Zohar Chadash Bereshit Paragraph 539

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

539.1 רוּחַ דָּרוֹם מְנַשֶּׁבֶת מֵרֵישָׁא דְלֵילְיָא עַד פַּלְגוּת לֵילְיָא, וְנָפְקוּ עִמֵּיהּ מֵהַהוּא אוֹצַר הַחֶמְדָה, מָאתָן וְשִׁבְעִין וְחָמֵשׁ רוּחִין, לְדַשְׁנָא אַרְעָא, וּלְחַמְמָא קְרִירוּתָא.

539.2 וּמַלְאַךְ מְמוּנֶּה עָלָיו, וְאוֹרִיאֵל שְׁמֵיהּ, וְהוּא מְמוּנֶּה לְצַד דָּרוֹם, בְּהַהוּא רוּחָא.

539.3 וְהַהוּא רוּחָא כַּבְדָא עַל בְּנֵי מַרְעִין, וְדָחֲקִין בֵּיהּ, וְהוּא טַב לְעָלְמָא.

539.4 וְתָאנָא, בְּהַהוּא זִמְנָא דָּיְינִין לְחַיָיבַיָא בְּנוּרָא דְּגֵיהִנֹּם, וְכָל עָלְמָא שָׁכְבִין, וְהוֹזִים בְּשֵׁינְתָא, וְלֵית מַאן דִּמְצַלֵּי עֲלֵיהֶן.