Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 237a, reference page 49 of 94.
- Current daf
- 237a
- Reference units
- 94
Daf 237a
Unpointed Text
237a.1 דאחיד בחבריה ואתיב ליה לאחורא. וכדין דן דינא ועביד דינא. דן דינא דכל בועל ארמית קנאין פוגעין בו. ועביד דינא דכתיב "וידקור את שניהם". ועל דא כתיב הכא "השיב את חמתי" וכתיב התם "השיב אחור ימינו מפני אויב" (איכה, ב). מה להלן לאחורא - הכא נמי לאחורא. ועל דא י' דפינחס הכא יו"ד דיצחק.
237a.2 וכלא הוא "מעל בני ישראל" - דחד חמא ההוא 'חמה' חמא ליה דהוה נחית על רישיהון דישראל. מאי חמא? חמא מ' את דא דהוה טאס ברקיעא, ודא הוא סימנא דמלאך המות דבעיא לאתבנאה באת ו' ואת ת'. מה עבד פנחס? מה דהוה מתלבש ביצחק - כדין נטיל ההוא את מ' וחטף ליה וחבר ליה בהדיה. כיון דחמא מלאך המות דפנחס חטף ליה לההוא מ' בהדיה - מיד תב לאחורא. מאי טעמא? בגין דכד קני בלביה פינחס אתלבש ביצחק ואסתלק למהוי בחושבנא ר"ח, והכי סליק שמיה ר"ח, והכי סליק יצחק. כיון דחמא לאת מ' טאס ברקיעא - חטף ליה וחבר ליה בהדיה ואתעביד מיד רמח. הדא הוא דכתיב "ויקח רמח בידו". בגין דאות מ' הוה סימנא קדמאה לאדם הראשון למבני מות על עלמא, בגין דאת דא הוה טאס על רישיה דאדם בשעתא דכתיב "ותקח מפריו" - מ' פריו. והוה מחכא ו"ת בזמנא דכתיב "ותאכל...ותתן...ותפקחנה" - כדין אתבני מות על עלמא.
237a.3 פנחס הוה חמי ליה השתא ההוא את י' טאיס על רישיהון דישראל. והיאך חמא ליה? חמא דיוקנא דמ' פתוחה מליא דמא. כיון דחמא ליה אמר הא ודאי סימנא דמלאך המות. מיד חטף לה, אדכר עלה שמא מפרש ונחית להאי את לגביה. ומה דהוה ר"ח אתצריף רמח. כדין "ויקח רמח בידו". ועל דא כתיב "מעל בני ישראל".
237a.4 "בקנאו את קנאתי" - דקני לשמא קדישא דהוו מחברין ליה ברשו אחרא. "בתוכם" - מאי "בתוכם"? בגין דהוה אזל ועאל בגו כמה אכלוסין, כמה רברבן, ומסר גרמיה למותה בינייהו. אבל בתוכם - בתוך מ'. בתוך מ' הוה ההוא קנאה דקני. מאי טעמא מ'? בגין דאיהי סימנא דמות, איהי סימנא דמ' מלקיות, איהי סימנא דד' מיתות בית דין ומתמן סליק ונחית, נחית וסליק. סליק למ' ונחית לד'. נחית מד' - אינון ד' רוחין דמתפרשן מגו דכר ונוקבא ממסאבותא, ובגינייהו ד' מיתות בית דין. ומתמן סלקין למ', והיינו מ' סימנא. ומאנין דמלאך המות. ודא נטיל פנחס וקם בתוך מ'. ועל דא "ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי".
237a.5 וכי היאך השיב פנחס חמתיה דקוב"ה - והכתיב "ויהיו המתים במגפה וגו'"? אי לא מית חד מנייהו הוה אמינא "השיב את חמתי", אבל כיון דכל הני מיתו - מאי טעמא "השיב את חמתי ולא כליתי את בני ישראל"?! אלא ודאי ברירא דמלה ווי ליה לבר נש דפגים זרעיה. ווי ליה למאן דלא נטיר זרעיה כדקא יאות. חס ושלום דאפילו חד מישראל מית. אלא שבטא דשמעון כד אתו אינון ערב רב אתערבו בנשין דשבטא דשמעון בתר דאתגיירו ואולידו בנין. מנהון מיתו בעגל ומנהון מיתו במותא, ואחרנין מיתו הכא אינון דאשתארו. הדא הוא דכתיב "ויהיו המתים במגפה" - "אשר מתו" לא כתיב אלא "המתים" - מתים דמעיקרא הוו. ובגין דאסתמרו ישראל וכל אינון זרעא קדישא אתמנון כלהו בגין דלא חסר אפילו חד מנייהו. ועל דא כתיב "ולא כליתי את בני ישראל" - מכלל דאחרנין כלו. וכן "השיב את חמתי מעל בני ישראל" - מעל בני ישראל השיב אבל מעל אחרנין דהוו ערב רב לא השיב.
237a.6 ועל דא רשים קרא ואמר "מעל בני ישראל" ובגין דא אתמנון בני ישראל כמלקדמין וחבר לון קב"ה בהדיה כגוונא דא בעובדא דעגל דכתיב "ויפול מן העם וגו'" (שמות, לב). כל אינון מערב רב הוו ולאחזאה דלא הוו מבני ישראל מה דכתיב לבתר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל".
237a.7 אמר רעיא מהימנא, "השיב את חמתי" - מאי "השיב את חמתי"? אלא ג' ממונים דגיהנם; חד על שפיכות דמים, וחד על גילוי עריות, וחד על עבודה זרה. ואינון משחית אף וחמה. הוא (חמא דיהו"ה) (ס"א חימה דהוה) טאס בעלמא אמר "השיב את חמתי מעל בני ישראל", ולא אמר "מעל העם" דאינון ערב רב דאתמר "ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש" דהכי אוקימנא ושאילו לבוצינא קדישא.
Pointed Text
237a.1 (ס"א ובחבורא קדמאה) סֹלֶת לְמִנְחָה, לְאַעְלָאָה לְהַאי סֹלֶת, קַמֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה לְמִנְחָה. בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין.
237a.2 רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, מֵהַאי אִשְׁתְּמוֹדַע, הָנֵי מִילִּין סְתִימִין אִינּוּן, וְצָרִיךְ לְמִפְתַּח לוֹן קַמֵּי חַבְרַיָּיא, אַבְרָהָם יִצְחָק דְּתָקִינוּ שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אִתְּמַר עָלַיְיהוּ, (ישעיהו מ״ח:י״ג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, דָּא יִצְחָק. וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, דָּא אַבְרָהָם. דְּדַרְגִּין דִּלְהוֹן חֶסֶד וָפַחַד. דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ (ישעיהו ס״ב:ח׳) נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ, וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִינּוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, דְּאִיהוּ יְדוָֹ"ד, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. סֹלֶת דִּילֵיהּ, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, נְהוֹרָא דִּילֵיהּ, סֹלֶת נְקִיָּיה מִסִּטְרוֹי בְּלָא פְּגִימוּ דַּחֲשׁוֹכָא, וּבְלָא תַּעֲרוֹבֶת חֲשׁוֹכָא כְּלָל. דְּהָכִי אִינּוּן חֲשׁוֹכִין עִם נְהוֹרִין, כְּבַר קֳדָם מוֹץ וְתֶבֶן.
237a.3 וּבְחוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, מִתְעָרְבִין חֲשׁוֹכִין בִּנְהוֹרִין, וּכְגַוְונָא דְּדָשׁ בַּר נָשׁ תְּבוּאָה, וּלְבָתַר אִיהוּ בּוֹרֵר לָהּ, כְּבוֹרֵר אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת. כַּךְ יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְמֶעְבַּד בְּרוּחֵיהוֹן, כַּד אִתְעֲרָב בְּהוֹן חֲשׁוֹכִין. וְרָזָא דְּמִלָּה, (תהילים נ״א:י״ט) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְגוֹ'. דִּבְהָכִי אִתְבַּר חֲשׁוֹכָא, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, דִּמְכַסֵּי עַל רוּחָא, כְּמוֹץ דִּמְכַסֶּה עַל חִטָּה. אוֹ כְּעָנָן, דִּמְכַסֶּה עַל שִׁמְשָׁא, וְלָא מָנַח לֵיהּ לְאַנְהָרָא.
237a.4 וּבְזִמְנִין דְּחֹשֶׁךְ, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, מְכַסֶּה עַל יֵצֶר הַטּוֹב, דְּאִיהוּ אוֹר. אִיהוּ כְּמַאן דְּתָפִיס בְּבֵית הָאֲסוּרִין דְיֵצֶר הָרָע. וְאוֹף הָכִי, כַּד יֵצֶר הַטּוֹב אִיהוּ תָּפִיס בִּרְשׁוּ דְיֵצֶר הָרָע, הָכִי אִינּוּן תְּפִיסִין חַיָּילִין דְּיֵצֶר הַטּוֹב, בִּרְשׁוּ דְּחַיָּילִין דְּיֵצֶר הָרָע. וּבְזִמְנָא דְּיִתְבַּר בַּר נָשׁ רוּחֵיהּ, בְּכָל אֵבָרִין דִּילֵיהּ, קֳדָם יְדוָֹ"ד, מַה כְּתִיב. (ישעיהו מ״ט:ט׳) לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ.
237a.5 אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי סֹלֶת נְקִיָּיה, דְּלֵית חֲשׁוֹכָא וְקַבָּלָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא בָּהּ. אִיהִי כַּגֶפֶן, דְּלָא מְקַבְּלָא הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֲרָא, דְּלָאו אִיהִי מִינָהּ. וְהַאי סֹלֶת בֵּין דְּרוֹעֵי מַלְכָּא אִיהִי יָתְבָא, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית. (ע"כ רעיא מהימנא).
237a.6 (ובחבורא קדמאה) בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, בְּשֶׁמֶן, בְּהַהוּא שֶׁמֶן דְּנָגִיד וְנָפִיק מִלְּעֵילָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָאוּת אַמְרַת. אֲבָל מַאי כָּתִית. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. דְּכֵיוָן דְּאִיהוּ שֶׁמֶן, מַאי כָּתִית. אֶלָּא רֶמֶז הוּא דְּקָא רָמִיז לְשַׁמְּשָׁא בְּנוּקְבָּא, לְאַנְגְּדָא לְגַבָּהּ שֶׁמֶן כָּתִית כַּדְּקָא יָאוּת לָהּ, לָא הֲוִי אֶלָּא כָּתִית (ס"א אלא רזא עלאה הוא, דקא רמיז לאנגדא לגבה שמן כתית כדקא יאות לה), לְאַפָּקָא מִזֵּיתִים, דְּאִינּוּן שַׁיְיפִין דְּגוּפָא, וּלְאַמְשָׁכָא הַהוּא נְגִידוּ מִלְּעֵילָּא, בְּכָל שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא. (לא הוי אלא כתית)
237a.7 וְצַדִיק אִיהוּ דְּכָתִישׁ כְּתִישִׁין, וְאַפִּיק מִכָּל אִינּוּן שַׁיְיפִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן זֵיתִין קַדִישִׁין, מְשַׁח רְבוּ בְּתִיאוּבְתָא שְׁלִים, לְגַבֵּי נוּקְבֵיהּ. וְאִי לָא כָּתִישׁ, לָא יִפּוּק הַהוּא מִשְׁחָא, אֶלָּא בְּלָא תִּיאוּבְתָא דְּשַׁיְיפִין, וְהַהוּא נְגִידוּ, לָא אִתְהֲנֵי מִנֵּיהּ נוּקְבָּא, וְלָא הֲוִי כַּדְּקָא יָאוּת, עַד דְּתְהֵא בְּלוּלָה מִנֵּיהּ מִכָּל שַׁיְיפִין. וְעַל דָּא בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, לְאִתְהֲנָאָה וּלְאִתְזְנָא מִנֵּיהּ. (אמר רעיא מהימנא)
237a.8 וּבְגִין דָּא, (איוב ד׳:ז׳) זְכוֹר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, דָּא פִּנְחָס, דְּקַנֵּי עַל בְּרִית, וְאִתְרְשִׁים בֵּיהּ, דְּאִיהוּ בְּרָא דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. קַנֵּי בְּמַחֲשָׁבָה, וְזָכֵי לְאָת י' מִן יְהוָֹ"ה. וְקַּנֵי בְּעוֹבָדוֹי, וְזָכָה לְאוֹת י' מִן אֲדֹנָי. וְהַאי אִיהוּ חָכְמָה בָּרֹאשׁ. וְחָכְמָה בַּסוֹף. וּבְגִין דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה רָשׁוּם בְּתַרְוַויְיהוּ, אוֹקְמוּהָ עָלֵיהּ רַבָּנָן, דְּאִיהוּ רִאשׁוֹן לַמַּחֲשָׁבָה, אַחֲרוֹן לְמַעֲשֶׂה. אַדְּהָכִי דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין אִתְכַּסֵּי מִנַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, (לחברוי) זַכָּאָה חוּלָקָנָא, דְּזָכֵינָא לְמִשְׁמַע מִלִּין מִבְּנֵי עָלְמָא דְּאָתֵי.
237a.9 וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה. לָכֵן אֱמֹר, בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ, אִם הוּא בִּרְעוּתָךְ, וְאִי לָאו, אִימָּא. רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר. הַהוּא טוּלָא בָּטַשׁ בְּעֵינוֹי דְּרִבִּי אַבָּא, וְכִי לָא הֲוָה יָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִי הֲוָה בִּרְעוּתֵיהּ, אִם לָאו. אָמַר לֵיהּ, אִם לֵיהּ גָּלוּי, מִי גָּלוּי לְאַחֲרִינֵי, וּבְגִין דָּא לָכֵן אֱמוֹר.
237a.10 וְתוּ אִתְּמַר בְּחִבּוּרָא קַדְמָאָה, (תהילים ס׳:א׳) מִכְתָּם לְדָוִד, סִימָנָא דְּאַחְזִיאוּ לֵיהּ לְדָוִד, כַּד שָׁדַר לְיוֹאָב לַאֲרַם נַהֲרַיִם וּלְאֲרָם צּוֹבָה לְאַגָחָא בְּהוּ קְרָבָא. אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, שׁוּשַׁן עֵדוּת: דָּא סַהֲדוּתָא דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהוּ שׁוּשַׁן עֵדוּת. דְּאִיהִי סַהֲדוּתָא דְּקַיְּימָא עֲלָן, וְסָהִידַת עֲלָן קַמֵּי מַלְכָּא, וְדַרְגִּין עִלָּאִין קַדִישִׁין בַּהֲדָהּ, וְסִיַּיעְתָּא קַדִישָׁא לְתוּשְׁבַּחְתָּא. אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, שׁוּשַׁן עֵדוּת דְּאִינּוּן סָהֲדִין עַל יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן אֵבָרִים, וְאִיהִי נִשְׁמְתָא עָלַיְיהוּ. אִיהוּ סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. דְּאִתְּמַר בָּהּ, (מלכים א ח׳:ל״ב) וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם. אִיהִי סִיַּעְתָּא קַדִישְׁתָא, (ומנה תלייא) דְּאִתְּמַר עָלָהּ תַּנְיָא דִּמְסַיֵּיעַ לָךְ.
237a.11 (במדבר כ״ד:כ״א) אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. אֵיתָ"ן: תַּנְיָ"א. תַּמָּן קִנָּא דְּנִשְׁרָא עִלָּאָה, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא. וְעָלָהּ אִתְּמַר, (דברים ל״ב:י״א) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, דְּאִינּוּן שׁוֹנֵי הֲלָכוֹת וּמִשְׁנָיוֹת. וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר דְּנָפִיק מִפּוּמוֹי דְּהַהוּא תַּנְיָ"א, דְּאַפִּיק בֵּין לִשְׁמָא דִּידוָֹד, בֵּין בְּאוֹרַיְיתָא, בֵּין בִּצְּלוֹתָא, בֵּין בִּבְרָכָה, בֵּין בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ. יִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו, הַהוּא נִשְׁרָא דְּהוּא דִּבּוּר, דְּבֵיהּ יְהוָֹ"ה.
237a.12 יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ, מַאי עַל אֶבְרָתוֹ. עַל הַהוּא אֵבֶר דְּבַּר נָשׁ, (ס"א על ההוא נשרא) דְּבֵיהּ מִצְּוָה יְדוָֹ"ד, אִתְקְרֵי אֵבֶר דִּשְׁכִינְתָּא. וּבְגִין דָּא יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. יִשָּׂאֵהוּ: כְּגוֹן (במדבר ו׳:כ״ה) יִשָּׂא יְדוָֹ"ד פָּנָיו אֵלֶיךָ.
237a.13 וּמַאי וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. אֶלָּא אָמַר דָּוִד עָלֵיהּ, (שמואל ב כ״ב:ב׳) יְיָ סַלְעִי וּמְצּוּדָתִי. אוּף הָכִי תָּנָא, דְּאִיהוּ בֵּיהּ הֲלָכָה תַּקִּיפָא כַּסֶּלַע, דְּלֵית פַּטִישׁ יָכִיל לְפַצְּצָּא יָתָהּ בְּכָל קוּשְׁיָין דְּעָלְמָא. בְּהַאי אִיהוּ מְקַנְּנָא נִשְׁרָא, וְכָל תַּנָּאִים אִתְקְרִיאוּ קִנִּים דִּילָהּ. וּבְגִין דָּא, (דברים כ״ב:ו׳) כִּי יִקָּרֵא קַן צִּפּוֹר לְפָנֶיךָ, בְּאֹרַח מִקְרֶה, זִמְנָא חֲדָא כְּאוּשְׁפִּיזָא וְאַכְסְנַאי, דְּאִזְדְּמַן לְפוּם שַׁעֲתָא בְּבֵי אוֹשְׁפִּיזֵיה.
237a.14 וְאִית דְּאִינּוּן בְּמַתְנִיתָא דִּלְהוֹן דִּירָה לִשְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ל״א:ט״ז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְגוֹ', לְדוֹרוֹתָם, לְדֹרֹתָם חָסֵר, לָשׁוֹן דִּירָה. וְאִית מָארֵי מִשְׁנָה דְּתוֹרָתָם אוּמָנוּתָם, דְּלָא זָזַת שְׁכִינְתָּא מִנְּהוֹן כָּל יוֹמֵיהוֹן. אֲבָל אִלֵּין, כִּי יִקָּרֵא קַן צִּפּוֹר לְפָנֶיךָ, בְּהוֹן שְׁכִינְתָּא בְּאֹרַח מִקְרֶה, זִמְנִין שַׁרְיָיא עָלַיְיהוּ וְאִשְׁתְּכָחַת עִמְּהוֹן, וְזִמְנִין לָא אִשְׁתְּכַחַת עִמְּהוֹן.
237a.15 וְרָזָא דְּמִלָּה, זִמְנִין דְּאִשְׁתְּכָחַת עִמְּהוֹן, לֹא תִּקַח הָאֵם. וְזִמְנִין דְּלָא אִשְׁתְּכָחַת עִמְּהוֹן, שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. אֶפְרוֹחִים אִלֵּין מָארֵי מִשְׁנָה. אוֹ בֵיצִּים, מָארֵי מִקְרָא בְּאִלֵּין דְּלָא קַבְעִין לִמּוּדַיְיהוּ, שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. אֲבָל בְּאִלֵּין דְּקַבְעִין לִמּוּדַיְיהוּ, לֹא תִקַח הָאֵם עַל הַבָּנִים. וְאִית מָארֵי הֲלָכוֹת, דְּדַמְיָין לְכֹּכָבַיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דניאל י״ב:ג׳) וּמַצְּדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכֹּכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. לָאו כַּכֹּכָבִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (נחמיה ט) וְכָל צְּבָאָם יִבּוֹל. אֶלָּא כְּאִינּוּן כֹּכָבַיָּא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִינּוּן לְעוֹלָם וָעֶד קַיְימֵי תָּדִיר.
