Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 232b, reference page 40 of 94.
- Current daf
- 232b
- Reference units
- 94
Daf 232b
Unpointed Text
232b.1 וכל זכיין וכל עובדין טבין. וכל ההוא עכירו וטנופין ולכלוכא דאינון עובדין בישין (בס"א ליתא) (זריק לון לשאר עמין עכו"ם ההוא כבד) - אנח לכבד דאתמר ביה עשו איש שעיר, וכל ערקין דיליה דאינון שאר עמין עכו"ם. הדא הוא דכתיב "ונשא השעיר עליו את כל עונותם" - מאי "עונותם"? עונות תם דאתמר ביה "ויעקב איש תם", וחובין דעמודא (ס"א דעמיה) דאינון ערקין ודפקין דלבא. ובגין דא שחין וצרעת וספחת לכל אינון אברין - מכבד אשתכחו; מאילין לכלוכין דאשתארו ביה. מלבא אתי כל בריאותא לכל אברין, דהכי הוא, כיון דלבא נטיל כל זכיכו וברירא וצחותא - כבד נטיל כל מה דאשתכח ואשתאר מן לכלוכא וטנופא וזריק לכל שאר שייפין דאינון שאר עמין עכו"ם אחרנין בעל כרחיהו. ומפסולות דפסולת דכבד נטל טחול דאתמר ביה "יהי מארת" - "מארת יי' בבית רשע" (משלי, ג).
232b.2 אמר רבי פנחס אורחא דא הוה מתקנא לי למשמע מלין אלין מעתיק יומין - זכאה עלמא דאנת שארי בגויה! ווי לעלמא דישתארון יתמין ולא ידעין מלי דאורייתא כדקא יאות! ודאי הכי הוא דכבד נטיל כלא - טב וביש. ואע"ג דמשטטא ולקיט כל חוביהון דישראל - ה"נ זכיין דלהון לקיט בגין לקיימא. קורציה וכלא האי והאי מקריב לגבי לב. ואורחוי דלב לא נטיל אלא זכיכו וברירו וצחותא דכלא כמה דאמרת. ושאר טנופא ולכלוכא אהדר לכבד ונטיל כלא בעל כרחיה דכתיב "ונשא השעיר עליו וגו'". מלה דא אהדרנא בגין דיתבסם לפומי כמתקא דדובשא. זכאה חולקי דזכינא להאי למחמי דא בעיני!
232b.3 אוף הוא פתח ואמר: "יהו"ה לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו'" (תהלים קלא, א) - האי קרא אמר דוד בשעתא דהוה אזיל על כיף נהרא והוה אמר רבש"ע כלום הוה ב"נ בעלמא דאודי ומשבח למאריה כוותי? אזדמנת ליה צפרדע, א"ל דוד לא תתגאה דאנא עבדית יתיר מנך, דמסרית גופאי על מימרא דמארי, דכתיב "ושרץ היאור צפדעים", והא אוקמוה. ותו דאנא משבח ומזמר ליליא ויומא בלא שכיכו. בההיא שעתא אמר דוד "יהו"ה לא גבה לבי ולא רמו עיני".
232b.4 "יהו"ה לא גבה לבי".... (כאן חסר) ...דא הוא קרבנא דבכל יומא ובכל זמן וזמן לגבי קב"ה, דאתכלילת כנסת ישראל ביה בין כל שאר אכלוסין. וכל אילין פולחנין אפיקו לה מבין גובין, ומבין
232b.5 אמר רעיא מהימנא, והא אוקמוה רבנן עליה, "טחול שוחק" ואיהו שחוק הכסיל. ובגין דא אוקמוה רבנן דמתניתין "אוי לו למי שהשעה משחקת לו". וקהלת אמר "טוב כעס משחוק". "טוב כעס" דכבד דאיהי מרה רצועה דקב"ה, רצועה לאלקאה בה צדיקייא בעלמא דין במרעין בישין במכתשין. "משחוק" דשחיק לון בטחול בלכלוכא דהאי עלמא, דשוחק לון שעתא בעותרא.
232b.6 ועוד ארס דטחול איהו זחיל עפר ואיהו תקיף יתיר מארס דמרה. ובגין דערב רב אינון שאור שבעיסה, ואינון אומין דעלמא דמיין למוץ יתיר מעכבין בגלותא ערב רב לישראל מאומין עכו"ם כמה דאוקמוה רבנן "מי מעכב? שאור שבעיסה מעכב". דאינון דבקין בישראל כשאור בעיסה. אבל אומין עכו"ם - לאו אינון אלא "כמוץ אשר תדפנו רוח".
232b.7 ועוד "ונשא השעיר עליו" - כד רעותיה למעבד קורציא לקב"ה עם ישראל דאיהו נשא כל חובין דיכיל למסבל לון עד דאתעביד כבד, "כמשא כבד יכבדו" ממנו חובין על גדפוי. מה עביד? סליק לטורא עלאה כחמרא כד איהו בעי לסלקא לטור גבוה כמשא כבד יכבד עליה. כד איהו לעילא ובעי לסלקא לפי מעוט דאשתאר ליה אתיקר עליה מטולא ונפיל אפיל גרמיה לתתא. ובכבד משא דאתתקף עליה אתעבידו כל אברין דיליה פסקות. דלא אשתאר אבר שלים. אוף הכא אירע לסמאל ונחש, כבד ויותרת הכבד, יצר הרע ובת זוגיה זונה - מתמן כל בת אל נכר זונה.
232b.8 ("ובחבורא קדמאה א"ר פנחס" - רכ"ד ע"א שייך רל"א ע"ב)
Pointed Text
232b.1 תָּא חֲזֵי וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר, דָּא אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב, (בראשית כ״ט:ג׳) וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן וְגוֹ'. חַד אֶבֶן נַחְתָּא מִלְּעֵילָּא, כַּד בָּעוּ יִשְׂרָאֵל לְמֵירַת אַרְעָא, וּכְתִיב בֵּיהּ גּוֹרָל. וְאִיהוּ אָמַר, דָּא לִפְלַנְיָא, וְדָא לִפְלַנְיָא. וְדָא אֶבֶן הוּא מִתְּחוֹת כֻּרְסְיָיא דְּמַלְכָּא נַחְתָּא. וַדַּאי (בראשית מ״ט:כ״ד) מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל כְּתִיב. וּבְגִינֵי כַּךְ עַל פִּי הַגּוֹרָל וַדַּאי תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ.
232b.2 רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ אָזְלֵי מֵאוּשָׁא לְלוּד, פָּגַע בְּהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר, רָהֲטוּ אֲבַּתְרֵיהּ. אָמְרוּ, וַדַּאי נַרְהִיט אֲבַּתְרֵיהּ דִּשְׁכִינְתָּא. עַד דְּמָטוּ לְגַבֵּיהּ, אָמְרוּ וַדַּאי נִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדָךְ, וְנִשְׁמַע מִלָּה חַדְתָּא.
232b.3 פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו נ״א:א׳) שִׁמְעוּ אֵלַי רוֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי וְגוֹ'. שִׁמְעוּ אֵלַי רוֹדְפֵי צֶדֶק, אִינּוּן דְּאַזְלִין בָּתַר מְהֵימְנוּתָא, רוֹדְפֵי צֶדֶק, וַדַּאי אִינּוּן מְבַקְשֵׁי ה'. אִי בָּעִיתוּ לְמִנְדַּע מְהֵימְנוּתָא, וּלְאַחֲדָא לְהַאי צֶדֶק, לָא תִּסְתַּכְּלוּן בָּהּ בִּלְחוֹדָהָא כִּשְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא, דְּגַרְמוּ מִיתָה לְגַרְמַיְיהוּ עַל דָּא. אֲבָל (ישעיהו נ״א:א׳) הַבִּיטוּ אֶל צוּר חוּצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶבֶת בּוֹר נוּקַּרְתֶּם.
232b.4 (במדבר כ״ח:ב׳) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי וְגוֹ'. כְּתִיב (שמואל א ט״ו:כ״ב) הַחֵפֶץ לַיְיָ בְּעוֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמוֹעַ בְּקוֹל יְיָ וְגוֹ'. לֵית רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיֵחוּב בַּר נָשׁ, וְעַל חוֹבֵיהּ יַקְרִיב קָרְבָּן. אֶלָּא קָרְבָּן דְּאִיהוּ בְּלִי חוֹבָה, דָּא אִיהוּ קָרְבָּן שְׁלִים, וְאִקְרֵי שְׁלָמִים, וְקָרְבָּן תָּמִיד אוּף הָכִי, וְאַף עַל גַּב דִּמְכַפֵּר עַל חוֹבִין.
232b.5 רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (תהילים נ״א:י״ט) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ, דִּרְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִתְרְעֵי בְּקָרְבָּן דְּבַּר נָשׁ עַל חוֹבוֹי, אֶלָּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה. וּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעֵי מַאי קָאַמְרֵי, וְהָכִי שְׁמַעְנָא מִבּוּצִינָא קַדִישָׁא, דְּכַד אָתֵי בַּר נָשׁ לְאִסְתַּאֲבָא בְּחוֹבוֹי, אַמְשִׁיךְ עָלֵיהּ רוּחַ, מִסִּטְרָא דְּמִסְאֲבָא, וְאִתְגָּאֵי עַל בַּר נָשׁ, וְשָׁלִיט עָלֵיהּ לְכָל רְעוּתָא. וְהַהוּא סִטְרָא מִסְאֲבָא, אִתְגַּבָּר בְּחֵילֵיהּ וְאִתְתָּקַף, וְשָׁלִיט עָלֵיהּ לִרְעוּתֵיהּ. אָתֵי בַּר נָשׁ וְשָׁלִיט עָלֵיהּ לְאִתְדַּכְּאָה, מְדַכְּאִין לֵיהּ.
232b.6 בְּזִמְנָא דְּהֲוָה בֵּי מַקְדְּשָׁא קַיָּים, אַקְרִיב קָרְבָּנֵיהּ, כָּל כַּפָּרָה דִּילֵיהּ תַּלְיָיא עָלֵיהּ, עַד דְּאִתְחֲרָט, וְתָבַר לְהַהוּא רוּחַ מִגּוֹ גָּאוּתָא דִּילֵיהּ, וּמָאִיךְ לֵיהּ. וְדָא הוּא תְּבִירוּ, דְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּמִסְאֲבָא. וְכַד אִתְבַּר הַהוּא רוּחַ מִסְאֲבָא, וְקָרִיב קָרְבָּנֵיהּ, דָּא אִיהוּ דְּאִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא כַּדְּקָא יָאוּת.
232b.7 וְאִי לָא אִתְבַּר הַהוּא רוּחַ, לָאו קָרְבָּנֵיהּ כְּלוּם, וּלְכַלְבֵּי אִתְמְסַר, דְּהָא קָרְבְּנָא דָּא לָאו דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא מִכַלְבֵּי. וּבְגִין כָּךְ זִבְחֵי אֱלֹהִים כַּדְּקָא יָאוּת, הוּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה, דְּיִתְבַּר הַהוּא רוּחָא מִסְאֲבָא, וְלָא יִשְׁלוֹט. וְעַל דָּא מַאן דְּיִתְבַּר לֵיהּ כַּדְּקָא יָאוּת, עָלֵיהּ כְּתִיב, (תהילים ע״ח:ל״ט) רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב. לִיהֱוִי הַהוּא גַּבְרָא בְּאַבְטָחוּתָא, דְּלָא יְתוּב לְגַבֵּיהּ לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וְלֹא יָשׁוּב. לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, הַהוּא גַּבְרָא דְּלָא אִתְגָּאֵי, וְלָא אִתְעַנֵּג בְּעִנּוּגִין דְּעָלְמָא, אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה, בִּיקָרָא אִיהוּ לְגַבֵּיהּ.
232b.8 (במדבר כ"ח) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַאי צַו. דָּא עֲבוֹדָה זָרָה. בְּגִין דְּלָא יֵיעוּל גַּרְמֵיהּ לְאִסְתַּאֲבָא בְּרוּחַ מִסְאֲבָא, דְּאִיהוּ עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ.
232b.9 רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח. (שיר השירים ה׳:א׳) בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ, אֲבָל אִית סְתָרִים בְּקָרְבָּנָא (ס"א שית סדרין דקרבנא) הָכָא, וְכֹלָּא אִתְּמַר. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָאוּת הוּא, דְּשָׁרִית מִלָּה, וְסַתָמְת, אֵימָא. (ס"א נסתמת אמאי) אָמַר, בְּגִין דַּחֲמֵינָא בְּסִפְרָא דְּחֲנוֹךְ מִלָּה, וְאוֹלִיפְנָא. אָמַר, אֵימָא הַהִיא מִלָּה דְּחָמִית וְשַׁמְעַת.
