Zohar Chadash Bereshit Paragraph 126

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

126.1 וְעַל דָּא בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְגַבָּהּ, וְיִשְׂרָאֵל לָאו אִינוּן זַכָּאִין דְּאִינוּן יְהוֹן פְּתִילָה לְאַנְהָרָא, מַה כְּתִיב, (שה"ש, ה) פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם.

126.2 פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי, אִלֵּין אִינוּן כִּינּוּיִין דְּקָאֲמָרָן, דְּכָלְהוֹ כַּד מִתְחַבְּרָן אִינוּן כֻּתָּנְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכַד אִיהוּ זַמִּין לְגַבָּהּ, אִיהוּ אִשְׁתְּלֵיל מִכּוֹלְהוֹ, לְאִתְחַבָּרָא בַּהֲדָהּ, וְעַל דָּא פָּשַׁטְתִּי וְגו', לְאִתְתַּקְּנָא וּלְמֶהֱוֵי זַמִּין לְאוֹטָבָא לָךְ, וְאַתְּ לָא מִתְתַּקְּנָא כִּדְקָא יָאוֹת, הַשְׁתָּא אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, וְאִתְהַדַּר וְאִסְתַּלַּק מִינָּךְ.