Volume III
Vayikra
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 14b, reference page 26 of 49.
- Current daf
- 14b
- Reference units
- 49
Daf 14b
Unpointed Text
14b.1 אמר רבי אלעזר, הא תנינן, גיורא כד אתגזר ועייל תחות גדפי דשכינתא, אקרי "גר צדק" ולא יתיר. "גר צדק" ודאי! זכי למיעל בההוא כתרא ד"צדק". ואת אמרת "יומם ולילה" דזכו לתרווייהו?!
14b.2 אמר ליה רבי שמעון, אלעזר ברי! לא דמי מאן דאתי משרשא קדישא ומגזעא דקשוט, למאן דאתי מגזעא בישא ומשרשא דגעלי בישין תקיפין! בישראל כתיב בהו "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ירמיה ב, כא). באומות כתיב "אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם" (יחזקאל כג, כה). ובגין כך - ישראל קדישין זרעא דקשוט, גזעא דאתבסמו בטורא דסיני ואתפסק מנייהו כל זוהמא - כלהו מתבסמין וכלהו עיילי בקיימא קדישא ד"יומם ולילה" למהוי שלמים בכלא. אבל באומות - קשיא למעבר מנייהו זוהמא. ואפילו עד תלת דרין! ובגין כך תנינן "טוב שבגוים וכו'". ובגין כך "גר צדק" ודאי!
14b.3 דאמר רב המנונא סבא: אומות עד לא אתגזרו - שריין בכתרין תתאין דלא קדישין, ורוח מסאבא שריא עלייהו. כיון דאתגיירו ואתגזרו - שריין בכתרא קדישא דשכינתא דשריא על שאר כתרין תתאין, ורוחא קדישא שריא עלייהו. אבל ישראל קדישין בני קדישין דגזעין ושרשין, ואתבסמו בטורא דסיני ועאלו במהימנותא שלימתא קדישתא, בשעתא דאתגזר - שריא בכלא, דכתיב (דברים ד, ד) "ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכ"ם חיים כלכם היום"!
14b.4 "והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה וגו'" (ויקרא ה, כג).
14b.5 רבי יוסי אמר: "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח" (ישעיה נד, ט). האי קרא קשיא! כתיב "ומי המבול היו על הארץ" (בראשית ז, י), וכתיב "ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול" (בראשית ט, יא). "מי המבול" כתיב, ולא "מי נח"! והכא כתיב "כי מי נח זאת לי"? "זאת לי"?! "הם לי" מבעי ליה!
14b.6 אלא הכי תאנא, כד זכאין סגיאו בעלמא - קודשא בריך הוא חדי ומשתבח בהו. דתנינן, כד שארי זכאה בעלמא ואשתכח ביה - כביכול אטיל שלמא בעלמא, וכל עלמא מתברכא בגיניה, ואטיל שלמא בפמליא של מעלה. מנא לן? דכתיב "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי" (ישעיה כז, ה). תרין 'שלמין' אמאי הכא? אלא "יעשה שלום לי" - דאשרי דכר ונוקבא, "שלום יעשה לי" - דמתברכאן אבהן.
14b.7 מאי איכא בינייהו? אמר רבי יוסי, כד מתברכאן אבהן "שלום יעשה לי" - דאקדים שלמא בכלא, ובגין כך שלום קדים. "יעשה שלום לי" - מאי טעמא לא אקדים שלום הכא? אלא בגין דיתעבר חויא דשריא בנוקבא בקדמיתא, וייתי דכורא למשרי באתריה, ובגין כך "יעשה" אקדים, ולבתר "שלום".
14b.8 תאנא: בזמנא דזכאה שארי בעלמא - דינין לא מתערין ולא שלטין בעלמא, משום דההוא בר נש זכאה הוא אות בעלמא, וקודשא בריך הוא בעי ביקריה, ועלמא מתקיים בגיניה.
14b.9 תניא אמר רבי יוסי, בזמנא דבני עלמא אשתכחו חייבין קמי קודשא בריך הוא - ההוא זכאה דאשתכח בעלמא - בעי קודשא בריך הוא לאשתעי בהדיה בגין דיבעי רחמין על עלמא ויתפייס בהדייהו. מה עָבֵד קודשא בריך הוא? אשתעי בהדיה על אינון חייבי עלמא. אמר ליה לאוטבא ליה בלחודוי, ולשיצאה לכלהו. מה ארחיה דההוא בר נש זכאה? שביק דידיה ונסיב לדכולי עלמא בדיל דיתפייס קודשא בריך הוא בהדייהו!
14b.10 מנא לן? ממשה! דאמר ליה קודשא בריך הוא - חאבו ישראל - "עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו וגו'" (שמות לב, ח). תו אמר ליה "הרף ממני ואשמידם וגו'" (דברים ט, יד). בהאי שעתא אמר משה: "אי בגין יקרא דידי ישתצון ישראל מעלמא - טב לי מותא! ולא יימרון דשביקנא האי דכולי עלמא בגין יקרא דילי!". מיד "ויחל משה את פני יהו"ה אלהיו". ואושיט גרמיה למיתה בכמה אתרי בגיניהון דישראל דכתיב "ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך וגו'". ותאנא לא זז משה מתמן עד דמחל קודשא בריך הוא לישראל. הדא הוא דכתיב "וינחם יהו"ה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו", וכתיב "ויאמר יהו"ה סלחתי כדבריך" (במדבר יד, כ).
14b.11 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
14b.1 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָא תָּנֵינָן, גִּיּוֹרָא כַּד אִתְגְּזַר וְעָיִיל תְּחוֹת גַּדְפֵּי דִּשְׁכִינְתָּא, אִקְרֵי גֵּר צֶדֶק וְלָא יַתִּיר, גֵּר צֶדֶק ודַּאי, זָכֵי לְמֵיעַל בְּהַהוּא כִּתְרָא דְּצֶדֶק וְאַת אַמָרְת יוֹמָם וָלַיְלָה דְּזָכוּ לְתַרְוַויְּיהוּ.
14b.2 אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּרִי, לָא דָּמֵי מַאן דְּאָתֵי מִשָׁרְשָׁא קַדִּישָׁא, וּמִגִּזְעָא דִּקְשׁוֹט, לְמַאן דְּאָתֵי מִגִּזְעָא בִּישָׁא, וּמִשָׁרְשָׁא דְּגַעֲלֵי בִּישִׁין תַּקִּיפִין. בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב בְּהוּ, (ירמיהו ב׳:כ״א) וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלּה זֶרַע אֱמֶת. בְּאוּמוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב (יחזקאל כ״ג:כ׳) אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם.
14b.3 וּבְגִין כַּךְ, יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין זַרְעָא דִּקְשׁוֹט, גִּזְעָא דְּאִתְבְּסָמוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי, וְאִתְפְּסַק מִנַּיְיהוּ כָּל זוּהֲמָא, כֻּלְּהוּ מִתְבַסְּמִין, וְכֻלְּהוּ עַיְילֵי בְּקַיָימָא קַדִּישָׁא דְּיוֹמָם וָלַיְלָה, לְמֶהֱוִי שְׁלֵמִים בְּכֹלָּא. אֲבָל בְּאוּמוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, קַשְׁיָא לְמֶעְבַּר מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא, וַאֲפִילּוּ עַד ג' דָּרִין. וּבְגִין כַּךְ גֵּר צֶדֶק. ודַּאי.
14b.4 דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אוּמוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, עַד לָא אִתְגְּזָרוּ שַׁרְיָין בְּכִתְרִין תַּתָּאִין דְּלָא קַדִּישִׁין, וְרוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּאִתְגְּיָירוּ וְאִתְגְּזָרוּ, שַׁרְיָין בְּכִתְרָא קַדִּישָׁא (של שכינתא) דְּשַׁרְיָא עַל שְׁאָר כִּתְרִין תַּתָּאִין, וְרוּחָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, קַדִּישִׁין בְּנֵי קַדִּישִׁין, דְּגִזְעִין וְשָׁרָשִׁין, וְאִתְבְּסָמוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי, וְעָאלוּ בִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא קַדִּישָׁא. בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְגְּזַר שַׁרְיָא בְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.
14b.5 (ויקרא ה׳:כ״ג) וְהָיָה כִּי יֶחטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְגוֹ'. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, (ישעיהו נ״ד:ט׳) כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבוֹר מֵי נֹחַ. הַאי קְרָא קַשְׁיָא, כְּתִיב (בראשיתז) וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ. וּכְתִיב (בראשית ט׳:י״א) וְלא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל. מֵי הַמַּבּוּל כְּתִיב, וְלָא מֵי נֹחַ, וְהָכָא כְּתִיב כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי. זֹאת לִי, הֵם לִי מִבָּעֵי לֵיהּ.
14b.6 אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כַּד זַכָּאִין סְגִיאוּ בְּעָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי וּמִשְׁתְּבַּח בְּהוּ. דְּתָנֵינָן כַּד שָׁארֵי זַכָּאָה בְּעָלְמָא, וְאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ, כִּבְיָכוֹל אַטִּיל שְׁלָמָא בְּעָלְמָא, וְכָל עָלְמָא מִתְבָּרְכָא בְּגִינֵיהּ, וְאַטִּיל שְׁלָמָא בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעֲלָה. מְנָא לָן. דִּכְתִּיב, (ישעיהו כ״ז:ה׳) אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי. תְּרֵין שְׁלָמִין אֲמַאי הָכָא. אֶלָּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, דְּאַשְׁרֵי דְּכַר וְנוּקְבָּא. שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי, דְּמִתְבָּרְכָאן אֲבָהָן.
14b.7 מַאי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כַּד מִתְבָּרְכָאן אֲבָהָן, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי, דְּאַקְדִּים שְׁלָמָא בְּכֹלָּא. וּבְגִין כַּךְ שָׁלוֹם קַדִים. יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, מַאי טַעֲמָא לָא אַקְדִּים שָׁלוֹם הָכָא. אֶלָּא בְּגִין דְּיִתְעַבֵר חִוְיָא דְּשַׁרְיָא בְּנוּקְבָּא בְּקַדְמִיתָא, וְיֵיתֵי דְּכוּרָא לְמִשְׁרֵי בְּאַתְרֵיהּ, וּבְגִין כַּךְ יַעֲשֶׂה אַקְדִּים, וּלְבָתַר שָׁלוֹם. (ויקרא פ"א ע"ב ושם מתחילזה המאמר)
14b.8 תָּאנָא בְּזִמְנָא דְּזַכָּאָה שָׁארֵי בְּעָלְמָא, דִּינִין לָא מִתְעָרִין, וְלָא שַׁלְטִין בְּעָלְמָא, מִשּׁוּם דְּהַהוּא בַּר נָשׁ זַכָּאָה הוּא אוֹת בְּעָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהּ, וְעָלְמָא מִתְקַיֵּים בְּגִינֵיהּ.
14b.9 תַּנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּזִמְנָא דִּבְנִי עָלְמָא אִשְׁתְּכָחוּ חַיָּיבִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַהוּא זַכָּאָה דְּאִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא, (בעי) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵּיה, בְּגִין דְּיִבְעֵי רַחֲמִין עַל עָלְמָא, וְיִתְפַּיֵיס בַּהֲדַיְיהוּ. מֶה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵיהּ עַל אִינּוּן חַיָּיבֵי עָלְמָא. אָמַר לֵיהּ לְאוֹטָבָא לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי, וּלְשֵׁיצָאָה לְכֻלְּהוּ. מַה אָרְחֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ זַכָּאָה. שָׁבִיק דִּידֵיהּ, וְנָסִיב לִדְכּוּלֵי עָלְמָא בְּדִיל דְּיִתְפְּיָיס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּהֲדַיְיהוּ.
14b.10 מְנָא לָן. מִמֹּשֶׁה. דְּאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, חָבוּ יִשְׂרָאֵל, (שמות ל״ב:ח׳) עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְגוֹ' תּוּ אָמַר לֵיהּ, הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְגוֹ', בְּהַאי שַׁעֲתָא אָמַר מֹשֶׁה אִי בְּגִין יְקָרָא דִּידִי יִשְׁתֵּצוּן יִשְׂרָאֵל מֵעָלְמָא, טַב לִי מוֹתָא, וְלָא יֵימְרוּן דְּשָׁבִיקְנָא הַאי דְּכוּלֵי עָלְמָא, בְּגִין יְקָרָא דִּילִי. מִיַּד וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ' אֱלֹהָיו. וְאוֹשִׁיט גַּרְמֵיהּ לַמִּיתָה בְּכַמָּה אַתְרֵי בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב וְעַתָּה אִם תִשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ וְגוֹ'. וְתָאנָא, לָא זָז מֹשֶׁה מִתַּמָּן, עַד דְּמָחַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ויּנָּחֶם יְיָ' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. וּכְתִיב (במדבר י״ד:כ׳) וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ.
14b.11 וְאִלּוּ בְּנֹחַ כְּתִיב, (בראשית ו׳:י״ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי וְגוֹ'. אָמַר לֵיהּ נֹחַ, וְלִי מַה אַתְּ עָבִיד. אָמַר לֵיהּ וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְגוֹ' עֲשֵׂה לְךָ תֵּיבַת עֲצֵי גֹפֶר. וְלָא בָּעָא רַחֲמֵי עַל עָלְמָא, וּנְחִיתוּ מַיָּא, וְאוֹבִידוּ בְּנֵי עָלְמָא, וּבְגִין כַּךְ מֵי נֹחַ כְּתִיב. מֵי נֹחַ ודַּאי, דְּבֵיהּ הֲווֹ תַּלְיָין, דְּלָא בָּעָא רַחֲמֵי עַל עָלְמָא.