Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 249a, reference page 73 of 94.
- Current daf
- 249a
- Reference units
- 94
Daf 249a
Unpointed Text
249a.1 "ובחדש הראשון וגו'".
249a.2 רבי אבא פתח: "כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים" (תהלים מב, ב). האי קרא אוקמוה. כתיב הכא 'איל', וכתיב התם 'אילת'; בגין דאית דכר ואית נוקבא. ואע"ג דאית דכר ונוקבא - כולא חד. האי איל - איהו אקרי דכר ואיהו אקרי נוקבא. הדא הוא דכתיב "כאיל תערוג" ולא כתיב "יערוג". וכלא חד.
249a.3 "אילת השחר" (תהלים כב, א) - מאי "אילת השחר"? אלא דא איהי חיה חדא רחמנית דלית בכל חיון דעלמא רחמנית כוותה. בגין דבשעתא דדחיקת לה שעתא, ואצטריכת למזונא לה ולכל חיון - איהי אזלת למרחיק לארח רחיקא, ואתיאת ואובילת מזונא. ולא בעאת למיכל עד דתיתי ותתהדר לאתרהא. אמאי? בגין דיתכנשון לגבה שאר חיון ותחלק לון מההוא מזונא. וכד אתת - מתכנשין לגבה כל שאר חיון, והיא קיימא באמצעיתא, ופלגת לכל חד וחד. וסימן "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'". וממה דפליגת לון איהי שבעה כאילו אכלה יתיר מיכלא מכלא.
249a.4 וכד ייתי צפרא דאקרי שחר - ייתי לה חבלים דגלותא. ובג"ד אתקריאת "אילת השחר" על שם קדרותא דצפרא, דחבלים לה כיולדה, הדא הוא דכתיב "כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה וגו'".
249a.5 אימתי פלגת להון? כד צפרא בעי למיתי, בעוד דאיהי ליליא, וקדרותא סליקת לאנהרא. כד"א "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'". כיון דאנהיר צפרא - כלהו שבעין במזונא דילה. כדין קלא חדא אתער באמצעיתא דרקיע, קארי בחיל ואמר "קריבין - עולו לדוכתייכו! רחיקין - פוקו! כל חד וחד ליכנש לאתריה דאיתחזי ליה!". כיון דאנהיר שמשא - כל חד וחד אתכניש לאתריה. הדא הוא דכתיב "תזרח השמש יאספון וגו'". ואיהי אזלת ביממא, ואתגליא בליליא, ופלגא בצפרא. ובג"כ אקרי "אילת השחר".
249a.6 לבתר אתתקפת כגיבר ואזלת ואקרי 'איל'. לאן אתר אזלת? אזלת שתין פרסי מההוא
249a.7 ("אמר רעיא מהימנא, בההוא זמנא אלין מארי חכמתא וכו'" עד "יתעבר נחש מעלמא" - נדפס בפרשת אחרי מות דף ס"ו ע"ב, ואחריו נמשך מה שכתוב בסמוך)
249a.8 ואי תימא דלע' תחיל, ולב' שנין אולידת בתר אלף ומאתן כחושבן רעב - הא כתיב "בטרם תחיל ילדה". ורזא דמלה "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד וגו'" - ומאי (ס"א יומא) "בטרם"? אלא קדם דישתלימו שבעין ותרין שנין בתר אלף ומאתן דאינון חבלים דיולדה יתגליין ב' משיחין בעלמא. ובההוא זמנא "ובהיכלו כלו אומר כבוד" - והא אוקמוה "כבוד חכמים ינחלו".
249a.9 בההיא שעתא אלין מארי תורה יהון נכבדים. אלין דסבילו כמה חבלים וצירין כיולדה, והוו מבוזין בין עמי הארץ יהון נכבדים. ומיד "יהו"ה למבול ישב" לרשיעיא. אין 'מבול' אלא דינין דמבול כגוונא דנפתחו מעיינות תהום וארובות השמים נפתחו ביומי טופנא - אוף הכא יתערון דינין לגבייהו עילא ותתא עד דלית סוף ותכלית. וכל בזויין וקלנא דעבדו אומין עכו"ם דעלמא לשם יהו"ה ולעמיה, וכמה חרופין דסבילו ישראל מנייהו על שם יהו"ה -- מכלהו נטיל נוקמא קב"ה. ועל דא אתקרי נוקם יהו"ה ונוטר ובעל חמה לגבייהו (נחום א, ב).
249a.10 "ובחדש הראשון" - מאן 'ראשון'? דא ניסן. תמן אולידת ההיא חיה לקיים מה דאוקמוה מארי מתניתין "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל". ובי"ד דיליה "ויאמר כי יד על כס יה" - תמן אומי לאעברא מעלמא זרעא דעשו עמלקיים. בההוא זמנא - "משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח". "משכו" - "משך ידו את לוצצים". בההוא זמנא "כה אמר יהו"ה לרועים הפושעים בי", ואומר "ואל אדמת ישראל לא יבאו". ואלין אינון רועים דענא פרנסי דרא. ובגין דא אתמר עלייהו "הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדברה", "ונשפטתי אתכם וגו' כאשר נשפטתי את אבותיכם" דקטיל לון במכת חשך.
249a.11 ("ר' אלעזר אמר וכו'" - שהוא בהפך הדף)
Pointed Text
249a.1 וְאִתְּמַר בָּהּ, עוֹלָה לַיְיָ, קָרְבָּן לַיְיָ, אִשֶּׁה לַיְיָ, וְאִתְּמַר אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. וְהָא כְּתִיב דְּלֵית לְקָרְבָא קָרְבָּן אֶלָּא לַיְיָ, מַאי נִיהוּ, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. אֶלָּא אָרְחָא, דְּמַאן דְּקָרִיב דּוֹרוֹנָא, לְמִקְרַב לֵיהּ לְמַלְכָּא, וּלְבָתַר אִיהוּ פָּלִיג לֵיהּ, לְמַאן דְּבָעֵי. אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל, מַקְרִיבִין אוֹרַיְיתָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ לַחְמוֹ, וְאִיהוּ יִינוֹ, וְאִיהוּ בָּשָׂר דִּילֵיהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ, (בראשית ב׳:כ״ג) עֶצֶּם מֵעֲצָּמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי. בְּשַׂר קֹדֶשׁ, דְּאוֹקְמוּהָ עָלָה מָארֵי מְתִיבְתָּאן, בְּבָשָׂר הַיוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם עֲסְקֵינָן.
249a.2 קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַאי עָבִיד מֵהַהוּא דּוֹרוֹנָא. לְמַלְכָּא דְּאָכִיל עַל פָּתוֹרָא. דְּקַרְבִין עַל פָּתוֹרֵיהּ מִכָּל מִין וָמִין, סֹלֶת, וּבֵינוֹנִי, וּפְסוֹלֶת. וְאִיהוּ פָּלִיג מִפָּתוֹרֵיהּ, לְכָל מָארֵי סְעוּדָתָא, לְכָל חַד כַּדְּקָא יָאוּת, עַל יְדֵי מְמָנָן דִּילֵיהּ. וּמֵהַהוּא נַהֲמָא, דְּאִיהוּ סֹלֶת, דְּמַלְכָּא אָכִיל, אִיהוּ מָנֵי לְמֵיהַב לְאִינּוּן דִּרְחִימִין גַּבֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִחוֹחִי. דְּהַיְינוּ (דברים י״ח:א׳) אִשֵּׁי יְיָ וְנַחֲלָתוֹ יאכֵלוּן (ודא הוא ההוא דאתמר ביה (משלי ט׳:ה׳) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.) הַאי אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיִּי. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, מַנִי לְמֵיהַב בֵּינוֹנִי, לְמַלְאָכִים. וּפְסוֹלֶת לַשֵּׁדִין וּמַזִּיקִין, דְּאִינּוּן מְשַׁמְּשִׁין לְסוּסְוָון וּלְפָרַשְׁיָין דְּמַלְכָּא.
249a.3 וְאוֹף הָכִי דְּפָרָשִׁין דְּמַלְכָּא, הֲווֹ מָארֵי מִשְׁנָה, דְּאִינּוּן כְּמַלְאָכִים. מְשַׁמְּשִׁין לוֹן שֵׁדִים יְהוּדָאֵי, דְּאִינּוּן רְשִׁימִין בְּאוֹת שַׁדַּי, (ס"א באות י') וְאִית שֵׁדִּין וּמַזִּיקִין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֳבוּ, דְּאִתְקְרִיאוּ שֵׁדִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. (קהלת ז׳:י״ד) וְזֶה לְעוּמַת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים.
249a.4 וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּאִינּוּן ג' מִינִין מִינַּיְיהוּ, חַד מִין דִּלְהוֹן כְּמַלְאָכֵי הַשָּׁרֵת. וּמִין תִּנְיָינָא, כִּבְנֵי אָדָם. וּמִין תְּלִיתָאי, כִּבְעִירָן. וְאִית בְּהוֹן חַכִּימִין בְּאוֹרַיְיתָא דְּבִכְתָב וְדִבְעַל פֶּה. אִתְקְרֵי יוֹסֵף שִׁידָא, עַל שֵׁם דְּאוֹלִיד לֵיהּ שֵׁד. וְלָאו לְמַגָּנָא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ יְיָ צְּבָאוֹת תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ. וְאַשְׁמְדָאי מַלְכָּא, הוּא וְכָל מִשְׁפַּחְתֵּיהּ, הָא אוֹקִימְנָא דְּאִינּוּן שֵׁדִּין יְהוּדָאִין, דְּאִתְכַּפְיָין בְּאוֹרַיְיתָא, וּבִשְׁמָהָן דְּאוֹרַיְיתָא.
249a.5 וּבְנֵי אַהֲרֹן, בְּגִין דַּעֲרִיכוּ קָרְבְּנֵהוֹן, בְּגִין דָּא אִתְעֲנָשׁוּ, דְּכֻלְּהוּ קָרְבְּנִין אַף עַל גַּב דְּאִתְקְרִיבוּ לְגַבֵּי מַלְכָּא, אִיהוּ פָּלִיג לוֹן לְכָל חַד כַּדְּקָא חֲזֵי. וְנָטַל לְחוּלָקֵיהּ מַה דְּאִתְחֲזִי לֵיהּ. (ע"כ רעיא מהימנא).
249a.6 וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה (במדבר כ״ח:כ״ו) וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי אַבָּא, יוֹם הַבִּכּוּרִים, מַאן יוֹם. דָּא נָהָר הַיּוֹצֵא מִעֵדֶן, דְּאִיהוּ יוֹמָא מֵאִינּוּן בְּכוֹרִין עִלָּאִין. וְדָא אִיהוּ דְּאוֹרַיְיתָא תַּלְיָא בֵּיהּ, וְאִיהוּ אַפִּיק כָּל רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ אִילָּנָא דְּחַיֵּי, פְּרִי אִילָנִין אִצְטְרִיכוּ לְאַיְיתָאָה.
249a.7 רעיא מהימנא (במדבר כ״ח:כ״ו) וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא אָמַר, יוֹם הַבִּכּוּרִים אִינּוּן בִּכּוּרִים עִלָּאִין דְּאוֹרַיְיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות כ״ג:י״ט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא וְגוֹ'. אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, כְּגַוְונָא דִּבְכוֹרִים לְאִמְּהוֹן, אוּף הָכִי אִתְקְרִיאוּ פֵּירוֹת בִּכּוּרִים, דְּפֵירוֹת דְּאִילָנִין, (הושע ט׳:י׳) כְּבִכּוּרָה בַּתְּאֵנָה, הָכִי יִשְׂרָאֵל קַדְמוֹנִים וּבִכּוּרִים לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל אוּמִין דְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיה ב) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְדוָֹ"ד וְגוֹ'. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן, (שמות כ״ג:י״ט) תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ. וּבְגִין דָּא אוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (ישעיהו ט׳:י״א) וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה. יֶאֱשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.
249a.8 אוּף הָכִי ו' דְּכָלִיל שִׁית סְפִירָאָן, וְאִיהוּ בֶּן י"ד, אִתְקְרֵי בְּכֹ"ר. וְכָל עַנְפִין דְּנָפְקִין מִנֵּיה דִּבְּהוֹן רָאשִׁין, כְּגַוְונָא דָּא אִתְקְרִיאוּ בִּכּוּרִים. ו' אִיהוּ נָהָר, מֵאִינּוּן בִּכּוּרִים עִלָּאִין, וְהַהוּא נָהָר נָפִיק מִעֵדֶן. וְדָא אִיהוּ דְּאוֹרַיְיתָא תַּלְיָיא בֵּיהּ. וְכַד נָפִיק נַפְקֵי כָּל רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִין דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי אוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא (נ"א חדא היא) דִּכְתִּיב, (משלי ג׳:י״ח) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. וּפִקּוּדִין דִּילָהּ דַּמְיָין לְאִיבָּא פְּרִי דְּאִילָנִין, אִצְטְרִיכוּ לְאַיְיתָאָה.
249a.9 אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא וְאִי תֵּימְרוּן אֲמַאי בִּכּוּרִים, דִּלְהוֹן אִתְקְרִיאוּ מִנְחָה חֲדָשָׁה, מִשִּׁית יַרְחִין לְשִׁית יַרְחִין. וּמִבַּר נָשׁ דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים כ׳:י״ט) כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לִתְשַׁע יַרְחִין, אוֹ לְשִׁבְעָה. וּבְעִירָא אוּף הָכִי, (ויקרא כ״ב:כ״ז) שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶׁה לַיהוָֹה, לְקָרְבָא קָרְבְּנָא קֳדָם יְיָ. וְעוֹד סְפִירָאן, בְּהוֹן שֵׁם יְהוָֹה, וְכָל כִּנּוּיָין דִּילֵיהּ, אֲמַאי אִתְקְרִיאוּ בְּשֵׁם חֵיוָן.
249a.10 אֶלָּא מִנְחָה חֲדָשָׁה בְּאֹרַח רָזָא, דָּא שְׁכִינְתָּא. מִשִּׁית יַרְחִין לְשִׁית יַרְחִין, אִינּוּן שִׁית סְפִירָאן, דְּאִתְקְרִיאוּ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת לִבְרִיאַת עָלְמָא, דְּאִינּוּן שִׁיתָא אַלְפֵי שְׁנִין הֲוִי עָלְמָא, מִסִּטְרָא דְּאִימָּא עִלָּאָה. וּמִסִּטְרָא דְּאִימָּא תַּתָּאָה, אִתְקְרִיאוּ יַרְחִין. וּבְגִין דְּקַדְמוּ לְעָלְמָא, וְכָל בִּרְיָין, אִתְקְרִיאוּ בִּכּוּרִים.
249a.11 וּשְׁכִינְתָּא מִנְחָה חֲדָשָׁה, מִסִּטְרָא דְּחַיָּה, דְּאִתְּמַר בָּהּ (יחזקאל א׳:י׳) וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם. וְאִיהוּ תְּשַׁע לְחֶשְׁבּוֹן זְעֵיר דְּחֲנוֹךְ. אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִתְיְילִיד לִתְשַׁע יַרְחִין דְּעוּבָּרָא, דְּאִיהִי עֲשִׁירָאָה. וּבְדָא כָּלִיל מִכֻּלְּהוּ, וְאִתְקְרֵי בֵּן בּוּכְרָא, עַל שֵׁם אוֹת בְּרִית, דְּאִיהוּ י', טִפָּה קַדְמָאָה דְּאִתְמְשַׁךְ מִנֵּיהּ זֶרַע יוֹרֶה כַּחֵץ. דְּאִיהוּ ו', וְאִיהוּ י', סָלִיק עַל ו', כְּאִיבָּא דְּסָלִיק עַל עַנְפָּא דְּאִילָנָא.