Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 217a, reference page 9 of 94.
- Current daf
- 217a
- Reference units
- 94
Daf 217a
Unpointed Text
217a.1 רבי שמעון הוה יתיב ולעי בפרשתא דא. אתא לקמיה ר' אלעזר בריה. אמר ליה: נדב ואביהוא מאי עבידתייהו בפנחס? אי לא הוה פנחס בעלמא כד מיתו, ובתר אתא לעלמא ואשלים דוכתייהו - שפיר! אבל פנחס בעלמא הוה! (ס"א וסגן קאי) ונשמתיה ביה בקיומא קאי!
217a.2 אמר ליה: ברי, רזא עלאה הכי. והכי הוא דבשעתא דאסתלקו מן עלמא לא הוו מתטמרן תחות גדפי טנרא קדישא. מאי טעמא? בגין דכתיב "ובנים לא היו להם" - דאזעירו דיוקנא דמלכא - דהא אינון לא אתחזון לשמשא בכהונא רבה. בשעתא דקני פנחס על ברית קדישא ועאל בגו כמה אוכלוסין וסליק לון לגייפין על רומחא לעיניהון דכל ישראל - כד חמא שבטא דשמעון בכמה אכלוסין דאתו לגביה - פרחא נשמתיה מניה, ותרין נשמתין דהוו ערטיראין בלא דוכתא אתקריבו בה ואתכלילו כחדא ואתהדרת נשמתיה כלילא רוחא דאתכליל בתרין רוחין, ואתתקפו ביה. כדין רווח דוכתייהו למיהוי כהנא (רבא) מה דלא (אתחזי) מן קדמת דנא. ועל דא כתיב "זכר נא מי הוא נקי אבד" - דלא אתאביד בההיא שעתא ולא אביד רוחיה כד פרחה מניה. "ואיפה ישרים נכחדו" - אלין בני אהרן דאתהדרו לעלמא מה דאבד בחייהון. ועל דא כתיב ביה בפנחס "בן בן" תרי זמני - "פנחס בן אלעזר בן".
217a.3 מה כתיב לעילא מפרשתא דא? "ויאמר יי' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליי' נגד השמש" - וכי על דקטלין בליליא או על דקטלין ביממא ביומא דעיבא כתיב נגד השמש? אמר ר' יהודה דתהא מיתתהון באתגלייא כמה דחבו באתגלייא. א"ר שמעון לאו בגין כך אתמר, אלא מהכא אוליפנא בדרגא דחב בר נש לקב"ה - לההוא אתר - אצטריך למעבד תקנתא לנפשיה. אינון חבו בברית קדישא דאקרי "שמש" - בגין כך דינא ותקונא דילהון איהו כנגד השמש, ולאו באתר אחרא. מכאן דלא אצטריך ב"נ לתקנא נפשיה אלא בההוא אתר דחב לגביה. ומאן דלא יעביד הכא לית ליה תקונא לעלמין כדקא יאות.
217a.4 רב חייא פתח "ישבעו עצי יי' ארזי לבנון אשר נטע" (תהלים קד, טז). מה כתיב לעילא "ויין ישמח לבב אנוש וגו'" (שם קד, טו). וכי מאי האי להאי? אלא הכי אוליפנא דכתיב "מצמיח חציר לבהמה וגו'" (שם קד, יד) - וכי שבחא דבהמה דאית לה חציר אתא דוד למימר ברוח קודשא?! אלא "מצמיח חציר" - אלין אינון שתין אלף רבוא דמלאכין שליחן דאתבריאו ביומא תניינא דבראשית וכלהו אשא מלהטא. אלין אינון 'חציר'. אמאי חציר? בגין דצמחין כחציר דא בעלמא. דכל יומא ויומא אתקצירו השתא ולבתר צמחין ומהדרין כמלקדמין. ועל דא כתיב "מצמיח חציר לבהמה". הדא הוא דכתיב "יודע צדיק נפש בהמתו", ותנינן אלף טורין סלקין לה בכל יומא ויומא, וכל טורא וטורא שתין רבוא הוי והיא אכלה.
217a.5 "ועשב לעבודת האדם" (שם קד, יד) - אלין אינון נשמתהון דצדיקייא דההוא אדם דרכיב ושליט על בהמה דא אכיל ואעיל לון בגוויה, ובזכותהון אתזן כל עלמא מההוא אדם דכתיב ביה "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'". ועל דא כתיב "האדם" - ההוא דאשתמודע בגין "להוציא לחם מן הארץ" - לאפקא מזונא לעלמא מן הארץ קדישא. "ויין" - דא חמרא עתיקא דנגיד מלעילא. "ישמח לב אנוש" - אנוש דא - רזא דההוא נער
217a.6 דאינון מיכאל אריה, ארבע אנפין דיליה יֶהוֶֹ"ה.
217a.7 ארבע אנפין דשור, ואיהו גבריאל, ואינון יַהוַֹ"ה.
217a.8 ד' אנפין דנשר, ואיהו אוריאל, ואינון יִהְוֹ"ה.
217a.9 ואינון ממנן, תחות חס"ד פח"ד אמ"ת, דרגין דתלת אבהן.
217a.10 ואוקמוה רבנן: "האבות הן הן המרכבה". וסלקין נהורין לחשבן יב"ק.
217a.11 ואינון מלך מלך ימלוך, יהו"ה אהי"ה אדנ"י - סך הכל יב"ק.
217a.12 ("רבי אבא ורבי יוסי" שבעמוד ב' שייך כאן).
Pointed Text
217a.1 וּלְעוֹלָם לָא אַלְקֵי צַדִּיקָא, אֶלָּא לְמֵיהַב אַסְוָותָא לְדָרָא, וּלְכַפְּרָא עָלַיְיהוּ. (ורזא דא צדיק ורע לו) דְּהָא נִיחָא לְסִטְרָא אַחֲרָא דְּדִינָא שַׁלְטָא (לשלטאה) עַל זַכָּאָה יַתִּיר מִכֹּלָּא, דְּלָא חָיִישׁ כְּדֵין לְכָל עָלְמָא, וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ, מֵחֶדְוָה דְּשַׁלִּיט עָלֵיהּ. וְהַהוּא זַכָּאָה זָכֵי לְשׁוּלְטָנָא עִלָּאָה, בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, דְּלָא חָיִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכַפְּרָא עַל עָלְמָא.
217a.2 אֲמֵינָא לֵיהּ, אִלּוּ לָא הֲווֹ בְּחַד זִמְנָא, יָאוּת. אֲבָל אִית צַדִּיק הָכָא, וְאִית צַדִּיק הָכָא, לְדָא אִית מַרְעִין וּמַכְתְּשִׁין, וּלְדָא אִית כָּל טִיבוּ דְּעָלְמָא. אָמַר לִי, בְּחַד מִנַּיְיהוּ אוֹ תְּרֵין סַגֵּי, דְּלָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַלְקָאָה כֹּלָּא, (ס"א כל דמה) כְּמָה דְּלָא אִצְטְרִיךְ אֶלָּא דְּרוֹעָא חֲדָא, לְאַלְקָאָה וּלְאָקָזָאָה לְמֵיהַב אַסְוָותָא לְכָל שַׁיְיפִין. אוּף הָכָא, בְּחַד צַדִּיקָא סַגֵּי.
217a.3 וְאִי אִתְּקַף (ס"א אתייקר) בֵּיהּ מְרָע, עַל כָּל שַׁיְיפִין, כְּדֵין אִצְטְרִיךְ תְּרֵין דְּרוֹעִין לְאָקָזָאָה. אוּף הָכִי, אִי אַסְגִּיאוּ חוֹבִין יַקִּירִין עַל עָלְמָא, כְּדֵין כָּל זַכָּאִין אַלְקוּן, לְמֵיהַב אַסְוָותָא עַל כָּל דָּרָא. אֲבָל בִּזְמַן דְּלָא אַסְגִּיאוּ כָּל כַּךְ, כְּדֵין חַד זַכָּאָה אַלְקֵי, וּשְׁאַר צַדִּיקַיָּא בִּשְׁלָם, דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ עָלְמָא דְּיִלְקוּן כֻּלְּהוּ. אִתְסִיאוּ עַמָּא. אִתְסִיאוּ צַדִּיקַיָּיא. וּלְזִמְנִין דְּכָל יוֹמֵיהוֹן קַיְימִין בְּמַרְעִין, לְאַגָּנָא עַל דָּרָא. מִיתוּ, הָא אַתְּסֵי כֹּלָּא, וְאִתְכְּפַּר. לְזִמְנִין דְּחוֹבִין אִינּוּן יַקִּירִין יַתִּיר.
217a.4 קַמְנָא וְאָזַלְנָא. וְתּוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא הֲוָה יַתִּיר, וְדָחִיק לָן בְּאוֹרְחָא. חֲמֵינָן אִילָנִין בְּמַדְבְּרָא, וּמַיִין תְּחוֹתַיְיהוּ. יָתִיבְנָא תְּחוֹת חַד טוּלָא דְּאִילָנָא דְּמַדְבְּרָא. שָׁאִילְנָא לֵיהּ, מַאי הַאי דְּכָל עַמִּין דְּעָלְמָא לָא עַבְדִּין נִעְנוּעָא, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ, דְּכַד לָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, מִתְנַעְנְעָן הָכָא וְהָכָא, בְּלָא לִמּוּדָא דְּבַר נָשׁ בְּעָלְמָא, וְלָא יַכְלִין לְמֵיקָם בְּקִיּוּמַיְיהוּ.
217a.5 אָמַר לִי, אַדְכַּרְתָּן מִלְּתָא עִלָּאָה, וּבְנֵי עָלְמָא לָא יַדְעִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין. יָתִיב שַׁעֲתָא וּבָכָה, אָמַר, וַוי לִבְנֵי נָשָׁא דְּאַזְלִין כִּבְעִירֵי חַקְלָא, בְּלָא סוּכְלְתָנוּ. בְּמִלָּה דָּא בִּלְחוֹדוֹי אִשְׁתְּמוֹדְעָן נִשְּׁמָתְהוֹן קַדִּישִׁין דְּיִשְׂרָאֵל, בֵּין נִשְׁמָתְהוֹן דְּעַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. נִשְׁמָתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אִתְגְּזָרוּ, מִגּוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא דְּדָלִיק, דִּכְתִּיב, (משלי כ׳:כ״ז) נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם. וְהַאי נֵר בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְאַחֲד (נ"א דאתדליק) מִגּוֹ אוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָּא, לָא שָׁכִיךְ נְהוֹרָא עָלֵיהּ אֲפִילּוּ רִגְעָא. וְרָזָא דָּא, (תהילים פ״ג:ב׳) אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, (ישעיהו ס״ב:ו׳) הַמַּזְכִּירִים אֶת יְיָ אַל דֳּמִי לָכֶם, לָא שְׁכִיכוּ לְכוֹן. נְהוֹרָא דְּשַׁרְגָּא כֵּיוָן דְּאִתְאַחֲדָא גּוֹ פְּתִילָה, הַהוּא נְהוֹרָא לָא שָׁכִיךְ לְעָלְמִין, אֶלָּא מִתְנַעְנְעָא נְהוֹרָא לְכָאן וּלְכָּאן, וְלָא מִשְׁתְּכִיךְ לְעָלְמִין.
217a.6 מַאי לְהַצְּהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן. אִינּוּן י"ב פָּנִים, ד' דְּאַרְיִה, ד' דְּשׁוֹר, ד' דְּנֶשֶׁר, דְּאִינּוּן מִיכָאֵל אַרְיִה, אַרְבַּע אַנְפִּין דִּילֵיהּ יֶהוְֹ"ה. אַרְבַּע אַנְפִּין דְּשׁוֹר, וְאִיהוּ גַּבְרִיאֵל, וְאִינּוּן יַהוַֹ"ה. ד' אַנְפִּין דְּנֶשֶׁר, וְאִיהוּ נוּרִיאֵל, וְאִינּוּן יִהוְֹ"ה. וְאִינּוּן מְמָנָן, תְּחוֹת חֶסֶ"ד פַּחַ"ד אֶמֶ"ת, דַּרְגִּין דִּתְלַת אֲבָהָן. וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶרְכָּבָה. וְסַלְּקִין (ס"א נקודין) נְהוֹרִין לְחֻשְׁבָּן יַבֹּ"ק. וְאִינּוּן מֶלֶךְ מַלַךְ יִמְלוֹךְ, יְהוָֹ"ה אֶהְיְ"ה אֲדֹנָ"י. סַךְ הַכֹּל יַבֹּ"ק (רבי אבא ורבי יוסי שבע"ב שייך כאן).
217a.7 רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתִיב וְלָעֵי בְּפָרְשְׁתָא דָּא, אָתָא לְקַמֵּיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אָמַר לֵיהּ, נָדָב וַאֲבִיהוּא מַאי עֲבִידְתַיְיהוּ בְּפִנְחָס. אִי לָא הֲוָה פִּנְחָס בְּעָלְמָא כַּד מִיתוּ, וּבָתַר אָתָא לְעָלְמָא וְאַשְׁלִים דּוּכְתַיְיהוּ שַׁפִּיר. אֲבָל פִּנְחָס בְּעָלְמָא הֲוָה, (ס"א וסגן קאי) וְנִשְׁמָתֵיהּ בֵּיהּ בְּקִיּוּמָא קָאֵי.
217a.8 אָמַר לֵיהּ בְּרִי, רָזָא עִלָּאָה הָכָא, וְהָכִי הוּא. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִסְתָּלָקוּ מִן עָלְמָא, לָא הֲווֹ מִתְטַמְּרָן תְּחוֹת גַּדְפֵּי טִנָרָא קַדִישָׁא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּכְתִּיב, (במדבר ג) וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם, דְּאַזְעִירוּ דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, דְּהָא אִינּוּן לָא אִתְחָזוּן לְשַׁמְּשָׁא בִּכְהוּנָה רַבָּה.
217a.9 בְּשַׁעֲתָא דְּקַנֵּי פִּנְחָס עַל בְּרִית קַדִישָׁא, וְעָאל בְּגוֹ כַּמָה אוּכְלוֹסִין, וְסָלִיק לוֹן, לְגַיִיפִין עַל רוּמְחָא, לְעֵינֵיהוֹן דְּכָל יִשְׂרָאֵל. כַּד חָמָא שִׁבְטָא דְּשִׁמְעוֹן בְּכַמָּה אֻכְלוּסִין דְּאָתוּ לְגַבֵיהּ, פַּרְחָא נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ, וּתְרֵין נִשְׁמָתִין דַּהֲווֹ עַרְטִירָאִין בְּלָא דּוּכְתָא, אִתְקְרִיבוּ בָּהּ, וְאִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא, וְאִתְהַדְּרַת נִשְׁמָתֵיהּ, כְּלִילָא רוּחָא, דְּאִתְכְלִיל בִּתְרֵין רוּחִין, וְאִתְתָּקָפוּ בֵּיהּ, כְּדֵין רָוַוח דּוּכְתַיְיהוּ, לְמֵיהֱוִי כַּהֲנָא (רבא) מַה דְּלָא (אתחזי) מִן קַדְמַת דְּנָא.
217a.10 וְעַל דָּא כְּתִיב, (איוב ד׳:ז׳) זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, דְּלָא אִתְאֲבִיד בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וְלָא אָבִיד רוּחֵיהּ כַּד פַּרְחָה מִנֵּיהּ. וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ. אִלֵּין בְּנֵי אַהֲרֹן, דְּאִתְהַדְרוּ לְעָלְמָא, מַה דְּאָבַד בְּחַיִּיהוֹן. וְעַל דָּא כְּתִיב בֵּיהּ בְּפִנְחָס בֶּן בֶּן, תְּרֵי זִמְנֵי. פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן.
217a.11 מַה כְּתִיב לְעֵילָּא מִפָּרַשְׁתָא דָּא. (במדבר כ״ה:ד׳) וַיּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיְיָ נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. וְכִי עַל דְּקַטְלִין בְּלֵילְיָא, אוֹ עַל דְּקַטְלִין בִּימָמָא בְּיוֹמָא דְּעִיבָא, כְּתִיב נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, דְּתְהֵא מִיתָתְהוֹן בְּאִתְגַּלְיָיא, כְּמָה דְּחָבוּ בְּאִתְגַּלְיָיא.
217a.12 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, לָאו בְּגִין כַּךְ אִתְּמַר. אֶלָּא מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, בְּדַרְגָא דְּחָב בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְהַהוּא אֲתָר אִצְּטְרִיךְ לְמֶעְבַּד תְּקַנְתָּא לְנַפְשֵׁיהּ. אִינּוּן חָבוּ בִּבְרִית קַדִישָׁא דְּאִקְרֵי שֶׁמֶשׁ. בְּגִין כַּךְ דִּינָא וְתִקּוּנָא דִּילְהוֹן אִיהוּ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ, וְלָאו בַּאֲתָר אַחֲרָא. מִכָּאן דְּלָא אִצְּטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְתַקְּנָא נַפְשֵׁיהּ, אֶלָּא בְּהַהוּא אֲתָר דְּחָב לְגַבֵיהּ וּמַאן דְּלָא יַעְבִּיד הָכִי, לֵית לֵיהּ תִּקּוּנָא לְעָלְמִין כַּדְּקָא יָאוּת.
217a.13 רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (תהילים ק״ד:ט״ז) יִשְׂבְּעוּ עֲצֵּי יְיָ אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע, מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ וְגוֹ'. וְכִי מַאי הַאי לְהַאי. אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא, דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ד:ט״ו) (בראשית י"ח ע"ב) מַצְּמִיחַ חָצִּיר לַבְּהֵמָה וְגוֹ'. וְכִי שְׁבָחָא דִּבְהֵמָה דְּאִית לָהּ חָצִּיר אָתָא דָּוִד לְמֵימַר בְּרוּחַ קוּדְשָׁא. אֶלָּא מַצְּמִיחַ חָצִּיר, אִלֵּין אִינּוּן שִׁתִּין אֶלֶף רִבּוֹא דְּמַלְאָכִין, שְׁלִיחָן, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא דִּבְרֵאשִׁית, וְכֻלְּהוּ אֶשָּׁא מְלָהֲטָא. אִלֵּין אִינּוּן חָצִּיר. אֲמַאי חָצִּיר. בְּגִין דְּצַּמְחִין כֶּחָצִּיר דָּא בְּעָלְמָא, דְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא אִתְקְצִּירוּ הַשְׁתָּא, וּלְבָתַר צַּמְחִין וּמְהַדְּרִין כְּמִלְּקַדְּמִין.
217a.14 וְעַל דָּא כְּתִיב מַצְּמִיחַ חָצִּיר לַבְּהֵמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי י״ב:י׳) יוֹדֵעַ צַּדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, וְתָנֵינָן, אֶלֶף טוּרִין סַלְּקִין לָהּ בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא. וְכָל טוּרָא וְטוּרָא שִׁתִּין רִבּוֹא הֲוִי, וְהִיא אָכְלָה.
217a.15 וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם, אִלֵּין אִינּוּן נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּיא, דְּהַהוּא אָדָם דְּרָכִיב וְשָׁלִיט עַל בְּהֵמָה דָּא אָכִיל, וְאָעִיל לוֹן בְּגַוִּויהּ, וּבִזְכוּתֵהוֹן אִתְּזָן כָּל עָלְמָא מֵהַהוּא אָדָם, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, (יחזקאל א׳:כ״ו) וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם וְגוֹ'. וְעַל דָּא כְּתִיב הָאָדָם, הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע, בְּגִין לְהוֹצִּיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, לְאַפָּקָא מְזוֹנָא לְעָלְמָא מִן הָאָרֶץ קַדִּישָׁא.
217a.16 וְיַיִן, דָּא חַמְרָא עַתִּיקָא דְּנָגִיד מִלְעֵילָּא. יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, אֱנוֹשׁ: דָּא רָזָא דְּהַהוּא נַעַר, דְּסָלִיק לְסִיבוּ, וְאִתְהַדָּר כְּמִלְּקַדְּמִין. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים ק״ג:ט״ו) אֱנוֹשׁ כֶּחָצִּיר יָמָיו.