Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 240a, reference page 55 of 94.
- Current daf
- 240a
- Reference units
- 94
Daf 240a
Unpointed Text
240a.1 כרסייא דמלכא נחתא. ודאי "משם רועה אבן ישראל" כתיב. ובגיני כך "על פי הגורל" ודאי "תחלק נחלתו".
240a.2 רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי מאושא ללוד. פגע בהו ר' אלעזר - רהטו אבתריה. אמרו "ודאי נרהיט אבתריה דשכינתא". עד דמטו לגביה אמרו "ודאי נשתתף בהדך ונשמע מלה חדתא".
240a.3 פתח ואמר: "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי וגו'" (ישעיהו נא, א). "שמעו אלי רודפי צדק" - אינון דאזלין בתר מהימנותא, רודפי צדק ודאי, אינון "מבקשי יהו"ה". אי בעיתו למנדע מהימנותא ולאחדא להאי צדק -- לא תסתכלון בה בלחודהא כשאר בני עלמא דגרמו מיתה לגרמייהו על דא. אבל "הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם".
240a.4 רבי חייא הוה אזיל למחמי לר' אלעזר וכו' עד "אשרי אדם עוז לו בך" - תוספתא הוא וכבר נדפסה בפרשת לך לך דף פט ע"א. ואלו החלופים מצאתי בין הכתוב בהעתק אשר לפניי לבין הכתוב שם ע"ב צ"ל "ואמר אמאי אחסין דוד מלכא מלכותא דאיהו". שם במקום "בדוד" צ"ל "שלמה". דף צ צ"ל "קלא דהוה אמר אי קדישא הביאני המלך חדריו בכל אינון אדרין דסבא דאנפין עולימא קדישא אתמסרו בידיה כל מפתחן דבגינך ובחייך קדישא כל חילי שמיא נגילה ונשמחה בך ודחילו". במקום "אזלו" צ"ל "תיבו תמן" (וכבר נתקן):
240a.5 "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי וגו'" (במדבר כח, ב). כתיב "החפץ ליהו"ה בעלות וזבחים כשמע בקול יהו"ה וגו'" (שמואל א טו, כב) - לית רעותא דקב"ה דיחוב בר נש ועל חוביה יקריב קרבן, אלא קרבן דאיהו בלי חובה - דא איהו קרבן שלים ואקרי 'שלמים'. וקרבן תמיד אוף הכי - ואע"ג דמכפר על חובין.
240a.6 רבי אבא פתח "זבחי אלהים רוח נשברה וגו'". האי קרא אוקמוה דרעותא דקב"ה לא אתרעי בקרבן דבר נש על חובוי אלא "רוח נשברה". ובני נשא לא ידעי מאי קאמרי. והכי שמענא מבוצינא קדישא, דכד אתי בר נש לאסתאבא בחובוי אמשיך עליה רוח מסטרא דמסאבא, ואתגאי על בר נש ושליט עליה לכל רעותא. וההוא סטרא מסאבא אתגבר בחיליה ואתתקף ושליט עליה לרעותיה. אתי בר נש ושליט עליה לאתדכאה - מדכאין ליה.
240a.7 בזמנא דהוה בי מקדשא קיים - אקריב קרבניה - כל כפרה דיליה תלייא עליה עד דאתחרט ותבר לההוא רוח מגו גאותא דיליה, ומאיך ליה. ודא הוא תבירו דההוא דרגא דמסאבא. וכד אתבר ההוא רוח מסאבא וקריב קרבניה - דא איהו דאתקבל ברעוא כדקא יאות. ואי לא אתבר ההוא רוח - לאו קרבניה כלום; ולכלבי אתמסר. דהא קרבנא דא - לאו דקב"ה אלא מכלבי. ובג"כ "זבחי אלהים" כדקא יאות הוא "רוח נשברה" - דיתבר ההוא רוחא מסאבא ולא ישלוט. ועל דא מאן דיתבר ליה כדקא יאות - עליה כתיב "רוח הולך ולא ישוב" (תהלים עח, לט). ליהוי ההוא גברא באבטחותא דלא יתוב לגביה לעלמין - הדא הוא דכתיב "ולא ישוב".
240a.8 "לב נשבר ונדכא" - ההוא גברא דלא אתגאי ולא אתענג בענוגין דעלמא, "אלהים לא תבזה" ביקרא איהו לגביה.
240a.9 "צו את בני ישראל" - מאי "צו"? ע"ז ממש.
240a.10 ר' אלעזר פתח, "באתי לגני אחותי כלה וגו'". האי קרא אוקמוה אבל אית סתרים בקרבנא הכא, וכלא אתמר.
240a.11 אמר ליה ר' שמעון יאות הוא דשרית מלה, וסתמת אימא? (ס"א נסתמת אמאי?).
240a.12 אמר, בגין דחמינא בספרא דחנוך מלה ואוליפנא.
240a.13 אמר אימא ההיא מלה דחמית
240a.14 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
240a.1 רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, וַדַּאי הָכִי הוּא. וְתָּא חֲזֵי, כְּתִיב (שמות י״ב:כ״א) מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן וְגוֹ', מִשְׁכוּ, (בחבורא קדמאה) מַאי מִשְׁכוּ. כְּמַאן דְּמָשִׁיךְ מֵאֲתָר אַחֲרָא, לַאֲתָר דָּא. מִשְׁכוּ יוֹמִין עִלָּאִין לְגַבֵּי יוֹמִין תַּתָּאִין. יוֹמִין עִלָּאִין אִינּוּן שס"ו, כְּחוּשְׁבַּן מִשְׁכוּ. יוֹמִין תַּתָּאִין, זִמְנִין דְּאִינּוּן שנ"ה, וּבְזִמְנָא, דְּאִתְנַהֲרָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלְמוּתָא, סְלִיקוּ לְמֶהֱוֵי אִינּוּן יוֹמִין שס"ה, כְּחוּשְׁבַּן מִשְׁכוּ חָסֵר חַד.
240a.2 מִשְׁכוּ יוֹמִין עִלָּאִין לְגַבֵּי יוֹמִין תַּתָּאִין, לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא. וּמַאן מָשִׁיךְ לוֹן. אִינּוּן עֶשֶׂר דְּלִסְטַר יְמִינָא, דִּכְתִּיב בֶּעָשׂוֹר. בֶּעָשׂוֹר, בַּעֲשָׂרָה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי בֶּעָשׂוֹר. אֶלָּא (תצוה ק"פ ע"א) ט' אִינּוּן לְכָל סְטָר, וּנְקוּדָּה חֲדָא דְּאַזְלָא בְּאֶמְצָעִיתָא. כְּגַוְונָא דָּא, וְהַהִיא נְקוּדָה אֲשְׁלִימָת לְעֶשֶׂר וְעַל דָּא בְּעֲשׂוֹר כְּמָה דְאִתְמָר זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְשִׁמוּשָׁא בַּעֲשָׂרָה אִינוּן יוֹמִין תֵּשַׁע בְּהַהוּא נְקוּדָה. לַחֹדֶשׁ הַזֶּה יוֹמִין דְלִסְטָר יְמִינָא בְּגִין לְאִתְחַבְּרָא זֹאת בָּזֶה לְמֵהֲוִי כֹּלָּא חַד.
240a.3 וּבְזִמְנָא דְּאִינּוּן ד' אִתְקְשָּׁרוּ לְד' סִטְרִין (מתחברן) בַּהֲדַיְיהוּ. כְּדֵין אוֹלִידַת הַהוּא חַיָּה וְחִוְיָא אָזִיל לֵיהּ וּבְהַהוּא זִמְנָא מְקַדְּשִׁין לְעֵילָּא לְהַאי חַיָּה וְקָרָאן לָהּ כָּבוֹד. וּכְדֵין אִתְקַדָּשׁ מוֹעֲדָא. מַה דְּלָא הֲוָה עַד הַשְׁתָּא, וּכְעַן קָרָאן לָהּ כָּבוֹד, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (תהילים כ״ט:ט׳) וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. (אמר רעיא מהימנא מילין אלין שייך כאן)
240a.4 רעיא מהימנא אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, מִלִּין אִלֵּין סְתִימִין, וְצָרִיךְ לְמִפְתַּח לוֹן לְגַבֵּי חַבְרַיָּיא, דְּמַאן דְּסָתִים לוֹן גְּנִיזִין דְּאוֹרַיְיתָא, אִיהוּ מְצַעֵר לוֹן. דִּלְרַשִׁיעֲיָיא נְהוֹרִין דְּרָזִין, אִתְחַזְרָן לוֹן חֲשׁוֹכִין. וְאִיהוּ מָתְלָא לְמָמוֹנָא דְּאִיהוּ גָּנִיז, מַאן דְּחָפַר לֵיהּ, עַד דְּגַלֵּי לֵיהּ, וְלָאו אִיהוּ דִּילֵיהּ, אִתְהַדָּר בְּסוּכְלְתָנוּתֵיהּ בַּחֲשׁוֹכָא וְקַבְלָא. וּלְמַאן דְּאִיהוּ דִּילֵיהּ, נָהִיר לֵיהּ. וּבְגִין דָּא, אִית לְבַּר נָשׁ לְגַלָּאָה רָזִין סְתִימִין דִּבְאוֹרַיְיתָא.
240a.5 בֶּעָשׂוֹר: ט' אִינּוּן לְכָל סְטָר, לָקֳבֵל ט' יַרְחִין דְּיוֹלֵדָה, כְּחוּשְׁבַּן א"ח. מַאן יוֹלֶדֶת. ד' מִן אֶחָד. א"ח, אִיהוּ ט', לְד' סִטְרִין דְּאָת ד', וְאִינּוּן אַרְבָּעִים. א"ח זָכוֹר, ד' שָׁמוֹר. הָא אַרְבְּעִין וּתְרֵין.
240a.6 אִשְׁתְּאַר כָּבוֹד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאִיהוּ כָּבוֹד ל"ב, ד' זִמְנִין לְכָל סְטָר דְּאָת ד', הֲרֵי ס"ד לְד' סִטְרִין, רנ"ו. וְאוֹקְמוּהָ, כָּבוֹד לְעֵילָּא, ל"ב לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא מְיַיחֲדִין בְּכָל יוֹמָא תְּרֵין זִמְנִין, דְּאַמָרָן בְּהוּ תְּרֵין זִמְנִין כָּבוֹד, דְּאִיהוּ ס"ד. וּתְרֵין זִמְנִין ד' ד' מִן אֶחָ"ד, הֲרֵי ע"ב. הֲרֵי ד' דְּאֶחָ"ד, שְׁלִימוּ דְּמ"ב שְׁמָהָן. וּשְׁלִימוּ דְּע"ב שְׁמָהָן. וּבְגִין דָּא אַמְרִין בְּמִזְמוֹר לְדָוִד (תהילים כ״ד:ח׳) מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזוּז וְגִבּוֹר. וּבְזִמְנָא תִּנְיָינָא מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. (ע"כ רעיא מהימנא) (אמר רעיא מהימנא מילין אלין שייך כאן).
240a.7 מַאן הֵיכָלוֹ. דָּא הֵיכָל עִלָּאָה פְּנִימָאָה, דְּתַמָּן מִתְקַדְּשָׁא כֹּלָּא. תַּמָּן מְקַדְּשִׁין לְמַאן דְּחָזֵי לְאִתְקַדְּשָׁא. הֵיךְ מְקַדְּשִׁין לֵיהּ בְּהַהוּא הֵיכָלָא. בְּקַדְמִיתָא אִתְפְּתָּחוּ תַּרְעִין, וְחַד מַפְתְּחָא סְתִימָא, אַתְקִין וּפָתַח תַּרְעָא חַד, לִסְטַר דָּרוֹם, כְּדֵין עָאל כַּהֲנָא רַבָּא בְּהַהוּא פִּתְחָא, וְאִזְדְּרָז בְּהֵימְיֶינוֹי, וְתִקּוּנוֹי. וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה וּלְבִישׁ חוֹשְׁנָא וְאֱפוֹדָא, וּמְעִילָא דְּשִׁבְעִין זָגִין וְרִמּוֹנִין, דְּאִינּוּן (שמות כ״ח:ל״ד) פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן. וְצִיץ נִזְרָא דְּקוּדְשָׁא עַל מִצְחֵיהּ, דְּאִתְקְרֵי צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ, וְאִתְקְשַׁט בְּד' בִּגְדֵי זָהָב, וּבְד' בִּגְדֵי לָבָן. וְעַל הַהוּא צִיץ מ"ב אַתְוָון מְלַהֲטָן בֵּיהּ, וּמְנַצְּצָן עָלֵיהּ, וְנָהִיר כָּל הַהוּא הֵיכָלָא בִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. (רעיא מהימנא אסתחר ההוא היכלא לקמן וכו')
240a.8 אִסְתְּחַר הַהוּא מַפְתְּחָא, וּפָתַח סִטְרָא אַחֲרָא דְּבִסְטַר צָפוֹן, כְּדֵין עָאל לֵוִי, מַעְשֵׂרָא דְּיַעֲקֹב, דְּאַפְרִישׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכִנּוֹר דְּעֶשֶׂר נִימִין עִמֵּיהּ, וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי, וּכְדֵין אִסְתְּחָר מַפְתְּחָא, וּפָתַח בְּהַהוּא הֵיכָלָא חַד תַּרְעָא, הַהוּא תַּרְעָא דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, עַמּוּדָא דְּלִסְטַר מִזְרָח עָאל וְאִתְעַטָּר בְּשִׁבְעִין עִטְרִין, וְאִתְעַטָּר בְּאַרְבַּע אַתְוָון, דְּאִינּוּן תְּרֵיסָר. וְאִתְעַטָּר בְּגִלּוּפִין דְּמָאתָן וְע' אֶלֶף עָלְמִין, וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרִין דְּסַיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא, בְּכַמָּה לְבוּשֵׁי יְקָר, בְּכַמָּה עִטְרִין קַדִּישִׁין.
240a.9 וּבְגִין דָּא (שמות ל״א:ט״ז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. צָרִיךְ לְנַטְרָא לָהּ בְּדִירָתָם, דְּלָא יִפְּקוּן מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לֵרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהַאי אִיהוּ דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע, הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, וְהַכְנָסָה נָמֵי יְצִיאָה קָרֵי לָהּ. וְאִינּוּן סָמָאֵל וְנָחָשׁ, צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְרָא לוֹן, דְּלָא יֵיעְלוּן לְדִירָה דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי רְשׁוּת הַיָּחִיד. מַאן רְשׁוּת הָרַבִּים. חָלָלָה שִׁפְחָה זוֹנָה נִדָּה גּוֹיָה, רְשׁוּת דְּסָמָאֵל וְנָחָשׁ, וְשִׁבְעִין מְמָנָן דְּעַמִּין. (ע"כ רעיא מהימנא)
240a.10 פָּתַח וְאָמַר, (שיר השירים ה׳:א׳) בָּאתִי לְגַנִּי וְכוּ', עד חלבי חסר. נדפס בפרשת ויקרא דף ג' ע"ב. וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, (בדף רמ"א ע"א) אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, דְּרוֹעָא יְמִינָא בְּיַרְכָא שְׂמָאלָא. אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, יַעֲקֹב בְּרָחֵל. שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא בְּיַרְכָא יְמִינָא. דְּרוֹעָא יְמִינָא בְּיַרְכָא שְׂמָאלָא, אִינּוּן חֶסֶד עִם הוֹד. יַעֲקֹב בְּרָחֵל, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא בַּמַּלְכוּת. דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא בְּיַרְכָא יְמִינָא גְּבוּרָה בְּנֶצַח.
240a.11 וַאֲמַאי שְׁנֵי מִדּוֹת דִּילֵיהּ הָכִי. אֶלָּא רָזָא דְּנֵימָא הָכָא, דָּוִד אָמַר הָכָא, (תהילים קל״ב:ט׳) כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ. וְאִתְּמַר הָתָם, וּלְוִיֶּיךָ מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו אֹרַח לְשַׁנּוֹת מִדּוֹתַי, אֶלָּא בָּתַר דְּזַמֵּינָת לִי, אִית לִי לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ. וּמֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּבַעַל הַבַיִת דִּמְזַמִּין אֲפִילּוּ לְמַלְכָּא, אִית לֵיהּ לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ, כָּל מַה שֶׁאוֹמֵר לָךְ בַּעַל הַבַּיִת עֲשֵׂה חוּץ מִצֵּא. וְעִם כָּל דָּא דְּרָזָא דָּא שַׁפִּיר אִיהוּ, הָא כְּתִיב (מלאכי ג׳:ו׳) אֲנִי יְיָ לֹא שָׁנִיתִי, וּבְכָל קָרְבְּנִין לָא כְּתִיב בְּהוֹן אֶלָּא לַיְדוָֹד, אֵיךְ יָכִיל לְמֶהֱוִי דִּיְּשַׁנֵּי דַּרְגִין דִּשְׁמֵיהּ בְּקָרְבְּנָא.
240a.12 אֶלָּא, אָרִיתִי מוֹרִי: יוֹצֵר אוֹר. עִם בְּשָׂמִי: אַהֲבַת עוֹלָם. אָכַלְתִּי יַעְרִי: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. עִם דִּבְשִׁי: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. שָׁתִיתִי יֵינִי: וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, עַד וַיֹּאמֶר. עִם חֲלָבִי: מִן וַיֹּאמֶר, עַד אֱמֶת. אִכְלוּ רֵעִים: ג' רִאשׁוֹנוֹת, וְג' אַחֲרוֹנוֹת. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים: שְׁאַר בִּרְכָאן דִּצְלוֹתָא.
240a.13 וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, סִתְרָא דְּקָרְבְּנָא, פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים וְעִזִּים, אִינּוּן ד', פְּנֵי שׁוֹר. פְּנֵי נֶשֶׁר וְגוֹ', שְׁתֵי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, וְצָרִיךְ לְפָרְשָׁא. אַרְיֵה נָחִית לְגַבֵי שׁוֹר, דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא, לְאִתְקַשְּׁרָא חֶסֶד בִּגְבוּרָה. אָדָם נָחִית לְגַבֵּי נֶשֶׁר. דַּרְגָּא דְּיַעֲקֹב. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה. וּמַאן גָּרִים לְאִסְתַּלְּקָא לְאִתְקְרֵי יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, (בראשית ל״ב:כ״ט) לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, דִּיהֱוִי יִשְׂרָאֵל עִקָּר לְאַפְרְשָׁא בֵּינַיְיהוּ. (ע"כ רעיא מהימנא) (רמ"ז ע"א ובחבורא קדמאה סולת למנחה וכו').