Volume III

Pinchas

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 251a, reference page 77 of 94.

Current daf
251a
Reference units
94

Daf 251a

Unpointed Text

251a.1 להון ולא יחשבון להון?! אלא ודאי "תועבת מצרים" - דחלא ואלהא דילהון אקרי הכי. ועל דא כתיב "הן נזבח את תועבת מצרים".

251a.2 אמר יוסף כל מיטב מצרים היא ארץ רעמסס, וההיא ארעא אפרישו לדחלא דלהון לרעיא ולמיהך בכל ענוגין דעלמא, וכל מצראי חשיבו לאינון דרעאן לדחליהון כדחליהון. אעביד לאחי דירתון ההיא ארעא ויסגדון לון מצראי ויחשבון לון כדקא יאות. והיינו דכתיב (שם) "כי תועבת מצרים" - כל רועה צאן מחשבין לון כדחליהון.

251a.3 א"ר יוסי והא תנינן כמה דאתפרע קב"ה מאינון דפלחי לע"ז - הכי אתפרע מע"ז ממש! וכי יוסף עביד לאחוי עבודה זרה?! אמר ליה, לא עביד יוסף לאחוי ע"ז, אלא עביד לון לשלטאה על ע"ז דילהון ולאכפיא עבודה זרה דילהון תחות ידייהו ולרדאה לון במקל. אמר יוסף אי ישלטון אחי על ע"ז דילהון - כל שכן דישלטון על גרמייהו, ובג"כ אותיב לון במיטב ארעא ואשליט לון על כל ארעא.

251a.4 ועל דא אמרא דאיהו פסח אמאי? אלא דחלא דמצראי ואלהא דילהון הוה אימרא. אמר קב"ה מבעשור לחדש סיבו דחלא דילהון דמצראי ותפשו ליה ויהא אסור ותפיש בתפישה דילכון, יומא חד ותרין וג'. וביומא ד' אפיקו ליה לדינא ואתכנשו עליה. ובשעתא דמצראי הוו שמעין קל דחלא דילהון דתפיש בתפישה דישראל ולא יכלין לשזבא ליה - הוו בכאן והוה קשיא עלייהו כאילו גרמייהו אתעקידו לקטלא.

251a.5 אמר קב"ה יהיה תפיש ברשותייכו יומא בתר יומא ארבעה יומין בגין דיחמון יתיה תפיש וביומא ד' אפיקו ליה לקטלא וייחמון ליה מצראי היך אתון עבדין ביה דינא. ודא קשיא להו מן כל מכתשי דעבד לון קב"ה, אינון דינין דיעבדון בדחליהון. לבתר דיינין ליה

251a.6 לדחליהון כדחליהון, ודא שאיל יוסף מפרעה לשלטאה אחוי על דחלן דמצראי דאתכפיין תחות ידיה כעבדים בתר מלכיהון למהוי כלהו מתכפיין תחות שם יהו"ה מסטריהון, ולא שליט בעלמא אלא שם יהו"ה. ואתכפיין כל ממנן תחות ידיה ולאחזאה לון דאיהו עתיד לאתפרעא מנהון - הדא הוא דכתיב "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהו"ה" כד מטעיין לבריין ועבדין גרמייהו אלוהות.

251a.7 ובגין דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים - מני קב"ה לישראל "ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית", ואשליט לון עליה. ותפשי ליה תפיש בתפישה דלהון יומא ותרין ותלת. ולבתר דא אפיקו ליה לדינא לעיני כל מצראי לאחזאה דאלהא דלהון ברשו דישראל למעבד ביה דינא. בגין דא "אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו" - למהוי דן באש צלי.

251a.8 ומני לזרקא לגרמיה דיליה בשוקא בבזוי, ובגין דא "ועצם לא תשברו בו". ומני ליומא רביעאה, בתר דהוה תפיש תלת יומין קשור, למעבד ביה דינא. ודא קשיא לון מכל מכתשין דמחא לון קב"ה על ידא דרעיא מהימנא. ולא עוד אלא דמני דלא למיכל ליה בתיאובתא. ומיד דחמאן גרמוי בשוקא ולא יכלין לשזבא ליה - דא קשיא לון מכלא.

251a.9 ולא עוד אלא דאתמר בהו "ומקלכם בידכם" - לאתכפייא כל דחלן דמצראי תחות ידייהו. ובגין דאיהו בכור ורב דכל ממנן כתיב "ויהו"ה הכה כל בכור".

251a.10 בתר כל דא כתיב "לא יאכל חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני", וכתיב "כל מחמצת לא תאכלו". אמר רעיא מהימנא אמאי מני דלא למיכל חמץ שבעת יומין ולמיכל בהון מצה? ואמאי לא יאכל ואמאי לא תאכלו?

251a.11 אלא ז' ככבי לכת, ואינון שצ"ם חנכ"ל. ואינון מסטרא דטוב ורע; נהורא דלגו - מצה, קליפה דלבר - חמץ. ואינון חמץ - דכר, מחמצת - נוקבא. מצה דלגו שמורה ואינון "שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך". ואתמר עלייהו

Pointed Text

251a.1 אֲבָל אֵשׁ דְּחוֹל, אָסִיר לְאַחֲדָא לֵיהּ בַּקֹּדֶשׁ, וּבְגִין דָּא מָנֵי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, (שמות ל״ה:ג׳) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. דְּהַאי אִיהוּ כִּלְאַיִם דְּטוֹב וָרָע. וּבְשַׁבָּת דְּשַׁלְטָא אִילָנָא דְּחַיִּי, דְּלֵית בֵּיהּ תַּעֲרוֹבֶת, (אסיר לאבערא ביה דחולין, דהאי אש דחולין דטומאה ולא דחולין דטהרה) וְחוּלִין דְּטָהֳרָה אָסִיר לְעָרְבָא בְּאֵשׁ דִּקְדוּשָּׁה. כָּל שֶׁכֵּן חוּלִין דְּטוּמְאָה, דְּאָסִיר לְעָרְבָא לוֹן בִּקְדוּשָּׁה. אוּף הָכִי כָּל קָרְבְּנִין, אִתְקְרִיאוּ בְּשַׂר קֹדֶשׁ. וְכָל קָרְבְּנִין דְּכָל מִין, אִית בְּהוֹן חוּלִין דְּטָהֳרָה, וְאִית בְּהוֹן קֹדֶשׁ וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

251a.2 וְרָזָא, דְּאִית הֶפְרֵשׁ בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות כ״ו:ל״ג) וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקּוֹדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. אוּף הָכָא אֶשּׁוֹת דְּקָרְבְּנִין, לָאו אִינּוּן שָׁוִין. דְּאֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ מְקוּדָּשׁ מֵאֵשׁ דְּקֹדֶשׁ דִּלְתַּתָּא. דְּאִתְקְרֵי אֵשׁ עֲצֵי הַקֹּדֶשׁ, אוֹ אֵשׁ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ. וְאֶשָּׁא דְּקוּדְשָׁא, אִית בֵּיהּ הַפְרָשָׁה לְבֵין אֵשׁ הֶדְיוֹט. אַף עַל גַּב דְּאוֹקְמוּהָ עָלֵיהּ, דְּמִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט, אַף עַל גַּב דְּאִית אֵשׁ דְּקוּדְשָׁא, דְּכָל חַד צָרִיךְ לְאַתְרֵיהּ. וּמַתְלָא אִמְתִּילוּ יִשְׂרָאֵל קַדְמָאֵי לְהַאי רָזָא יִשְׂרָאֵל.

251a.3 (נ"א ישראל אמתילו להאי. דהא ישראל בכלל) אִתְקְרִיאוּ מְלָכִים כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. אֲבָל כַּד הֲווֹ עָאלִין לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כָּל חַד שַׁרְיָיא בְּאַתְרֵיהּ, כַּדְּקָא יָאוּת לֵיהּ. אוּף הָכִי כָּל קָרְבְּנִין לָאו אִינּוּן שָׁוִין, דְּאַף עַל גַּב דִּבְכוּלְּהוּ כְּתִיב קָרְבָּן לַיְיָ, אִיהוּ פָּלִיג כֹּלָּא כָּל חַד וְחַד כַּדְּקָא יָאוּת. וְרָזָא דָּא, אִשְׁתְּמוֹדַע בְּפָרֵי הֶחָג, דַּהֲווֹ קְרִיבִין לוֹן יִשְׂרָאֵל קֳדָם יְיָ.

251a.4 אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, קוּם רַעְיָא מְהֵימָנָא מִשְּׁנָתָךְ, דְּאַנְתְּ וַאֲבָהָן יְשֵׁנֵי עָפָר אִתְקְרוּן, דְּעַד כְּעַן הֲוִיתוּן מִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, בְּאִינּוּן יְשֵׁנִים בַּמִשְׁנָה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן עַל הָאָרֶץ תִּישָׁן. וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָֹה. אַתּוּן אִינּוּן (בני) בִּכּוּרִים דִּשְׁכִינְתָּא, וּבְעוֹבָדִין דִּלְכוֹן, אִיהִי אִתְחַדְּשַׁת בִּצְלוֹתִין דַּאֲבָהָן בְּכָל יוֹמָא. דְּאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד אָבוֹת תִּקְנוּם. וּבְקְרִיאַת שְׁמַע דְּאָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאוֹקְמוּהָ כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם, כְּאִלּוּ הוּא מְקַיֵּים (יהושע א׳:ח׳) וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.

251a.5 ודַּאי בִּצְלוֹתִין דִּלְכוֹן, בִּקְרִיאַת שְׁמַע דִּלְכוֹן, שְׁכִינְתָּא אִיהִי אִתְחַדְּשַׁת קַמֵּיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין דָּא, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָֹה. בִּצְלוֹתִין דְּאִינּוּן בַּאֲתָר דְּקָרְבְּנִין. בְּאָן קָרְבְּנִין דִּצְלוֹתִין אִיהִי מִתְחַדֶשֶׁת. בְּשָׁבוּעוֹתֵיכֶם. דְּהַיְינוּ שָׁבוּעוֹת, דְּבֵיהּ מַתַּן תּוֹרָה, וְאִתְקְרֵי חֲמִשִּׁים יוֹם לָעוֹמֶר. וּבֵיהּ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, מִסִּטְרָא דְּהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (תהילים קי״ט:קס״ד) שֶׁבַע בַּיוֹם הִלַּלְתִּיךָ, וְאִיהִי מַלְכוּת כַּלָּה. כְּלִילָא מִשְּׁבַע סְפִירָן, כְּלִילָא בַּבִּינָה, דְּאִיהִי אִתְפַּשְּׁטַת בְּה' סְפִירָאן לְחַמְשִׁין.

251a.6 יְסוֹד כָּל, כָּלוּל מֵאִלֵּין חַמְשִׁין. כַּלָּ"ה: כָּ"ל ה'. כְּלִילָא מֵחֲמִשִׁים, כֻּלְּהוּ נִבְלָעִים בְּגוֹ חֲמִשִּׁים, חָכְמָה דְּאִיהִי, י' עִלָּאָה, מוּבְלַעַת בְּגוֹ חַמְשִׁין. ה' זִמְנִין עֶשֶׂר. ה' בִּינָה. י' חָכְמָה. עֶשֶׂר זִמְנִין ה' הַיְינוּ חַמְשִׁין וּבְחוּשְׁבָּן כָּ"ל. וּבְחוּשְׁבָּן יָ"ם. וְאִיהוּ יַם הַתּוֹרָה. מְקוֹרָא דִּילֵיהּ כֶּתֶר, דְּלֵית לֵיהּ סוֹף. שְׁאַר סְפִירָאן, אִתְקְרִיאוּ עַל שְׁמָהּ שִׁבְעַת יָמִים. וּמַלְכוּת יַם סוּף, סוֹף דְּכָל יָמִים.

251a.7 וּבְגִין דָּא דְּאִינּוּן חַמְשִׁין, שֶׁבַע שָׁבוּעוֹת, מִנְחָתָם שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים. חֲמֵשׁ, דְּאִינּוּן חֲמֵשׁ זִמְנִין עֶשֶׂר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים. וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים, לָקֳבֵל (ויקרא כ״ג:ט״ו) שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. כָּל חַד עִם שִׁית יוֹמִין דִּילֵיהּ.

251a.8 (במדבר כ״ט:א׳) וּבֶעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, דְּאִיהוּ תִּשְׁרֵי. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים. דְּאִיהוּ עֲשִׂירִי י', כָּלִיל מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. וְתַקִּינוּ בֵּיהּ ה' צְלוֹתִין, לְחַבְּרָא לָּהּ עִם ה'. (מאי מקרא קדש. יהיה לכם דא יום הכפורים דאיהי עשירי י', כליל מעשרת ימי תשובה. ותקינו ביה ה' צלותין, לחברא עם ה') מַאי מִקְרָא קֹדֶשׁ. לְאַפְרְשָׁא לֵיהּ מִשְּׁאַר יוֹמִין, דְּאִית בְּהוּ פּוּלְחָנָא דְּחוֹל. וּבְגִין דָּא, כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

251a.9 דְּיוֹמִין דְּאִית בְּהוֹן מְלֶאכֶת חוֹל, אִינּוּן מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. דְּאִתְהַפָּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, וּמִנָחָשׁ לְמַטֶּה. לְכָל חַד כְּפוּם עוֹבָדוֹי, וְדָא מְטַטְרוֹן מַטֶּה, נָחָשׁ, סָמָאֵל. אֲבָל בְּהַאי יוֹמָא דְּאִיהוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאִתְקְרֵי קֹדֶשׁ, שַׁלְטָא אִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּלָא אִשְׁתְּתַּף עִמֵּיהּ שָׂטָן וּפֶגַע רָע. וּמִסִּטְרֵיהּ (תהילים ה׳:ה׳) לֹא יְגוּרְךָ רָע. וּבְגִין דָּא, בֵּיהּ נַיְיחִין עַבְדִּין בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, (נ"א ואשתתפן גביה) וּבֵיהּ נַפְקָן לְחֵירוּת, בֵּיהּ נַפְקֵי מִשֻׁלְשְׁלֵיהוֹן.

251a.10 אִינּוּן דְּאִית עָלַיְיהוּ גְּזַר דִּין, בְּנֶדֶר וּבִשְׁבוּעָה, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לְמֵימַר בֵּיהּ, כָּל נִדְרֵי וְאֵיסָרֵי וְכוּ', כּוּלְהוֹן יְהוֹן שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּימִין. וּבְגִין דָּא נֵדֶר דַּיְדוָֹ"ד, דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת. וּשְׁבוּעָה דַּאֲדֹנָי, דְּאִיהוּ מַלְכוּת. דְּעַבְדּוּ עַל גָּלוּתָא דִּלְהוֹן, בְּחָכְמָה וּבִינָה יְהוֹן שְׁבִיקִין וּשְׁבִיתִין לָא שְׁרִירִן וְלָא קַיָּימִין, (במדבר ט״ו:כ״ו) וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דְּחֶסֶד אִיהוּ מַיִם. גְּבוּרָה אֵשׁ. תִּפְאֶרֶת אַוִּיר. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, הֵתֶּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בַּאֲוִיר.

251a.11 וּבְגִין דִּשְׁבוּעָה מִמַּלְכוּת, דְּאִיהִי לְתַתָּא מִינֵּיהּ. אוֹקְמוּהָ, נְדָרִים עַל גַּבֵּי שְׁבוּעוֹת עוֹלִים. וְעוֹד אוֹקְמוּהָ, כָּל הַנִּשְׁבַּע כְּאִילּוּ נִשְׁבַּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. וְכָל הַנּוֹדֵר כְּאִילּוּ נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ. הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, אֲדֹנָי. חַיֵּי הַמֶּלֶךְ, יְדוָֹ"ד. וּבְגִין דָּא (במדבר ל׳:ג׳) כִּי יִדּוֹר נֶדֶר לַיְדוָֹ"ד.

251a.12 וְאוֹף הָכִי אִית רָזָא אַחֲרָא, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ, חָכְמָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (קהלת ז׳:י״ב) הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. כָּל הַנּוֹדֵר בַּיְהוָֹה, דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת. כְּאִילּוּ נוֹדֵר בַּחָכְמָה, דְּאִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. וְכָל הַנִּשְׁבַּע בַּאדֹנָי, כְּאִילּוּ נִשְׁבַּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. עַצְמוֹ דָּא אִימָּא עִלָּאָה, כְּאִילּוּ נִשְׁבַּע בָּהּ, דְּאִיהִי (שמות כ״ד:י׳) עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר. מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, (בראשית ב׳:כ״ג) עֶצֶם מֵעֲצָמַי. וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, דָּא מַלְכוּת. וּבְחָכְמָה דְּאִיהִי חַיֵּי תִּפְאֶרֶת, אִיהוּ סָלִיק לְאִתְקְרֵי אָדָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה מד) כְּתִפְאֶרֶת אָדָם.