Volume III

Vayikra

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 8b, reference page 14 of 49.

Current daf
8b
Reference units
49

Daf 8b

Unpointed Text

8b.1 ואלין קיימין עליה. וביה אשתלים פולחנא לקודשא בריך הוא. כהנא קאים עליה וכוון מילין בחדוותא ברעותא ליחדא שמא קדישא כדקא יאות. וליואי בשיר. כדין כתיב "דעו כי יהו"ה הוא אלהים". דא הוא "קרבן" - לקרבא רחמי בדינא ומתבסם כלא.

8b.2 השתא דלא אשתכח קרבנא - מאן דחטי קמי מאריה ותב לגביה - ודאי במרירו דנפשא בעציבו בבכיה ברוח תבירא. היאך אוקים שמחה ורננה - הא לא אשתכחו גביה? אלא הכי אוקמוה, דתושבחן דמאריה וחדוותא דאורייתא ורננה דאורייתא - דא הוא שמחה ורננה. והא תנינן "ולא מתוך עצבות וכו'" - דלא יקום בר נש קמי מאריה בעציבו. והא לא יכיל!? ומאי תקנתיה?

8b.3 אלא רזא דמלה הא תנינן, "לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים וכו' ויצלי צלותיה. הדא הוא דכתיב לשמור מזוזות פתחי (משלי ח, לד) - שני פתחים סלקא דעתך? אלא אימא שיעור שני פתחים". כאן רמז למה שאמר דוד "שאו שערים ראשיכם" (תהלים כד, ז) - אינון מעון ומכון דאינון גו לגו, שירותא דדרגין חסד ופחד, ואינון פתחין דעלמא. על דא אצטריך בר נש דיתכוין בצלותיה לקבל קדש קודשין דאינון שמא קדישא, ויצלי צלותיה. והנהו אלין שיעור 'תרין פתחין', תרין כתרין.

8b.4 ואית דמתני הכי: "שמחה" דא כנסת ישראל, ושמחה הא אוקמוה דכתיב "כי בשמחה תצאו וגו'" (ישעיה נה, יב), וזמינין ישראל לנפקא מן גלותא בהאי 'שמחה'. ומאן איהי? כנסת ישראל. ועל דא "עבדו את יהו"ה בשמחה" כמה דכתיב "בזאת יבא אהרן אל הקדש" (ויקרא טז, ג) וכלא חד.

8b.5 "באו לפניו ברננה" - דא שלימו דילה. דשמחה בלב ורננה בפה. ודא הוא שלימו יתיר. ושלימו דהאי שמחה הא אשתמודעא והא ידיעא, ודא הוא תקונא דבר נש לקמיה מאריה.

8b.6 כדין "דעו כי יהו"ה הוא אלהים". וכלא בחד מלה אתיא! דבעי לבתר ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ולקשרא דא בדא למהוי כלא חד. ודא הוא פולחנא דקודשא בריך הוא!

8b.7 אמרו ליה רבי אחא ורבי אבא - ודאי הכי הוא! זכאה חולקיהון דצדיקייא דמשתדלי באורייתא וידעי ארחוי דקודשא בריך הוא!

8b.8 קמו ואזלו אבתריה דרבי אבא תלת מילין.

8b.9 פתח רבי אבא ואמר: "ואני ברוב חסדך אבא ביתך" (תהלים ה, ח). הכי אוקמוה דלא לבעי ליה לבר נש למיעל לבי כנישתא אלא אי אימלך בקדמיתא באברהם ויצחק ויעקב, בגין דאינון תקינו צלותא לקמי דקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב "ואני ברוב חסדך" - דא אברהם, "אבא ביתך" - דא יעקב, "אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך" - דא יצחק. ובעא לאכללא לון ברישא, ויעול לבי כנישתא ויצלי צלותיה. כדין כתיב "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג):

8b.10 "אם עולה קרבנו מן הבקר".

8b.11 אמר רבי יוסי, מאי שנא "מן הבקר לעולה...ומן הצאן לעולה...ומן העוף לעולה"? אי כלא חד - אמאי שנייא דא מן דא? דהא מן כלא אתעביד חד מלה? אלא - מאן דאדבק ידיה לדא - מקריב מן הבקר, ואי לא יכיל - מן הצאן, ואי לא יכיל - מן העוף. דהא כתיב (ויקרא יד, כא) "ואם דל הוא ואין ידו משגת". דהא קודשא בריך הוא לא אטרח עליה דבר נש יתיר במלה דלא יכיל.

8b.12 אמר רבי אלעזר, כמה דהוה חטאה הכי הוה מקריב! עתירא - דזמנין דלביה גס ביה - הוה מקריב תורא, בגין דלביה חשיב יתיר למחטי קמי מאריה. בינוני - מקריב מן הצאן בגין דרעותיה לאו גס ביה כל כך למחטי. מסכנא דלביה לא גס ביה רעותיה נמוך מכלא - מקריב מההוא קליל מכלא. ואשתמודען קרבניהון דכלהו - כל חד וחד בלחודייהו. וקודשא בריך הוא דאין דינא כל חד וחד במתקלא ישרה.

