Zohar Chadash Bereshit Paragraph 520

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

520.1 אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה, כֵּן רָאִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַזְהָרָה לָאָדָם לְהִזָּהֵר מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹ, וְהַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו, אֲבָל כְּדֵי לָתֵת אַזְהָרָה לָאָדָם, הוּצְרַךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן.

520.2 תָּא חֲזֵי, דִּכְתִיב (בראשית, יח) אֵרְדָה נָא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה.

520.3 וְכִי לֹא הָיָה גָלוּי לְפָנָיו, שֶׁהוּא צָרִיךְ לָדַעַת וְלַחְקֹר.

520.4 אֶלָּא אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה, מִכָּאן אַזְהָרָה לְבֵּית דִּין, שֶׁאֵין לָהֶם לְהִסָּמֵךְ עַל דַּעְתָּם, אֶלָּא יֵשׁ לָהֶם לָדַעַת וְלַחְקוֹר וְלִדְרוֹשׁ הָעִנְיָן יָפֶה.

520.5 הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים, יג) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהִסָּמֵךְ עַל דַּעְתְּךָ.