Zohar Chadash Bereshit Paragraph 228

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

228.1 צִיָּה, הוּא אֲתַר כִּשְׁמֵיהּ, בְּיַבְשׁוּתָא בְּכֹלָּא.

228.2 תַּמָּן בְּנֵי נְשָׁא שַׁפִּירָן בְּחֵיזוּ.

228.3 וּמִגּוֹ דְּהַהוּא צִיָּה, כַּד יָדְעֵי אֲתַר דִּמְקוֹרָא דְּמַיִין נָבְעִין, עָאלִין תַּמָּן.

228.4 וּלְזִמְנִין דְּסָלְקִין מִגּוֹ מַיִין, לְהַאי תֵּבֵל.

228.5 וְאִינוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא יַתִּיר מִבְּנֵי נְשָׁא אָחֳרָנִין, וּבֵינַיְהוּ דִּיּוּרִין טָבָן, וְעוֹתְרָא סַגֵּי.

228.6 וְזֶרַע זְעֵיר, מִגּוֹ יַבְשׁוּתָא דְּהָתָם, וְנָטְעֵי אִילָנִין וְלָא מַצְלִיחִין.

228.7 וְתֵיאוּבְתָּא דִּלְהוֹן לִבְנֵי נְשָׁא דְּהָכָא.