8b.13 רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוהי.

8b.14 אמר ליה: הא תנינן דעל תלת חובי עלמא רעב בא לעולם, וכלהו חובי לא משתכחי אלא בעתירי בגין דלבייהו גס בהו. ולא משתכחי במסכני!

8b.15 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

8b.1 ואִלֵּין קַיְימִין עָלֵיהּ, וּבֵיהּ אִשְׁתְּלִים פּוּלְחָנָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כַּהֲנָא קָאִים עָלֵיהּ וְכַוִּון מִילִּין, בְּחֶדְוָותָא בִּרְעוּתָא, לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יָאוּת. וְלֵיוָאֵי בְּשִׁיר. כְּדֵין כְּתִיב דְּעוּ כִּי יְיָ' הוּא אֱלֹהִים. דָּא הוּא קָרְבָּן לְקָרְבָא רַחֲמֵי בְּדִינָא, וּמִתְבְּסָם כֹּלָּא.

8b.2 הַשְׁתָּא דְּלָא אִשְׁתְּכַח קָרְבְּנָא, מַאן דְּחָטֵי קָמֵי מָארֵיהּ וְתָב לְגַבֵּיהּ, וַדַּאי בִּמְרִירוּ דְּנַפְשָׁא, בַּעֲצִיבוּ, בְּבִכְיָה, בְּרוּחַ תְּבִירָא, הֵיאַךְ אוֹקִים שִׂמְחָה וּרְנָנָה, הָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ גַּבֵּיהּ. אֶלָּא הָכִי אוֹקְמוּהָ, דְּתוּשְׁבְּחָן דְּמָארֵיהּ, וְחֶדְוָותָא דְּאוֹרַיְיתָא, וּרְנָנָה דְּאוֹרַיְיתָא, דָּא הוּא שִׂמְחָה וּרְנָנָה. וְהָא תָּנֵינָן וְלָא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְכוּ', דְּלָא יְקוּם בַּר נָשׁ קָמֵיהּ מָארֵיהּ בַּעֲצִיבוּ וְהָא לָא יָכִיל וּמַאי תָּקַנְתֵּיהּ.

8b.3 אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה, הָא תָּנֵינָן לְעוֹלָם יִכָּנִס אָדָם שִׁעוּר שְׁנִי פְּתָחִים וְכוּ', וִיצַלֵי צְלוֹתֵיהּ הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (משלי ח׳:ל״ד) לִשְׁמוֹר מְזוּזוֹת פְּתָחַי, שְׁנֵי פְּתָחִים סַלְּקָא דַּעְתָּךְ, אֶלָּא אֵימָּא שִׁיעוּר שְׁנֵי פְּתָחִים. כָּאן רֶמֶז לְמָּה שֶׁאָמַר דָּוִד, (תהילים כ״ד:ז׳) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, אִינּוּן מָעוֹן וּמָכוֹן, דְּאִינּוּן גּוֹ לְגוֹ, שֵׁירוּתָא דְּדַרְגִּין: חֶסֶד, וּפַחַד. וְאִינּוּן פִּתְחִין דְּעָלְמָא. עַל דָּא אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ דְּיִתְכַּוִּון בִּצְלוֹתֵיהּ לָקֳבֵל קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין, דְּאִינּוּן שְׁמָא קַדִּישָׁא, וִיצַלֵי צְלוֹתֵיהּ. וְהַנְהוּ אִלֵּין שִׁיעוּר ב' פִּתְחִין, ב' כִּתְרִין.

8b.4 ואִית דְּמַתְנֵי הָכֵי, שִׂמְחָה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְשִׂמְחָה הָא אוּקְמוּהָ, כְּדִכְתִיב, (ישעיהו נ״ה:י״ב) כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וְגוֹ'. וּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְנָפְקָא מִן גָּלוּתָא, בְּהַאי שִׂמְחָה. וּמַאן אִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא עִבְדוּ אֶת יְיָ' בְּשִׂמְחָה, כְּמָה דִּכְתִּיב, (ויקרא ט״ז:ג׳) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְכֹלָּא חַד.

8b.5 בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה, דָּא שְׁלִימוּ דִּילָהּ. דְּשִׂמְחָה בַּלֵּב, וּרְנָנָה בַּפֶּה. וְדָא הוּא שְׁלִימוּ יַתִּיר. וּשְׁלִימוּ דְּהַאי שִׂמְחָה הָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא, וְהָא יְדִיעָא. וְדָא הוּא תִּקּוּנָא דְּבַר נָשׁ לְקַמֵּיהּ מָארֵיהּ. כְּדֵין דְּעוּ כִּי יְיָ' הוּא הָאֱלֹהִים. וְכֹלָּא בְּחַד מִלָּה אַתְיָא, דְּבָעֵי לְבָתַר לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת, וּלְקַשְּׁרָא דָּא בְּדָא לְמֶהֱוִי כֹּלָּא חַד, וְדָא הוּא פּוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי אֲחָא וְרִבִּי אַבָּא, ודַּאי הָכִי הוּא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעֵי אָרְחוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קָמוּ וְאַזְלוּ אֲבַתְרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּא, ג' מִילִּין.

