Zohar Chadash Bereshit Paragraph 299

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

299.1 וְעוֹד, שֶׁכָּל הָעוֹלָם תְּאֵבִים וּשְׂמֵחִים לְפָאֵר לְיוֹצְרָם, בַּחֲזוֹתָם נִפְלְאוֹתָיו בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית.

299.2 עַיֵּין בָּאוֹתִיּוֹת וְתִרְאֶה, שִׁי"ר תָּאֵ"ב.

299.3 כְּלוֹמַר, תָּאֵ"ב לֵאמֹר שִׁי"ר, עַל נִפְלְאוֹתָיו בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֵיזֶה הוּא אוֹתָם הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הֲשָׁלוֹם אוֹמֵר.

299.4 אֵלּוּ הֵם אוֹתָם הַשִּׁירִים שֶׁל אוֹתָן הַמַּעֲלוֹת, שֶׁהֵם הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס, ט) הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו.

299.5 וְדָוִד תָּאַב לָהֶם, וְהָיָה אוֹמְרִים, וְזֶהוּ שִׁיר תָּאֵב.