Volume III

Pinchas

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 235b, reference page 46 of 94.

Current daf
235b
Reference units
94

Daf 235b

Unpointed Text

235b.1 קנה - שית עזקאן בקנה מתחבראן כחדא ואינון אקרון "בני אלים". מפקי רוחא לנשבא על עלמא, ואתיין מסטרא דגבורה. וכד אינון מתחברן כחדא אינון כגוונא דשופר ואלין אקרו "שופר". שופר של איל של יצחק. אלים בני בשן. "הבו ליי' בני אלים אלים" דיצחק, ומפקין רוחא וקלא. וההוא קלא נפיק ואערע בעבי מטרא ואשתמע לברייתא לבר. ועל דא כתיב "ורעם גבורותיו מי יתבונן" - דודאי מסטרא דגבורה קא אתיין. ובגין דא (ס"א ומה אמר ההוא קלא קול יי' על המים אל הכבוד וגו') "אל הכבוד הרעים יי' על מים רבים" - "אל רועם" לא כתיב, אלא "אל הכבוד הרעים" על ידא דבני אלים. ולית מאן דידע בשבחא דהאי קלא. הדא הוא דכתיב "מי יתבונן".

235b.2 ושט - דבלע מיכלא ומתמן עאל לכלהו שייפין. .דא איהו רזא בדרגא ד"אשים". "אשים" אינון קרבין מיד ובלעי ונטלי כלא, מגו אשא עלאה דכליל לאשים. ורזא דא "אשי יי' ונחלתו יאכלון" (דברים יח, א). אלין אכלין ובלעין, ושאר לא אכלין הכי. וכל בני עלמא לבר לא ידעין איך אכלין, ולאו רזא דלהון. אלא דרגין דלגו אינון ידעין ונטלין מנייהו.

235b.3 ושט לית ליה בדיקה מבחוץ, דלא ידעי. אלא מבפנים ידעי ונטלי. עד דעאל לבי טוחנא ואשתחיק ואתבשל ונטיל כלא כבד כמה דאתמר. מאלין אשים נפקי דרגין, דאקדמי ונטלי מכבד בקדמיתא. ומאן אינון? אלין טוחנות, אכלי קרבין וטחני. ועל דא מדאתחרב בי מקדשא כתיב "ובטלו הטוחנות כי מעטו". אלין טחנין בקדמיתא. כיון דאתטחנן - אינון דשלטי עלייהו בלעי ונטלי, ואקרון וש"ט. אמאי? אלא ו' ש"ט. דיוקנא דוא"ו,

235b.4 בגין דלבא אדני דמניה סלקין להבות אש בפומא דאיהו יהו"ה דנחית עמיה כמה רוחין דקדושה מארבע אתוון יהו"ה דאתמר עלייהו "כה אמר יהו"ה מארבע רוחות באי הרוח".

235b.5 קנה איהו "קנה חכמה קנה בינה", דאינון לימינא דחסד ולמשאלא דגבורה. תפארת סלם באמצעיתא בגופא כליל תרין דרועין וגוף וברית ותרין (סטרין) שוקיו לקבל שית עזקאן דקנה. וכד נחית יהו"ה ללבא לגבי אדני מתחברין דינא ברחמי בלבא דאיהו יאהדונהי. וכד סליק אדני לפומא ד"אדני שפתי תפתח" לקבלא יהו"ה בפומא לאתחברא תמן תרין שמהן בחבורא חדא יאהדונהי כגוונא דמתחבראן בלבא. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין "מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש" - אי לית לן פומא ולבא שוין.

235b.6 ובחבורא קדמאה(?)

235b.7 פתח רעיא מהימנא ואמר ווי לון לבני נשא דאינון אטימין לבא, סתימין עיינין, דלא ידעין אברים דגופיהון על מה אינון מתתקנין. דהא קנה תלת חילין כלילן ביה. חד - הבל דאיהו להב אש דנפיק מן לבא ואתפלג לז' הבלים דאמר קהלת. תניינא - אויר דעאל לגביה מלבר. תליתאה - מים דכנפי ריאה דאינון דבוקים בקנה.

235b.8 ומתלת אלין אתעביד קול - מים ורוח ואש. ומתפלג כל חד לז' ואינון: ז' להבים, ז' אוירות, ז' נחלים. וכד אערעו להבים דלבא בעבי מטרא דאינון כנפי ריאה ארח קנה דריאה - האי איהו "ורעם גבורותיו מי יתבונן". דביה לב מבין בבינה דאיהי בלבא לשמאלא - גבורה. וחסד לימינא - מים דכנפי ריאה. ותמן חכמה מוחא, ומניה "מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" דאיהו לבונא דמוחא נוזלים על קנה דריאה.

235b.9 בתר דאסתלקו עננים דבינה לגבי נוחא, ורזא דמלה "מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן". ודא עשן המערכה דסליק מן לבא למוחא, דכל רוחין דעלמא לא זזין ליה מאתריה. חכמה - כח מ"ה. כח בלבא. מה במוחא. קנה תפארת כליל ו ספיראן - ו' דרגין אינון לכרסייא דאיהי אימא לנחתא חכמה לגבה מן מוחא ללבא דבה לב מבין. ובגין דא "קנה חכמה קנה בינה" - ביה אבא נחית, ביה אבא סליק. והאי איהו סלם דביה (ס"א עולים ויורדים בו) עולים תרי ויורדים תרי.

235b.10 ובחבורא קדמאה(?)

Pointed Text

235b.1 וּבְגִין דָּא, מַאן דִּמְזַלְזֵל בְּנַהֲמָא, וְזָרִיק לֵיהּ בְּאַרְעָא, עֲנִיּוּתָא רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ. וְחַד מְמָנָא אִתְפְּקַד עַל דָּא, וְאִיהוּ רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ, לְמֵיהַב לֵיהּ עֲנִיּוּתָא, וְלָא יִפּוּק מִן עָלְמָא, עַד דְּיִצְטְרִיךְ לָבִּרְיָין. וְעָלֵיהּ כְּתִיב, (איוב ט״ו:כ״ג) נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה. נוֹדֵד הוּא, וְיֵהַךְ מִטַּלְטֵל, וְגַלֵּי מֵאֲתָר לַאֲתָר, לַלֶּחֶם אַיֵּה הוּא. וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַח עָלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַיֵּה. מַאן דִּיְרַחֵם עָלֵיהּ, בְּגִין דְּלָא יִשְׁכַּח. (ובחבורא קדמאה אמר רעיא מהימנא מאן דמזלזלא)

235b.2 רעיא מהימנא, אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי, מַאי הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי. אֶלָּא ג' מְמוּנִים דְּגֵיהִנָּם, חַד עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְחַד עַל גִלוּי עֲרָיוֹת, וְחַד עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִינּוּן: מַשְׁחִית, אַף, וְחֵימָה. הוּא (חמא דהוה) (ס"א חימה דהוה) טָאס בְּעָלְמָא. אָמַר הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָא אָמַר מֵעַל הָעָם, דְּאִינּוּן עֵרֶב רַב, דְּאִתְּמַר וַיִּפּוֹל מִן הָעָם בַּיוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ, דְּהָכִי אוֹקִימְנָא וְשָׁאִילּוּ לְבוּצִּינָא קַדִּישָׁא. (ע"כ)