Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 217b, reference page 10 of 94.
- Current daf
- 217b
- Reference units
- 94
Daf 217b
Unpointed Text
217b.1 דסליק לסיבו ואתהדר כמלקדמין, ועל דא כתיב "אנוש כחציר ימיו" (תהלים קג, טו).
217b.2 "להצהיל פנים" (שם קד, טו) - אלין אינון פנים דאקרון אנפי רברבי ואנפי זוטרי. "משמן" - מנגידו דעלמא דאתי משה ורבו קדישא עלאה. "ולחם לבב אנוש יסעד" - ההוא לחם דאזילו שחקים וטחנן מנא למיכלא דצדיקייא סתמא, ומתמן אתנגיד לכמה חיילין דאקרון 'לבב אנוש'. וכלא אתא מנגידו עלאה.
217b.3 "ישבעו עצי יי'" - אלין אינון אילנין עלאין פנימאין. "ארזי לבנון אשר נטע" - דהא אתעקרו ונטע לון קב"ה. מאי בין עצי יהו"ה לארזי לבנון? "עצי יהו"ה" - אלין עץ החיים ועץ הדעת וטוב ורע. "ארזי לבנון" - אלין חמשין תרעין דאקרון "חמש מאות שנה" אשר נטע.
217b.4 "אשר שם צפרים יקננו" - בטוליהון מקננן נשמתהון דצדיקייא וכל חיילין קדישין אתזנו מתמן. "חסידה", ברתיה דאברהם אבינו דאקרי חסיד, ועָבַד חסד עם כל בני עלמא, בג"כ אקרי "חסידה ברושים ביתה" - בין דרועי עלמא יתבא.
217b.5 רבי אבא ור' יוסי קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא. עד דהוו יתבי ולעאן באורייתא א"ר יוסי: הא דא"ר חייא "אנוש כחציר ימיו" (תהלים קג, טו) - שפיר קאמר. אבל במאי אוקימנא סופיה דקרא "כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו" (תהלים קג, טז)?
217b.6 א"ל הכי הוא ודאי. אנוש כחציר ימיו כמה דאמר "כציץ השדה" - ההוא שדה דאשתמודע כן יציץ - דאתחדש ואתהדר כמלקדמין. (הכי יציץ וסליק. מ"ט בגין). "כי רוח עברה בו ואיננו" - דא הוא רוחא עלאה טמירא קדישא גניזא מכלא דכליל ליה בגויה. וכדין "ואיננו". ודא הוא רזא דחנוך דכתיב ביה "ואיננו כי לקח אותו אלהים" - דא אלקים עלאה, רוח עלאה, רוח גניזא טמירא. "ולא יכירנו עוד מקומו" - דהא אתכליל רוחא זעירא ברוחא עלאה. מה כתיב בתריה? "וחסד יי' מעולם ועד עולם". ועאל ליה כהנא רבא לגו קדש קדשים, ונטיל ליה ואוליד ליה כמלקדמין ואתחדש כנשר עולמין, ואתהדר איהו נער.
217b.7 עד דהוו יתבי, חמו חד טולא דקיימא עלייהו. אזלא ואתיא, אזלא ואתיא בגו ביתא. תווהו.
217b.8 א"ר אבא: יוסי בני, אימא לך מה דהוה לי עם בוצינא קדישא. יומא חד הוינן אזלינן בבקעתא דאונו. והוינן לעאן באורייתא כל ההוא
217b.9 ובחבורא קדמאה אמר רעיא מהימנא: בוצינא קדישא! שפיר אמרו ר' אבא ור' חייא ור' יוסי! אבל "כי רוח עברה בו ואיננו" - הכא צריך למפתח מילין. מאי "עברה בו"? דא עברה וזעם וצרה. חד מאינון מלאכין רעים דבגין דלא ישתמודעו ביה אינון מארי חובין צריך למעבד ליה שינוי מקום ושינוי השם ושינוי מעשה. כגוונא דאברהם דאתמר ביה "לך לך מארצך וממולדתך" - הרי שינוי מקום. "ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם" - הרי שינוי השם. שינוי מעשה - דאשתני מעובדין בישין דעבד בקדמיתא לעובדין טבין.
217b.10 איהו מתלא לרוח דההוא מית בלא בנין. כגוונא דא עבד קוב"ה לאדם כד תריך ליה מההוא עלמא ואייתי ליה להאי עלמא. והא אתמר לעיל "משנה פניו ותשלחהו" (איוב, יד). ובגין דא "כי רוח עברה בו" - חד מאינון מלאכין רעים כד חזי ליה משונה בזמנא דאערע (ס"א ביה) עמיה שאלין ליה שאר משחיתין עליה "דא הוא מרי חובך?". איהו עני לון ואמר "ואיננו". כד אתתרך מאתריה ואתנטע באתר אחרא אתמר ביה "ולא יכירנו עוד מקומו" בגין ד"עפר אחר יקח וטח את הבית". ודא איהו רזא "ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו" - אינון גרמין וגידין ובשרא דהוה חזר עפרא. מה כתיב ביה "ונחש עפר לחמו" (ישעיהו, סה) בגין דהוה מנוגע. ולבתר "ועפר אחר יקח וטח את הבית" ובני ליה גרמין וגידין ואתחדש, כבית ישנה דעבדין ליה חדשה. ודאי איהו דאתחדש.
217b.11 ומאי דאמר
Pointed Text
217b.1 אָמַר לִי, אַדְכַּרְתָּן מִלְּתָא עִלָּאָה, וּבְנֵי עָלְמָא לָא יַדְעִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין. יָתִיב שַׁעֲתָא וּבָכָה, אָמַר, וַוי לִבְנֵי נָשָׁא דְּאַזְלִין כִּבְעִירֵי חַקְלָא, בְּלָא סוּכְלְתָנוּ. בְּמִלָּה דָּא בִּלְחוֹדוֹי אִשְׁתְּמוֹדְעָן נִשְּׁמָתְהוֹן קַדִּישִׁין דְּיִשְׂרָאֵל, בֵּין נִשְׁמָתְהוֹן דְּעַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. נִשְׁמָתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אִתְגְּזָרוּ, מִגּוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא דְּדָלִיק, דִּכְתִּיב, (משלי כ׳:כ״ז) נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם. וְהַאי נֵר בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְאַחֲד (נ"א דאתדליק) מִגּוֹ אוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָּא, לָא שָׁכִיךְ נְהוֹרָא עָלֵיהּ אֲפִילּוּ רִגְעָא. וְרָזָא דָּא, (תהילים פ״ג:ב׳) אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, (ישעיהו ס״ב:ו׳) הַמַּזְכִּירִים אֶת יְיָ אַל דֳּמִי לָכֶם, לָא שְׁכִיכוּ לְכוֹן. נְהוֹרָא דְּשַׁרְגָּא כֵּיוָן דְּאִתְאַחֲדָא גּוֹ פְּתִילָה, הַהוּא נְהוֹרָא לָא שָׁכִיךְ לְעָלְמִין, אֶלָּא מִתְנַעְנְעָא נְהוֹרָא לְכָאן וּלְכָּאן, וְלָא מִשְׁתְּכִיךְ לְעָלְמִין.
217b.2 כְּגַוְונָא דָּא, יִשְׂרָאֵל, דְּנִשְׁמָתַיְיהוּ מִגּוֹ הַהוּא נְהוֹרָא דְּשַׁרְגָּא, כֵּיוָן דְּאָמַר מִלָּה חֲדָא דְּאוֹרַיְיתָא, הָא נְהוֹרָא דָּלִיק, וְלָא יֵכְלוּן אִינּוּן לְאִשְׁתַּכְּכָא, וּמִתְנַעְנֵעָן לְכָאן וּלְכָּאן, וּלְכָל סִטְרִין. כִּנְהוֹרָא דְּשַׁרְגָּא, דְּהָא (משלי כ׳:כ״ז) נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם כְּתִיב.
217b.3 וּכְתִיב, (יחזקאל לד) אָדָם אַתֶּם, אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְלָא אוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. נִשְׁמָתִין דְּעַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מִדְעִיכוּ דְּקָשׁ, בְּלָא נְהוֹרָא דְּשָׁרֵי עָלַיְיהוּ. וְעַל דָּא מִשְׁתַּכְכִין, וְלָא מִתְנַעְנְעָן, דְּהָא לֵית לוֹן אוֹרַיְיתָא, וְלָא דַּלְקִין בָּהּ, וְלָאו נְהוֹרָא שַׁרְיָיא בְּהוֹן, אִינּוּן קַיְימִין כְּעֵצִים בְּגוֹ נוּרָא דְּדָלִיק, בְּלָא נְהוֹרָא דְּשַׁרְיָא עָלַיְיהוּ, וְעַל דָּא מִשְׁתַּכְכִין בְּלָא נְהוֹרָא כְּלָל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, דָּא אִיהוּ בְּרִירוּ דְּמִלָּה, זַכָּאָה חוּלָקִי דְּזָכֵינָא לְהַאי, לְמִשְׁמַע דָּא.
217b.4 וְיַיִן, דָּא חַמְרָא עַתִּיקָא דְּנָגִיד מִלְעֵילָּא. יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, אֱנוֹשׁ: דָּא רָזָא דְּהַהוּא נַעַר, דְּסָלִיק לְסִיבוּ, וְאִתְהַדָּר כְּמִלְּקַדְּמִין. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים ק״ג:ט״ו) אֱנוֹשׁ כֶּחָצִּיר יָמָיו.
217b.5 לְהַצְּהִיל פָּנִים: אִלֵּין אִינּוּן פָּנִים, דְּאִקְרוּן אַנְפֵּי רַבְרְבֵי, וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי. מִשָּׁמֶן: מִנְּגִידוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, מְשַׁח וּרְבוּ קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, הַהוּא לֶחֶם דְּאֲזִילוּ שְׁחָקִים, וְטַחֲנָן מַנָא לְמֵיכְלָא דְּצַּדִּיקַיָּיא סְתָמָא, וּמִתַּמָּן אִתְנְגִיד לְכַמָּה חַיָּילִין, דְּאִקְרוּן לְבַב אֱנוֹשׁ. וְכֹלָּא אָתָא מִנְּגִידוּ עִלָּאָה.
217b.6 יִשְׂבְּעוּ עֲצֵּי יְיָ, אִלֵּין אִינּוּן אִילָנִין עִלָּאִין פְּנִימָאִין. אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע, דְּהָא אִתְעֲקָרוּ וְנָטַע לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מַאי בֵּין עֲצֵּי יְיָ, לְאַרְזֵי לְבָנוֹן. עֲצֵּי יְיָ, אִלֵּין עֵץ הַחַיִּים, וְעֵץ הַדַּעַת וְטוֹב וָרָע. אַרְזֵי לְבָנוֹן, אִלֵּין חַמְשִׁין תַּרְעִין, דְּאִקְרוּן חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.
217b.7 אֲשֶׁר נָטָע. אֲשֶׁר שָׁם צִּפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, בְּטוּלְיהוֹן, (רצ"ו) מְקַנְּנָן נִשְׁמָתֵהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּיא, וְכָל חַיָּילִין קַדִּישִׁין אִתְּזָנוּ מִתַּמָּן. חֲסִידָה, בְּרָתֵיהּ דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דְּאִקְרֵי חָסִיד, וְעָבִיד חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי עָלְמָא, בְּגִין כָּךְ אִקְרֵי (שמות צ"ה ע"ב) חֲסִידָה. בְּרוֹשִׁים בֵּיתָה. בֵּין דְּרוֹעֵי עָלְמָא יָתְבָא. (ע"כ רעיא מהימנא)
217b.8 רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יוֹסֵי, קָמוּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא דְּאָמַר רִבִּי חִיָּיא אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו שַׁפִּיר קָאָמַר. אֲבָל בְּמַאי אוֹקִימְנָא סוֹפֵיהּ דִּקְרָא, כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא וַדַּאי, אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּמָה דְּאָמַר, כְּצִיץ הַשָּׂדֶה הַהוּא שָׂדֶה דְּאִשְׁתְּמוֹדַע. כֵּן יָצִיץ דְּאִתְחַדָּשׁ וְאִתְהַדָּר כְּמִלְּקַדְּמִין. (הכי יציץ וסליק, מאי טעמא בגין)
217b.9 כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, דָּא הוּא רוּחָא עִלָּאָה טְמִירָא קַדִּישָׁא גְּנִיזָא מִכֹּלָּא, דְּכָלִיל לֵיהּ בְּגַוִּיהּ. וּכְדֵין וְאֵינֶנּוּ. וְדָא הוּא רָזָא דַּחֲנוֹךְ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (בראשית ה׳:כ״ד) וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים, דָּא אֱלֹהִים עִלָּאָה. רוּחַ עִלָּאָה, רוּחַ גְּנִיזָא טְמִירָא. וְלָא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. דְּהָא אִתְכְּלִיל רוּחָא זְעֵירָא, בְּרוּחָא עִלָּאָה. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם וְעָאל לֵיהּ כַּהֲנָא רַבָּא לְגוֹ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. וְנָטִיל לֵיהּ, וְאוֹלִיד לֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין, וְאִתְחַדָּשׁ כְּנֶשֶׁר עוּלְמִין. וְאִתְהַדָּר אִיהוּ נַעַר.
217b.10 רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, שַׁפִּיר אָמְרוּ רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, אֲבָל (תהילים ק״ג:ט״ז) כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, הָכָא צָּרִיךְ לְמִפְתַּח מִלִּין, מַאי עָבְרָה בּוֹ. דָּא עֶבְרָה וְזַעַם וְצָּרָה. חַד מֵאִינּוּן מַלְאֲכִין רָעִים.
217b.11 דִּבְגִין דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדְעוּ בֵּיהּ אִינּוּן מָארֵי חוֹבִין, צָּרִיךְ לְמֶעְבַּד לֵיהּ שִׁנּוּי מָקוֹם, וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם, וְשִׁנּוּי מַעֲשֵׂה. כְּגַוְונָא דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית י״ב:א׳) לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְּךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, הֲרֵי שִׁנּוּי מָקוֹם. (בראשית י״ז:ה׳) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, הֲרֵי שִׁנּוּי הַשֵּׁם. שִׁנּוּי מַעֲשֵׂה דְּאִשְׁתָּנֵי מֵעוֹבָדִין בִּישִׁין דְּעָבַד בְּקַדְמִיתָא, לְעוֹבָדִין טָבִין. אִיהוּ מְתָלָא. לְרוּחַ דְּהַהוּא דְּמִית בְּלָא בְּנִין. כְּגַוְונָא דָּא עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם, כַּךְ תָּרִיךְ לֵיהּ מֵהַהוּא עָלְמָא, וְאַיְיתֵי לֵיהּ לְהַאי עָלְמָא. וְהָא אִתְּמַר לְעֵיל.
217b.12 (איוב י״ד:כ׳) מְשַׁנֶּה פָּנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, וּבְגִין דָּא כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ, חַד מֵאִינּוּן מַלְאֲכִין רָעִים, כַּד חֲזֵי לֵיהּ מְשׁוּנֶּה, בְּזִמְנָא דְּאִעְרַע (ס"א ביה) עִמֵּיהּ, שָׁאַלִין לֵיהּ שְׁאַר מַשְׁחִיתִין עָלֵיהּ, דָּא הוּא מָארֵי חוֹבָךְ. אִיהוּ עָנֵי לוֹן וְאָמַר, וְאֵינֶנּוּ.
217b.13 כַּד אִתְתָּרַךְ מֵאַתְרֵיהּ, וְאִתְנְטָע בְּאֲתָר אַחֲרָא, אִתְּמַר בֵּיהּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. בְּגִין (ויקרא י״ד:מ״ב) דְּעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבַּיִת. וְדָא אִיהוּ רָזָא, וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָּיו, אִינּוּן גַּרְמִין וְגִידִין וּבִשְׂרָא דְּהֲוָה חָזַר עֲפָרָא. מַה כְּתִיב בֵּיהּ (ישעיהו ס״ה:כ״ה) וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ. בְּגִין דְּהֲוָה מְנוּגָע. וּלְבָתַר וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת, וּבָנֵי לֵיהּ גַּרְמִין וְגִידִין. וְאִתְחַדָּשׁ, כְּבַיִת יְשָׁנָה דְּעַבְדִין לֵיהּ חֲדָשָׁה. וַדַּאי אִיהוּ דְּאִתְחַדֵּשׁ.
217b.14 וּמַאי דְּאָמַר וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. עַל רוּחַ, דְּאִתְכְּלִיל רוּחָא זְעֵירָא, בְּרוּחָא עִלָּאָה. הַאי אִיהוּ מְתָלָא, לְאִילָן דְּלָא עָבִיד אֵיבִין, נַטְלִין עַנְפִין דִּילֵיהּ, וּמַרְכִּיבִין לֵיהּ בְּעַנְפָּא דְּאִילָנָא אַחֲרָא עִלָּאָה, (דא בדא) דְּעָבִיד פֵּירִין, וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְעָבִיד פֵּירִין. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בֵּיהּ, וְלָא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ.