Zohar Chadash Bereshit Paragraph 400

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

400.1 אֲמַר, שְׁמַעְנָא דִּי בְּעִידָנָא דִּי בָּעוֹן יִשְׂרָאֵל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן בְּבָתֵּי צְלוֹתְהוֹן, מטטרו"ן מָארֵי דְּאַפַּיָא, נָטֵיל כָּל צְלוֹתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל וְסָלֵיק לְהוֹ [ נ"א נוסף: וּמָתַח לְהוּ] בְּהַאי רָקִיעַ, וְכַד בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ

400.2 הוּא לְאַשְׁגָחָא בִּזְכוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, מְעַיֵּין בְּהַהוּא רְקִיעָא דְּאִתְקְרֵי שָׁמַיִם, דְּתַמָּן בָּעוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וּמְרַחֵם עֲלַיְיהוּ.

400.3 דִּכְתִיב וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מַמָּשׁ.

400.4 כֵּן אָמַר דָּוִד, הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם, דְּתַמָּן הוּא תּוּשְׁבַּחְתָּא דְיִשְׂרָאֵל.

400.5 אָתָא ר' יוֹחָנָן וּנְשָׁקֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וּבָרְכֵיהּ, אֲמַר מַרְגְּלָא הָדָא הֲוַות תְּחוֹת יְדָיךְ, מַרְגְּלָא תְּהֵא בְּדָרָךְ.