Volume III

Vayikra

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 20b, reference page 38 of 49.

Current daf
20b
Reference units
49

Daf 20b

Unpointed Text

20b.1 רבי יוסי פתח ואמר: "כֹּה אָמַר יְהֹוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ" (ירמיה לא, יד).

20b.2 "כה אמר יהו"ה" - הא אוקמוה בכל אתר דנביאה שרי למללא - הוי מלוי אשתמודען. והכא האי "כה אמר יהו"ה" - קודשא בריך הוא. ומה אמר? "קול ברמה נשמע".

20b.3 הכי תנינן, דבההוא יומא דאתחרב בי מקדשא לתתא וישראל אזלו בגלותא - ריחיין על צואריהון וידיהון מהדקן לאחורא, וכנסת ישראל אתתרכת מבית מלכא למיהך בתריהון. בשעתא דנחתת אמרת: "איהך בקדמיתא ואבכה על מדוראי, ועל בני, ועל בעלי". כד נחתת - חמת אתרהא חריב, וכמה דמא דחסידי אתושד בגווה, והיכלא קדישא וביתא אתוקד באשא. כדין ארימת קלא ואתרגישו עלאי ותתאי, ומטא קלא לעילא עד אתר דמלכא שרי ביה. ובעא מלכא לאהדרא עלמא לתהו ובהו - עד דנחתו כמה אוכלוסין וכמה משריין לקבלה. ולא קבלה תנחומין מנייהו. הדא הוא דכתיב "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה" - דלא קבלה מנייהו תנחומין. "כי איננו" - בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא לעילא ולא אשתכח בגווה. הדא הוא דכתיב "כי איננו" ולא כתיב "כי אינם".

20b.4 אמר ליה רבי חייא, מאי "רחל מבכה על בניה"?

20b.5 אמר ליה: אוליפנא דהיא כנסת ישראל, ודא אנתו דיעקב ודאי, דכתיב "ויאהב יעקב את רחל" (בראשית כט, יח), וכתיב "ורחל עקרה" (בראשית כט, לא). וכתיב התם "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה" (תהלים קיג, ט).

20b.6 דבר אחר: "כי איננו" - כמה דאתמר "איננו גדול בבית וגו'" (בראשית לט, ט). "איננו" - דהא אסתלק לעילא ואתרחיק מכלא! "איננו" בזווגא בה! "איננו" לאשתכחא שמיה רבא!

20b.7 אמר רבי חייא: מאן אתר שריא לאתגלאה?

20b.8 אמר ליה: מבי מקדשא דתמן שריא. ולבתר אסחרת כל ארעא דישראל. לבתר כד נפקת מן ארעא - קמת על מדברא ויתיבת תמן תלת יומין. דברת אוכלוסהא ומשירייהא ויתבהא מבי מלכא. וקראת עלה "איכה ישבה בדד וגו'" (איכה א, א).

20b.9 בכו רבי חייא ורבי יוסי.

20b.10 אמר רבי יוסי, לא גלו ישראל מארעא ולא אתחרב בי מקדשא עד דישראל כלהו אשתכחו בחיובא קמי מלכא, ועד דדברי עמא אשתכחו בחיובא בקדמיתא! הדא הוא דכתיב "עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ" (ישעיה ג, יב). דכיון דרישי עמא אזלין בחיובא - כל עמא אתמשכו אבתרייהו!

20b.11 רבי חייא אמר מהכא: "ואם כל עדת ישגו". במאי הוי? בגין "ונעלם דבר מעיני הקהל" - דעיני עמא אינון רישייהו, דכל עמא אתמשכון אבתרייהו.

20b.12 אזלו. עד דהוו אזלי - חמו חד אתר מדשנא בעשבין, ונהר מייא דהוה נגיד ביה.

20b.13 יתבו. עד דהוו יתבי - פרח חד עופא ורחיש קמייהו.

20b.14 אמר רבי חייא: "ניקום מהכא דודאי נגרי טורייא הכא משתכחין".

20b.15 קמו ואזלו.

20b.16 עד דאהדרי רישייהו - חמו אינון לסטין דרהטין אבתרייהו. אתרחיש לון ניסא ואשכחו קמייהו חד טינרא וחד מערתא ביה.

20b.17 עאלו תמן ויתבו כל ההוא יומא וכל ליליא.

20b.18 פתח רבי חייא ואמר: "ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' כי הנני מושיעך מרחוק" (ירמיה ל, י). "מרחוק"? "מקרוב" מבעי ליה!?

20b.19 והא אוקמוה האי קרא "מרחוק" - כמה דאת אמר 'ושבו מארץ מרחק'. אבל - "מרחוק" - כההוא דכתיב "מרחוק יהוה נראה לי" (ירמיה לא, ב), וכתיב "ממרחק תביא לחמה" (משלי לא, יד). ומאן היא? עמיקא דנחלא, אתר דההוא נהר נגיד ונפיק.

20b.20 "ושב יעקב" (ירמיהו ל, י) - כיון דכתיב "אל תירא עבדי יעקב" - מהו "ושב יעקב"? אלא כמה דתנינן, קודשא בריך הוא סליק לעילא לעילא (כמה דכתיב "למה יהו"ה תעמוד ברחוק" (תהלים י, א)), ומההוא אתר 'רחוק' - "הנני מושיעך".

20b.21 "ושב יעקב" לאתריה, לאזדווגא בכנסת ישראל.

20b.22 "ושקט" - דא יסוד.

20b.23 "ושאנן" - למשרי דיוריה בה.

20b.24 "ואין מחריד" - מיצחק, כמה דאת אמר "ויחרד יצחק חרדה גדולה" (בראשית כז, לג).

20b.25 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

20b.1 כְּגַוונָא דָּא, מַאן דְּיִתְבַּע בָּעוּתֵיהּ לְמַלְכָּא, בָּעֵי לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִישָׁא בִּרְעוּתֵיהּ, מִתַּתָּא לְעֵילָּא וּמֵעֵילָּא לְתַּתָּא, וּלְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בְּחַד קִשְׁרָא, וּבְהַהוּא קִשּׁוּרָא אִשְׁתְּכַח בָּעוּתֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאן הוּא חַכִּימָא, לְמִתְבַּע בָּעוּתֵיהּ כְּדָוִד מַלְכָּא, דְּהוּא הֲוָה נָטִיר פִּתְחָא דְּמַלְכָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא ודַאי הָכִי הוּא. וְעַל דָּא אוֹרַיְיתָא אוֹלִיף לָן, אָרְחֵי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, בְּגִין דְּנִנְדַּע לְמֵיהַךְ אֲבַתְרֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים י״ג:ה׳) אַחֲרֵי יְיָ' אֱלהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וגוֹ'.

20b.2 רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח ואָמַר, (ירמיהו ל״א:ט״ו) כֹּה אָמַר יְיָ' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי וְגוֹ'. כֹּה אָמַר יְיָ', הָא אוּקְמוּהָ, בְּכָל אֲתַר דִּנְבִיאָה שָׁרֵי לְמַלְּלָא, הֲווֹ מִלּוֹי אִשְׁתְּמוֹדְעָן, וְהָכָא הַאי כֹּה אָמַר יְיָ', קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַה אָמַר, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע.

20b.3 הָכִי תָּנֵינָן, דִּבְהַהוּא יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא לְתַּתָּא, וְיִשְׂרָאֵל אַזְלוּ בְּגָלוּתָא, רֵיחַיִין עַל צַאוָרֵיהוֹן, וִידֵיהוֹן מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אִתְתְּרָכַת מִבֵּית מַלְכָּא לְמֵיהַךְ בַּתְרֵיהוֹן. בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתַּת, אַמְרַת אֵיהָךְ בְּקַדְמִיתָא וְאֶבְכֶּה עַל מָדוֹרָאי, וְעַל בָּנַי, וְעַל בַּעֲלִי. כַּד נַחְתַּת, חָמַת אַתְרָהָא חָרִיב, וְכַמָּה דָּמָא דְּחָסִידֵי אִתּוֹשַׁד בְּגַוָּוה, והֵיכָלָא קַדִּישָׁא וּבֵיתָא אִתּוֹקַד בְּאֶשָּׁא.

