Zohar Chadash Bereshit Paragraph 818

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

818.1 אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אָדָם הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁנִּטְרַד מִגַּן עֵדֶן, חָשַׁב שֶׁיָּמוּת מִיָּד, וְהָיָה בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן, וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁקִּבְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְשׁוּבָה, וְהֶאֱרִיךְ יָמָיו, וְקִיֵּים בּוֹ דְּבָרוֹ, דִּכְתִיב בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, וְנָתַן לוֹ יוֹמוֹ, שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנָה.

818.2 לְהוֹרוֹת לְכָל הָעוֹלָם, שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, וּמְקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה לַשָּׁבִים, וְאֵינוֹ חָפֵץ מֵהֶם, זוּלָתִי שֶׁיִּחְיוּ, דִּכְתִיב (יחזקאל, יח) וְלָמָּה תָמּוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ.