Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 242b, reference page 60 of 94.
- Current daf
- 242b
- Reference units
- 94
Daf 242b
Unpointed Text
242b.1 (הדף מכיל רק רעיא מהימנא)
242b.2 שכינתא - תרגום "עולם" - 'עלמא' - לישנא דעולימא, כמה דאת אמר "העלמה". ומה כתיב ביה? "וילן שם" - אתפייס עמה למיבת תמן בגלתא עם שכינתא.
242b.3 ואי תימא דיעקב פייס לה - שפיר. ובגין דאיהי בכל ליליא דאיהו גלותא ברשו בעלה - אוקמוה "תפלת ערבית רשות". ופירושא אחרינא איהו תבן למיכל לבעירן חומריים בק"ו.
242b.4 נחתו מארי מתניתין ואשתטחו קמיה וחדי בהאי מלה וקשרו לה בכמה קשרין דרזין סתימין, ואעטרו לה וסליקו לה לגבי חברייא דאשתארו תמן.
242b.5 אמר רעיא מהימנא: בוצינא קדישא! בגין דא בשאר צלותין איהו חובה דשטר חוב עלייהו לסמכא לה בצדיק חי עלמין דביה "כל הסומך גאולה לתפלה איינו ניזוק בכל אותו היום". ובמאי סמיכת? על יסוד בדרועא ימינא. הדא הוא דכתיב "חי יהו"ה שכבי עד הבקר" - כד מטי זמן צלותא דמנחה בערב היא באה. הדא הוא דכתיב "ותבא אליו היונה לעת ערב" בגין דמנחה שלוחה היא לאדוני (אדני מבעי ליה) בגלותא דעשו "והנה גם הוא אחרינו".
242b.6 ועוד "לאדני" (אדני לאדוני) - דא איהו אדון כל הארץ. ודא צדיק - מתמן יוסף הצדיק בכור שורו הדר לו. דעתיד לנפקא מניה משיח בן אפרים. ובגיניה אתמר "והנה קמה אלמתי וגם נצבה, והנה תסובינה אלמותיכם ותשתחוינה לאלומתי". ובצדיק "כל הכורע כורע בברוך".
242b.7 אמר בוצינא קדישא: רעיא מהימנא! בך אתמר "ויקח משה את עצמות יוסף" בגין דגוף וברית חשבינן חד. ובגין דא עלך אתמר "והנה קמה אלומתי וגם נצבה" - דכך תפלה מעומד. וכן "כל הזוקף זוקף בשם". ובצדיק - "כל הכורע כורע בברוך". והיינו "ותשתחוינה לאלמתי" - דאנת אחיד בימינא ושמאלא בגוף וברית, ולבתר תסתלק עלייהו לבינה למפתח בה חמשין תרעין דחירו לישראל לקיימא "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
242b.8 ובגין דא צלותא דשחרית חובה. דערבית - רשות. בערבית איהו 'השכיבנו' - דשכיבת בין דרועי מלכא בגלותא. כד ייתי צפרא פסח - אחיד ביה בימינא. אבל בדרועא שמאלא דיצחק - תשרי.
242b.9 "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת" מן גלותא. ובגין דלא נפקי מסטרא דדינא יעקב "שכל את ידיו", ושוי שור בימינא, אריה בשמאלא. ובגין דא "נאם יהו"ה לאדוני שב לימיני" - דא צדיק לקבליה משיח בן יוסף. ואמר ליה "שב לימיני" - דרועא דאברהם בגלותא דישמעאל. "עד אשית אויביך הדום לרגליך". בההוא זמנא יתער רוח יתירה תוספת על ישראל. הדא הוא דכתיב "אשפוך את רוחי על כל בשר", ויהוי נייחא לישראל מאומין דעלמא, ונח מאויביהם כגוונא דשבת דאתוסף בבר נש נפש יתירה בשבת, ואית לון בה נייחא. אי בנפש יתירה אית לון נייחא דאיהי נוקבא - כל שכן ברוחא דאיהו דכורא. ותנאים ואמוראים - נפש יתירה בשבת לכל ישראל כחדא חד איהי, אבל לכל בר נש איהו כפום עובדוי. ואוליפנא קל וחומר דתיובתא דכל ישראל כחדא בכל זמנא דחזרין כלהו מתקבלי. הדא הוא דכתיב "כיהו"ה אלהינו בכל קראנו עליו". דשם יהו"ה מוכתר עלייהו בכתריה דאיהו כתר עליון. והאי איהו נשמה יתירה דכל ישראל בשבת ויומין טבין.
242b.10 ובגין דא תקינו בכל יומין למחתם בשם יהו"ה דאיהו חותם דכל ברכאן דצלותין, ולא אמרין מוסף בלא כתר. ובשבת תקינו למימר במוסף "כתר יתנו לך יהו"ה אלהינו". אבל לכל חד מישראל הכי נחית ליה נפש יתירה כפום דרגא דיליה. אי הוה חסיד - יהבין ליה נפש יתירה ממדת חסד כפום דרגא דיליה. אי איהו גבור ירא חטא - יהבין ליה נפש יתירה ממדת גבורה. ואי איהו איש תם - יהבין ליה נפש יתירה ממדת אמת. ונפש יתירה דא מלכות דאיהי כלילא מעשר ספיראן.
242b.11 וכפום מדה דבר נש - אם נשיא ישראל או חכם או מבין בחכמה או בתורה דאתמר ביה "להבין משל ומליצה", או בנביאים או בכתובים - הכי יהבין ליה נפש יתירה דאתקריאת כתר מלכות. ואי חכם כמה דאוקימנא המחכים לכל אדם דאתמר "כלם בחכמה עשית" יהבין ליה נפש יתירה מתמן.
242b.12 ואם הוא מבין דבר מתוך דבר באורייתא - יהבין ליה נפש יתירה מבינה. ואם הוא חכם בנביאים ובכתובים - יהבין ליה נפש יתירה מנצח והוד. ואי איהו צדיק גמור דנטר אות ברית אות שבת אות יומין טבין אות תפילין -- יהבין ליה נפש יתירה מצדיק.
242b.13 ובכל אתר נפש יתירה ממלכות. ואי איהו בר נש מכל מדות אלין - יהבין ליה כתר בשם יהו"ה -
Pointed Text
242b.1 וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה (במדבר כ״ח:כ״ו) וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי אַבָּא, יוֹם הַבִּכּוּרִים, מַאן יוֹם. דָּא נָהָר הַיּוֹצֵא מִעֵדֶן, דְּאִיהוּ יוֹמָא מֵאִינּוּן בְּכוֹרִין עִלָּאִין. וְדָא אִיהוּ דְּאוֹרַיְיתָא תַּלְיָא בֵּיהּ, וְאִיהוּ אַפִּיק כָּל רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ אִילָּנָא דְּחַיֵּי, פְּרִי אִילָנִין אִצְטְרִיכוּ לְאַיְיתָאָה.
242b.2 אמר רעיא מהימנא דוכתין וכו' עד על אתוון (נדפס בספר ויקרא דף ט"ז ע"ב) דָּבָר אַחֵר (בראשית כ״ח:י״ב) וַיַחֲלוֹם וְהִנֵּה סֻלָּם, רַעְיָא מְהֵימָנָא, מַה ל' אִסְתַּלָּק עַל כָּל אַתְוָון, הָכִי אַתְּ עָתִיד לְאִסְתַּלְּקָא עַל כָּל בִּרְיָין. בְּגִין דְּאִסְתְּלַּק לִשְׁמָא דְּיוֹ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י. דְּבֵיהּ יי"י, דְּחוּשְׁבָּנֵיהּ ל'. דִּבְקַדְמֵיתָא הֲוִית בְּשֵׁם יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, דְּאִיהוּ יאאא, בְּי"ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, דְּאִינּוּן אֶחָד. כְּעַן תִּסְתְּלַק בְּאֵל, דְּאִיהוּ ייא"י. דִּתְרֵין שְׁמָהָן סַהֲדִין, הֲלֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלאכי ב׳:י׳) הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ.
242b.3 וּבְג' יוֹדִין אִלֵּין, יִתְקְיָּים בָּךְ, (ישעיהו נ״ב:י״ג) יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד, בְּמַ"ה. דְּהָכִי סָלִיק מְאֹ"ד, לְחֻשְׁבָּן אָדָ"ם. וּבְהִפּוּךְ אַתְוָון, מְאֹד הוּא אָדָם. יָרוּם: בְּאַרְבַּע אַנְפִּין דְּאַרְיֵה, דְּאִינּוּן (במדבר ו) יְבָרֶכְךָ יְדוָֹ"ד. וְנִשָּׂא: בְּאַרְבַּע אַנְפִּין דְּשׁוֹר, דְּאִינּוּן יִשָּׂא יְדוָֹ"ד בִּשְׂמָאלָא. וְגָבַהּ מְאֹד: יָאֵר יְדוָֹ"ד, בְּאֶמְצָעִיתָא. וְדָא יוֹד הֵי וָאו הֵי, יִשָּׂא יְדוָֹ"ד פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. רְבִיעָאָה יְדוָֹ"ד, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרַכֵם.
242b.4 מִסִּטְרָא דִּימִינָא, אִתְקְרִיאַת אֶבֶן. וְכַמָּה אֲבָנִין מְפוּלָּמִין יַקִּירִין אִשְׁתְּכָחוּ מִנָהּ, דְּמִנַּיְיהוּ מַיָּא דְּאוֹרַיְיתָא נָפְקִין. וּבְגִינֵיהוֹן אִתְּמַר, אָמַר רִבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו כְּשֶׁתַּגִיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תִּסְתַּכְּנוּ בְּנַפְשְׁכֶם. לָא תֵּימְרוּן דְּאִינּוּן מַיִם, מַיִם מַמָּשׁ. מִשּׁוּם (תהילים ק״א:ז׳) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי. דְּאִלֵּין מַיִם, דָּא אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ (משלי ו׳:כ״ג) וְתוֹרָה אוֹר. וּבְגִין דְּהַאי נְהוֹרָא נְבִיעַ בְּמַבּוּעָא דְּמַיָּא, (ישעיהו נ״ח:י״א) אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, אִתְקְרֵי מַיִם.
242b.5 וּמִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, הַאי אֶבֶן דְּאִיהִי י', אִתְקְרֵי גַּחֶלֶת. וּמִתַּמָּן עֶשֶׂר סְפִירָן כְּשַׁלְהֶבֶת קְשׁוּרָה בַּגַחֶלֶת. וְאִית לָהּ ד' גַּוְונִין, (ועשרה) אִינּוּן, יוֹד הֵא וָאו הֵא. יְדוָֹ"ד. וְאִיהִי יַד הַגְּדוֹלָה בִּימִינָא, יַד הַחֲזָקָה בִּשְׂמָאלָא, עַמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, מִתַּמָּן אִיהִי יַד רָמָה, כָּלִיל מִּמ"ב גַּוְונִין.
242b.6 וּבְגִין דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דִּימִינָא אֶבֶן, וּמִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא גַּחֶלֶת, בָּהּ נָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נוּקְמָא, מִיִשְׁמָעֵאל וְאֱדוֹם, דְּאִינּוּן אִישִּׁין נוּכְרָאִין, וּמַיִם הַזֵּדוֹנִים. וּמְמָנָן דִּלְהוֹן סָמָאֵל וְנָחָשׁ. סָמָאֵל אֶשָּׁא דְּגֵיהִנָּם, מְמוּנֶה עַל אוּמָה דְּעֵשָׂו. נָחָשׁ מְמוּנֶה עַל אוּמָה דְּיִשְׁמָעֵאל, וְאִיהוּ רָהָב דִּמְמָנָא עַל מַיָּא.
242b.7 בִּימִינָא דְּאַבְרָהָם, דְּדַרְגֵּיהּ חֶסֶד, נָטִיל נוּקְמָא מִיִּשְׁמָעֵאל, וּמְמָנָא דִּילֵיהּ. וּבִשְׂמָאלָא דְּיִצְחָק, דְּדַרְגֵיהּ פַּחַד, נָטִיל נוּקְמָא מֵעֵשָׂו, וּמְמָנָא דִּילֵיהּ. בִּתְרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִינּוּן חַד מִימִינָא, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְחַד מִשְּׂמָאלָא, מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וּבְדַרְגָּא דְּיַעֲקֹב, דְּאִיהִי לָקֳבְלֵיהּ, בְּרָזָא (בראשית מח) דְּשִׂכֵּל אֶת יָדָיו (כי מנשה הבכור). אַרְיֵה לִשְׂמָאלָא. שׁוֹר לִימִינָא, דְּיִשְׁמָעֵאל. בְּגִין דִּיהוּדָה גָּלָה בְּעֵשָׂו, אִשְׁתְּכַח יְמִינָא דִקְדוּשָּׁה, עִם שְׂמָאלָא דְּעֵשָׂו. וּשְׂמָאלָא דִּקְדוּשָּׁה עִם יְמִינָא מִסְאֲבָא דְּיִשְׁמָעֵאל, (בראשית מ״ט:י׳) עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, רַעְיָא מְהֵימָנָא, בְּדַרְגֵיהּ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, נָטִיל נוּקְמָא מֵעֵרֶב רַב.
242b.8 בִּתְלַת דַּרְגִּין אִלֵּין, יִפְקוֹד (נ"א יפקון) כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, מִן גָּלוּתָא. וּבְהוֹן נָטִיל נוּקְמָא, מֵעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְעֵרֶב רַב. כְּגַוְונָא דְּעֵרֶב רַב מְעוּרָבִין בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, הָכִי יַעֲקֹב מְעוּרָב בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, עֵרוּב דְּתַרְוַויְיהוּ. וְהָכִי מִתְעָרֵב שִׁילֹה, עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וִיהֵא שַׁלְשֶׁלֶת דְּתַרְוַויְיהוּ, כְּהַהוּא זִמְנָא דְּחָזָא בִּלְעָם בַּנְּבוּאָה דִּילֵיהּ, דְּהָכִי מִתְקַשְּׁרֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין בְּרַעֲיָּא מְהֵימָנָא, בִּתְלַת אֲבָהָן, בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה.
242b.9 פָּתַח וְאָמַר, (במדבר כ״ג:כ״א) לֹא הִבִּיט אָוְן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. וְכֹלָּא לְקַיְּימָא קְרָא, (ישעיהו נ״ד:ז׳) וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. בְּהַהוּא זִמְנָא מְתַבְרִין קְלִיפּוֹת, דַּהֲווֹ מְסָחֲרִין לִשְׁכִינְתָּא. מִיַּד אִתְגַלְיָיא אַבְנָא חֲדָא מִתְּלַת אֲבָנִין, דְּאִינּוּן סְגוֹלְתָא. דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (יחזקאל א׳:א׳) וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאִינּוּן ייְיָ בָּרְבִיעִי, אַבְנָא רְבִיעָאָה. בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, אַבְנָא חֲמִשָּׁאָה. לָקֳבְלַיְיהוּ, (שמואל א י״ז:מ׳) וַיִּקַּח דָּוִד חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל. וְאִינּוּן לָקֳבְלַיְיהוּ חָמֵשׁ תֵּיבִין, דְּאִינּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְדוָֹ"ד אֱלֹהֵינוּ יְדוָֹ"ד.