Zohar Chadash Bereshit Paragraph 473

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

473.1 אָתוֹ וְשַׁיְילוּהָ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּר' שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ כָּךְ הוּא וַדַּאי, וּקְרָא מְסַיֵּיעַ לָן, דְּהָכֵי אָמַר אֲבוֹי, דְּכַד אָתֵי טוֹפָנָא לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דְּיַעֲבֵיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגִינֵיהּ, בַּר מִנֹּחַ וּבְנוֹהִי.

473.2 וּזְכוּתְהוֹן לָא הֲוָה, אֶלָּא לְאָגֵין עֲלֵיהוֹן וְעַל בָּתֵּיהוֹן, וְלָא הֲוָה סַגֵּי זְכוּתְהוֹן כָּל כָּךְ, לַאֲגָנָא עַל כָּל דָּרָא.

473.3 וְאִינוּן דַּהֲווֹ זַכָּאִין בְּקַדְמִיתָא, כְּגוֹן חֲנוֹךְ וְיֶרֶד, דְּהֲוָה לְהוֹן נִשְׁמָתָא, וְחַזְיָין לְמֵיעְבַּד

473.4 הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגִינֵיהוֹן, מִיתוּ מִקַּדְמַת דְּנָא.

473.5 וְהַיְנוּ דַּאֲמַר קְרָא, כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, דְּעַל אִינוּן דְּנִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא הֲוָה בְּהוּ.

473.6 דְּלָא תֵימָא דְּעַל אִלֵּין דַּהֲווֹ בְּטוֹפָנָא אֲמַר קְרָא.

473.7 אֶלָּא אָתָא קְרָא, וַאֲמַר, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ, שֶׁלֹּא הָיוּ בִּימֵי דּוֹר הַמַּבּוּל, וְלָא בְּאוֹתוֹ זְמַן, אֶלָּא בֶּחָרָבָה מֵתוּ, כְּלוֹמַר כְּבָר נִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּעוֹלָם צַדִּיק לְהָגֵין עַל דּוֹרוֹ, וְאָז נַעֲשָׂה דִין בָּרְשָׁעִים.