Zohar Chadash Bereshit Paragraph 216

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

216.1 בְּשַׁעֲתָא דְּתָב אָדָם בִּתְיוּבְתָּא, וְאַהֲדַר כְּמִלְּקַדְּמִין לְשַׁמְּשָׁא בְּנוּקְבֵיהּ, מַה כְּתִיב, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, דְּדָא הוּא מִתִּיקּוּנָא דְּגוּפָא וְרוּחָא כִּדְקָא יָאוֹת, וּכְתִיב (קהלת, ח) יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, וְאַהֲדָרוּ אַתְוָון לְשֵׁירוּתָא דְּשי"ן תיו, דִּכְתִיב (בראשית, ד) כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל.

216.2 שֵׁת הֲוָה בְּצֶלֶם וּדְמוּת.

216.3 דְּקַדְמָאי לָאו הָכֵי, וּמֵהָכָא אִתְבְּנֵי עָלְמָא בְּגַוְּונָא אָחֳרָא דְּאַלְפָא בֵיתָא, קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יֶרֶד, אִתּוֹסַף אָת לְתַקְּנָא עֲקִימָא.