8b.6 פָּתַח רִבִּי אַבָּא (הקדמה י"א) וְאָמַר, (תהילים ה׳:ח׳) וַאֲנִי בְּרוֹב חַסְדֶּךָ אָבֹא בֵיתֶךָ, הָכִי אוּקְמוּהָ, דְּלָא לִבְעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵיעַל לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, אֶלָּא אִי אִימְלָךְ בְּקַדְמִיתָא, בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב. בְּגִין דְּאִינּוּן תַּקִּינוּ צְלוֹתָא לְקַמֵּי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַאֲנִי בְּרוֹב חַסְדֶּךָ אָבֹא בֵיתֶךָ. אָבֹא בֵיתֶךָ: דָּא אַבְרָהָם. אֶשְׁתַּחֲוְה אֶל הֵיכָל קָדְשְׁךָ: דָּא יִצְחָק. בְּיִרְאָתֶךָ: דָּא יַעֲקֹב, (ס"א ואני ברוב חסדך דא אברהם. אבא ביתך דא יעקב, אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך, דא יצחק.) וּבָעָא לְאַכְלְלָא לוֹן בְּרֵישָׁא, וְיֵעוּל לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וִיצַלֵי צְלוֹתֵיהּ. כְּדֵין כְּתִיב, (ישעיהו מ״ט:ג׳) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

8b.7 (ויקרא א׳:ג׳) אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי שְׁנָא מִן הַבָּקָר לְעוֹלָה, וּמִן הַצֹּאן לְעוֹלָה, וּמִן הָעוֹף לְעוֹלָה. אִי כֹּלָּא חַד, בְּגִין מַה שַׁנְיָא דָּא מִן דָּא, דְּהָא מִן כֹּלָּא אִתְעָבִיד חַד מִלָּה. אֶלָּא, מַאן דְּאַדְבַּק יְדֵיהּ לְדָא, מַקְרִיב מִן הַבָּקָר. וְאִי לָא יָכִיל, מִן הַצֹּאן. וְאִי לָא יָכִיל מִן הָעוֹף. דְּהָא כְּתִיב, (ויקרא י״ד:כ״א) וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אַטְרַח עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ יַתִּיר, בְּמִלָּה דְּלָא יָכִיל.

8b.8 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּמָה דְּהֲוָה חַטָּאָה הָכִי הֲוָה מַקְרִיב. עֲתִירָא, דְּזִמְנִין דְּלִבֵּיהּ גַּס בֵּיהּ, הֲוָה מַקְרִיב תּוֹרָא. בְּגִין דְּלִבֵּיהּ חָשִׁיב יַתִּיר לְמֶחֱטֵי קָמֵיהּ מָארֵיהּ. בֵּינוֹנִי, מַקְרִיב מִן הַצֹּאן, בְּגִין דִּרְעוּתֵיהּ לָאו גַּס בֵּיהּ כָּל כַּךְ לְמֶחטֵי. מִסְכְּנָא דְּלִבֵּיהּ לָא גַּס בֵּיהּ, רְעוּתֵיהּ נָמוֹךְ מִכֹּלָּא, מַקְרִיב מֵהַהוּא קָלִיל מִכֹּלָּא. וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן קָרְבְּנֵיהוֹן לְכֻלְּהוּ, כָּל חַד וְחַד בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּאִין דִּינָא כָּל חַד וְחַד בְּמַתְקְלָא יְשָׁרָה.

8b.9 רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאִיל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּהִי, אָמַר לֵיהּ, הָא תָּנֵינָן דְּעַל תְּלַת חוֹבֵי עָלְמָא רָעָב בָּא לְעוֹלָם, וְכֻלְּהוּ חוֹבֵי לָא מִשְׁתַּכְּחֵי אֶלָּא בְּעַתִירֵי, בְּגִין דְּלִבַּיְיהוּ גַּס בְּהוּ, וְלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּמִסְכְּנֵי, מַה דִּינָא הוּא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטִיל לְמִסְכְּנֵי, וְקָאִים לַעֲתִירֵי, דְּהָא מֵהַשְׁתָּא יוֹסִפוּן לְמֶחטֵי קָמֵיהּ. אָמַר לֵיהּ יֵאוֹת שָׁאַלְתָּ וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא וְאָמְרוּ, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מִן רַשִּׁיעַיָּא וּלְאוֹבָדָא לְהוּ מִן עָלְמָא, כְּדֵין יָהִיב לְהוּ שָׁלוֹם, ואַשְׁלִים לְהוּ בְּכֹלָּא.