Zohar Chadash
Bereshit
Zohar Online supplemental Zohar text. Paragraph 289 of 861.
- Current paragraph
- 289
- Reference units
- 861
Paragraph 289
Unpointed Text
289.1 כְעִנְיַן זֶה נֶאֱמַר בָּאָדָם, וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, וְאָמַר לֵיהּ רְאֵה בָּנִיתִי כָּל הָעִיר וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ, וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי מוֹשֵׁל עָלֶיהָ וּבוֹנֶה אוֹתָהּ כְּכָל חֶפְצִי, כָּךְ אַתָּה תִּבְנֶה וְתַעֲשֶׂה מְלֶאכֶת הָעוֹלָם.
289.2 מִכָּאן וָאֵילָךְ יִהְיֶה הַכֹּל מָסוּר בְּיָדְךָ, וְכוּלָּם יִהְיוּ מְשׁוּעְבָּדִים תַּחְתֶּיךָ, וִירֵאִים מִמְךָ, כַּאֲשֶׁר הָיוּ יְרֵאִים מִמֶּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ט) וּמוֹרָאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ.
289.3 וְעַל כֵּן בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתוֹ.
289.4 וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵי הָעוֹלָם
289.5 הָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּכַד רוּחַ מְסָאֲבָא אִתְעֲבַר מֵעָלְמָא, כְּדֵין אִתְרַבֵּי כֹּלָּא עֵילָא וְתַתָּא.
289.6 וְעַל דָּא רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי, אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם כְּמִלְּקַדְּמִין.
289.7 וּבְגִין כָּךְ, כָּל אִינוּן כִּינּוּיִין אִתְפַּשְׁטוּ, בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי מַבּוּעָא כָּרֵי בְּהַהוּא נְקוּדָה, וְאַסְתֵּים בְּגַוֵּיהּ.
289.8 וּכְדֵין כַּד הַהוּא מַבּוּעָא אַסְתֵּים בְּגַוָּוהּ, כְּדֵין כֹּלָּא אַנְהֵיר וּבֵירָא אִתְמַלְּיָא מֵהַהוּא מַבּוּעָא דְּעָאל בְּגַוָּוהּ וְאַסְתֵּים בֵּיהּ בַּחֲשַׁאי.
289.9 אִינוּן כִּינּוּיִין חָפְיָין עֲלָהּ וְאִתְפַּשְׁטוּ לִסְטַר דָּא וְלִסְטַר דָּא.
289.10 וְהַנֵּי אִינוּן גְּלִידִין דֶּאֱגוֹזָא קְלִישָׁא, דְּקָיְימָא וְחָפְיָיא לְגוֹ עַל מוֹחָא, וְהַהִיא קְלִיפָּא תַּקִּיפָא, אִתְבָּרַת וְלָא קָיְימָא תַּמָּן.
289.11 וּכְדֵין כֹּלָּא אִיהִי בְּרָזָא עִילָּאָה, לְמֵיהַךְ בְּרָזִין אִלֵּין.
289.12 זַכָּאִין אִינוּן דְּמִסְתַּכְּלִין בִּרְעוּתַיְיהוּ, מִלִּין דְּרָזִין עִילָּאִין, לְמֵיהַךְ בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, לְמִזְכֵּי בְּהַאי עָלְמָא, וּלְאַנְהָרָא לוֹן בְּעָלְמָא דְאָתֵי.
289.13 עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, (דניאל, יב) וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.
289.14 זַכָּאִין אִינוּן בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי.
289.15 דִּיוּקְנָא דְּאַתְוָון, בְּרָזָא קַדִּישָׁא ה"א תַּתָּאָה דְּקָאֲמָרָן, רָזָא דְּמַקְדְּשָׁא, סִיהֲרָא כַּד שָׁלְטָא, וְאִתְקַשְּׁטַת לְגַבֵּי שִׁמְשָׁא, לְקַבְּלָא נְהוֹרָא מִנֵּיהּ.
289.16 אִינוּן קָיְימִין כִּתְרִין רְחִימִין דָּא לָקֳבֵל דָּא, וְאִינוּן בְּתוּלָאן דְּקַיְימָן בַּהֲדָהּ, אִתְקַשְּׁטָן וְאִתְתַּקְּנָן בְּתִיקּוּנִין, חָדָא בַּתְרָאָה, וְחָדָא לְקַמָּאָה, וְחָדָא מִסִּטְרָא דָא, וְחָדָא מִסִּטְרָא דָא, וְאִיהִי קָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא.
289.17 וְשִׁבְעִין וּתְרֵין סַנְהֶדְּרִין, קָיְימִין כְּפַלְגּוּ גּוֹרֶן עֲגוּלָּה, לְמֵיעְבַּד גּוּפָא לְסִיהֲרָא, לְאִתְקַשְּׁטָא מַטְרוֹנִיתָא לְגַבֵּי בַּעֲלָהּ, וְאִיהִי קָיְימָא כְּגַוְּונָא דָּא כּ , כְּפַלְגּוּ סִיהֲרָא.
289.18 וְהָא נְקוּדָה בְּאֶמְצָעִיתָא.
289.19 דְּהַהִיא נְקוּדָה נָטְלָה נְהוֹרָא מִן שִׁמְשָׁא, לְאַנְהָרָא לְכָל גּוּפָא.
289.20 וְרָזָא דָא נְקוּדָה דְּקָיְימָא בְּפַלְגוּ דְּעֵינָא, דְּכוֹלָּא קָיְימָא בְּהַהִיא נְקוּדָה דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהִי נָטְלָא כָּל נְהוֹרָא, לְאַנְהָרָא לְכָל עֵינָא.
289.21 וְסִיהֲרָא לָא אִתְנְהֵירַת אֶלָּא מִגּוֹ חַד נְקוּדָה דְּקָיְימָא וְאַסְתֵּים גוֹ אֶמְצָעִיתָא.
289.22 אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְחַזְּיָיא בְּסִיהֲרָא.
289.23 תָּא חֲזֵי לֵית לָךְ עִיגּוּלָא בְּעָלְמָא, דְּלָא אִיתְעֲבֵיד מִגּוֹ נְקוּדָה חָדָא דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא.
289.24 וּבְגִין כָּךְ עִיגּוּלָא דְּסִיהֲרָא מִגּוֹ חַד נְקוּדָה דְּאַסְתֵּים בְּגַוָּוהּ בְּאֶמְצָעִיתָא, אִתְעֲבֵיד כֹּלָּא.
289.25 וְהַאי נְקוּדָה דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא נָטֵיל כָּל נְהוֹרָא,
289.26 וְתִיקּוּנָיו, כַּאֲשֶׁר הוּא עָשָׂה בַּתְּחִלָּה.
Pointed Text
289.1 כְעִנְיַן זֶה נֶאֱמַר בָּאָדָם, וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, וְאָמַר לֵיהּ רְאֵה בָּנִיתִי כָּל הָעִיר וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ, וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי מוֹשֵׁל עָלֶיהָ וּבוֹנֶה אוֹתָהּ כְּכָל חֶפְצִי, כָּךְ אַתָּה תִּבְנֶה וְתַעֲשֶׂה מְלֶאכֶת הָעוֹלָם. מִכָּאן וָאֵילָךְ יִהְיֶה הַכֹּל מָסוּר בְּיָדְךָ, וְכוּלָּם יִהְיוּ מְשׁוּעְבָּדִים תַּחְתֶּיךָ, וִירֵאִים מִמְךָ, כַּאֲשֶׁר הָיוּ יְרֵאִים מִמֶּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ט) וּמוֹרָאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ. וְעַל כֵּן בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתוֹ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵי הָעוֹלָם וְתִיקּוּנָיו, כַּאֲשֶׁר הוּא עָשָׂה בַּתְּחִלָּה.