237a.16 (בראשית א׳:כ״ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם, בָּתַר דְּאַשְׁלִימוּ לַעֲבִידְתַּיְיהוּ כָּל אוּמָן וְאוּמָן, אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אוּמָנוּתָא חֲדָא אִית לִי לְמֶעְבַּד, דִּיְהֵא שׁוּתָּפָא דְּכֻלָּנָא. אִתְחַבָּרוּ כֻּלְכוּ כַּחֲדָא, לְמֶעְבַד בֵּיהּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵחוּלָקָא דִּילֵיהּ, וַאֲנָא אֶשְׁתְּתַּף עִמְּכוֹן, לְמֵיהַב לֵיהּ מֵחוּלָקָא דִּילִי. וְהַיְינוּ נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַּלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּלֵית אָדָם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יחזקאל ל״ד:ל״א) וְאַתֵּן צֹּאנִי צֹּאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. אַתֶּם אָדָם, וְלָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבְגִין דָּא (תהילים קמ״ט:ב׳) יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו.
237a.17 אָמַר בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, וַדַּאי הַהוּא תָּנָא דְּאִתְטְמַר בְּסֶּלַע דְּחִוְיָא אָמַר דָּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. דִּתְלַת אֲבָהָן נִקְרְאוּ אֵיתָנִים, וּרְבִיעָאָה אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ. דְּבֵיהּ מִתְיַשְּׁבָא הֲלָכָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. דְּאִיהוּ אִתְפְּשַׁט עַל שִׁתִּין רִבּוֹא דְּיִשְׂרָאֵל, וְנָהִיר לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא, כְּשִׁמְשָׁא (לסיהרא) דְּאִתְכַּסֵּי בְּלֵילְיָא, וְנָהִיר לְכָל כֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. וְלֵית לֵילְיָא אֶלָּא גָּלוּתָא, וְאִיהִי (ישעיהו כ״א:י״א) שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל. וְאִתְגַּלְיָא בִּימָמָא, דְּאִתְּמַר (בראשית מ״ד:ג׳) הַבֹּקֶר אוֹר, בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ט״ז:ז׳) וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ. (רות ג׳:י״ג) חַי יְיָ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר.
237a.18 אַדְּהָכִי, הָא רַעְיָא מְהֵימָנָא נָפִיק מֵהַהוּא סֶלַע, וְאָמַר, בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, מַה מוֹעִיל לִי לְאִתְטַמְּרָא מִקַּמָּךְ, דְּהָא לָא שְׁבַקְנָא אֲתָר דְּלָא עָאלִית לְאִתְטַמְּרָא מִנָךְ, וְלָא אַשְׁכַּחְנָא, אִי הָכִי לֵית לִי לְאִתְכַּסְיָיא מִנָךְ.
237a.19 אָמַר לֵיהּ בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, בָּתַר דְּאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַּלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, מַאי נִיהוּ דְּאָמַר לְבָתַר וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַּלְמוֹ. אָמַר לֵיהּ, מַה דְּאוֹקְמוּהָ עַל דָּא מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּמִנְּהוֹן הֲווֹ אַמְרִין יִבָּרֵא, וּמִנְּהוֹן אַמְרִין לָא יִבָּרֵא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ, דִּכְתִיב וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַּלְמוֹ. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי אִיהוּ, לָא יָהִיב חוּלָקָא בֵּיהּ חַד מִנַּיְיהוּ, וְלָא אִתְעָבִיד בְּדִיּוּקְנָא דִּלְהוֹן, אֶלָּא בְּאִיקוּנִין דְּמַלְכָּא בְּצַּלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ, דְּאִיהוּ צֶּלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. אָמַר הָכִי אִשְׁתְּמוֹדַע.