20b.4 כְּדֵין אֲרִימַת קָלָא, וְאִתְרְגִישׁוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וּמָטָא קָלָא לְעֵילָּא, עַד אֲתַר דְּמַלְכָּא שָׁרֵי בֵּיהּ. וּבָעָא מַלְכָּא לְאָהַדְרָא עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, עַד דְּנַחְתּוּ כַּמָה אוֹכְלוֹסִין, וְכַמָּה מַשִּׁרְיָין, לָקֳבְלָהּ וְלָא קִבְּלָה תַּנְחוּמִין מִנַּיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ, דְּלָא קִבְּלָה מִנַּיְיהוּ תַּנְחוּמִים. כִּי אֵינֶנּוּ: בְּגִין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא הֲוָה סָלִיק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְלָא אִשְׁתְּכַח בְּגַוָּוהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי אֵינְנּוּ, ולָא כְּתִיב כִּי אֵינָם.

20b.5 אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא, מַאי רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. אָמַר לֵיהּ אוֹלִיפְנָא, דְּהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְדָא אִנְתּוּ דְּיַעֲקֹב ודַאי, דִּכְתִּיב (בראשית כ״ט:י״ח) וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל. וּכְתִיב, (בראשית כ״ט:י״ח) ורָחֵל עֲקָרָה. וּכְתִיב, הָתָם (תהילים קי״ג:ט׳) מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.

20b.6 דָּבָר אַחֵר כִּי אֵינֶנּוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר, (בראשית ל״ט:ט׳) אֵינֶנּוּ גָּדוֹל בַּבַּיִת וְגוֹ', אֵינֶנּוּ: דְּהָא אִסְתָּלִיק לְעֵילָּא וְאִתְרְחִיק מִכֹלָּא. אֵינֶנּוּ: בְּזִוּוּגָא בָּה. אֵינֶנּוּ: לְאִשְׁתַּכְּחָא (שמות קס"ה) שְׁמֵיהּ רַבָּא.

20b.7 אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מֵאָן אֲתַר שַׁרְיָא לְאִתְגַלָּאָה. אָמַר לֵיהּ, מִבֵּי מַקְדְשָׁא. דְּתַמָּן שַׁרְיָא וּלְבָתַר אַסְחָרַת כָּל אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. לְבָתַר כַּד נַפְקַת מִן אַרְעָא, קָמַת עַל מַדְבְּרָא וְיָתִיבַת תַּמָּן תְּלַת יוֹמִין. דַּבְּרַת אוּכְלֻסָהָא וּמַשִּׁירְיָיהָא (ס"א ומתיבתהא) וְיַתְבָהָא מִבֵּי מַלְכָּא, וְקָרָאתָ עָלָהּ (איכה א׳:א׳) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד וגוֹ'. בָּכוּ רִבִּי חִיָּיא ורִבִּי יוֹסֵי.

20b.8 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לָא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא, וְלָא אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, עַד דְּיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּכָּחוּ בְּחִיוּבָא קָמֵי מַלְכָּא, וְעַד דְּדַבְּרֵי עָלְמָא אִשְׁתְּכָּחוּ בְּחִיוּבָא בְּקַדְמִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ג׳:י״ב) עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אוֹרְחוֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ. דְּכֵיוָן דְּרֵישֵׁי עַמָּא אַזְלִין בְּחִיוּבָא, כָּל עַמָּא אִתְמְשָׁכוּ אֲבַתְרַיְיהוּ. רִבִּי חִיָּיא אָמַר מֵהָכָא, וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, בְּמַאי הֲוִי. בְּגִין וְנֶעְלַּם דָּבָר מֵעֵינִי הַקָּהָל. דְּעֵינַי עַמָּא אִינּוּן רֵישַׁיְיהוּ, דְּכָל עַמָּא אִתְמַשְּׁכָן אֲבַתְרַיְיהוּ.

20b.9 אַזְלוּ. עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי חָמוּ חַד אֲתַר מְדֻשָּׁנָא בַּעֲשָׂבִין, וּנְהָר מַיָּא דְּהֲוָה נָגִיד בֵּיהּ. יָתְבוּ. עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי, פָּרַח חַד עוֹפָא וְרָחִישׁ קָמַיְיהוּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, נִיקוּם מֵהָכָא, דְּוַדַּאי נַגְרֵי טוּרַיָּא הָכָא מִשְׁתַּכְּחִין, קָמוּ וְאַזְלוּ. עַד דְּאָהַדְרוּ רֵישַׁיְיהוּ, חָמוּ אִינּוּן לִסְטִין דְּרָהָטִין אֲבַתְרַיְיהוּ, אִתְרְחִישׁ לוֹן נִיסָא, וְאַשְׁכָּחוּ קָמַיְיהוּ חַד טִינָרָא, וְחַד מְעַרְתָּא בֵּיהּ, עָאלוּ תַּמָּן יָתְבוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא וְכָל לֵילְיָא.

20b.10 פָּתַח רִבִּי חִיָּיא ואָמַר, (ירמיהו ל׳:י׳) וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ', כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק. מֵרָחוֹק, מִקָּרוֹב מִבָּעֵי לֵיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ הַאי קְרָא, מֵרָחוֹק, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ מֶרְחָק. אֲבָל מֵרָחוֹק, כְּהַהוּא דִּכְתִּיב, (ירמיהו ל״א:ט״ז) מֵרָחוֹק יְיָ' נִרְאָה לִי. וּכְתִיב (משלי ל״א:י״ד) מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. וּמַאן הִיא. (בראשית רכ"א ע"א) עֲמִיקָא דְּנַחֲלָא, אֲתַר דְּהַהוּא נָהָר נָגִיד וְנָפִיק. וְשָׁב יַעֲקֹב, כֵּיוָן דִּכְתִּיב אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, מַהוּ וְשָׁב יַעֲקֹב. אֶלָּא כְּמָה דְּתָנֵינָן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהילים י׳:א׳) לָמָה יְיָ' תַּעֲמוֹד בְּרָחוֹק, וּמֵהַהוּא אֲתַר רָחוֹק הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ.

20b.11 ושָׁב יַעֲקֹב, לְאַתְרֵיהּ (לכורסיא), לְאִזְדַּוְּוגָא בִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל. וְשָׁקַט: דָּא יְסוֹד. וְשַׁאֲנַן, לְמִשְׁרֵי דִּיוּרֵיהּ בָּה. וְאֵין מַחֲרִיד, מִיִּצְחָק. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (בראשית כ״ז:ל״ג) וַיֶּחרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְעַל דָּא (בראשית ל״א:מ״ב) וּפַחַד יִצְחָק כְּתִיב. וְהַהוּא פַּחַד כַּד אִתְּעַר, אִסְתַּלָּק יְסוֹד לַאֲתַר אָחֳרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ל״ג:י״ד) פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים. בְּצִיּוֹן דַּיְיקָא, וְעַל דָּא וְאֵין מַחֲרִיד, וְהַשְׁתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֵׁזִיב לָן מֵרָחִיק, וְאַסְתִּיר לָן בְּהַאי אֲתַר, בְּהַשְׁקֵט וּבְשַׁלְוָה, וְאֵין מַחֲרִיד מִכֹּלָּא. דְּכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד נִיסָא בְּכֹלָּא עָבִיד.