Zohar Chadash Bereshit Paragraph 321

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

321.1 וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵין סְתָרִים בַּתּוֹרָה, תֵּדַע לָךְ כִּי עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל סוֹדוֹת וַהֲלָכוֹת וּפֵירוּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים, ה) קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּים.

321.2 כִּי הָא דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, הֲוָה אָמַר עַל הַאי פְּסוּקָא, (בראשית, לו) וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב, שְׁלשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, וְלֹא רָצָה לְגַלּוֹת אוֹתָם אֶלָּא לְר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, וּלְר' אֶלְעָזָר בֶּן הוֹרְקְנוּס תַּלְמִידָיו, דַּהֲוֵי עָסְקֵי בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה עִמּוֹ.