Zohar Chadash Bereshit Paragraph 480

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

480.1 אֶלָּא אֲמַר דָּוִד, כָּל דָּיְירֵי אַרְעָא דִי בְּעָלְמָא דֵין, זִילוּ, זִילוּ מֵרֵישָׁא דְּעָלְמָא עַד סוֹפֵיהּ, וְתִשְׁכְּחִין עוֹבָדוֹי דְּהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּעוֹבָדוֹי בְּרֵישָׁא דְעָלְמָא, כָּךְ עוֹבָדוֹי בְּסֵייפֵי דְעָלְמָא, מַיְיתֵי דִיּוּרִין בְּעָלְמָא, אִי זָכוּ, מוֹתִיב לְהוֹ וְלִבְנַיְיהוּ וְלִבְנֵי בְנַיְיהוּ עַד סוֹפָא דְעָלְמָא.

480.2 לָא זָכוּ, מַחְרִיב לְהוֹ מִנְהוֹן.

480.3 וְהַהוּא

480.4 אַתְרָא, וְהַהוּא קַרְתָּא, לָא אִתְבְּנֵי לְעָלְמִין.

480.5 לְאַחֲזָאָה לִבְנֵי נְשָׁא, דַּאֲתַר חַיָּיבַיָא הֲוָה הַהוּא אֲתַר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבַד בֵּיהּ דִּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.