Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 213a, reference page 1 of 94.
- Current daf
- 213a
- Reference units
- 94
Daf 213a
Unpointed Text
213a.1 [דף ריג ע"א] "וידבר יי' אל משה לאמר. פנחס בן אלעזר וגו'"
213a.2 רבי אלעזר פתח ואמר "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך". "שמע בני מוסר אביך" - דא קב"ה. "ואל תטוש תורת אמך" - דא כנסת ישראל. מאי "מוסר אביך"? "מוסר" - דא אורייתא דאית בה כמה תוכחין כמה עונשין כמה דאת אמר "מוסר יי' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו".
213a.3 בגין דכל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא זכי דיפתחון ליה כמה תרעין לההוא עלמא, כמה נהורין. בשעתא דינפוק מהאי עלמא - היא אקדימת קמיה ואזלא לכל נטורי תרעין, מכרזת ואומרת, "פתחו שערים ויבא גוי צדיק" - אתקינו כרסיין לפלניא עבדא דמלכא. דלית חדו לקב"ה אלא מאן דאשתדל באורייתא. כ"ש בר נש דמתער בליליא לאשתדלא באורייתא, דהא כל צדיקייא דבגנתא דעדן צייתין לקליה וקב"ה משתכח בינייהו כמה דאוקמוה "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני".
213a.4 ר"ש אמר האי קרא רזא דחכמתא אית ביה. "היושבת בגנים" - דא כנסת ישראל דאיהי בגלותא עם ישראל ואזלא עמהון בעקתייהו. "חברים מקשיבים לקולך השמיעיני" - משריין עלאין כלהו צייתין לקולך - לקול תושבחתך בגלותא. "השמיעיני" - כד"א "הראיני את מראיך השמיעיני את קולך". השמיעיני קלא דאינון חברייא דמשתדלי באורייתא, דהא לית תושבחתא קמאי כאינון דמשתדלי באורייתא.
213a.5 אמר ר"ש כביכול כל אינון דזכאן לאשתדלא באורייתא מכד פליג ליליא, ואתיין במטרוניתא כד נהיר יממא לקבלא אנפי מלכא - אתקיף ואחסין בשכינתא. ולא עוד אלא דשריא ביה חוט של חסד כמה דאוקימנא.
213a.6 ת"ח כל מאן דזכי לאתתקף בשכינתא יסתמר גרמוהי באנון מלין דאחידן לקבלה. מאן אינון? דלא משקרי באת קדישא כגון בת אל נכר. וכל מאן דנטיר גרמיה כביכול כנסת ישראל אחידא ביה ונטרא ליה, והיא אקדימת ליה שלם. וכ"ש אי זכי וקני להאי. ואמר ר"ש אתחזיין ישראל לאשתצאה בההוא שעתא בר דאקדים פנחס להאי עובדא ושכיך רוגזא. הה"ד "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב וגו'".
213a.7 דבר אחר: "פנחס בן אלעזר וגו'". אר"ש "בן בן" תרי זמני לאשלמא אובדא קא אתי. אמר רבי שמעון האי ב"נ דנטיל גלגולא דנשמתא ולא זכי דיתתקן ביה - כאילו משקר בקושטא דמלכא ואנא קרינא עליה האי קרא "או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר". "וכחש בה" - טב ליה דלא אברי.
213a.8 תנינן צדיק גמור אינו נדחה וצדיק שאינו גמור נדחה. מאן הוא צדיק גמור ומאן הוא צדק שאינו גמור? וכי מאן דלא שלים במלוי צדיק אקרי? אלא 'צדיק גמור' ידיע דהא לא נטיל גלגולין עקימין, ובאחסנתיה בני בניין ואתקין שורן וחצב בירין ונטע אילנין. 'צדיק שאינו גמור' - דבני בניין באחסנתא אחרא, חפר בה בירין ואעדר. הא אתקין אבני יסודא כמלקדמין ואעמל בה, ולא ידע אי אשתאר דיליה. מסטרא דיליה - טב וצדיק אקרי, ומסטרא דההוא אחסנתא לאו הכי. לב"נ דבני בניין שפירן יאן למחזי אסתכל ביסודא וחמי ליה שקיע עקימא מכל סטרין - הא בניינא לא שלים עד דסתר ליה ואתקין ליה כמלקדמין. מסטרא דההוא בניינא דיליה - אשתכח טב ושפיר.
213a.9 (דף זה מכיל רק זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
213a.1 (במדבר כ״ה:י׳) וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹ', רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (משלי א׳:ח׳) שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. (יתרו פ"ה ע"א) שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מַאי מוּסַר אָבִיךָ, מוּסַר, דָּא אוֹרַיְיתָא, דְּאִית בָּהּ כַּמָּה תּוֹכָחִין, כַּמָּה עוֹנָשִׁין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ג׳:י״א) מוּסַר יְיָ בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקוֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.
213a.2 וּבְגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא, זָכֵי דְּיִפְתְּחוּן לֵיהּ כַּמָּה תַּרְעִין לְהַהוּא עָלְמָא, כַּמָּה נְהוֹרִין. בְּשַׁעֲתָא דְּיִנְפּוֹק מֵהַאי עָלְמָא, הִיא אַקְדִימַת קַמֵּיהּ, וְאַזְלָא לְכָל נְטוּרֵי תַּרְעִין, מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, (ישעיהו כ״ו:ב׳) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק. אַתְקִינוּ כֻּרְסְיָין לִפְלָנַיָּא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא. דְּלֵית חֲדוּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל שֶׁכֵּן בַּר נָשׁ דְּמִתְעַר בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא כָּל צַדִיקַיָּיא דִּבְגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, צַיְיתִין לְקַלֵּיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתְּכַח בֵּינַיְיהוּ, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ (שיר השירים ח׳:י״ג) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי.
213a.3 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר הַאי קְרָא רָזָא דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ. הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַנִּים, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא עִם יִשְׂרָאֵל, וְאַזְלָא עִמְּהוֹן בְּעַקְתַּיְיהוּ. חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ, מַשִׁרְיָין עִלָּאִין. כֻּלְּהוּ צַיְיתִין לְקוֹלֵךְ, לְקוֹל תּוּשְׁבַּחְתֵּךְ בְּגָלוּתָא. הַשְׁמִיעִינִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ב׳:י״ד) הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִעִינִי אֶת קוֹלֵךְ. הַשְׁמִעִינִי, קָלָא דְּאִינּוּן חַבְרַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא דְּהָא לֵית תּוּשְׁבַּחְתָּא קַמָּאי, כְּאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא.
213a.4 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כִּבְיָכוֹל, כָּל אִינּוּן דְּזַכָּאן לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וּמִכַּד פָּלִיג לֵילְיָא, וְאַתְיָין בְּמַטְרוֹנִיתָא כַּד נָהִיר יְמָמָא, לְקַבְּלָא אַנְפֵּי מַלְכָּא, אַתְקִיף וְאַחֲסִין בִּשְׁכִינְתָּא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ חוּט שֶׁל חֶסֶד, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.
213a.5 תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּזָכֵי לְאִתְתָּקַף בִּשְׁכִינְתָּא, יִסְתְּמַר גַּרְמוֹהִי מֵאִנּוּן מִלִּין דַּאֲחִידָן לָקֳבְלָהּ. כְּגוֹן מַאן. אִינּוּן דְּלָא מְשַׁקְּרֵי בְּאָת קַדִישָׁא, כְּגוֹן בַּת אֵל נֵכָר. וְכָל מַאן דְּנָטִיר גַּרְמֵיהּ, כִּבְיָכוֹל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲחִידָא בֵּיהּ, וְנַטְרָא לֵיהּ, וְהִיא אַקְדִּימַת לֵיהּ שְׁלָם. וְכָּל שֶׁכֵּן אִי זָכֵי וְקָּנֵי לְהַאי.
213a.6 וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִתְחַזְיָין יִשְׂרָאֵל לְאִשְׁתֵּצָאָה בְּהַהוּא שַׁעֲתָא, בַּר דְּאַקְדִים פִּנְחָס לְהַאי עוֹבָדָא, וְשָׁכִיךְ רוּגְזָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר, פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֶּן בֶּן תְּרֵי זִמְנֵי, לְאַשְׁלְמָא אוֹבָדָא (נ"א עובדא) קָא אָתֵי.
213a.7 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי בַּר נָשׁ דְּנָטִיל גִּלְגוּלָא דְּנִשְׁמְתָא, וְלָא זָכֵי דְּיִתְתָּקַּן בֵּיהּ, כְּאִילּוּ מְשַׁקֵּר בְּקוּשְׁטָא דְּמַלְכָּא. וַאֲנָא קָרֵינָּא עָלֵיהּ הַאי קְרָא (ויקרא ה׳:כ״ב) אוֹ מָצָא אֲבֵידָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר. וְכִחֶשׁ בָּהּ, טַב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי.
213a.8 תָּנֵינָן צַדִּיק גָּמוּר, אֵינוֹ נִדְחֶה. וְצַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, נִדְחֶה. מַאן הוּא צַדִּיק גָּמוּר, וּמַאן הוּא צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, וְכִי מַאן דְּלָא שְׁלִים בְּמִלּוֹי, צַדִּיק אִקְרֵי. אֶלָּא, צַדִּיק גָּמוּר, יְדִיעַ, דְּהָא לָא נָטִיל גִּלְגוּלִין עַקִימִּין, וּבְאַחֲסַנְתֵּיה בָּנֵי בִּנְיָין, וְאַתְקִין שׁוּרִין, וְחָצַב בֵּירִין, וְנָטַע אִילָנִין.
213a.9 צַדִיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, דְּבָנֵי בִּנְיָין בְּאַחֲסַנְתָּא אָחֳרָא, חָפַר בָּהּ בֵּירִין, וְאַעְדָּר, הָא אַתְקִין אַבְנֵי יְסוֹדָא כְּמִלְּקַדְּמִין, וְאַעְמַל בָּהּ, וְלָא יָדַע אִי אִשְׁתְּאַר דִּילֵיהּ. מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ, טַב וְצַדִיק אִקְרֵי. וּמִסִּטְרָא דְּהַהוּא אַחֲסַנְתָּא, לָאו הָכִי.
213a.10 לְבַּר נָשׁ דְּבָנֵי בִּנְיָין שְׁפִּירָן, יָאָן לְמֵחֱזֵי, אִסְתָּכַּל בִּיסוֹדָא, וְחָמֵי לֵיהּ שְׁקִיעַ עֲקִימָא מִכָל סִטְרִין. הָא בִּנְיָינָא לָא שְׁלִים, עַד דְּסָתַר לֵיהּ, וְאַתְקִין לֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין. מִסִּטְרָא דְּהַהוּא בִּנְיָינָא דִּילֵיהּ, אִשְׁתְּכַח טַב וְשַׁפִּיר. מִסִּטְרָא דִּיְסוֹדָא, בִּישׁ וְעָקִים. וּבְגִין כַּךְ, לָא אִקְרֵי עוֹבָדָא שְׁלִים, לָא אִקְרֵי בִּנְיָינָא שְׁלִים. בְּגִין כָּךְ צַדִיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר אִקְרֵי, וְנִדְחֶה. וְעַל דָּא (חבקוק א׳:י״ג) כְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ.