Volume III
Vayikra
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 22b, reference page 42 of 49.
- Current daf
- 22b
- Reference units
- 49
Daf 22b
Unpointed Text
22b.1 תרין "ושב ושב" כתיב הכא? אלא חד לכנסת ישראל וחד לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב "ושב יהוה אלהיך את שבותך...ושב וקבצך מכל העמים":
22b.2 פתח ההוא טייעא ואמר: "בְּרׇן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כׇּל בְּנֵי אֱלֹהִים" (איוב לח, ז)
22b.3 תא חזי, כד קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן - כל מלי דעלמא תתאה וכל עלאין ותתאין מתערין לקבליה. וכל אילנין דבגנתא דעדן פתחי שבחא לקבליה. הדא הוא דכתיב "אז ירננו עצי היער מלפני יהו"ה כי בא" (דה"א טז, לג). ואפילו עופי דארעא - כלהו מרחשי שבחא קמיה. כדין שלהובא נפק ובטש בגדפוי דתרנגולא, וקרי ושבח למלכא קדישא, וקרי לבני נשא דישתדלון באורייתא, ובשבחא דמאריהון ובפולחניה. זכאה חולקיהון דמאן דקיימין מערסייהו לאשתדלא באורייתא!
22b.4 כד אתי צפרא - פִתחין דדרומא נפתחין, ותרעי דאסוותא נפקין לעלמא. ורוחא דמזרח אתער ורחמי אשתכחו. וכל אינון כוכביא ומזלי דממנן תחות שולטניה דהאי "בקר" - כלהו פתחין שבחא וזמרין למלכא עלאה! הדא הוא דכתיב "בְּרׇן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כׇּל בְּנֵי אֱלֹהִים". מה בעאן הכא "בני אלהים" דאינון מזמנין 'תרועה' בהאי 'בקר'? והא כל דינין אתעברו בזמנא דחסד אתער בעלמא!?
22b.5 אלא "וַיָּרִיעוּ כל בני אלהים" - הא אתבר תוקפא דדינין קשיין ואתבר חילא דלהון, כמה דאת אמר "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ" (ישעיה כד, יט).
22b.6 וכל כך בגין דהאי "בקר" אתער בעלמא, ואברהם אתער ואתי למנטע אשל בבאר שבע. מלה דא הכי שמענא לה - בבאר שבע ודאי! וכתיב "ויקרא שם בשם יהו"ה אל עולם" (בראשית כא, לג).
22b.7 פתח חבריה טייעא ואמר: "הבקר אור והאנשים שלחו וגו'" (בראשית מד, ג).
22b.8 מאי "הבקר אור"? הכי אוליפנא. מהו 'בקר'? אלא בזמנא דאתי צפרא ודינין מתעברן וחסד בעא לאתערא - כל אינון דאתיין מסטרא דא, מבקרי לאתרייהו לזַמנא ברכאן לעלמא. ודא הוא "הבקר אור" - דהא רחמי מתיישבי בעלמא וחסד קאי באתריה - כדין הוא "בקר אור", וכתיב "וירא אלהים את האור כי טוב" (בראשית א, ד).
22b.9 תא חזי - כלא הוא בדרגין ידיען; ליליא הא ידיעא, בקר אור הא ידיעא. והוא דרגא עלאה דאשתכח ביה תדירא. אימתי? כד נהיר שמשא - שמשא ידיעא, והוא דרגא עלאה דמבסם לכלא ונהיר לכלא, כמה דאת אמר "כי שמש ומגן יהו"ה אלהים" (תהלים פד, יב). והאי 'בקר אור' נהיר משמשא ודא נהיר לליליא. בגין כך כלא תליא דא בדא! והאי "בקר אור" כד אתער - כל בני עלמא אתאחדן באחדותא בחדותא ומשתכחי בעלמא.
22b.10 "והשתא הא נהיר יממא! עידן רעותא הוא למהך באורחא!"
22b.11 בריכו לון רבי חייא ורבי יוסי, ונשקו לון ברישייהו, ושדרו לון.
22b.12 אמר רבי חייא לרבי יוסי: "בריך רחמנא דתקין ארחנא קמן! ודאי קודשא בריך הוא שדר לון גבן! זכאין אינון דמשתדלי באורייתא ולא ארפין מינה שעתא חדא!"
22b.13 נפקו רבי חייא ורבי יוסי ואזלי לארחייהו.
22b.14 אמר רבי יוסי: "ודאי רחימותא דלבאי קשיר באלין טייעי!"
22b.15 אמר רבי חייא: "לא תווהנא על דא, דהא ביומוי דרבי שמעון אפילו צפרי שמייא מרחשן חכמתא, דהא מלוי אשתמודען לעילא ותתא".
22b.16 פתח רבי חייא ואמר: "ויאמר יהו"ה אל משה הנך שוכב עם אבותיך וגו'" (דברים לא, טז).
22b.17 תא חזי, כל זמנא דהוה משה קיים בעלמא - הוה מחי בידייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בחיובא קמי קודשא בריך הוא. ובגין דמשה אשתכח בינייהו - לא יהא כההוא דרא עד דרא דייתי מלכא משיחא דיחמו יקרא דקודשא בריך הוא כוותייהו. דאינון אתדבקו מה דלא אתדבקו דרין אחרנין. דתנינן, "חמאת שפחה חדא על ימא מה דלא חמאת עינא דיחזקאל נביאה". אי אינון אתדבקו כל כך - נשיהון דישראל כל שכן! בנייהו כל שכן! גוברין כל שכן! סנהדרין כל שכן! וכל שכן נביאה עלאה מהימנא משה, דאיהו על כלא!
22b.18 והשתא אלין טייעי מדברא מרחשין חכמתא כל כך - כל שכן חכימי דרא! כל שכן אינון דקיימי קמיה דרבי שמעון ואולפי מניה בכל יומא! כל שכן וכל שכן רבי שמעון דהוא עלאה על כלא!
22b.19 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
22b.1 כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִיב לוֹן, הָא שְׁמִירָה דִּידִי אִשְׁתְּכַח, דְּהָא אֲנָא זַמִּין לָקֳבְלָהּ, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בַּהֲדָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אָמַר שׁוֹמֵר, הַהוּא דְּנָטִיר בֵּיתָא, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְסָלִיק לְהַהוּא (ס"א אתר) בֹּקֶר (ע"ד ע"ב) דְּאִזְדְּמַן בֵּיהּ תְּדִירָא. הַשְׁתָּא אָתָא בֹּקֶר. הָא זַמִּין לְאִתְחַבְּרָא בַּלַּיְלָה. וְגַם לַיְלָה, הָא זְמִינָא הִיא. אֲבָל בְּגִינֵיכוֹן אִתְעַכְּבוּ. וְאִי אַתּוּן בָּעָאן דָּא, עַל מַה אַתּוּן מִתְעַכְּבֵי, שׁוּבוּ. שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה. כְּדֵין אֵתָיוּ, אָתוּ לְגַבָּאי, וְנֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּמָדוֹרָא חֲדָא, וְכֻלָּנָא נֵתוּב לְאַתְרָנָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל׳:ג׳) וְשָׁב יְיָ' אֱלהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ, והֵשִׁיב לָא נְאֱמַר, אֶלָּא וְשָׁב. תְּרֵין וְשָׁב וְשָׁב כְּתִיב הָכָא. אֶלָּא, חַד לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְחַד לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְשָׁב יְיָ' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים.
