Volume III

Pinchas

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 236a, reference page 47 of 94.

Current daf
236a
Reference units
94

Daf 236a

Unpointed Text

236a.1 איהו ושט כפוף. ולבתר שט - למיכל משתיא חמרא ומיא, דכתיב "שטו העם ולקטו" מיכלא למיכל.

236a.2 משתיא חמרא ומיא - נסוכא דיין ונסוכא דמים - בהאי ושט עאל ואשתאיב בריאה. אלין שרפים בשלהוביתא דלהון נטלי משתיא ואקרון 'ריאה' בחבורא חדא, ואשתאיב כלא בהון. וכל אלין נטלין כל חד וחד כדקא חזי ליה. ומדחרב בי מקדשא ובטלו הטוחנות כי מעטו - כלהו דאזעירו דיוקנייהו ומזונייהו, ולית יומא דלית ביה מארה.

236a.3 ארים קליה ר"ש ואמר: ווי ירושלם קרתא קדישא, ווי לעמא דכל טבאן אלין אבדין! רברבן גיברין ממנן אזעירו דיוקנייהו! על דא בכו חברייא, אמרו: ווי רבי כד תסתלק מן עלמא! מאן יגלה רזין סתימין עמיקין כאלין דלא אשתמעו מן יומא דשלמה מלכא ועד השתא. זכאה דרא דשמעין מלין אלין, וזכאה דרא דאנת בגוויה! ווי לדרא דישתארון יתמיך מנך!

236a.4 פתח רעיא מהימנא ואמר, והא כתיב "ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע". ושבע רקיעין אינון: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות.

236a.5 שחקים - דבהון ריחים דטוחנים מן לצדיקים לעתיד לבא. ואינון אקרון 'שחקים' על שם "ושחקת ממנה הדק". ואינון נצח והוד עלייהו אתמר "ושחקים יזלו צדק" דאיהי שכינתא תתאה.

236a.6 וילון - דביה מכניס ערבית ומוציא שחרית.

236a.7 רקיע - איהו יסוד דביה נהרין שמשא וסהרא דאיהו עמודא דאמצעיתא ושכינתא תתאה. הדא הוא דכתיב "ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ". וצדיק אית בין נצח והוד, ועדות בין תפארת ומלכות. נצח והוד - תרין פלגי גופא אינון כגוונא דתרין תאומים, ובגין דא אתקריאו "שחקים" - תרוויהו כחדא. ו' ו' אינון מן ושט מסטרא דשמאלא ואינון תרין טוחנות מסטרא דימינא "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". עצמות צדיק, יסוד עלמין, דרגא דיוסף הצדיק. ועלייהו אתמר "את קרבני לחמי לאשי" - ולית לחם אלא אורייתא - "לכו לחמי בלחמי". ואינון אשכלות דצדיק - וצדיק עץ פרי. ובגיניה אתמר "וישאוהו במוט בשנים". ואמאי במוט? בגין דלא הוה תמן צדיק ובגינייהו אתמר ביה "לא יתן לעולם מוט לצדיק" דאיהו עץ דאתמר ביה "היש בה עץ אם אין". אעקרו עץ דאיהו צדיק אלין דאפיקו שום ביש על ארעא וגרמו "ושיאוהו במוט בשנים" - ו' ו'. עלייהו אתמר "סחטה ענבים".

236a.8 צדיק יסוד - ביה סוד דאיהו "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית", דאינון ו' דרגין דאת ו. ואינון שרפים ו' ו' - "שש כנפים לאחד" משמאלא. ואינון אפיקו מים מימינא וצחין בשלהוביתא דלהון מסטרא דגבורה, ושואבין מסטרא דחסד. ועלייהו אתמר "עושה מלאכיו רוחות" מסטרא דעמודא דאמצעיתא דנשבין על לבא דאיהו דרגא עשיראה ברוחא דקודשא דאיהו בינייהו, ואיהו ו - אות בצבא דיליה כליל ו' פרקין דתרין שוקין דכתיב בהו "שוקיו עמודי שש". ודא צדיק אות ברית ו' עלאה תפארת בין שית פרקין דתרין דרועין. ובגין דא ו' ו' - גוף וברית חשבינן חד. ואינון "פורשי כנפים למעלה" לקבל ו' עלאה עלייהו. ומסטריה אתקריאו "נביאי האמת", סוככים בכנפיהם על ברית דאיהו ו' תניינא, "וצדיק יסוד עולם".

