Zohar Chadash Bereshit Paragraph 511

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

511.1 דָּבָר אַחֵר וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

511.2 ר' תַּנְחוּם פָּתַח בְּהַאי קְרָא, (ישעיה, נז) הַצַּדִּיק אָבַד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק.

511.3 תַּמָּן תָּנִינָן, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם, וְרוֹאֶה שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם זַכָּאִין, וּרְשָׁעִים הַרְבֵּה פּוֹרְחִים בָּעוֹלָם, אֲזַי עוֹשֶׂה דִין בָּעוֹלָם.

511.4 אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם, כְּעוֹבָדָא דְגוּפָא עִם נִשְׁמָתָא, עָבִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם דָּרָא.