Zohar Chadash Bereshit Paragraph 476

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

476.1 אֶלָּא אָמַר דָּוִד, כָּל מַה שֶׁתְּשַׁבְּחוּ לְקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַנֵּי מִינֵי זֶמֶר, אֵינוֹ כְּלוּם.

476.2 כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, עַכְשָׁיו עָשָׂה זֶה וְזֶה, וְכָל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה אֵינוֹ כְּלוּם, עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי.

476.3 כָּךְ אָמַר דָּוִד, הַלְּלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה, כְּלוֹמַר אֵינוֹ הַלְּלוּ, אֶלָּא מַהוּ הַלְּלוּ, כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ.

476.4 וְהָאַחֵר אֵינוֹ כְּלוּם, אֶלָּא הִלּוּל הַנְּשָׁמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם) כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְּלוּ יָהּ.