236a.9 ובגין דא נצח והוד טוחנים מן לצדיקייא דאינון מסטרא דצדיק יסוד עולם דאיהו בינייהו. ובגין דא אתקריאו 'טוחנות'. ומסטרא דושט - "שטו העם ולקטו" - אינון לקוטות דפסקות דמתניתא וטחנו בריחים מהכא מאן דאפיק מלין דאורייתא צריך למטחן לון בשניים ולאפקא מלין שלימין. ואינון מלין אתקריאו 'שלמים', ואוחרנין דאינון שטיין דאכלין מלין בהלעטה ולא טוחנין לון בטוחנות דלהון ובשינהון מה כתיב בהו? "הבשר עודנו בין שניהם ואף יהו"ה חרה בעם" דאינון מגזעא דמאן דאמר "הלעיטני נא". ונצח והוד אתקריאו 'כרובים'. ותמניא אינון - חכמה בינה גדולה גבורה תפארת מלכות נצח הוד. צדיק עטרה על רישיה דאיהו לית ליה זוג. ומאי עטרה דיליה? כתר עליון. ובגיניה

Pointed Text

236a.1 וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, תְּלַת אִינּוּן דְּגַרְמִין בִּישׁ לְגַרְמַיְיהוּ. תְּרֵין בְּהַאי עָלְמָא, וְחַד בְּעָלְמָא אַחֲרָא, וְאִלֵּין אִינּוּן: מַאן דְּלָיִיט גַּרְמֵיהּ, דְּתָנֵינָן חַד מְמָנָא אִתְפְּקַד קַמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ, וּבְשַׁעֲתָא דְּלָיִיט גַּרְמֵיהּ הַהוּא בַּר נָשׁ, הַאי מְמָנָא, וְשִׁבְעִין אַחֲרָנִין דִּמְמָנָן תְּחוֹתֵיהּ, נַטְלִין הַהִיא מִלָּה, וְאַמְרֵי אָמֵן, וְסַלְקֵי לָהּ לְעֵילָּא, וְדַיְינִין לָהּ, וְאִיהוּ רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ, עַד דְּעָבִיד לֵיהּ, וְאַשְׁלִים לֵיהּ הַהוּא מִלָּה.

236a.2 מַאן לָךְ רַב מִמֹּשֶׁה, דְּאָמַר (שמות ל״ב:ל״ב) וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ, וְאָמַר לְצוֹרֶךְ, וְאַף עַל גַּב דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד רְעוּתֵיהּ, עִם כָּל דָּא לָא אִשְׁתְּזִיב מֵעוֹנְשָׁא, וְהָא אִתְּמַר דְּלָא אִדְכַּר בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוִּה, וְאִתְמְחֵי מִתַּמָּן. וְהָא אוֹקְמוּהָ. מַאן לָן רַב מִדָּוִד מַלְכָּא, דְּאָמַר (תהילים ל״ט:ב׳) אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דַּרְכֵי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי, מַאי בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי. הַהוּא מְמָנָא דְּאִתְפְּקַד עַל דָּא, וְנָטִיל הַהִיא מִלָּה לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ לְבַּר נָשׁ.

236a.3 וְחַד מַאן דְּזָרִיק נָהֲמָא, אוֹ פִּירוּרִין דְּנַהֲמָא בְּאַרְעָא, וְקָא עָבִיד בֵּיהּ זִלְזוּלָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. הָנֵי תְּרֵי בְּהַאי עָלְמָא. וְחַד בְּהַהוּא עָלְמָא, מַאן דְּאוֹקִיד שְׁרָגָא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עַד לָא מָטוּ יִשְׂרָאֵל לִקְדוּשָּׁא דְּסִדְרָא, בְּגִין דְּקָא מְחַלֵּל שַׁבְּתָּא, וְגָרִים לְנוּרָא דְּגֵיהִנָּם לְאִתּוֹקְדָא, עַד לָא מָטָא זִמְנֵיהּ.

236a.4 וּמַה כְּתִיב, קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיְיָ, וְלָא מֵעֵרֶב רַב, דְּלָא אִתְקְרִיאוּ קְהִלָּה וְחִבּוּר, עַד דְּאִתְעֲבָר מִנְּהוֹן עֵרֶב רַב, כִּבְיָכוֹל בְּזִמְנָא דְּמִתְעָרְבִין בֵּינַיְיהוּ, כְּאִילּוּ לָא הֲווֹ גּוֹי אֶחָד. וּבְגִין דָּא קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, וְלָא מִשׁוּתָּפוּ אַחֲרָא, דְּלָא בָּעֵינָא לְשַׁתְּפָא אַחֲרָנִין בֵּינֵי וּבֵינַיְיכוּ.

236a.5 וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּד עֵרֶב רַב מְעוּרָבִין אִינּוּן בְּיִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב (איכה א׳:ה׳) הָיוּ צָּרֶיהָ לְרֹאשׁ. וְיִשְׂרָאֵל בָּתַר דְּמִתְעַבְּרֵי מִנַּיְיהוּ אִלֵּין מַה כְּתִיב, שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲנָא בָּעֵי לְדַיְּירָא עִמְּכוֹן. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (שמות כ״ה:ח׳) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.

236a.6 וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, עָלַיְיהוּ אִתְּמַר מִי מְעַכֵּב שְׂאוֹר שֶׁבַּעִסָּה, וְהָא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, בְּזִמְנָא דְּעֵרֶב רַב אִינּוּן רָאשִׁים עַל יִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכוֹל כְּאִילּוּ (ס"א עברין שולטני דקודשא בריך הוא), עַבְדִין שׁוּלְטָנוּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיִיעָלוּן בְּמִשְׁפְּטֵי כֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. וּבְגִין דָּא צַּוְוחִין וְאַמְרִין, (ישעיהו כ״ו:י״ג) יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדוֹנִים זוּלָתֶךָ.

236a.7 דָּבָר אַחֵר, פִּנְחָס וְכוֹ'. קוּם בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, וְאַפְתַּח מִלֵּי קַמֵּי שְׁכִינְתָּא. קָם בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, וְאָמַר, בְּחִבּוּרָה קַדְמָאָה אִתְּמַר הָכִי. תָּא חֲזִי, פִּינְחָס קָאִים קַמֵּי דִּינָא תַּקִּיפָא דְּיִצְּחָק, וְקָם קָמֵי פִּרְצָּה, דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ו:ל׳) וַיַּעֲמוֹד פִּינְחָס וַיְפַּלֵּל וַתֵּעָצַּר הַמַּגֵּפָה, בְּגִין לְאַגָּנָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דָּא כָּלִיל דָּא וְדָא בְּחוּשְׁבָּנָא, פִּינְחָס כְּמִנְיַן יִצְּחָק, וְהָכָא צָּרִיךְ לְחַדְּתָּא מִלִּין.

236a.8 פָּתַח וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ רְחִימָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, חָזָא מֵ"ם מִן מָוְת טָאס בַּאֲוִירָא, חָטַף לָהּ, וְשָׁתַּף לָהּ עִם ר"ח, דְּאִיהוּ יִצְּחָק, וְאִיהוּ בְּחוּשְׁבָּן פִּינְחָס, וְאִשְׁתְּלִים בָּהּ רמ"ח. לְבָתַר חָזָא ו' מִן מָוְ"ת טָס בִּרְקִיעָא, וְחָטַף לֵיהּ, וְשַׁוִּי לֵיהּ בְּרָמָ"ח, וְאִשְׁתְּלִים רוֹמַ"ח. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, וַיִּקַּח רוֹמַח בְּיָדוֹ.

236a.9 וְאִיהוּ, בְּמָה יָכִיל לַחֲטוֹף תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין. בִּתְרֵין רוּחִין דְּאִשְׁתְּמָרוּ (ס"א דאתטמרן) לְעֵילָּא, דְּאִשְׁתְּתָּפוּ בְּפִנְחָס. פְּנֵ"י חָ"ס. בִּתְרֵין פָּנִים אִלֵּין, חָס עַל יִשְׂרָאֵל דְּלָא אִתְאֲבִידוּ, בְּחֵילָא דְּתַרְוַויְיהוּ, וַיִּדְקוֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, בִּתְרֵין אַתְוָון מ"ו. וְהַיְינוּ בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם.