Zohar Chadash Bereshit Paragraph 192

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

192.1 תָּא חֲזֵי, כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.

192.2 מַאי טַעְמָא.

192.3 בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתַר, דְּכָל יוֹמִין וּשְׁנִין דְּעָלְמָא בֵּיהּ תָּלְיָין, בְּרָזָא דְּאִינוּן דַּרְגִּין דִּרְמִיזִין בְּאֶחָד, וְאִינוּן עֲשָׂרָה, וְכָלְהוֹ חָד, וְאִתְעָרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָיא וַאֲמָרוּ וּבְדל"ת, וְשַׁפִּיר, בְּגִין דְּהַאי אַתְרָא דְּדל"ת הִיא, וְלֵית לָהּ נְהוֹרָא מִדִּילָהּ, וּבְעֵי בַּר נָשׁ לַאֲרָכָא בָּהּ, וּלְאַמְשָׁכָא לָהּ בִּרְכָאן, מֵאִינוּן שִׁית סִטְרִין, שִׁית בְּנִין עִלָּאִין עַל יְדֵי דְּצַדִּיק.