232b.10 רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, כָּל מַה דְּאַמָרְת שַׁפִּיר, אֲבָל מוֹחָא אִיהוּ מַיִם, לֵב אִיהוּ אֵשׁ, וְתַרְוַויְיהוּ אִיהוּ רַחֲמֵי וְדִינָא, דָּא כִּסֵּא רַחֲמֵי, וְדָא כִּסֵּא דִּינָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֶלֶךְ, עוֹמֵד מִכִּסֵא דִּין, דְּאִיהוּ לֵב. וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, דְּאִיהוּ מוֹחָא.
232b.11 וְכַד חוֹבִין מִתְרַבִּין עַל אֵבָרִים, וְעַל עַרְקִין דְּלִבָּא, דְּאִיהוּ כֻּרְסְיָיא דְּדִינָא. אִתְּמַר בְּלִבָּא, (אסתר ז׳:ז׳) וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן, דְּאִיהוּ יִינָא דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְזִמְנָא דְּכַנְפֵי רֵיאָה נָשְׁבִין עַל לִבָּא, (יחזקאל א׳:כ״ד) וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם (אסתר ז׳:י׳) וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. דִּתְרֵין כַּנְפֵי רֵיאָה, (שמות כח) וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סוֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת, דָּא כַּפּוֹרְתָא דְּלִבָּא.
232b.12 וּבְמַאי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. בְּגִין דְּוָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם (במדבר ז׳:פ״ט) וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל, דָּא קוֹל תּוֹרָה, קוֹל דִּקְרִיאַת שְׁמַע. וַיְדַבֵּר אֵלָיו, בִּצְּלוֹתָא דְּפוּמָא, דְּאִיהוּ (תהילים נ״א:י״ז) אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.
232b.13 וְהַהוּא רוּחָא דְּנָשִׁיב בְּכַנְפֵי רֵיאָה, אִיהוּ אַפִּיק קָלָא בְּקָנֶה, דְּאִיהוּ קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה. וְאִתְּמַר בָּהּ, (יחזקאל ל״ז:ט׳) כֹּה אָמַר יְיָ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ. דְּאִינּוּן אַרְבַּע אַתְוָון יְדוָֹ"ד, וְהַאי אִיהוּ רוּחַ דְּדָפִיק בְּכָל עַרְקִין דְּלִבָּא, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, (יחזקאל א׳:י״ב) אֶל אֲשֶׁר יִהְיְה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יִלֵכוּ.
232b.14 אָמַר בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, וַדַּאי רַעְיָא מְהֵימָנָא, דַּרְגָּא דִּילָךְ אִיהִי, דְּבֵיהּ וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. (תהילים קמ״ד:ט״ו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָ"ה, בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁה. אָמַר לֵיהּ, בְּרִיךְ אַנְתְּ בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, בּוּצִּינָא דְּדָלִיק קַמֵּי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. נֵר יְיָ, אִיהִי נְשָׁמָה דִּילָךְ.
232b.15 אָמַר לֵיהּ, הָא אַמְרַת מוֹחָא וְלִבָּא וְכַנְפֵי רֵיאָה, תְּרֵי כּוּלְיָין מַאי נִיהוּ. אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, הָא אוֹקִימְנָא בְּכַנְפֵי רֵיאָה, עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, כּוּלְּיָין מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט. וְאִינּוּן תְּרֵין כַּנְפֵי רֵיאָה, וּתְרֵין כּוּלְּיָין, לָקֳבֵל ד' חֵיוָן דְּכֻרְסְיָיא. כֻּרְסְיָיא, אִיהוּ לִבָּא בְּאֶמְצָּעִיתָא.
