Zohar Chadash Bereshit Paragraph 412

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

412.1 אָמַר רִבִּי יִצְחָק, תָּא חֲזֵי, מַאי דִכְתִיב, (קהלת, ג) מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם, הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָה לָאָרֶץ.

412.2 רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה, דָּא הִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא דְּצַדִּיקַיָּיא.

412.3 וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, דָּא הִיא נַפְשָׁא חַיְּיתָא דְּאִתְגְּזָרַת מִן אַרְעָא לִבְעִירָא, דְּתִשְׁתֵּצֵי וְתֵחוֹת לְאִשְׁתְּצָאָה מִן עָלְמָא.