Zohar Chadash Bereshit Paragraph 627

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

627.1 אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אַל תִּתְמַהּ עָלָיו, דְּהָא תּוֹרָה אִתְאֲצַל מֵחָכְמְתָא דִלְעֵילָא, וּשְׁמַיָא אִתְאַצְלֵי מֵהַהוּא רְקִיעָא עִילָּאָה דְּעַל רֵישׁ חֵיוָתָא, וּכְהַאי גַוְונָא, כַּד תִּסְתַּכֵּל, כָּל מַה דִּלְעֵילָא וְתַתָּא, אִתְאֲצָלוּ דָּא מִן דָּא, וְדָא מִן דָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כֹּלָּא.

627.2 וּמִן כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ שָׁרְיָיאן לְאִתְאֲצֵל דָּא מִן דָּא, וְכוּרְסֵי יְקָרָא מִנֵּיהּ, וְכָלְהוֹ כְּלָא חֲשִׁיבִין לְקִבְלֵיהּ.

627.3 הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דניאל, ד) וְכָל דָּיְירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין.

627.4 אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, לָא תִקְשֵׁי לָךְ הַאי, דְּהָא רֵישָׁא מִינָן בְּהֶבְדֵּל, שָׁרֵי בְּקַדְמִיתָא לְמִילְעָא בְּאוֹרַיְיתָא לְתוּרְגְּמָנָא, וְתוּרְגְּמָנָא לְדִסְמִיכֵי לֵיהּ, וְדִסְמִיכֵי לֵיהּ, לְדִסְמִיכֵי לֵיהּ.

627.5 אִשְׁתְּכַח, דְּכַד מִסְתַּיֵים שְׁמַעְתָּא, דְּכָלְהוֹ תַּלְיָין מִן רֵישָׁא.

627.6 וּכְהַאי גַוְונָא תִּשְׁכַּח לְעֵילָא, וּלְכָלְהוֹ עָלְמִין.