232b.16 וְכֵן מוֹחָא, אִית לֵיהּ אַרְבַּע חֵיוָן, דְּאִיהוּ כֻּרְסְיָיא דְּרַחֲמֵי. וּמַאי נִיהוּ. רְאִיָּיה שְׁמִיעָה רֵיחָא דִּבּוּר. רְאִיָּיה: אַרְיִה. שְׁמִיעָה: שׁוֹר. רֵיחָא: נִשְׁרָא. וְד' אַנְפִּין וְד' כַּנְפִין לְכָל חַד. דִּבּוּר: אָדָם אִיהוּ. אָחִיד עֵילָּא וְתַתָּא, דְּרוֹעִין דִּבְהוֹן וְיָדֵינוּ פְּרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם. גּוּף אַרְיִה, וְשׁוֹקַיִם, (יחזקאל א׳:ז׳) וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל. וְעַל גּוּפָא אִתְּמַר, (בראשית מ״א:מ״ג) מֶרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. מִשְׁנָה כְּתִיב, לִישָׁנָא דְּמַתְנִיתִין. (ע"כ רעיא מהימנא).
232b.17 טְחוֹל, פָּתַח בּוּצִינָא קַדִישָׁא וְאָמַר, (קהלת ד׳:א׳) וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשׁוּקִים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים. מַאן אִינּוּן עֲשׁוּקִים. אִלֵּין יַנּוּקִין דְּאִינּוּן בְּתוּקְפָּא דְּאִמְּהוֹן. דְּסַלְּקִין מֵעָלְמָא, עַל יְדֵי מַלְאָךְ הַמָּוְת. וְכִי מַלְאָךְ הַמָּוְת קָטִיל לוֹן, דְּאִיהוּ עוֹשֵׁק. אֶלָּא הָדַר וְאָמַר, וּמִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. מַאן הַהוּא כֹּחַ. דָּא הוּא דִּכְתִיב, (בראשית א׳:י״ד) יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. וְדָא הוּא מְאֹרֹת חָסֵר וָאו, וְדָא לִילִית, דְּאִיהִי מְמָנָא דְּהַהוּא עוֹשֵׁק.
232b.18 וְאִיהִי אִקְרֵי טְחוֹל, וְאִיהִי אַזְלַת (משפטים קי"ד) וְחַיְיכָא בְּיַנּוּקֵי, וּבָתַר עָבְדַת בְּהוּ רוּגְזָא וְדִמְעָה, לְמִבְכֵּי עָלַיְיהוּ. טְחוֹל לְזִינָא דְּכָבֵד אַזְלָא. דָּא אִבְרֵי בַּשֵּׁנִי, וְדָא בָּרְבִיעִי בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וּבְגִין דָּא, לֵית סִימָנָא טָבָא בַּשֵּׁנִי וּבָרְבִיעִי. כָּבֵד מוֹתָא דְּרַבְרְבֵי, טְחוֹל מוֹתָא דְּזוּטְרֵי.
232b.19 רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, ודַּאי הָכִי הוּא, דְּכָבֵד אִיהוּ דַּרְגָּא דְּעֵשָׂו. עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. הוּא כָּנִישׁ כָּל דָּמִין, בֵּין צְלוּלִין, בֵּין עֲכוּרִין. וְלֹא אַבְחִין בֵּין טַב לְבִישׁ. לָא עָבִיד אַפְרָשׁוּתָא בֵּינַיְיהוּ. לִבָּא אִיהוּ יִשְׂרָאֵל, דְּאַבְחִין בֵּין טַב לְבִישׁ, בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר, וְלָא נָטִיל אֶלָּא בְּרִירוּ וְנַקְיוּ דְּהַהוּא דָּמָא, כְּבוֹרֵר אוֹכֶל מִגּוֹ פְּסוֹלֶת.
232b.20 וּלְבָתַר דְּנָטִיל לִבָּא, דְּאִיהוּ יַעֲקֹב, בְּרִירוּתָא דְּדָמִים, דְּאִיהוּ לְעֵילָּא. וְאִשְׁתְאַר כָּבֵד דְּאִיהוּ עֵשָׂו בִּפְּסוֹלֶת. אִיהוּ כָּעִיס עָלֵיהּ בְּמָרָה, דְּאִיהִי גֵּיהִנָּם, דְּאִתְבְּרִיאַת בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא, מוֹתָא דְּרַבְרְבֵי, וְאִיהִי נוּקְבָא בִּישָׁא, אֵשׁ זָרָה, עֲבוֹדָה קָשָׁה, עֲבוֹדָה זָרָה קָרֵינָן לָהּ.