Volume III

Vayikra

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 22a, reference page 41 of 49.

Current daf
22a
Reference units
49

Daf 22a

Unpointed Text

22a.1 בכנור דדוד. ומנגן מאליו ושבחת למלכא. וקודשא בריך הוא משתעשע בצדיקייא בגנתא דעדן. זכאה חולקיה מאן דאתער בההוא זמנא ואשתדל באורייתא! וכל מאן דקאים בההוא זמנא ואשתדל באורייתא אקרי "חבריה דקודשא בריך הוא וכנסת ישראל". ולא עוד אלא דאלין אקרון 'אחים ורעים' ליה, דכתיב "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך" (תהלים קכב, ח). ואקרון חברים בהדי מלאכין עלאין ומשריין עלאין דכתיב "חברים מקשיבים לקולך" (שיר ח, יג).

22a.2 כד אתי יממא - כרוזא קאים וכריז ופִתחין דסטר דרומא אתפתחו. ומתערין כוכבים ומזלות, ופִתחין דרחמי אתפתחו, ומלכא יתיב וקביל תושבחן. כדין כנסת ישראל נטלא לאינון מלין וסלקא, וכל אינון חברים אחידן בגדפהא, ומלייהו אתיין ושריין בחיקא דמלכא. כדין פקיד מלכא למיכתב כל אינון מלין, ובספרא כתיבו כל אינון בני היכליה. וחוטא דחסד אתמשך עלייהו - דמההוא חוטא אתעטר בר נש בעטרא דמלכא ומניה דחלין עלאין ותתאין. הוא עאל בכל תרעי מלכא ולית מאן דימחי בידוי. ואפילו בזמנא דמאריהון דדינא קיימין למידן עלמא - לא דיינין עליה דינא, בגין דהא אתרשים ברשימו דמלכא דאשתמודעא דאיהו מהיכלא דמלכא, ובגין דא לא דיינין עליה דינא. זכאה חולקהון דצדיקייא דמשתדלי באורייתא! וכל שכן בזמנא דמלכא תאיב על מלי דאורייתא!

22a.3 תא חזי רזא דמלה! לא קיימא כנסת ישראל קמי מלכא אלא באורייתא, וכל זמנא דישראל בארעא אשתדלו באורייתא - כנסת ישראל שראת עמהון! כד אתבטלו ממלי אורייתא - לא יכלא לקיימא עמהון שעתא חדא! בגיני כך בשעתא דכנסת ישראל אתערת לגבי מלכא באורייתא - אתקיף חילה, ומלכא קדישא חדי לקבלא לה. וכל זמנא דכנסת ישראל אתת לקמי מלכא ואורייתא לא אשתכח עמה - כביכול תשש חילהא! ווי לאינון דמחלשין חילא דלעילא!

22a.4 בגיני כך זכאין אינון דמשתדלי באורייתא - וכל שכן בההיא שעתא דאצטריך לאשתתפא בה בכנסת ישראל. כדין קודשא בריך הוא קארי עליה "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג).

22a.5 רבי יוסי פתח ואמר: "מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל" (ישעיה כא, יא).

22a.6 האי קרא אוקמוה חברייא בכמה אתר, אבל "משא דומה" - כל זמנין דישראל אשתכחו בגלותא - אתידע זמנא וקצא דלהון וזמנא וקצא דההוא גלותא. וגלותא דאדום הוא "משא דומה" דלא אתגלייא ולא אתיידע כאינון אחרנין!

22a.7 קודשא בריך הוא אמר "אלי קורא משעיר" - קלא שמענא בגלותא דשעיר! אינון דדחקי בינייהו, אינון דשכבי לעפרא. ומאי אמרי? "שומר מה מלילה שומר מה מליל"? אינון תבען לי על מטרוניתא - "מה עבדית מן מטרוניתא דילי!"

22a.8 כדין קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה ואמר: "חמו בני רחימי! דאינון דחיקין בגלותא - ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא!", ואמרי "שומר"! - אנת דאקרי שומר - אן הוא שמירה דילך?! אן הוא שמירה דביתך?!

22a.9 "מה מלילה"? מה עבדת "מלילה"! הכי נטרת לה?!

22a.10 "מה מליל" - דהא לזמנין אתקרי לילה ולזמנין אתקרי ליל. הדא הוא דכתיב "ליל שמורים הוא" (שמות יב, מב), וכתיב "הוא הלילה הזה".

22a.11 כדין קודשא בריך הוא אתיב לון - "הא שמירה דידי אשתכח! דהא אנא זמין לקבלה ולאשתכחא בהדה!"

22a.12 הדא הוא דכתיב "אמר שומר" - ההוא דנטיר ביתא. "אתא בקר וגם לילה" - דהא בקדמיתא אסתלק לעילא לעילא, וסליק לההוא 'בקר' דאזדמן ביה תדירא. השתא "אתא בקר"! הא זמין לאתחברא בלילה, "וגם לילה" הא זמינא היא! אבל בגיניכון אתעכבו! ואי אתון בעאן דא - על מה אתון מתעכבי!

22a.13 "שובו" - שובו בתשובה. כדין "אתיו" - אתו לגבאי ונהוי כלא במדורא חדא, וכלנא נתוב לאתרנא! הדא הוא דכתיב "ושב יהוה אלהיך את שבותך" (דברים ל, ג), "והשיב" לא נאמר אלא "ושב".

22a.14 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

22a.1 כַּד אִתְפְּלַג לֵילְיָא, כָּרוֹזָא קָאִים וְכָרִיז, וּפִתְחִין פְּתִיחוּ. כְּדֵין רוּחָא חַד דִּסְטָר צָפוֹן אִתְּעַר, וְאָקִישׁ בְּכִנוֹר דְּדָוִד, וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו. וְשַׁבְּחַת לְמַלְכָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּצַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן.

22a.2 זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְּעַר בְּהַהוּא זִמְנָא וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל מַאן דְּקָאִים בְּהַהוּא זִמְנָא וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִקְרֵי חַבְרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל. וְלא עוֹד, אֶלָּא דְּאִלֵּין אִקְרוּן אַחִים וְרֵעִים לֵיהּ. דִּכְתִּיב, (תהילים קכ״ב:ח׳) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. וְאִקְרוּן חֲבֵרִים בַּהֲדֵי מַלְאֲכִין עִלָּאִין, וּמַשִׁרְיָין עִלָּאִין, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח׳:י״ג) חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ.

22a.3 כַּד אָתֵי יְמָמָא, כָּרוֹזָא קָאִים וְכָרִיז, וּפַתְחִין דִּסְטָר דָּרוֹמָא אִתְפְּתָחוּ. וּמִתְעַרִין כֹּכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּפִתְחִין דְּרַחֲמִין אִתְפְּתָחוּ. וּמַלְכָּא יְתִיב וְקַבִּיל תּוּשְׁבְּחָן. כְּדֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַטְלָא לְאִינּוּן מִלִּין וְסַלְּקָא. וְכָל אִינּוּן חֲבֵרִים אֲחִידָן בְּגַדְפָּהָא, וּמִלַּיְיהוּ אַתְיָין וְשַׁרְיָין בְּחֵיקָא דְּמַלְכָּא. כְּדֵין פָּקִיד מַלְכָּא, לְמִכְתַּב כָּל אִינּוּן מִלִּין.

22a.4 וּבְסִפְרָא כְּתִיבוּ כָּל אִינּוּן בְּנֵי הֵיכָלֵיהּ, וְחוּטָא דְּחֶסֶד אִתְמְשַׁךְ עָלַיְיהוּ, דְּמֵהַהוּא חוּטָא אִתְעֲטָּר בַּר נָשׁ בְּעִטְרָא דְּמַלְכָּא, וּמִנֵּיהּ דַּחֲלִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, הוּא עָאל בְּכָל תַּרְעֵי מַלְכָּא, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידוֹי. וַאֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דְּמָארֵיהוֹן דְּדִינָא קַיְימִין לְמֵידָן עָלְמָא, לָא דַּיְינִין עָלֵיהּ דִּינָא. בְּגִין דְּהָא אִתְרְשִׁים בִּרְשִׁימוּ דְּמַלְכָּא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאִיהוּ מֵהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וּבְגִין דָּא לָא דַּיְינִין עָלֵיהּ דִּינָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל שֶׁכֵּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא תָּאִיב עַל מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.

22a.5 תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּמִלָּה, לָא קַיְּימָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָמֵי מַלְכָּא אֶלָּא בְּאוֹרַיְיתָא. וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא אִשְׁתְּדָלוּ בְּאוֹרַיְיתָא. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שָׁרָאת עִמְּהוֹן. כַּד אִתְבְּטָלוּ מִמִּלֵּי אוֹרַיְיתָא, לָא יַכְלָא לְקַיְּימָא עִמְּהוֹן שַׁעֲתָא חֲדָא. בְּגִינֵי כַּךְ, בְּשַׁעֲתָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל אַתְּעָרַת לְגַבֵּי מַלְכָּא בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְתָּקִיף חֵילָהָא, וּמַלְכָּא קַדִּישָׁא חַדֵּי לְקַבְּלָא לָהּ.

22a.6 וכָל זִמְנָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל אָתַת לְקָמֵי מַלְכָּא, וְאוֹרַיְיתָא לָא אִשְׁתְּכַחַת עִמָּהּ, כִּבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ חֵילָהָא. וַוי לְאִינּוּן דִּמְחַלְּשִׁין חֵילָא דִּלְעֵילָּא, בְּגִינֵי כַּךְ, זַכָּאִין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָּל שֶׁכֵּן בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִשְׁתַּתְּפָא בָּהּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָארִי עָלֵיהּ, (ישעיהו מ״ט:ג׳) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

22a.7 רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו כ״א:י״א) מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, בְּכַמָּה אֲתַר. אֲבָל מַשָּׂא דּוּמָה, כָּל זִמְנִין דְּיִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכָחוּ בְּגָלוּתָא, אִתְיְידַע זִמְנָא וְקִצָא דִּלְהוֹן, וְזִמְנָא וְקִצָא דְּהַהוּא גָּלוּתָא. וְגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, הוּא מַשָּׂא דּוּמָה, דְּלָא אִתְגַּלְיָיא וְלָא אִתְיְידַע כְּאִינּוּן אָחֳרָנִין.

22a.8 קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר, קָלָא שְׁמַעְנָא בְּגָלוּתָא דְּשָעִיר, אִינּוּן דְּדַחֲקֵי בֵּינַיְיהוּ, אִינּוּן דְּשַׁכְבֵי לְעַפְרָא. וּמַאי אַמְרֵי. שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל אִינּוּן תַּבְעָן לִי עַל מַטְרוֹנִיתָא, מַה עֲבָדִית מִן מַטְרוֹנִיתָא דִּילִי.

22a.9 כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּנִישׁ לְפָמַלְיָא דִּילֵיהּ, וְאָמַר, חָמוּ בָּנַי רְחִימַי, דְּאִינּוּן דְּחִיקִין בְּגָלוּתָא, וְשַׁבְקִין צַעֲרָא דִּלְהוֹן, וְתַבְעִין לִי עַל מַטְרוֹנִיתָא. וְאַמְרֵי, שׁוֹמֵר: אַנְתְּ דְּאִקְרֵי שׁוֹמֵר, אָן הוּא שְׁמִירָה דִּילָךְ אָן הוּא שְׁמִירָה דְּבֵיתָךְ. מַה מִּלַּיְלָה: מַה עַבְדַת מִּלַּיְלָה, הָכִי נַטְרַת לָהּ. מַה מִּלֵּיל. דְּהָא לְזִמְנִין אִתְקְרֵי לַיְלָה, וּלְזִמְנִין אִתְקְרֵי לֵיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י״ב:מ״ב) לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא. וּכְתִיב הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה.

22a.10 כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִיב לוֹן, הָא שְׁמִירָה דִּידִי אִשְׁתְּכַח, דְּהָא אֲנָא זַמִּין לָקֳבְלָהּ, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בַּהֲדָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אָמַר שׁוֹמֵר, הַהוּא דְּנָטִיר בֵּיתָא, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְסָלִיק לְהַהוּא (ס"א אתר) בֹּקֶר (ע"ד ע"ב) דְּאִזְדְּמַן בֵּיהּ תְּדִירָא. הַשְׁתָּא אָתָא בֹּקֶר. הָא זַמִּין לְאִתְחַבְּרָא בַּלַּיְלָה. וְגַם לַיְלָה, הָא זְמִינָא הִיא. אֲבָל בְּגִינֵיכוֹן אִתְעַכְּבוּ. וְאִי אַתּוּן בָּעָאן דָּא, עַל מַה אַתּוּן מִתְעַכְּבֵי, שׁוּבוּ. שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה. כְּדֵין אֵתָיוּ, אָתוּ לְגַבָּאי, וְנֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּמָדוֹרָא חֲדָא, וְכֻלָּנָא נֵתוּב לְאַתְרָנָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל׳:ג׳) וְשָׁב יְיָ' אֱלהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ, והֵשִׁיב לָא נְאֱמַר, אֶלָּא וְשָׁב. תְּרֵין וְשָׁב וְשָׁב כְּתִיב הָכָא. אֶלָּא, חַד לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְחַד לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְשָׁב יְיָ' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים.