְעָא. וּבְגִין דָּא, מָתַי אִתְעָבִיד לִינָה. כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, דְּאִתְפְּנֵי שִׁמְשָׁא מֵעָלְמָא.
224a.19 וּבְגִין דָּא, אוּף הָכִי דְּצָּרִיךְ לְאִתְכַּסְּיָיא מִן שִׁמְשָׁא, וְהָכִי צָּרִיךְ לְאִתְכַּסְּיָיא מֵאִלֵּין מַלְאֲכִין, דְּאִינּוּן מִיִּצֶּר הַטוֹב מִימִינָא, בְּכַמָּה מַשִׁרְיָין. וּמִיִצֶּר הָרָע, דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא בְּכַמָּה מַשִׁרְיָין. וּבְגִין דָּא, בָּתַר דְּאָתָא צַּפְרָא, אָמַר כַּאֲשֶׁר רָאָם. וּמִסִּטְרָא דְּיַעֲקֹב דְּהֲוָה אִישׁ תָּם, לָא הֲוָה עִמֵּיהּ אֶלָּא חַיָּילִין דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. וּבְגִין דָּא וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם. אִינּוּן מַלְאֲכִין דִּימָמָא כְּתִיב. כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֶה אֱלֹהִים זֶה. וְכַד אָתוּ מַלְאָכִים דְּלֵילְיָא, דְּאִתְכְּנָשׁוּ בַּהֲדֵיהּ, לְנַטְרָא לֵיהּ אָמַר וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.