22b.2 פָּתַח הַהוּא טַיְּיעָא וְאָמַר, (איוב ל״ח:ז׳) בְּרָן יָחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנִי אֱלֹהִים. תָּא חֲזֵי, כַּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, כָּל מִלֵּי דְּעָלְמָא תַּתָּאָה (ס"א עלאה), וְכָל עִלָּאִין וְתַתָּאִין מִתְעָרִין לָקֳבְלֵיהּ. וְכָל אִילָנֵי דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, פַּתְחֵי שְׁבָחָא לָקֳבְלֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברי הימים א ט״ז:ל״ג) אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְיָ' כִּי בָא. ואֲפִילּוּ עוֹפֵי דְּאַרְעָא, כֻּלְּהוּ מְרַחֲשֵׁי שְׁבָחָא קַמֵּיהּ. כְּדֵין שַׁלְהוֹבָא נָפַק, וּבָטַשׁ בְּגַדְפּוֹי דְּתַרְנְגוֹלָא, וְקָרֵי וְשָׁבַּח לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְקָרֵי לִבְנֵי נָשָׁא דְּיִשְׁתַּדְלוּן בְּאוֹרַיְיתָא, וּבִשְׁבָחָא דְּמָארֵיהוֹן, וּבְפּוּלְחָנֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּמַאן דְּקַיְימִין מֵעַרְסַיְיהוּ, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא.
22b.3 כַּד אָתֵי צַפְרָא, פִּתְחִין דִּדְרוֹמָא נִפְתָּחִין, וְתַרְעֵי דְּאַסְוָּותָא נָפְקִין לְעָלְמָא, וְרוּחָא דְּמִזְרָח אִתְּעַר, וְרַחֲמֵי אִשְׁתְּכָּחוּ, וְכָל אִינּוּן כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דִּמְמָנָן תְּחוֹת שׁוּלְטָנֵיהּ דְּהַאי בֹּקֶר, כֻּלְּהוּ פַּתְחִין שְׁבָחָא וְזַמְרִין לְמַלְכָּא עִלָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלהִים, מַה בָּעָאן הָכָא בְּנֵי אֱלֹהִים, דְּאִינּוּן מְזַמְּנִין תְּרוּעָה בְּהַאי בֹּקֶר, וְהָא כָּל דִּינִין אִתְעֲבָרוּ בְּזִמְנָא דְּחֶסֶד אַתְעַר בְּעָלְמָא. אֶלָּא וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלהִים, הָא אִתְּבַּר תּוּקְפָּא דְּדִינִין קַשְׁיָין, אַתְּבַּר חֵילָא דִּלְהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו כ״ד:י״ט) רֹעָה הִתְרוֹעְעָה אָרֶץ.
22b.4 וְכָל כַּךְ, בְּגִין דְּהַאי בֹּקֶר אִתְּעַר בְּעָלְמָא, וְאַבְרָהָם אִתְּעַר וְאָתֵי לְמִנְטַע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע. מִלָּה דָּא הָכִי שְׁמַעְנָא לָהּ, בִּבְאֵר שָׁבַע וַדַּאי, וּכְתִיב (בראשית כ״א:ל״ג) וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְיָ' אֵל עוֹלָם.
22b.5 פָּתַח חַבְרִיהּ טָיָיעָא וְאָמַר, (בראשית מה) הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ וְגוֹ', מַאי הַבֹּקֶר אוֹר. הָכִי אוֹלִיפְנָא, מַהוּ בֹּקֶר. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאָתֵי צַפְרָא, וְדִינִין מִתְעַבְּרָן, וְחֶסֶד בָּעָא לְאִתְּעָרָא, כָּל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא, מְבַקְּרֵי (ס"א מפקדי) לְאַתְרַיְיהוּ, לְזַמְּנָא בִּרְכָאן לְעָלְמָא. וְדָא הוּא הַבֹּקֶר אוֹר, דְּהָא רַחֲמֵי מִתְיַשְׁבֵי לְעָלְמָא, וְחֶסֶד קָאֵי בְּאַתְרֵיהּ, כְּדֵין הוּא בֹּקֶר אוֹר. וּכְתִיב (בראשית א׳:ד׳) וַיַרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.
22b.6 תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא הוּא בְּדַרְגִּין יְדִיעָן. לֵילְיָא, הָא יְדִיעָא. בֹּקֶר אוֹר, הָא יְדִיעָא, וְהוּא דַּרְגָּא עִלָּאָה דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ תָּדִירָא. אֵימָתַי. כַּד נָהִיר שִׁמְשָׁא. שִׁמְשָׁא יְדִיעָא, וְהוּא דַּרְגָּא עִלָּאָה, דִּמְבַסָּם לְכֹלָּא, וְנָהִיר לְכֹלָּא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (תהילים פ״ד:י״ב) כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ' אֱלֹהִים. וְהַאי בֹּקֶר אוֹר, נָהִיר מִשִׁמְּשָׁא, וְדָא נָהִיר לְלֵילְיָא. בְּגִין כַּךְ, כֹּלָּא תַּלְיָא דָּא בְּדָא. וְהַאי בֹּקֶר אוֹר כַּד אִתְּעַר, כָּל בְּנֵי עָלְמָא אִתְאַחֲדָן בְּאַחֲדוּתָא בְּחֶדְוָתָא, וּמִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא, וְהַשְׁתָּא הָא נָהִיר יְמָמָא, עִידָּן רְעוּתָא הוּא, לְמֵהַךְ בְּאוֹרְחָא.
22b.7 בְּרִיכוּ לוֹן רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, וְנַשְּׁקוּ לוֹן בְּרֵישַׁיְיהוּ, וְשַׁדָּרוּ לוֹן. אָמַר רִבִּי חִיָּיא לְרִבִּי יוֹסֵי, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּתַקִּין אָרְחָנָא קַמָּן, ודַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁדַר לוֹן גַּבָּן. זַכָּאִין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אַרְפִּין מִינָּהּ שַׁעֲתָא חֲדָא. נַפְקוּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, וְאַזְלוּ לְאָרְחַיְיהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי רְחִימוּתָא דְּלִבָּאי קָשִׁיר בְּאִלֵּין טַיָּיעֵי. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, לָא תַּוַּוהְנָא עַל דָּא, דְּהָא בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲפִילּוּ צִפֳּרֵי שְׁמַיָא מְרַחְשָׁן חָכְמְתָא, דְּהָא מִלּוֹי אִשְׁתְּמוֹדְעָן לְעֵילָּא וְתַתָּא.
22b.8 פָּתַח רִבִּי חִיָּיא ואָמַר, (דברים ל״א:ט״ו-ט״ז) וַיֹּאמֶר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְגוֹ'. תָּא חֲזִי, כָּל זִמְנָא דְּהֲוָה מֹשֶׁה קַיָּים בְּעָלְמָא, הֲוָה מָמְחֵי בִּידַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתַּכְּחוּן בְּחִיוּבָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבְגִין דְּמֹשֶׁה אִשְׁתְּכַח בֵּינַיְיהוּ לָא יְהֵא כְּהַהוּא דָּרָא עַד דָּרָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא דְּיֶחמוּ יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּוותַיְיהוּ דְּאִינּוּן אִתְדַּבְּקוּ מַה דְּלָא אִתְדְּבָּקוּ דָּרִין אָחֳרָנִין.
22b.9 דְּתָנֵינָן, חָמָאת שִׁפְחָה חֲדָא עַל יַמָּא, מַה דְּלָא חָמָאת עֵינָא דִּיְחֶזְקֵאל נְבִיאָה. אִי אִינּוּן אִתְדָּבָּקוּ כָּל כַּךְ, נְשֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל כָּל שֶׁכֵּן. בְּנַיְיהוּ כָּל שֶׁכֵּן. גּוּבְרִין כָּל שֶׁכֵּן. סַנְהֶדְרִין כָּל שֶׁכֵּן. נְשִׂיאִים כָּל שֶׁכֵּן, וְכָּל שֶׁכֵּן נְבִיאָה עִלָּאָה מְהֵימָנָא מֹשֶׁה, דְּאִיהוּ עַל כֹּלָּא. וְהַשְׁתָּא אִלֵּין טַיָּיעֵי מַדְבְּרָא מְרַחֲשִׁין חָכְמְתָא כָּל כַּךְ, כָּל שֶׁכֵּן חַכִּימֵי דָּרָא, כָּל שֶׁכֵּן אִינּוּן דְּקַיְימֵי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאוֹלְפֵי מִינֵיהּ בְּכָל יוֹמָא. כָּל שֶׁכֵּן וְכָּל שֶׁכֵּן רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּהוּא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא.