Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 252a, reference page 79 of 94.
- Current daf
- 252a
- Reference units
- 94
Daf 252a
Unpointed Text
252a.1 בישא דאית ליה סטרא זעירא באחדותא דקדושה - ודאי איהו קנה דנעיץ בימא רבא, ובג"כ איהי שלטא על עלמא. ועל שולטנו דא כתיב "קנה וסוף קמלו" - "קנה" שולטנותא וראש לכל מלכוון.
252a.2 תו "קנה" - דזמין קב"ה לתברא ליה כקנה דא. תא חזי, במצרים איהי שלטא, ומנה נפקו כמה שלטנין לזנייהו, וכלא ברזא דחמץ. כיון דתבר לה קב"ה - אפיק חמץ ואעיל מצה. במה? בחוטא זעירא מכלא - תבר ח' מחמץ ואתעביד מצה אינון אתוון. אלא דתבר ח' דהאי חיה דאקרי חמץ, ועל דא אקרי חית קנה - דנוח לאתברא כקנה דא. במה אתבר? בחוטא זעירא כנימא - תבר ח' ואתעבר מאיתנה והוה מצה. ועל דא כתיב "גער חית קנה" - גער בה קב"ה ואתבר ח' חמץ ואתעביד ה'. וזמין קב"ה לתברא ליה לההוא קנה. כגוונא דא יתבר רגליה דק' מקנה וישתאר הנה - "הִנֵּה אֲדֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבוֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו" (ישעיהו מ, י). מאי "ופעולתו"? דא פעל דההיא ק' דיתבר לה. ואיהי פעולה לפניו. איהו יעבר רגליה ויהא הנה - "ראשון לציון הנה הנם וגו'" (ישעיהו מא, כז).
252a.3 הדא הוא דכתיב "גער חית קנה עדת". ומתעבר מיד חמץ מעלמא - מחמצת דיליה רומי. ויתגליא מצה בעלמא דאיהי בי מקדשא דבית ראשון ובית שני.
252a.4 אמר בוצינא קדישא (ס"א רעיא מהימנא) דאינון לקבל בת עין ימין ובת עין שמאל. ואינון לקבל (לחם משנה) רומי רבתי, רומי זעירא. לקבל תרין עננין דמכסיין על בת עינא ימינא ושמאלא, ואינון לקבל שאור וחמץ. ועד דאלין יתבערון מעלמא בל יראה ובל ימצא - חד מנייהו בית ראשון ושני לא יתגליין בעלמא, ואסוותא דענני עינ' דאחשיך לבת עינא ימין ושמאל. מה יהא אסוותא דלהון? מרה דעגלא. והיינו "שם ירעה עגל ושם ירבץ". "שם ירעה עגל" - דא משיח בן יוסף דאתמר ביה "בכור שורו הדר לו". "ושם ירבץ" - דא משיח בן דוד. חד אעבר רומי רבתי, וחד אעבר רומי זעירתא. דמיכאל וגבריאל לקבלייהו אינון.
252a.5 ובגין דא ח' דאיהו חוטא זעירא - תבר לה, וייעול ה' באתרהא. דבקדמיתא "קנה וסוף קמלו"; "קנה" - שלטנותא דרומי, "וסוף" - לכל מלכין. דעתיד קב"ה לתברא ליה.
252a.6 "גער חית קנה" - גער חיה בישא , ח' מן חמץ, ואתבר רגליה מן מחמצת דאתמר בה "רגליה יורדות מות". ועוד, "גער חית קנה" - יתבר רגל ק' מן קנה וישתאר הנה - מיד "הנה יהו"ה אלהים בחזק יבא", "ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן". הנה - ס' בתר אלף ומאתן. ואמר בוצינא קדישא "כל הנפש לבית יעקב ששים ושש" - "ששים" לאתערותא דמשיח ראשון, "ושש" לאתערותא דמשיח שני. אשתארו ו' שנים לע"ב לקיים בהו "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה" דאתמר "קדש ישראל ליהו"ה ראשית תבואתה".
252a.7 אם כן מה כתיב לעיל "רנו ליעקב שמחה"? אלא ארבע גאולות עתידין למהוי לקבל ארבע כוסות דפסח בגין דישראל מפוזרין בארבע פנות עלמ.א ואינון דיהון רחוקין מאומין אקדימו לרנו, ותניינין לשתין, ותליתאין לשתין ושית, ורביעאין לע"ב.
252a.8 ופורקנין אלין יהון בארבע חיון בשם יהו"ה דרכיב עלייהו. הדא הוא דכתיב "כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה", דלקבלייהו יתער לתתא ארבע דגלין ותריסר שבטין, ברזא ד"יהו"ה מלך יהו"ה מלך יהו"ה ימלוך לעולם ועד". תריסר אתוון אינון לקבל תריסר שבטין, וי"ב אנפין דתלת אבהן דאתמר עלייהו "האבות הן הן המרכבה". ואינון עשר שבטין - אלף שנין, תרין שבטין - מאתן שנין. ומי"ב אתוון תליין ע"ב שמהן דאינון ע"ב שנין בתר אלף ומאתן. ואינון כ"ד לכל חיה מתלת חיון. כ"ד רזא דיליה - "וקרא זה אל זה ואמר". ואינון תלת כתות מן כ"ד צורות(?) - כת אחת אומרת קדוש, וכת תניינא אומרת קדוש, וכת תליתאה אומרת קדוש. מיד אתער שמאלא במ"ב אתוון דעבד דינא בעמלק.
252a.9 "כי יקרא קן צפור לפניך בדרך" - מארי מקרא. "בכל עץ" - מארי משנה דאינון כאפרוחים דמקננין בענפי אילנא. אית דאמרי "בכל עץ" אלין ישראל
Pointed Text
252a.1 לוּלָב בַּיָּמִין, כָּלִיל שִׁשָׁה מִינִין (דאינון) ג' הֲדַסִּין, גְּדוּלָּה גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת. וְדַמְיָין לִתְלַת גְּוָונֵי עֵינָא. ב' בַּדֵּי עֲרָבוֹת, נֶצַח וְהוֹד. וְדַמְיָין לִתְרֵין שִׂפְוָון. לוּלָב, יְסוֹד, דּוֹמֶה לַשִּׁדְרָה. דְּבֵיהּ קִיּוּם דְּכָל גַּרְמִין. וְעָלֵיהּ אָמַר דָּוִד, (תהילים ל״ה:י׳) כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָּה יְיָ מִי כָמוֹךָ. אֶתְרוֹג, מַלְכוּת. דּוֹמֶה לְלִבָּא. דְּבֵיהּ הִרְהוּרִין.
252a.2 וְנִעְנוּעִין דְּהַלֵל, אִינּוּן מְשׁוּתָּפִין בְּנִעְנוּעִין דִּנְטִילַת לוּלָב, וְאִינּוּן ח"י בְּאָנָא. ח"י ח"י, בְּהוֹדוּ תְּחִלָּה וָסוֹף. ח"י דִּנְטִילַת לוּלָב, הֲרֵי ע"ב. וּבְגִין דָּא לוּלָב בְּחוּשְׁבַּן ח"ס, וְד' מִינִין דְּלוּלָב, הָא חֶסֶד, דְּרוֹעָא יְמִינָא. וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לוּלָב בַּיָּמִין, לְסִטְרָא דְּחֶסֶד. אֶתְרוֹג לְסִטְרָא דִּגְבוּרָה, לִשְׂמָאלָא לִבָּא. וּבְגִין דָּא אֶתְרוֹג הַדּוֹמֶה לַלֵּב, תַּקִּינוּ לְמֶהֱוִי בְּיַד שְׂמֹאל. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, לוּלָב בַּיָּמִין, וְאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאלוֹ. אִינּוּן לָקֳבֵל זָכוֹר וְשָׁמוֹר. וּמַאן נָטִיל תַּרְוַויְיהוּ. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. לוּלָב בִּימִינֵיהּ, וְאֶתְרוֹג בִּשְׂמָאלֵיהּ.
252a.3 אָתוּ אֲבָהָן, וְרַעְיָא מְהֵימָנָא, וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ לֵיהּ, אַנְתְּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְחַבְרַיָּיא דִּילָךְ דְּאִינּוּן שִׁית, לָקֳבֵל אִינּוּן ז'. וְאַנְתְּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא נֵר מַעֲרָבִי בְּאֶמְצַע, דְּכָל שִׁית נֵרוֹת נְהִרִין מִנָךְ. בְּכָל חַד אִתְּמַר בֵּיהּ, (משלי כ׳:כ״ז) נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם. וְרַעְיָא מְהֵימָנָא נָהִיר בָּךְ, וְאַנְתְּ בְּחַבְרַיָּיא דִּילָךְ, וְכֹלָּא חַד, בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל. וּמִתַּמָּן וְאִילָךְ מִתְפַּשְּׁטִין עַנְפִין לְכָל מָארֵי חָכְמְתָא, אַשְׁלִים מִלִּין דַּחֲבוּרָא קַדְמָאָה דִּילָךְ לְאַעְטְּרָא לוֹן.
252a.4 פָּתַח בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְאָמַר, בְּחִבּוּרָא קַדְמָאָה אִתְּמַר (שיר השירים ח׳:ז׳) מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וְגוֹ'. מַאי בּוּז. יוֹמָא תִּנְיָינָא, וְיוֹמָא שְׁתִיתָאָה, וְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּסוּכּוֹת. דִּבְהוֹן הֲווֹ מְנַסְּכִים מַיִם וְיַיִן.
252a.5 דְּשֶׁבַע יוֹמִין דְּסוּכּוֹת, בְּהוֹן הָיוּ מַקְרִיבִין יִשְׂרָאֵל שִׁבְעִים פָּרִים, לְכַפְּרָא עַל שִׁבְעִין מְמָנָן, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּאַר עָלְמָא חָרוּב מִנַּיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיְיָ פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר תְּמִימִים. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּרִים י"ב. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי י"א. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי עֲשָׂרָה. וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי פָּרִים תִּשְׁעָה. וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי פָּרִים שְׁמֹנֶה. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שִׁבְעָה. וְכֻלְּהוּ שִׁבְעִין. וּבְכָל יוֹמָא הֲווֹ חָסֵרִים. אֲמַאי חָסֵרִים.
252a.6 אֶלָּא הָכָא קָא רָמִיז, (בראשית ח׳:ד׳) וַתָּנַח הַתֵּיבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וּמַה הָתָם בְּימֵי טוֹפָנָא, (בראשית ח׳:ד׳) וְהַמַּיִם הָלְכוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר. אוּף הָכִי בְּתִשְׁרֵי, דְּאִיהוּ יַרְחָא שְׁבִיעָאָה, דְּבֵיהּ כַּמָה פִּקוּדִין, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, סֻכָּה וְלוּלָב אֶתְרוֹג, מִינִין דְּלוּלָב שׁוֹפָר. שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שַׁרְיָיא עַל יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי תְּשׁוּבָה, סוּכָּה. אֶתְרוֹג, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ לוּלָב. מִיַּד וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, מִתְמַעֲטִין חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל, אוּף הָכִי מִתְמַעֲטִין מְמָנָן דְּאִינּוּן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, דִּמְמָנָן עָלַיְיהוּ, דְּדַמְיָין לְמֵי טוֹפָנָא. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, עָשָׂה עֲבֵרָה אַחַת קָנָה לוֹ קַטֵיגוֹר אֶחָד. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמִתְמָעֲטִין חוֹבִין, מִתְמַעֲטִין פָּרִים דִּלְהוֹן, מִתְמַעֲטִין מְמָנָן דְּע' אוּמִין, מִתְמַעֲטִין ע' אוּמִין, מִתְמַעֵט טוּבָא דִּלְהוֹן.
252a.7 תֵּיבַת נֹחַ, מָנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַעֲלָא עִמֵּיהּ (בראשית ז׳:ג׳) שְׁנַיִם שְׁנַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה, לְקָרְבָּנָא, לְאַגָּנָא עַל נֹחַ, וְעַל כָּל אִינּוּן דְּעָאלִין עִמֵּיהּ לַתֵּיבָה. אוּף הָכִי אִלֵּין דִּמְנַטְּרִין חַגִּין וּזְמַנִין, דְּאִינּוּן יָמִים טוֹבִים, שְׁנַיִם שְׁנַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, שְׁנַיִם שְׁנַיִם תְּרֵין יוֹמִין דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּתְרֵין יוֹמִין דְּשָׁבוּעוֹת, וּבְגִין דְּאִינּוּן תְּרֵין מִנַּיְיהוּ בְּסָפֵק, הָא אִית שְׁנֵי יְמֵי הַפּוּרִים בְּאַתְרַיְיהוּ. שִׁבְעָה שִׁבְעָה, ז' יוֹמִין דְּפֶסַח, ז' יוֹמִין דְּסוּכּוֹת. נֹחַ לָקֳבֵל יוֹם הַשַּׁבָּת, וְהַאי אִיהוּ מִכָּל הַחַי.
252a.8 סֻכָּה קָא אֲגִינָת עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ד׳:ו׳) וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב. סֻכָּה קָא אֲגִינָת. מַה תֵּיבַת נֹחַ לְאַגָּנָא, אוּף הָכִי סֻכָּה לְאַגָּנָא. (תיקונין ב ע"א) וְעוֹד מִכָּל הַחַי, ח"י בִּרְכָאן דִּצְלוֹתָא, מֵאִינּוּן ט' ט', בִּרְכָתָא דְּמִינִין בָּהּ אִשְׁתְּלִימוּ י' סְפִירָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּמִתַּתָּא לְעֵילָּא. וְאִיהוּ לָקֳבֵל נֹחַ.
252a.9 וְעוֹד מִכָּל הַחַי, שְׁכִינְתָּא אֲגִינָת עַל אִלֵּין דְּנַטְרִין י', אוֹת שַׁבָּת בִּתְחוּמָא דִּילֵיהּ, דְּאִיהוּ ח' אֲלָפִים, תְּרֵין אַלְפִין לְכָל צַד. וְעוֹד, מִכָּל הַחַי, אִלֵּין דְּנַטְרִין י' אוֹת בְּרִית, דְּאִיהוּ בְּח' יוֹמִין, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, (ויקרא י״ב:ג׳) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. וְעוֹד, מִכָּל הָחַי, אִלֵּין דְּנַטְרִין אוֹת י', תְּפִלִּין בִּתְמַנְיָיא פָּרַשְׁיָין.
252a.10 שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי סוּכָּה, אֲגִינָת עָלַיְיהוּ, וּפְרִישַׁת גַּדְפָּאָה עָלַיְיהוּ, כְּאִמָּא עַל בְּנִין, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לְבָרְכָא, הַפּוֹרֵס סוּכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וּבְגִין דָּא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה, דְּבֵיהּ כָּל פִּקּוּדִין אִלֵּין, (שיר השירים ח׳:ז׳) מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. עַם יִשְׂרָאֵל בַּאֲבוּהוֹן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְלֵית מַיִם רַבִּים, אֶלָּא כָּל אוּמִין וּמְמָנָן דִּלְהוֹן. אִם יִתֵּן אִישׁ, דְּאִיהוּ סָמָאֵל, כָּל מַה דְּאִית לֵיהּ בְּעָלְמָא דֵּין, בְּגִין דְּיִשְׁתָּתַּף בְּאִלֵּין פִּקוּדִין עִם יִשְׂרָאֵל, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ.