Volume III
Vayikra
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 15b, reference page 28 of 49.
- Current daf
- 15b
- Reference units
- 49
Daf 15b
Unpointed Text
15b.1 הדא הוא דכתיב "ישר יחזו פנימו". ומתברכן כלהו ומשקיין דא לדא, עד דאתברכן כלהו עלמין, ומשתכחי כלהו עלמין כחד. וכדין אתקרי "יהו"ה אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט).
15b.2 וכד חובי עלמא סגיאו - אסתים עתיקא קדישא ולא משגחין אנפין באנפין! וכדין דינין מתערי בעלמא, וכרסוון רמיו ועתיק יומין אסתים ולא אתגלייא. הדא הוא דכתיב "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב" (דניאל ז, ט). "עד די כרסוון רמיו" - דאינון כתרין עלאין דמשקיין לכלהו אחרנין לאוקומי בקיומייהו. ומאן אינון? אבהן. "ועתיק יומין יתיב" ולא אתגלייא. וכדין מהפכין חייבי עלמין רחמי לדינא.
15b.3 תאנא, מסטרא דאימא נפקין גרדינין נימוסין קליפין, ואחדון בקולפוי דגבורה ושלטין על רחמי. כמה דאת אמר "הנועדים על יהוה" (במדבר טז, לה) - "על יהוה" ממש! וכדין אשתכחו עלמין חסרין דלא שלמין, וקטטותא אתער בכלהו. וכד בני עלמא מכשרין עובדיהון לתתא - מתבסמן דינין ומתעברן. ומתערי רחמי ושלטן על ההוא בישא דאתער מן דינא קשיא. וכד מתערן רחמי - חדוה וניחומין משתכחן משום דשליטין על ההוא בישא! הדא הוא דכתיב "וינחם יהו"ה על הרעה" (שמות לב, יד) - "וינחם" משום דשלטא "על הרעה" - דאתכפיא דינא קשיא ושלטין רחמי.
15b.4 תאנא, בשעתא דמתבסמן דינין ושלטין רחמי - כל כתרא וכתרא תב בקיומיה ומתברכאן כלהו כחדא! וכד תייבין כל חד וחד לאתריה ומתברכאן כלהו כחדא, ומתבסמא אימא בקלדיטי גליפין ותייבין לסטרהא - כדין אקרי תשובה שלימא ואתכפר עלמא. דהא אימא בחדוותא שלימתא יתבא דכתיב "אם הבנים שמחה" (תהלים קיג, ט). וכדין אתקרי 'יום הכפורים' דכתיב ביה "לטהר אתכם מכל חטאתיכם" (ויקרא טז, ל). ומתפתחין חמשין תרעין דסטרין גליפין.
15b.5 תאנא, כתיב "והיה כי יחטא ואשם". מהו "כי יחטא" ולבסוף "ואשם"? אלא הכי תאנא - "כי יחטא" - מאינון חובין דאקרון 'חטא' דכתיב "מכל חטאות האדם" (במדבר ה, ו). "ואשם" - כמה דאת אמר "האשם המושב ליהו"ה" (במדבר ה, ח). "ואשם" - ויתקן. כלומר אם יתקן עובדוי "והשיב את הגזלה אשר גזל".
15b.6 אמר רבי יוסי, ממשמע דכתיב "והשיב". "וישיב" לא כתיב אלא "והשיב"! "והשיב" דייקא!
15b.7 תניא, בארבע תקופין דשתא קלא אתפסק ודינין מתערין ותשובה תליא - עד דאתתקן. וכד דינין מתערין - קלא נפיק, וארבע זוויין דעלמא סלקין ונחתין. כרוזא קרי ולית מאן דישגח ויתער. וקודשא בריך הוא זמין. אם יתובון - יתוב. ואי לאו - קלא אתפסק ודינין אתעבידו. וכדין אתקרי (בראשית ו, ו) "וַיִּתְעַצֵּב" - "ויתעצב" בבתי בראי.
15b.8 אמר רבי יהודה, תנינן "מן יומא דאתחרב בי מקדשא לית יומא דלא אשתכח ביה רתחא בישא". מאי טעמא? משום דתנינן "אמר רבי יודאי אמר רבי ייסא, נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יכנס בירושלם דלעילא עד שיכנסו ישראל בירושלם דלתתא". ובגין כך רתחא אשתכחת בעלמא.
15b.9 אמר רבי יוסי, כתיב "ערות אביך וערות אמך לא תגלה" (ויקרא יח, ו), וכתיב "אמך היא לא תגלה ערותה". ותנינן "אמך היא" ודאי! הא אם גלה ערייתה - למאן בעי לאתבא לה? ודאי לתקנא מאי דגלי! דתניא, כד סגיא יצרא בישא בבר נש - לא סגיא אלא באינון עריין! וכלהו חובי אחידן בההוא ערייא! וכתיב "לא תגלה". כד אתתקן - אתתקן לקבל ההוא דגלי, ודא אקרי 'תשובה'.
15b.10 אמר רבי יצחק, כל חובי עלמא אחידן דא בדא עד דאימא אתגליא בגיניהון. וכד איהי אתגלייא - כל אינון בנין אתגליין. וכתיב "לא תקח האם על הבנים" (דברים כב, ו). וכד אתתקן עלמא לתתא - אתתקן כלא, עד דסלקא תקונא לאימא קדישא ומתתקנא ואתכסייא ממה דאתגליא. ובגין כך כתיב "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (תהלים לב, א). וכדין אקרי "תשובה" - תשובה ודאי. וכדין "יום הכפורים" אתקרי כמה דכתיב "מכל חטאתיכם לפני יהו"ה תטהרו" (ויקרא טז, ל).
15b.11 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
15b.1 דְּתָאנָא בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח בְּעָלְמָא, וְחָמָא דְּמִתְכַּשְׁרָן עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנִי נָשָׁא לְתַתָּא, אִתְגַּלְּיָיא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא בִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּמִסְתַּכְּלָן כָּל אִינּוּן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין סְתִימִין, וּמִתְבָּרְכָן כֻּלְּהוּ. מַאי טַעְמָא מִתְבָּרְכָן. מִשּׁוּם דְּמִסְתַּכְּלִין אִלֵּין בְּאִלֵּין בְּאֹרַח מֵישָׁר, דְּלָא סָטוּ לִימִינָא ולִשְׂמָאלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יָשָׁר יֶחזוּ פָנֵימוֹ. וּמִתְבָּרְכָן כֻּלְּהוּ, וּמְשַׁקְיָין דָּא לְדָא, עַד דְּאִתְבָּרְכָן כֻּלְּהוּ עָלְמַיָּא. וּמִשְׁתַּכְחֵי כֻּלְּהוּ עָלְמִין כְּחַד, וּכְדֵין אִתְקְרֵי (זכריה יד) יְיָ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.
15b.2 וכַד חוֹבֵי עָלְמָא סְגִיאוּ, אַסְתִּים עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְלָא מַשְׁגִּחִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, וּכְדֵין דִּינִין מִתְעָרֵי בְּעָלְמָא, וְכוֹרְסָוָון רְמִיוּ, וְעַתִּיק יוֹמִין אַסְתִּים, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (דניאל ז׳:ט׳) חָזֵה הֲוִית עַד דִּי כוֹרְסָוָון רְמִיוּ וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב. עַד דִּי כוֹרְסָוָון רְמִיוּ, דְּאִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּמְשַׁקְיָין לְכֻלְּהוּ אָחֳרָנִין, לְאוּקוּמֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ. וּמַאן אִינּוּן. אֲבָהָן. וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא. וּכְדֵין מְהַפְּכִין חַיָּיבֵי עָלְמָא רַחֲמֵי לְדִינָא.
15b.3 תָּאנָא. מִסִּטְרָא דְּאִימָּא, נָפְקִין גַּרְדִּינִין נִימוּסִין קְלִיפִין, וְאַחֲדִין בְּקוּלְפוֹי דִּגְבוּרָה, שַׁלְטִין עַל רַחֲמֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר טז) הַנּוֹעָדִים עַל יְיָ', עַל יְיָ' מַמָּשׁ. וּכְדֵין אִשְׁתְּכָחוּ עָלְמִין חֲסֵרִין, (ס"א קטירין) דְּלָא שְׁלֵמִין, וּקְטָטוּתָא אִתְעָר בְּכֻלְּהוּ.
15b.4 וכַד בְּנִי עָלְמָא מַכְשְׁרִין עוֹבָדֵיהוֹן לְתַתָּא, מִתְבַּסְּמָן דִּינִין, וּמִתְעַבְרָן, וּמִתְעָרֵי רַחֲמֵי וְשַׁלְטָן עַל הַהוּא בִּישָׁא דְּאִתְּעַר מִן דִּינָא קַשְׁיָא. וְכַד מִתְעֲרָן רַחֲמֵי, חֶדְוָה וְנִיחוּמִין מִשְׁתַּכְּחִין, מִשּׁוּם דְּשָׁלִיטִין עַל הַהוּא בִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ל״ב:י״ד) ויִּנָּחֶם יְיָ' עַל הָרָעָה. וַיִּנָּחֶם מִשּׁוּם (דשלטא על הרעה) דְּאִתְכַּפְיָא דִּינָא קַשְׁיָא, וְשַׁלְטִין רַחֲמֵי.
15b.5 תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּמִתְבַּסְּמָן דִּינִין, וְשַׁלְטִין רַחֲמֵי, כָּל כִּתְרָא וְכִתְרָא תָּב בְּקִיּוּמֵיהּ, וּמִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. וְכַד תַּיְיבִין כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ, וּמִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, וּמִתְבַּסְּמָא אִימָּא בְּקַלְדִיטֵי גְּלִיפִין וְתַיְיבִין לְסִטְרָהָא, כְּדֵין אִקְרֵי תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה, וְאִתְכַּפָּר עָלְמָא, דְּהָא אִימָּא בְּחֶדְוָותָא שְׁלֵימָתָא יָתְבָא, דִּכְתִּיב, (תהילים קי״ג:ט׳) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, וּכְדֵין אִתְקְרֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (ויקרא ט״ז:ל׳) לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם. וּמִתְפַּתְחִין נ' תַּרְעִין דְּסִטְרִין גְּלִיפִין.
15b.6 תָּאנָא, כְּתִיב וְהָיָה כִּי יֶחטָא וְאָשֵׁם, מַהוּ כִּי יֶחטָא, וּלְבַסּוֹף וְאָשֵׁם. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כִּי יֶחטָא מֵאִינּוּן חוֹבִין דְּאִקְרוּן חֵטְא, דִּכְתִּיב מִכָּל חֲטָאוֹת הָאָדָם. וְאָשֵׁם: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר ה׳:ח׳) הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַיְיָ'. וְאָשֵׁם: וִיתַקֵּן, כְּלוֹמַר אִם יְתַקֵּן עוֹבָדוֹי, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִמַּשְׁמַע דִּכְתִּיב וְהֵשִׁיב, ויָשִׁיב לָא כְּתִיב אֶלָּא וְהֵשִׁיב, וְהֵשִׁיב דַּיְיקָא.
15b.7 תַּנְיָא, בְּאַרְבַּע תְּקוּפִין דְּשַׁתָּא, קָלָא אִתְפְּסָק, וְדִינִין מִתְעָרִין, וּתְשׁוּבָה תַּלְיָא עַד דְּאִתְתְּקַן. וְכַד דִּינִין מִתְעָרִין, קָלָא נָפִיק, וְד' זַוויָין (ס"א זימנין) דְּעָלְמָא, סַלְּקִין וְנַחְתִּין. כָּרוֹזָא קָרֵי, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁגַּח וְיִתְּעַר. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין, אִם יְתוּבוּן יְתוּב, וְאִי לָאו, (כלא ס"א קלא) אִתְפְּסָק, וְדִינַיָא אִתְעָבִידוּ וּכְדֵין אִתְקְרֵי וַיִּתְעַצֵּב, ויִּתְעַצֵּב בְּבָתֵּי בָּרָאי.
15b.8 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תָּנֵינָן, מִן יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בִּי מַקְדְּשָׁא, לֵית יוֹמָא דְּלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ רִתְחָא בִּישָׁא. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יוּדָאִי אָמַר רִבִּי יֵיסָא, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלא יִכָּנֵס בִּיְרוּשָׁלַם דִּלְעֵילָּא, עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל בִּיְרוּשָׁלַ ם דִּלְתַתָּא. וּבְגִין כַּךְ, רִתְחָא אִשְׁתְּכַחַת בְּעָלְמָא.
15b.9 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, (ויקרא י״ח:ז׳) כְּתִיב עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְּגַלֵּה. וּכְתִיב, אִמְּךָ הִיא לא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. וְתָנֵינָן אִמְּךָ הִיא וַדַּאי. הָא אִם גִּלָּה עֶרְיָיתָהּ, לְמַאן בָּעֵי לְאָתָבָא לָהּ, ודַּאי לְתַקְּנָא. מַאי דְּגַלֵּי.
15b.10 דְּתַנְיָא כַּד סַגְיָא יִצְרָא בִּישָׁא בְּבַּר נָשׁ, לָא סַגִּי אֶלָּא בְּאִינּוּן עֶרְיָין, וְכֻלְּהוּ חוֹבֵי אֲחִידָן בְּהַהוּא עֶרְיָא. וּכְתִיב לֹא תְגַלֶּה. כַּד אִתְתָּקַּן, אִתְתָּקַּן לָקֳבֵל הַהוּא דְּגַלֵּי, ודָא אִקְרֵי תְּשׁוּבָה.
15b.11 אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כָּל חוֹבֵי עָלְמָא אֲחִידָן (ס"א דא) בְּדָא, עַד דְּאִימָּא אִתְגַּלְיָא בְּגִינֵיהוֹן. וְכַד אִיהִי אִתְגַּלְיָא, כָּל אִינּוּן בְּנִין אִתְגַּלְּיָין (בגינה). וּכְתִיב (דברים כ״ב:ו׳) לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. וְכַד אִתְתָּקַּן עָלְמָא לְתַתָּא, אִתְתָּקַּן כֹּלָּא, עַד דְּסַלְּקָא תִּקּוּנָא לְאִימָּא קַדִּישָׁא, וּמִתְתַּקְנָא, וְאִתְכַּסְּיָא מִמָּה דְּאִתְגַּלְיָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, (תהילים ל״ב:א׳) אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָאָה, וּכְדֵין אִקְרֵי תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וַדַּאי. וּכְדֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים אִתְקְרֵי, כְּמָה דִּכְתִּיב, (ויקרא ט״ז:ל׳) מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ' תִּטְהָרוּ.
15b.12 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה. כַּד אִימָּא מִתְכַּסְיָא וְקַיְּימָא בְּחֶדְוָה עַל בְּנִין, דִּכְתִּיב, (תהילים קי״ג:ט׳) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וְתָבָאת בְּקִיּוּמָא וּמַאן דְּהֲוָה סָגִיר, תָּב לְאַתְרֵיהּ. וְכֻלְּהוּ תָּבִין חַד לְחַד, וּמִתְבָּרְכָאן כָּל חַד וְחַד, וּכְדֵין אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה (שלימתא), תְּשׁוּבָה סְתָם לְאַכְלְלָא כֹּלָּא.