Volume III

Pinchas

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 231a, reference page 37 of 94.

Current daf
231a
Reference units
94

Daf 231a

Unpointed Text

231a.1 אמר רבי יהודה לימא לן מר מאלין מלין מעליתא דראש השנה.

231a.2 פתח רבי שמעון ואמר "ויהי היום" (איוב א, ו) (איוב א, יג). בכל אתר דכתיב "ויהי" איהו צער. "ויהי בימי" - צער ודאי. "ויהי היום" - יומא דאית ביה צער ודא הוא ראש השנה; יומא דאית ביה דינא קשיא על עלמא. "ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם" - יומא דראש השנה הוה. ובכל אתר "ויהי היום" דא ראש השנה.

231a.3 "ויהי היום ויבאו בני האלקים" - יום ראש השנה הוה. בכל זמנא תרין יומין אינון, מאי טעמא? בגין דלהוי יצחק כליל דינא ורחמי תרין יומין ולא חד, דאלמלא ישתכח יחידאי, יחריב עלמא. ועל דא כתיב תרין זמנין "ויהי היום ויהי היום".

231a.4 "ויבאו בני האלקים" - אלין ב"ד רברבא, בני האלקים ודאי, בנוי דמלכא קריבין לגביה, ואינון שבעין ממנן דסחרין תדירא למלכא ואינון חתכין דינא על עלמא.

231a.5 "להתיצב על יהו"ה" - וכי על יהו"ה קיימי? אלא בשעתא דאלין קיימי על דינא, דינא קדמאה דכלא ביה, מאן הוא דלא יוקיר לשמא דקודשא בריך הוא ודלא יוקיר לאורייתא ולעבדוי? אוף הכי מאן הוא דלא חייש על יקרא דשמא קדישא דלא יתחלל בארעא? מאן הוא דלא חייש ליקריה דקב"ה? מאן הוא דלא שוי יקר לשמא דא?

231a.6 "ויבא גם השטן בתוכם" - "גם" לרבות ההיא נוקבא דיליה. אוף הכי "להתיצב על יהו"ה" דאיהו חייש נמי ליקרא דשמא דא.

231a.7 הכא אפליגו עמודין קדמאין דעלמא; חד אמר איוב מחסידי אומות העולם הוה, וחד אמר מחסידי ישראל הוה, ואלקי לכפרא על עלמא. דהא יומא חד אשכחית רב המנונא לאליהו. א"ל ודאי תנינן דאית צדיק ורע לו, רשע וטוב לו! אמר צדיק - כל שממועטין לו חובותיו - נותנין לו בעולם הזה חובו, ועל כן צדיק ורע לו. וכל שמרובין עוונותיו וממועטין זכיותיו - נותנין לו שכרו בעולם הזה - רשע וטוב לו. אמר ליה: דינוי דמארי עלמא עמיקין! אבל בשעתא דבעי קודשא בריך הוא לכפרא חובין דעלמא - אלקי בדרועא דלהון ואסי לכולהו. מתל לאסייא דאלקי לדרועא לשיזבא לכל שייפין, כמה דכתיב "והוא מחולל מפשעינו וגו'".

231a.8 כמה דאתמר בההוא יומא של ראש השנה דקיימין שבעין קתדראין למידן דינא לעלמא, כמה אינון מארי תריסין קטיגורין דקיימי לעילא; אלין מיימינין לזכו, ואלין משמאלין לחובה לאדכרא חובין דעלמא, חובין דכל חד וחד. ועל דא אצטריך לב"נ לפרשא חובוי כל חד וחד כמה דאיהו, בגין דמאן דמפרש חטאוי - לא אתמסר דיניה אלא בידא דמלכא קב"ה בלחודוי. ומאן דדאין ליה קב"ה איהו לטב. ועל דא בעא דוד מלכא (ואמר) "שפטני אלהים" - אנת ולא אחרא. וכן שלמה אמר "לעשות משפט עבדו" - הוא ולא אחרא. וכל ב"ד בית דין / בעלי דין בדלין ממנו. ועל דא אצטריך לון לפרשא חובן דכל שייפא ושייפא, וכל מה דעביד בפרט. הדא הוא דכתיב "חטאתי אודיעך וגו'". לבתר "ואתה נשאת עון חטאתי סלה".

