Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 248a, reference page 71 of 94.
- Current daf
- 248a
- Reference units
- 94
Daf 248a
Unpointed Text
248a.1 "ובראשי חדשיכם וגו'" (במדבר כח, יא). וכי כמה ראשין אינון לסיהרא? והא לית רישא לסיהרא אלא שמשא דאיהו רישא לגבה? אלא "ראשי" - תרין בכל ירחא וירחא. ואינון יעקב ויוסף דמתחדתי על סיהרא. ועל דא בעו לחדתא לה.
248a.2 "פרים בני בקר שנים" - אלא אינון דאמרה סיהרא דהיך ישתמשון בה, כחדא ואזעירת גרמה תחותייהו.
248a.3 "ואיל אחד" - דא איל דיצחק. וכי אברהם לאן אזיל? אלא בגין דאתער תמן עשו - אתכניש אברהם דלא יחמי ליה. ומאן איהו? שעיר דראש חדש. (תרי נוסחי) ובגין דזמין לאתערא תמן עשו דאיהו שעיר - אתכניש אברהם ולא אשתכח תמן. יצחק אשתכח תמן דרחימו דיליה לגביה כחמרא על דורדייה. יעקב אשתכח תמן לתברא אנפוי. יוסף דאיהו שור (ס"א שטן) דיליה לגבי רחל.
248a.4 "ושלשה עשרונים" - תלת דרגין קדמאין דילה דכל חד וחד עשר כגוונא דלעילא. "עשרונים" - חד מעשרה.
248a.5 "ושעיר חטאת אחד" (במדבר כח, טו) - אמאי אקרי חטאת? בגין דאיהו חטאת ומסטרא דחטאת הוא. א"ר אלעזר והא כתיב "ליהו"ה"?
248a.6 - עלי הות סיהרא כתר ודאי כגוונא דא [ציור של סגולתא]. ולבתר אתמעיטת ונחתת לרגלין דיליה כגוונא דא [ציור של סגול]. ובזמנא דא "הביאו עלי כפרה" איתמר בה "היא העולה" סליקת מרגלוי דאתמר בה "והארץ הדום רגלי" למימר בה "השמים כסאי".
248a.7 והאי איהו רזא "צדיק מושל יראת אלהים" - דמהפך דינא לרחמי. ורזא דמלה "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה". כגוונא דא הוהי יהוה.
248a.8 ועוד "כבש אחד ושני כבשים בני שנה תמימים" - לקבל תלת ספירן. "שבעה כבשים בני שנה" - לקבל שבע ספירן. "שבעה כבשים" אינון ז' יומין דסיהרא. "בני שנה" - בנוי דסיהרא דאקרי 'שנה' דאיהי חדא מאינון שנים קדמוניות.
248a.9 אמר רעיא מהימנא, ודאי "בני שנה" אתקריאו על שם חמה (נ"א מלכות) אימא קדישא דאתמר בה "פני משה כפני חמה" (ס"א סיהרא דאקרי 'שנה' דאית בה שנ"ה יומין כחשבן) שנה אית בה שס"ה יומין כחושבן שס"ה לא תעשה ואיהו ע"ד שמאלא. אימא עלאה סיהרא בימינא אסורה ברתא לאבא דאיהו לימינא חסד ואיהי כלילא מרמ"ח פקודין אשתכח ו' עם אימא לשמאלא. ברתא עם אבא לימינא דחסד (ואיהי כלילא מרמ"ח פקודין אשתכח ו' עם אימא, ברתא עם אבא לימינא).
248a.10 ורזא דמלה "בחכמה יסד ארץ". חכמה - אבא, ארץ - ברתא. "כונן שמים" דאיהו ברא, עם אימא דאיהו "תבונה". והאי איהו יההו - הויות באמצע.
248a.11 ועוד "ושעיר עזים אחד" - תרין שעירין אינון דאתמר עלייהו "ולקח את שני השעירים וגו' גורל אחד ליהו"ה וגורל אחד לעזאזל". שעיר ליהו"ה - בגין מיעוט סיהרא ואיהו שעיר אחד ליהו"ה לחטאת אחד מסטרא דיחודא. אבל שעיר דעזאזל לא כתיב ביה "אחד" - לא 'קרבן' ולא 'אשה' ולא 'עולה' - אלא "ושלח ביד איש עתי המדברה". "ושלח" - כדאמר יעקב "מנחה היא שלוחה לאדני לעשו" - אוף הכי שוחד לתברא רוגזא דסמא"ל דלא יתקריב למקדשא לקטרגא.
248a.12 לכלבא דאיהו רעב ומאן דבעי דלא נשיך ליה יהב ליה בשרא למיכל או נהמא, וישקי ליה מיא. ורזא דמלה "אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו'". ובדא יתהדר רחימו דבר נש דלא דיי דלא נשיך ליה בכמה יסורין, אלא אתהדר למהוי ליה סניגורא ואתהדר רחימוי.
248a.13 ואמאי הוו שלחין ליה ביד "איש עתי" פגים? בגין דסטרין אחרנין כלהו מארי מומין ואתקריאו 'שעירים' דכתיב "ושעירים ירקדו שם". ואתמר בהון "ולא יזבחו עוד את זבחיהם...לשעירים" דעלייהו אתמר "יזבחו לשדים לא אלוה". ובשעיר דא אתפרש מכלא, ונושא כל חובין דישראל עליה. כמה דאת אמר "ונשא השעיר עליו את כל עונותם". ועוד - בתר דנטיל איהו ונשא - קב"ה "נושא עון". מאי בין "נושא" ל"נשא"? "נשא" - מטולא, "נושא" - סליקו דמטולא.
248a.14 (ובחבורא קדמאה)??
Pointed Text
248a.1 רעיא מהימנא רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים. גְּעַר חַיַּת קָנֶה, דָּא קָנֶה דְּאִתְאֲחָד בֵּיהּ עֵשָׂו, דְּאִיהִי קַרְתָּא דְּרוֹמִי רַבְּתָא, דְּנָעַץ גַּבְרִיאֵל קָנֶה בְּיַמָּא רַבָּא, וּבָנוּ עָלֶיהָ כְּרָךְ גָּדוֹל דְּרוֹמִי. קָנֶה דְּחָמֵץ. וְכַד יִיתֵי פּוּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל, יִתְבַּר לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת. וּמִתְעַבָּר מִיַּד חָמֵץ מֵעָלְמָא. מַחְמֶצֶּת דִּילֵיהּ רוֹמִי. וְיִתְגַּלְיָּא מַצָּה בְּעָלְמָא, דְּאִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי.
248a.2 אָמַר בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא (ס"א רעיא מהימנא), דְּאִינּוּן לָקֳבֵל בַּת עַיִן יָמִין, וּבַת עַיִן שְׂמֹאל. וְאִינּוּן לָקֳבֵל (לחם משנה) רוֹמִי רַבָּתִי, רוֹמִי זְעֵירָא. לָקֳבֵל תְּרֵין עֲנָנִין, דִּמְכַּסְּיָין עַל בַּת עֵינָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וְאִינּוּן לָקֳבֵל שְׂאוֹר וְחָמֵץ. וְעַד דְּאִלֵּין יִתְבַּעֲרוּן מֵעָלְמָא בַּל יִרָאֶה וּבַל יִמָּצֵּא חַד מִנַּיְיהוּ, בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לָא יִתְגַּלְיָין בְּעָלְמָא.
248a.3 וְאַסְוָותָא דַּעֲנָנָא עֵינָא, דְּאַחֲשִׁיךְ לְבַת עֵינָא יָמִין וּשְׂמֹאל, מַה יְהֵא אַסְוָותָא דִּלְהוֹן. מָרָה דְּעֶגְלָא. וְהַיְינוּ (ישעיהו כ״ז:י׳) שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ. שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל, דָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים ל״ג:י״ז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. וְשָׁם יִרְבָּץ, דָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. חַד אַעְבָּר רוֹמִי רַבָּתִי. וְחַד אַעְבָּר רוֹמִי זְעֵירְתָּא. וְגַבְרִיאֵ"ל דְּמִיכָאֵל לָקֳּבְלַיְיהוּ אִינּוּן.
248a.4 וּבְגִין דָּא ח', דְּאִיהוּ חוּטָא זְעֵירָא, תָּבַר לָהּ, וְיֵיעוּל ה' בְּאַתְרָהָא. דִּבְקַדְמֵיתָא קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ. קָנֶה שֻׁלְטָנוּתָא דְּרוֹמִי, וָסוּף לְכָל מַלְכִין, דְּעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְתַּבְרָא לֵיהּ. גְּעַר חַיַּת קָנֶה, גְּעַר חַיָּה בִּישָׁא, ח' מִן חָמֵץ, וְאַתְבַּר רַגְלֵיהּ מִן מַחְמֶצֶּת, דְּאִתְּמַר בָּהּ (משלי ה׳:ה׳) רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת. וְעוֹד גְּעַר חַיַּת קָנֶה, יַתְבַּר רֶגֶל קוֹף מִן קָנֶה, וְיִשְׁתְּאַר הִנֵּה. מִיָּד הִנֵּה יְיָ אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבֹא, (ישעיהו מ״א:כ״ז) רִאשׁוֹן לְצִּיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִיְרוּשָׁלַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. הִנֵּה: ס' בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן.
248a.5 וְאָמַר (שמות מט) בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, (בראשית מ״ו:כ״ז) כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. שִׁשִּׁים, לְאַתְעָרוּתָא דְּמָשִׁיחַ רִאשׁוֹן. וָשֵׁשׁ, לְאַתְעָרוּתָא דְּמָשִׁיחַ שֵׁנִי. אִשְׁתָּאֲרוּ ו' שָׁנִים לְע"ב, לְקַיֵּים בְּהוּ, (ויקרא כ״ה:ג׳) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמוֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, דְּאִתְּמַר (ירמיהו ב׳:ג׳) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה.
248a.6 אִם כֵּן, מַה כְּתִיב לְעֵיל (ירמיהו ל״א:ז׳) רָנוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה. אֶלָּא אַרְבַּע גְּאוּלוֹת עֲתִידִין לְמֶהֱוִי, לָקֳבֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת דְּפֶסַח. בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל מְפוּזָרִין בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת עָלְמָא, וְאִינּוּן דִּיהוֹן רְחוֹקִין מֵאוּמִין, אַקְדִּימוּ לְרָנוּ. וְתִנְיָינִין, לְשִׁתִּין. וּתְלִיתָאִין, לְשִׁתִּין וְשִׁית. וּרְבִיעָאִין לְע"ב.
248a.7 וּפוּרְקָנִין אִלֵּין, יִהוֹן בְּאַרְבַּע חֵיוָן, בְּשֵׁם יְדוָֹד דְּרָכִיב עָלַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (חבקוק ג׳:ח׳-ט׳) כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶךָ מַרְכְּבוֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. דְּלָקֳבְלַיְיהוּ, יִתְּעַר לְתַתָּא אַרְבַּע דְּגָלִין, וּתְרֵיסָר שְׁבָטִין. בְּרָזָא דַּיְדוָֹד מֶלֶךְ, יְדוָֹד מָלָךְ, (שמות ט״ו:י״ח) יְדוָֹד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. תְּרֵיסָר אַתְוָון אִינּוּן, לָקֳבֵל תְּרֵיסָר שְׁבָטִין, וְי"ב אַנְפִּין דִּתְלַת אֲבָהָן, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶרְכָּבָה. וְאִינּוּן עֶשֶׂר שְׁבָטִין, אֶלֶף שְׁנִין. תְּרֵין שְׁבָטִין, מָאתָן שְׁנִין. וּמִּי"ב אַתְוָון, תַּלְיָין ע"ב שְׁמָהָן, דְּאִינּוּן ע"ב שְׁנִין, בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן.
248a.8 וְאִינּוּן כ"ד, לְכָל חַיָּה מִתְּלַת חֵיוָן. כ"ד רָזָא דִּילֵיהּ, (ישעיה ו) וְקָרָא זְה אֶל זֶה וְאָמַר. וְאִינּוּן תְּלַת כִּתּוֹת, מִן כ"ד צּוּרוֹת. כַּת אַחַת אוֹמֶרֶת קָדוֹשׁ, וְכַת תִּנְיָינָא אוֹמֶרֶת קָדוֹשׁ, וְכַת תְּלִיתָאָה אוֹמֶרֶת קָדוֹשׁ. מִיַּד אִתְּעַר שְׂמָאלָא בְּמ"ב אַתְוָון, דְּעָבַד דִּינָא בַּעֲמָלֵק.
248a.9 (דברים כ״ב:ו׳) כִּי יִקָּרֵא קַן צִּפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ מָארֵי מִקְרָא. בְּכָל עֵץ, מָארֵי מִשְׁנָה. דְּאִינּוּן כָּאֶפְרוֹחִים, דִּמְקַנְּנִין בְּעַנְפֵי אִילָנָא. אִית דְּאַמְרֵי, בְּכָל עֵץ, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. דְּאִתְּמַר בְּהוּ, (ישעיהו ס״ה:כ״ב) כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי. אוֹ עַל הָאָרֶץ, אִלֵּין מָארֵי תּוֹרָה (ד"א משנה), דְּאִתְּמַר בְּהוּ, עַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיִּי צַּעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אֶפְרוֹחִים: אִלֵּין פִּרְחֵי כְּהוּנָה. אוֹ בֵּיצִּים: אִלֵּין דְּזָן לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵּי כֵּנִים. וְהָאֵם רוֹבֶצֶּת עַל הָאֶפְרוֹחִים, בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ קְרֵבִין קָרְבְּנִין. מַה כְּתִיב לֹא תִקַח הָאֵם עַל הַבָּנִים.