Volume III

Pinchas

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 250b, reference page 76 of 94.

Current daf
250b
Reference units
94

Daf 250b

Unpointed Text

250b.1 עאל ואתעטר בשבעין עטרין ואתעטר בארבע אתוון דאינון תריסר. ואתעטר בגלופין דמאתן וע' אלף עלמין 270,000, ואתעטר בעטרין דסייפי עלמא עד סייפי עלמא, בכמה לבושי יקר, בכמה עטרין קדישין.

250b.2 אסתחר ההוא מפתחא, ופתח ליה כל תרעין גניזין וכל תרעין דקדושין טמירין, ואתקדש בהו, וקיימא תמן כמלכא. מתברך בכמה ברכאן, מתעטר בכמה עטרין. כדין נפקי כלהו בחבורא חדא, מתעטרן בעטרייהו כדקא יאות. כיון דנפקי - אתער לוי בקשוטוי, והאי חיה אתערא ואזעירת גרמה מגו רחימו דשירתא. היך אזערת גרמי' מגו רחימו דשירתא? אזערת גרמה זעיר זעיר - עד דאתעבידת נקודה חדא.

250b.3 כיון דאיהי אזעירת גרמה - כדין כתיב "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי". "בת לוי" ודאי, מסטרא דשמאלא. היאך אחיד לה? אושיט שמאלא תחות רישה מגו חביבו. ואי תימא, כיון דאיהי נקודה חדא - איך יכיל לאחדא בנקודה זעירא? אלא לגבי עילא כל מה דהוא מלה זעירא - דא תושבחתא, ודא עלוייא, ורב ברבו עלאה.

250b.4 מיד כהנא רבא אתער לה ואחיד לה וחביק לה. דאלו הוות רברבא - לא יכלין לאחדא כלל. אבל כיון דאזעירת גרמה ואיהי נקודה חדא - כדין אחדין בה וסלקין לה לעילא. כיון דסלקין לה ויתבא בין תרין סטרין אלין - כדין ההוא עמודא דקיימא באמצעיתא אתחבר בהדה בחביבו דנשיקין ברחימו דחבורא חדא. כדין "וישק יעקב לרחל". ברחימו דנשיקין מתדבקן דא בדא בלא פרודא, עד דנקטא נפשא דענוגין כדקא יאות.

250b.5 בשעתא דנקטא נפשא דענוגין כדקא יאות ובעיא לפקדא לחילהא - מתכנשין כלהו וקריין לה מגו היכלא קדישא כבוד כבוד כבוד. בהיכלא קדישא אבא ואמא פתחי ואמרי מקודש מקודש. כדין ירחא אתקדש כדקא יאות, וכדין כתיב "ובחדש הראשון" - ראשון ודאי. ועל דא "משכו וגו'". ועל דא "בעשור לחדש הזה" - דאתחבר סיהרא בשמשא, ומה דהות נקודה חדא כד נחתא - אתפשט זעיר זעיר ואתמלייא ואתעבידת ה' מלייא מכל סטרין, מתקדשא כדקא יאות.

250b.6 ר' חייא פתח: "בארבעה עשר יום לחדש פסח וגו'" (במדבר כח, טז). אימרא דאיהו פסחא אמאי? אלא דחלא דמצראי ואלהא דלהון הוה אמרא, בגין דמצראי פלחין למזל טלה, ובג"כ פלחין לאימרא. תא חזי כתיב "הן נזבח את תועבת מצרים" (שמות ח, כב) - מאי "תועבת מצרים"? וכי על דשנאין ליה כתיב "תועבת מצרים"?! אלא דחלא דמצראי ואלהא דילהון אקרי "תועבת מצרים", כמה דכתיב "כתועבת הגוים", דחלא דשאר עמין.

250b.7 תא חזי חכמתא דיוסף דכתיב "ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים" ואוליף לון למימר "אנשי מקנה היו עבדיך". וכי מלכא דהוה שליט על כל ארעא ואבא למלכא, עביד כדא ועביד לאחוי דישנאון

250b.8 וסיהרא אתמלייא כגוונא דא [ציור] - "מלא כל הארץ כבודו". בקדמיתא חסר - וכען בשלימו.

250b.9 אמר רעיא מהימנא כגון לישנא דאיהו מקל לכל אנשי ביתיה ואיהו לישנא דאת ו'. ואיהו מטה דביה עשר אותיות. וביה מחא קב"ה על ידוי י' מחאן. ובגין דכל מחאן הוו מסטרא דה' ה'.

250b.10 ר' עקיבא אומר מנין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים במצרים היתה של חמש מכות וכו'. אמור מעתה וכו'. ואת ה' סלקא באת י' לחמשין מחאן. חמש זמנין חמשין - אינון ר"ן. ובגין דא "ועל הים לקו ר"ן מכות".

250b.11 אמר יוסף כל מיטב ארץ מצרים רעמסס היא, וההיא ארעא אפרישו לדחלן דלהון לרעיא ולמיהך בכל ענוגין דעלמא. וכל מצראי חשיבו לאינון דרען

Pointed Text

250b.1 מְנוֹרָה, שֶׁבַע בּוֹצִּינִין דִּילָהּ, (אסתר ב׳:ט׳) אֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. לָקֳבֵל שִׁי"ן דִּתְלַת רָאשִׁין ש. וְשי"ן דְּאַרְבַּע רָאשִׁין דִּתְפִילִין. וְאִינּוּן לָקֳבֵל ז' בִּרְכָאן דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּאִינּוּן בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. לְבָתַר, כַּהֲנָא רַבָּא בַּעֲבוֹדָה, דִּמְשַׁמֵּשׁ בְּכַנְפֵי מִצְּוָה, פַּעֲמוֹנִים וְרִמּוֹנִים, אִינּוּן קִשְׁרִין וְחוּלְיָין וְצִּיץ תְּפִילִּין, מִתַּמָּן וְאֵילָךְ (שמות ל׳:א׳) וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת.

250b.2 פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא, (ד"א רבי שמעון) וְאָמַר, כְּתִיב בְּפַרְשְׁתָּא דָּא, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עוֹלָה לַיְיָ. וְאוֹקְמוּהָ, דְּעוֹלָה לָאִשִּׁים. וּבְגִין כָּךְ סָמַךְ עוֹלָה לְאִשֶּׁה. וְעוֹד אוֹקְמוּהָ, דְּלֵית עוֹלָה אַתְיָא אֶלָּא עַל הִרְהוּר הַלֵּב.

250b.3 וַדַּאי, כָּל קָרְבְּנִין לָא אַתְיָין, אֶלָּא לְכַפְּרָא. כָּל קָרְבְּנָא וְקָרְבְּנָא, עַל כָּל אֵבָרִין דְּבַּר נָשׁ, כְּפוּם הַהוּא חֵטְא דְּהַהוּא אֵבֶר. עַל טִפִּין דְּמוֹחָא, (שמות י״ב:ל״ט) עוּגוֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ. אִי זָרִיק טִפִּין קַדְמָאִין, קֹדֶם דְּאַחְמִיצּוּ, בַּאֲתָר דְּלָאו דִּילֵיהּ. וְעַל אִלֵּין דְּאַחְמִיצּוּ, וְזָרִיק לוֹן בַּאֲתָר דְּלָא אִצְּטְרִיךְ, צָּרִיךְ לְאַיְיתָאָה עָלַיְיהוּ לֶחֶם חָמֵץ, וְאִינּוּן לַחְמִי תּוֹדָה הָכִי הֲווֹ, מִנְּהוֹן חָמֵץ, וּמִנְּהוֹן מַצָּה. פָּרִים מִסִּטְרָא דְּדִינָא, כְּבָשִׂים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים וְעִזִּים. בְּגִין דְּאִינּוּן אַנְפֵּי דְּשׁוֹר, כֻּלְּהוּ שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן.

250b.4 שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה וּזְרִיקָה כֻּלָּם בַּצָּפוֹן. לְבַסְּמָא מִדַּת הַדִּין, דְּאָתֵי לְבֵית דִּין מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. בֵּית דִּין הַגָּדוֹל מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן בִּינָה. בֵּית דִּין הַקָּטָן, מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת. וְכָל אִינּוּן שׁוֹפְכֵי דָּמִים לְמִצְּוָה, אִינּוּן מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה.

250b.5 וּמַה דְּאוֹקְמוּהָ, עוֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתוֹ וְלָא בְּשַׁבָּת אָחֳרָא, בְּגִין דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ. דְּקָרְבָּן דּוֹחָה שַׁבַּת, וְאַדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁבָּת, בְּגִין דְּאִיהוּ אֶשָּׁא קְדוֹשָׁה. דְּכָל אֵשׁ דְּקָרְבְּנִין אִיהוּ קֹדֶשׁ, וְשַׁבָּת קֹדֶשׁ, אֲחִידָן דָּא בְּדָא.

250b.6 אֲבָל אֵשׁ דְּחוֹל, אָסִיר לְאַחֲדָא לֵיהּ בַּקֹּדֶשׁ, וּבְגִין דָּא מָנֵי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, (שמות ל״ה:ג׳) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. דְּהַאי אִיהוּ כִּלְאַיִם דְּטוֹב וָרָע. וּבְשַׁבָּת דְּשַׁלְטָא אִילָנָא דְּחַיִּי, דְּלֵית בֵּיהּ תַּעֲרוֹבֶת, (אסיר לאבערא ביה דחולין, דהאי אש דחולין דטומאה ולא דחולין דטהרה) וְחוּלִין דְּטָהֳרָה אָסִיר לְעָרְבָא בְּאֵשׁ דִּקְדוּשָּׁה. כָּל שֶׁכֵּן חוּלִין דְּטוּמְאָה, דְּאָסִיר לְעָרְבָא לוֹן בִּקְדוּשָּׁה. אוּף הָכִי כָּל קָרְבְּנִין, אִתְקְרִיאוּ בְּשַׂר קֹדֶשׁ. וְכָל קָרְבְּנִין דְּכָל מִין, אִית בְּהוֹן חוּלִין דְּטָהֳרָה, וְאִית בְּהוֹן קֹדֶשׁ וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.