231a.9 מנלן? ממשה דכתיב "אנא חטא העם הזה וגו'". בישראל כתיב "חטאנו כי עזבנו את יהו"ה" (שמואל א יב, י). דאי תימא האי ביחיד אבל בצבור לא - הא כתיב קרא דא. ואי תימא הא בצבור אבל שליחא דלהון לא - הא כתיב "וישב משה אל יי' וגו'", וכתיב (שם) "ויעשו להם וגו'". מאי טעמא? מאן דמפרש חוביה - בי דינא בדילין מיניה בגין דב"נ קריב לגרמיה ולא אתדן על פומיה. ותו, לא שביק למקטרגא לאולפא עליה חובא. מומא דבר נש יקדים

231a.10 "קשת גבורים חתים". ומסטרא דימינא - "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם". כד אתחזי ביום הגשם אחזי רחמי. וכד אתחזי בלא מטרא אחזי דינא. מעורב בין מטרא ושמשא - אחזי דינא ורחמי כליל. והאי איהו ש מן שדי - תלת ענפי אבהן דאינון יהו"ה אלהינו יהו"ה - תלת שמהן לקבל תלת ענפי אבהן. ובהון י"ד אתוון בחושבן ד"י מן שדי. ולבוש דשדי - מטטרון - דהכי סליק בחושבן שדי. עד כאן.

231a.11 ("ובחבורא קדמאה תמן תנינן מאן דחזי קשת" - רי"ד ע"ב. "אר"מ שפיר קאמרת" - שם רט"ו ע"א)

Pointed Text

231a.1 מַהוּ דִּכְתִּיב, (במדבר כ״ה:ג׳) וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר. תָּא חֲזֵי, וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל בְּבַעַל פְּעוֹר לָא כְּתִיב, אֶלָּא לְבַעַל פְּעוֹר. קִשּׁוּטִין וְתּוּקְפָּא יָהֲבוּ לְבַעַל פְּעוֹר, בְּלָא דַּעְתָּא, בְּגִין דְּפוּלְחָנָא דִּפְעוֹר הוּא, לְמִפְרַע גַּרְמֵיהּ, וּלְאַפָּקָא קַמֵּיהּ צוֹאָה רוֹתַחַת. וְהַהוּא עֲיבִידְתָּא אַהֲנֵי לֵיהּ, וְאִתְתָּקַף מִנֵּיהּ. וְיִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דְּחָמוּ דָּא, חֲשִׁיבָא דְּזִלְזוּלָא דִּילֵיהּ אִיהוּ, וְקִלְקוּלָא דִּילֵיהּ, דְּהָא בְּעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב, (ישעיהו ל׳:כ״ב) צֵא תֹּאמַר לוֹ. וְאִינּוּן בְּגִין זִלְזוּלָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, פַּרְעוּ גַּרְמַיְיהוּ בְּלָא יְדִיעָה, וְעַל הָנֵי כִּפֵּר פִּנְחָס, וּבִטֵּל מוֹתָנָא, דִּכְתִּיב וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (ומה כתיב)

231a.2 רעיא מהימנא אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, ודַּאי בָּתַר דְּאֵבָרִים וְעַרְקִין דְּלִבָּא, דְּדַמְיָין לְיִשְׂרָאֵל, אִינּוּן בְּעָאקוּ. צְרִיכִין לְאַתְּעָרָא בְּקָנֶה, דְּאִיהוּ שׁוֹפָר. וְדָא קָנֶה דְּרֵיאָה. בָּתַר דְּכַנְפֵי רֵיאָה לָא יַכְלִין לְשַׁכְּכָא רוּגְזָא דְּמָרָה דְּאִתְגַּבַּרְתּ עַל עַרְקִין דְּלִבָּא, וְעַל כָּל עַרְקִין דְּאֵבָרִים דְּגוּפָא. הַהוּא רוּחָא דְּנָשִׁיב בְּהוֹן, סָלִיק בְּקָנֶה, דְּאִיהוּ שׁוֹפָר, עָלְמָא דְּאָתֵי. דְּהָכִי אוֹקְמוּהָ, וְשֶׁט, דּוֹמֶה לְעָלְמָא דֵּין, דְּבֵיהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. קָנֶה, דּוֹמֶה לְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּלֵית בֵּיהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

231a.3 וּלְבָתַר דְּשָׁט ו' מִן וְשֶׁט, בְּרִבּוּי אֲכִילָה דְּגֶזֶל אִתְאֲרָךְ וְאִתְעָבִיד שָׂטָן. וּמַאן גָּרִים דָּא. (במדבר י״א:ח׳) שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ, שָׁטוּתָא דִּלְהוֹן דְּאִתְעָרְבוּ בְּעֵרֶב רַב שַׁטְיָין, דְּתַאֲוָה דִּלְהוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה דְּגֶזֶל וְחָמָס, (תהילים י״ב:ו׳) דְּשׁוֹד עֲנִיִּים וְאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים. בְּנוּן כְּפוּפָה שַׁטְיָין, דְּאַכְלִין בְּלָא טְחִינָה. מַה כְּתִיב בְּהוּ, (במדבר י״א:ל״ג) הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁינֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף יְיָ חָרָה בָעָם. אִתְפְּשַׁט ו' דְּשָׁטוּ, אִיהוּ דְּרוּחֵיהּ כָּפוּף, וְאִיהוּ נ'. וְדָא גָּרַם דְּאִתְפְּשַׁט שָׂטָן בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְאִתְגְּבָּר עַל כָּל אֵבָרִין וְעַרְקִין בְּשס"ה לֹא תַּעֲשֶׂה. כְּחוּשְׁבָּן הַשָּׂטָ"ן חָסֵר חַד, דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּלֵית בֵּיהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

231a.4 וְאִיהוּ כְּגַוְונָא דְּקָנֶה, וְאִיהוּ ו' בֶּן יָ"הּ, מִן בִּינָה. וּבְגִינֵיהּ אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, הָרוֹאֶה קָנֶה בַּחֲלוֹם, זוֹכֶה לַחָכְמָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ד׳:ה׳) קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה. דְּלֵית קָנֶה דְּאִיהוּ פָּחוּת מִתַּרְוַויְיהוּ, דְּאִינּוּן י' חָכְמָה, ה' בִּינָה. וּבְגִין דָּא, צָרִיךְ לְאִתְּעָרָא בַּשּׁוֹפָר, דְּאִיהוּ קָנֶה, עָלְמָא דְּאָתֵי, עוֹלָם אָרוֹךְ, אֶרֶךְ אַפַּיִם, דְּמִשְׁתַּכְּחֵי מִינֵּיהּ י"ג מְכִילִין דְּרַחֲמֵי, כְּחוּשְׁבָן וָא"ו, א' אֶרֶךְ, ו' ו' אַפַּיִם.

231a.5 וְאִימָּא עִלָּאָה אִיהִי תְּקִיעָה, מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם. שְׁבָרִים, מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק. תְּרוּעָה, מִסִּטְרָא דְּיַעֲקֹב. שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, קֶשֶׁר דְּכֻלְּהוּ. דְּהַיְינוּ: ק' תְּקִיעָה. ש' שְׁבָרִים. ר' תְּרוּעָה. וְכֻלְּהוּ מְשֻׁלָּשִׁין לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, קְדוּשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ. דְּלֵית קָלָא יָכִיל לְנָפְקָא לְבַר, אֶלָּא מִן הַפֶּה. אוּף הָכִי, לֵית לְאַפְרְשָׁא שְׁכִינְתָּא מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּמַר בֵּיהּ, (תהילים כ״ט:ז׳) קוֹל יְיָ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ. וּשְׁכִינְתָּא תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְאִינּוּן סִימָנִין, קשר"ק קש"ק קר"ק. (עד כאן).

231a.6 נַטְלִין שׁוֹפָר, לְאִתְּעָרָא בֵּיהּ, תְּרוּעָה וּתְקִיעָה, דִּינָא קַשְׁיָא בְּרַחֲמֵי, וּשְׁבָרִים דִּינָא קַשְׁיָא בְּלָא רַחֲמֵי (ס"א דינא רפיא ברחמי) וּכְדֵין הָכִי יִתְּעֲרוּ לְעֵילָּא לְאִתְעָרְבָא דָּא בְּדָא.

231a.7 רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, בְּהַאי אִתְבְּסַם שָׂטָן, וְקָמִיט נוּ"ן מִן וְשֶׁט, מַה דְּהֲוָה שָׂטָן לְפָנִים, תָּב לַאֲחוֹרָא, וְאִתְהַדָּר וְשֶׁט, כִּדְבְּקַדְמֵיתָא. בְּגִין דְּהַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב. יִשְׂרָאֵל לֵית חֵילֵיהוֹן בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כִּשְׁאַר עַמִּין, דְּיַרְתִין עָלְמָא דֵּין, דְּחֵילֵיהוֹן בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. אֶלָּא חֵילֵיהוֹן בְּקוֹל דָּא, דְּאִיהוּ עָלְמָא דְּאָתֵי, עוֹלָם אָרוֹךְ, דְּאִתְבְּרֵי בְּאָת יוֹ"ד, וּבְגִין דְּקוֹל שׁוֹפָר מִנֵּיהּ נָפִיק, אָמְרוּ רַבָּנָן אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת. וּבְאוֹת י' וַדַּאי, אִתְעָבִיד עוֹלָם אָרוֹךְ, דְּאִיהוּ ו' עָלְמָא דְּאָתֵי וּבְאָת ה', בָּרָא עָלְמָא דֵּין, דְּאִיהִי ה' זְעֵירָא, דְּבָהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה דְּאוֹרַיְיתָא.

231a.8 וְעוֹד רָזָא אַחֲרָא, בָּתַר דְּאִתְגְּזַר גְּזֵרָה בִּתְרֵין אַתְוָון, דְּאִינּוּן ה' ה', תְּרֵין בָּתֵּי דִּינִין, מַאן יָכִיל לְבַטְּלָא גְּזֵרָה דְּתַרְוַויְיהוּ. י"ו. דְּאָת הֵ"א אִימָּא עִלָּאָה. י' אָב. וּמַה כְּתִיב, (במדבר ל׳:י״ד) כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבוּעַת אִסָּר לְעַנוֹת נָפֶשׁ, דְּאִיהִי ה', אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ. וּבְגִין דָּא, צָרִיךְ לְאַתְּעָרָא קָלָא דְּאִיהוּ ו', בַּעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, דְּאִינּוּן י'. וְעִקָּרָא דִּלְהוֹן בִּנְשִׁימָה אַחַת, כָּל סִימָן וְסִימָן, בַּפֶּה, דְּאִיהִי י' מֵעֲשָׂרָה.

231a.9 מִיַּד דְּשָׁמְעוּ מִלִּין רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכָל חַבְרַיָּיא, אָמְרוּ, בְּרִיךְ אֱלָהָא דְּזָכֵינָא לְמִשְׁמַע מִלִּין, מֵהַהוּא דְּאִתְקְרֵי רַבָּן שֶׁל נְבִיאִים, רַבָּן דַּחֲכָמִים, רַבָּן דְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מְדַבֵּר עַל פּוּמוֹי, וְכָתַב עַל יְדוֹי רָזִין אִלֵּין, דְּלָא אִשְׁתְּמָעוּ כְּוָותַיְיהוּ מִמַּתָּן תּוֹרָה, וְעַד כְּעַן.

231a.10 אָמַר לֵיהּ, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, אַשְׁלִים מִלּוּלֵי דְּרָזִין דְּחִבּוּרָא קַדְמָאָה, לְפָרְשָׁא לוֹן, דְּהָא כָּל מָארֵי מְתִיבְתָּאן דִּלְעֵילָּא, וּמָארֵי מְתִיבְתָּאן דִּלְתַּתָּא, כֻּלְּהוּ מְזוּמָנִין לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין מִפּוּמָךְ, וּפִירוּשִׁין דִּילָךְ. דְּהָא חֶדְוָה וּפוּרְקָנָא, יִתְּעַר בְּהוֹן לְעֵילָּא וְתַתָּא. אַל תִּתְּנוּ דֳּמִי, לֹא אַנְתְּ, וְכָל סִיעָתָא דִּילָךְ. (ע"כ רעיא מהימנא).