Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 242a, reference page 59 of 94.
- Current daf
- 242a
- Reference units
- 94
Daf 242a
Unpointed Text
242a.1 בהדה לחופה - "אכלתי יערי עם דבשי וגו'".
242a.2 וילפינן מדוד. דזמין לקב"ה ושַני עובדוי ממה דארחוי דקב"ה, וקב"ה קביל ועביד רעותיה! זמין למלכא ומטרוניתא בהדיה - הדא הוא דכתיב "קומה יהו"ה למנוחתך אתה וארון עוזך" (תהלים קלב, ח) - מלכא ומטרוניתא כחדא בגין דלא לאפרשא לון. שני מאנין ושני עובדין דמלכא - הדא הוא דכתיב (שם) "כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו בעבור דוד וגו'" (שם קלב, ט). "כהניך ילבשו צדק" - לוייך מבעי ליה, דהא 'צדק' מסטרא דליואי איהו? "וחסידיך ירננו" - "לוייך ירננו" מבעי ליה, דהא רנה וזמרה בליואי נינהו? ואיהו שני ואמר "כהניך..וחסידיך" דאינון מסטרא דימינא!
242a.3 אמר ליה קב"ה: "דוד לאו אורח דילי הכי!". אמר דוד "בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך" - תקונא דאנא תקינת - לא תשנה ליה. אמר ליה: "דוד - הואיל וזמינת לי -אית לי למעבד רעותך ולאו רעותי". וילפינן מהאי אורחא דעלמא, דמאן דמזמן לאחרא - ההוא דאתי לגביה אית ליה למעבד רעותיה אע"ג דלאו אורחיה בכך.
242a.4 כך "ויקח מאבני המקום וגו'" - הואיל ואתא חתן לגבי כלה - אע"ג דלאו אורחיה למשכב אלא בכרים וכסתות ואיהי יהבה ליה אבנין למשכב - כלא יקבל ברעותא דלבא. הדא הוא דכתיב "וישכב במקום ההוא" על אינון אבנין אע"ג דלאו אורחיה בכך. אוף נמי הכא "אכלתי יערי עם דבשי" - אע"ג דלאו ארחוי בכך, בגין רחימו דכלה.
242a.5 ועם כל דא - בביתא דכלה - ולא באתר אחרא. באתריה - לא אכיל ולא שתי, באתר דילה - אכיל ושתי. הדא הוא דכתיב "באתי לגני". מלאכין דשדר קב"ה לאברהם לא אכלו ולא שתו באתרייהו. בגין אברהם אכלו ושתו.
242a.6 אמר ליה: רבי! חייך, מלה דא בעי קב"ה למימר ובגין דלא למחזק טיבו לגרמיה קמי כנסת ישראל - סליק מלה לגרמך. זכאה אנת בעלמא דמארך משתבח בך לעילא, ועלך כתיב "צדיק מושל יראת אלהים"!
242a.7 "את קרבני לחמי לאשי וגו'" (במדבר כח, ב). ר' יודאי אמר בקרבנא אית עשן ואית ריח ואית ניחח. עשן - אינון מארי דרוגזא דכתיב "כי אז יעשן אף יי'". אינון אתהנון מעשן, ועשן רוגזא בחוטמא איהו. ריח - אינון דאקרון 'תפוחין'. אמר ר' אבא כתפוחים, הדא הוא דכתיב "וריח אפיך כתפוחים".
242a.8 "את הכבש אחד תעשה בבקר" (במדבר כח, ד) - מאי "בבקר"? דא בקר דאברהם דכתיב "וישכם אברהם בבקר" (בראשית כב, ג). מנלן דהאי בקר דאברהם הוא? א"ר אלעזר מהכא "הבקר אור" (שם מד, ג) - "בקר אור" לא כתיב, אלא "הבקר אור", ודא אור קדמאה דברא קב"ה בעובדא דבראשית. ועל דא "תעשה בבקר" - בבקר דאשתמודעא. ולקבל בקר דאברהם אתקריב קרבנא דא. קרבן דבין הערבים - דא יצחק. ולקבל ערב דיצחק אתקריב. מנלן? דכתיב "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", וערב דיצחק הוא, והא אוקימנא.
242a.9 פקודא דא להקריב מנחה בכל יום, ולהקריב קרבן מוסף שבת, ואבתריה להסדיר לחם הפנים ולבונה וקרבן מוסף בראש חדש.
242a.10 בוצינא קדישא בכל יומא צריך לשדורי דורונא למלכא בידא דמטרוניתא; אי איהו ברשו בעלה צריך תוספת כגון מוסף בשבת ובראש חדש ומוסף דכל יומין טבין דאיהו 'רשות היחיד' דיליה, ועמודא דאמצעיתא איהו בעלה דהאי רשות. ויעקב דתקן צלותא דערבית איהו דרגא דיליה דעמודא דאמצעיתא. בגין דא אוקמוה מארי מתניתין "תפלת ערבית רשות". דאף על גב דבגלותא דדומה ללילה דשלטין תמן סמאל ונחש וכל ממנן דאכלוסין דיליה, ושכינתא נחתת בגלותא עם ישראל -- איהי ברשו דבעלה אשתכחת. הדא הוא דכתיב "אני יהו"ה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן".
242a.11 ובגין דא "ויפגע במקום" - לית פגיעה אלא פיוסא, כגון "אל תפגעי בי". כנסת ישראל פייסת ליה דלא יזוז מינה, דקודשא בריך הוא איהו מקומו של עולם. מאי עולם? דא
Pointed Text
242a.1 רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (תהילים ס״ח:ל״א) גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים. גְּעַר חַיַּת, דָּא חַיָּה דְּאִתְאֲחָד בָּהּ עֵשָׂו. קָנֶה: תָּנֵינָן, דִּבְיוֹמָא דְּנָסַב שְׁלֹמֹה מַלְכָּא בַּת פַּרְעֹה, בָּא גַּבְרִיאֵל, נָעַץ קָנֶה בְּיַמָּא רַבָּא, וְעָלֵיהּ אִתְבְּנֵי קַרְתָּא דְּרוֹמִי. מַאי קָנֶה. דָּא דְּכוּרָא דְּהַאי חַיָּה בִּישָׁא, דְּאִית לֵיהּ סִטְרָא זְעֵירָא בְּאַחֲדוּתָא דִּקְדוּשָּׁה. וְדָא אִיהוּ קָנֶה, דְּנָעִיץ בְּיַמָּא רַבָּא. וּבְגִין כָּךְ אִיהִי שַׁלְטָא עַל עָלְמָא, וְעַל שׁוּלְטָנוּ דָּא כְּתִיב, (ישעיהו י״ט:ו׳) קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ. קָנֶה, שׁוּלְטָנוּתָא וְרֹאשׁ לְכָל מַלְכְּוָון. תּוּ קָנֶה, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְתַּבְרָא לֵיהּ כְּקָנֶה דָּא.
242a.2 תָּא חֲזֵי, בְּמִצְרַיִם אִיהִי שַׁלְטָא, וּמִנָהּ נַפְקוּ כַּמָה שֻׁלְטָנִין לְזִנַּיְיהוּ, וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּחָמֵץ, כֵּיוָן דְּתָבַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַפִּיק חָמֵץ וְאָעִיל מַצָּה. בְּמָה. בְּחוּטָא זְעֵירָא מִכֹּלָּא, תָּבַר ח' חָמֵץ, וְאִתְעָבִיד מַצָּה. אִינּוּן אַתְוָון. אֶלָּא דְּתָבַר ח' דְּהַאי חַיָּה, דְּאִקְרֵי חָמֵץ. וְעַל דָּא אִקְרֵי חַיַּת קָנֶה, דְּנוֹחַ לְאַתְבְּרָא כְּקָנֶה דָּא. בְּמָה אִתְּבַּר. בְּחוּטָא זְעֵירָא כְּנִימָא, תָּבַר ח' וְאִתְעֲבָר מֵאֵיתָנָהּ, וַהֲוָה מַצָּה. וְעַל דָּא כְּתִיב, גְּעַר חַיַּת קָנֶה, גָּעַר בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַתְּבַּר ח' חָמֵץ, וְאִתְעָבִיד ה'. (ס"א ואתעבר ח' חמץ ואתאביד)
242a.3 וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְתַּבְרָא לֵיהּ לְהַהוּא קָנֶה, כְּגַוְונָא דָּא, יַתְבָּר רַגְלֵיהּ דְּק' מִקָנֶה, וְיִשְׁתְּאַר הִנֵּה. (ישעיהו מ׳:י׳) הִנֵּה יְיָ אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבֹא וּזְרוֹעוֹ מוֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעוּלָּתוֹ לְפָנָיו. מַאי וּפְעוּלָּתוֹ. דָּא פֹּעַל דְּהַהִיא ק' (ס"א פעולה דההוא חמץ) דְּיַתְבַּר לָהּ, וְאִיהִי פְּעוּלָה לְפָנָיו, אִיהוּ יַעְבַּר רַגְלֵיהּ, וִיהֵא הִנֵּה (ישעיהו מ״א:כ״ז) רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְגוֹ'.
242a.4 חֲמִישָּׁאָה, אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּצָּרִיךְ לְהַאֲרִיךְ עַל פָּתוֹרֵיהּ, בְּגִין עֲנִיִּים. וְרָזָא דְּמִלָּה, בְּגִין דִּצְּדָקָה יַאֲרִיךָ יוֹמוֹי, דְּלָא יִתְקַצְּרוּן. כְּגַוְונָא דְּאוֹרַיְיתָא אִיהוּ אֲרִיכוּת יוֹמִין, בִּתְרֵין עָלְמִין, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי לְנִשְׁמְתָא. אוּף הָכִי צְּדָקָה, אִיהִי אֲרִיכוּת יוֹמִין לְגוּפָא, בִּתְרֵין עָלְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל׳:כ׳) כִּי הוּא חַיְּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ. כִּי הוּא חַיְּיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ בָּעוֹלָם הַבָּא. דְּעָלְמָא דְּאָתֵי לְגוּפָא לִתְחִיַּית הַמֵּתִים, דִּלְבָתַר דְּיִיקוּם לָא יָמוּת. וּכְגַוְונָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי יְהֵא קַיָּים, הָכִי עָלְמָא דֵּין יְהֵא קַיָּים.
242a.5 שְׁתִּיתָאָה, שֶׁלֹּא יְהֵא גַּרְגְּרָן וּבַלְעָן עַל פָּתוֹרֵיהּ דְּמַלְכָּא, כְּגַוְונָא דְּעֵשָׂו דְּאָמַר (בראשית כה) הַלְעִיטֵנִי, אֹרַח הַלְעָטָה, אֶלָּא בְּאֹרַח טְחִינָה. אוּף הָכִי, מַאן דְּאַפִּיק מִלִּין דִּצְּלוֹתִין אוֹ דְּאוֹרַיְיתָא מִפּוּמוֹי, בָּעֵי לְאַפָּקָא לוֹן בְּהַטְחָנָה שְׁלֵמִים, וְלָא בְּהַלְעָטָה חֲסֵרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּגִין סַכָּנָה דְּשֶׁמָא יַקְדִים קָנֶה לָוְּשֶׁט.
242a.6 שְׁבִיעָאָה, מַיִם אַחֲרוֹנִים. וְאוֹקְמוּהָ, מַיִם רִאשׁוֹנִים מִצְּוָה. וְאַחֲרוֹנִים חוֹבָה. וְאֶמְצָּעִיִּים רְשׁוּת. מַיִם רִאשׁוֹנִים צָּרִיךְ לְסַלְּקָא אֶצְּבְּעָן, בְּגִין דְּלָא יְהַדְרוּן מַשְׁקִין וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם. וְאִית מֵרַבָּנָן דְּאַמְרֵי, דְּאַחֲרוֹנִים מִשּׁוּם מֶלַח סְדוֹמִית, שֶׁלֹּא תְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. וְאִי הָכִי אַפְּקִין לוֹן מֵחוֹבָא. וְסַתְרֵי מִילִין, אִלֵּין דְּאָמְרוּ עָלַיְיהוּ חוֹבָה, וְלָאו אֹרַח אַרְעָא לְסַתְרָא גְּאוֹנִים מִלִּין, (ס"א מאלין דאמרי עלייהו) אֶלָּא דְּאִתְקְרֵי עָלַיְיהוּ, (דברים י״ז:י״א) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.
242a.7 וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּאָמְרוּ עָלַיְיהוּ ג' קְדוּשּׁוֹת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (ויקרא י״א:מ״ד) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים. וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. כִּי קָדוֹשׁ, זֶה שֶׁמֶן עָרֵב. אֲנִי יְיָ, זוֹ בְּרָכָה. וְאֶמְצָּעִיִּים, בֵּין גְּבִינָה לְבָשָֹׁר. וּבְגִין דָּא, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ. זַכָּאִין עַמָּא, דְּמָארֵיהוֹן יְשַׁוִּי לוֹן לְגַבֵּיהּ.
242a.8 אוּף הָכִי וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, בְּשַׁעַת תַּשְׁמִישׁ. מַיִם רִאשׁוֹנִים דְּזָרַע בַּר נָשׁ, מִצְּוָה. אַחֲרוֹנִים דְּנוּקְבָּא, חוֹבָא. וְאֶמְצָּעִיִּים קָא רָמִיז, וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (איוב י׳:י׳) הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי. וְהַאי אִיהוּ דְּקָא רָמִיז, בֵּין גְּבִינָה לְבָשָֹׁר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (איוב י׳:י״א) עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי.
242a.9 תְּמִינָאָה, לִשְׁלֹשָׁה צָּרִיךְ כּוֹס. אֲמַאי. בִּינָה אִיהִי תְּלִיתָאָה מֵעֶשֶׂר סְפִירָאן, מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה לָא צָּרִיךְ כּוֹס. (ד"א) לִשְׁלֹשָׁה צָּרִיךְ כּוֹס, קָא רָמִיז קְדוּשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּאוֹרַיְיתָא לָא נַחְתָּא פָּחוּת מִג', כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, יִשְׂרְאֵלִים. תּוֹרָה, נְבִיאִים, וּכְתוּבִים. בְּיְרַח תְּלִיתָאי, בְּיוֹם תְּלִיתָאי. וְדָא בִּינָה, יְד"וּ. וּבְגִינָהּ אִתְּמַר, שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוִ"י הַלַּיְלָה. מַלְכוּת ה' רְבִיעִית, עָלָהּ אִתְּמַר אַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת הֲוִי הַלַּיְלָה. וְש' דִּתְלַת עַנְפִין לָקֳבֵל תְּלַת מִשְׁמָרוֹת. וְ דְּאַרְבַּע עַנְפִין, לָקֳבֵל אַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת.
242a.10 תְּשִׁיעָאָה, כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, רְבִיעִית לוֹג, וְשִׁיעוּרָא דִּילֵיהּ, לָקֳבֵל ה', רְבִיעָאָה דְּשֵׁם יְדוָֹ"ד. עֲשִׂירָאָה, בְּעֲשָׂרָה אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, אִיהִי רְבִיעִית, וַעֲשִׂירִית. רְבִיעִית לְשֵׁם יְדוָֹד. עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירִין. דְּאִינּוּן יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְכַמָּה צָּרִיךְ בַּר נָשׁ לְנַטְרָא גַּרְמֵיהּ, דְּלָא לִזְרוֹק מִלִּין אִלֵּין בַּאֲתָר דְּלָא אִצְּטְרִיךְ. כְּמוֹ מַאן דְּזָרִיק נָהֲמָא. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּזָרִיק נָהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, לְבַר מִפָּתוֹרֵיהּ, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא. דְּאִתְּמַר בָּהּ, (יחזקאל מ״א:כ״ב) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ. (ע"כ רעיא מהימנא).