Volume III
Vayikra
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 7a, reference page 11 of 49.
- Current daf
- 7a
- Reference units
- 49
Daf 7a
Unpointed Text
7a.1 "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" (שמות יט, יט). באתר דא אתכללו מלין עלאין! הא אוקמוה "והאלהים יעננו בקול - בקולו של משה" - בההוא קול דאחיד ביה משה. הכא אית לאסתכלא דהא אפכא הוה! דכתיב "וידבר אלהים" (שמות כ, א) והכא כתיב "משה ידבר"? אלא אית דאמרי בגין דכתיב "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים" (שמות כ, טז), ועל דא "משה ידבר והאלהים יעננו", בגין דלא אשתכח מלה באורייתא מפומא דמשה בלחודוי. ודא הוא דאוקמוה, "קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן". "מעצמו" לא תנינן, אלא "מפי עצמו"! הללו "מפי הגבורה" והללו "מפי עצמו" - מפי ההוא קול דאחיד ביה דאקרי הכי. ושפיר מלה!
7a.2 ובספרא דאגדתא דבי רב אמרי: אף על גב דאורייתא "מפי הגבורה" אתמר - כולה "מפי עצמו של משה" כמו כן אתמר! ומאי איהו? כגון קללות שבמשנה תורה. ולבתר אתכלילן בגבורה. הדא הוא דכתיב "משה ידבר והאלהים יעננו בקול". "משה ידבר" - דא קולו של משה. "והאלהים יעננו בקול" - דא גבורה דאודי ליה לההוא קלא. הדא הוא דכתיב "יעננו בקול" - בההוא קול דמשה.
7a.3 "והשתא מאן דפתח במלי דאורייתא - ליפתח ויימא!"
7a.4 יתבו.
7a.5 פתח רבי אבא ואמר: כתיב "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה וגו'" (ויקרא כב, יב).
7a.6 זכאה חולקיהון דישראל מכל עמין! דהא קודשא בריך הוא כד ברא עלמא - לא ברא ליה אלא בגיניהון דישראל, בגין דיקבלון אורייתא בטורא דסיני ויתדכון בכלא, וישתכחון זכאין קמיה!
7a.7 תא חזי, כד אשתלים האי עלמא בהו בישראל כגוונא דלעילא, וההוא אדם אתנעיץ בארעא ורומיה מטי עד צית שמיא - בעא קודשא בריך הוא לאשלפא נשמתא קדישא מעילא לתתא בגין דיתאחיד ויתקשר דא בדא. הדא הוא דכתיב "וייצר יהו"ה אלהים את האדם עפר מן האדמה וגו'" (בראשית ב, ז) - למהוי קשיר דא בדא, וישתכח שלים כגוונא דלעילא, וישתלם ויתקן גרמיה הכי. ובגין כך ברא ליה דכר ונוקבא למהוי שלים. ואימתי אקרי בר נש שלים כגוונא דלעילא? בשעתא דאזדווג בבת זוגיה באחדותא בחדוותא ברעותא, ויפיק מניה ומנוקביה בן ובת. וכדין הוא בר נש שלים כגוונא דלעילא, ואשלים הוא לתתא כגוונא דשמא קדישא עלאה. וכדין אתקיים שמא קדישא עלאה עליה.
7a.8 ובר נש דלא בעי לאשלמא שמא קדישא לתתא - טב ליה דלא אתברי! דהא לית ליה חולקא כלל בשמא קדישא. וכד נפיק נשמתיה מניה - לא אתאחדא ביה כלל! דהא אזערת דיוקנא דמאריה. עד דאתהדרת ואתתקנת בכלא.
7a.9 הדא הוא דכתיב "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וגו'" (ויקרא כב, יב).
7a.10 "ובת כהן" - דא נשמתא קדישא דאתקרי ברתא דמלכא, דהא אוקמוה דנשמתא קדישא מִזִווגא דמלכא ומטרוניתא נפקת. ובגיני כך - היך גופא דלתתא מדכר ונוקבא - אוף הכי נשמתא לעילא.
7a.11 "כי תהיה אלמנה" - מההוא גופא דאזדווגת ביה ומית, "וגרושה" - דאתרכת מההוא חולקא דשמא קדישא. וכל כך למה?
7a.12 בגין ד"זרע אין לה" לאשתכחא כגוונא דלעילא, ולאתקשרא בשמא קדישא.
7a.13 "ושבה אל בית אביה". מאן "ושבה"? "ושבה" סתם, לאתתקנא כמלקדמין. וכדין "ושבה אל בית אביה" - דא קודשא בריך הוא, "כנעוריה" - כקדמיתא. "מלחם אביה תאכל" - לאתענגא בענוגא דמלכא.
7a.14 מכאן ולהלאה - "וכל זר לא יאכל קדש" (ויקרא כב, י). מאן הוא "זר"? ההוא דלא אוקים שמא קדישא לתתא, ולית ליה ביה חולקא. "לא יאכל קדש" - לית ביה חולקא מענוגא דלעילא דאית ביה אכילה, דכתיב "אכלו רעים" (שיר ה, א) - אכילה דלעילא, ענוגא
7a.15 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
7a.1 כְּתִיב (שמות י״ט:י״ט) מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, בַּאֲתַר דָּא אִתְכְּלִלוּ מִלִּין עִלָּאִין, הָא אוּקְמוּהָ וְהָאֱלֹהִים יַעֲנְנּוּ בְקוֹל, בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, בְּהַהוּא קוֹל דְּאָחִיד בֵּיהּ מֹשֶׁה. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא דְּהָא אִפְּכָא הֲוָה, דִּכְתִּיב (שמות כ׳:א׳) וַיְדַבֵּר אֱלהִים, וְהָכָא כְּתִיב מֹשֶׁה יְדַבֵּר.
7a.2 אֶלָּא אִית דְּאַמְרֵי, בְּגִין דִּכְתִּיב, (שמות כ׳:ט״ז) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים. וְעַל דָּא מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלהִים יַעֲנֶנּוּ. בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא מִפּוּמָא דְּמֹשֶׁה (רס"ו) בִּלְחוֹדוֹי, וְדָא הוּא דְּאוּקְמוּהָ, קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אַמָרָן. מֵעַצְמוֹ לָא תָּנֵינָן, אֶלָּא מִפִּי עַצְמוֹ, הַלָּלוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה. וְהַלָּלוּ מִפִּי עַצְמוֹ, מִפִּי הַהוּא קוֹל דְּאָחִיד בֵּיהּ, דְּאִקְרֵי הָכִי. וְשַׁפִּיר מִלָּה.
7a.3 וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב אַמְרֵי, אַף עַל גַּב דְּאוֹרַיְיתָא מִפִּי הַגְּבוּרָה אִתְּמַר כּוּלָהּ, מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּמוֹ כֵּן אִתְּמַר. וּמַאי אִיהוּ. כְּגוֹן קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה. וּלְבָתַר אִתְּכְּלִילָן בִּגְבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. מֹשֶׁה יְדַבֵּר, דָּא קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, דָּא גְּבוּרָה, דְּאוֹדֵי לֵיהּ לְהַהוּא קָלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל בְּהַהוּא קוֹל דְּמֹשֶׁה. והַשְׁתָּא מַאן דְּפָתַח בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, (אנן אחדי נודן ליה, אמהו נסיב ומאן דפתח) לִיפְתַּח ויֵימָא, יָתְבוּ.
7a.4 פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, כְּתִיב (ויקרא כ״ב:י״ג) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְגוֹ', זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא עָלְמָא, לָא בָּרָא לֵיהּ אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דִּיְקַבְּלוּן אוֹרַיְיתָא בְּטוּרָא דְּסִינַי, וְיִתְדָּכוּן בְּכֹלָּא, ויִשְׁתַּכְּחוּן זַכָּאִין קָמֵיהּ.
7a.5 תָּא חֲזִי, כַּד אִשְׁתְּלִים הַאי עָלְמָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְהַהוּא אָדָם אִתְנְעִיץ בְּאַרְעָא, וְרוּמֵיהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַשְׁלְמָא (ס"א לאשלפא) נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, בְּגִין דְּיִתְאֲחִיד ויִתְקְשָׁר דָּא בְּדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:ז׳) וַיִּיצֶר יְיָ' אֱלהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְגוֹ'. לְמֶהֱוֵי קָשִׁיר דָּא בְּדָא, וְיִשְׁתְּכַּח שְׁלִים כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְיַשְׁלִים וִיתַקֵּן גַּרְמֵיהּ הָכֵי.
7a.6 וּבְגִין כָּךְ בָּרָא לֵיהּ דְּכַר וְנוּקְבָּא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִים. וְאֵימָתַי אִקְרֵי בַּר נָשׁ שְׁלִים כְּגַוונָא דִּלְעֵילָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִזְדַּוִּוג בְּבַת זוּגֵיהּ בְּאַחֲדוּתָא בְּחֶדְוָותָא בִּרְעוּתָא, וְיַפִּיק מִנֵּיהּ וּמִנוּקְבֵיהּ בֵּן (ר"ס) וּבַת. וּכְדֵין הוּא בַּר נָשׁ שְׁלִים כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְאַשְׁלִים הוּא לְתַתָּא, כְּגַוונָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִתְקְרֵי (ס"א אתקיים) שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה עָלֵיהּ.
7a.7 וּבַר נָשׁ דְּלָא בָּעֵי לְאַשְׁלְמָא שְׁמָא קַדִּישָׁא לְתַתָּא, טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי, דְּהָא לֵית לֵיהּ חוּלָקָא כְּלַל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְכַד נָפִיק נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ, לָא אִתְאַחֲדָא בֵּיהּ כְּלַל, דְּהָא אַזְעָרַא דִּיּוּקְנָא דְּמָארֵיהּ עַד דְּאִתְקַשְּׁרָא (ס"א דאתהדרא) ואִתְתַּקְּנַת בְּכֹלָּא.
7a.8 הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כ״ב:י״ג) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְגוֹ'. וּבַת כֹּהֵן, דָּא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְקְרֵי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, דְּהָא אוּקְמוּהָ דְּנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא נַפְקַת. וּבְגִינֵי כַּךְ הֵיךְ גּוּפָא דִּלְתַתָּא מִדְּכָר וְנוּקְבָּא, אוּף הָכִי נִשְׁמְתָא לְעֵילָּא. כִּי תִּהְיֶה אַלְמָנָה מֵהַהוּא גּוּפָא דְּאִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ, וּמִית. וּגְרוּשָׁה, דְּאִתְתַּרְכַת מֵהַהוּא חוּלָקָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְכָל כַּךְ לָמָּה, בְּגִין דְּזְרַע אֵין לָהּ לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּלְאִתְקַשְּׁרָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ, מַאן וְשָׁבָה. וְשָׁבָה סְתָם, לְאִתְתַּקְנָא כְּמִלְּקַדְּמִין. וּכְדֵין וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כִּנְעוּרֶיהָ: כְּקַדְמֵיתָא. מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל, לְאִתְעַנְּגָא בְּעִנּוּגָא דְּמַלְכָּא.
7a.9 מִכָּאן וּלְהָלְאָה, (ויקרא כ״ב:י׳) וְכָל זָר לא יֹאכַל קֹדֶשׁ. מַאן הוּא זָר. הַהוּא דְּלָא (ס"א אוקים) שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּתַתָּא, וְלֵית לֵיהּ בֵּיהּ חוּלָקָא. לֹא יאכַל קֹדֶשׁ, לֵית בֵּיהּ חוּלָקָא מֵעִנּוּגָא דִּלְעֵילָּא דְּאִית בֵּיהּ אֲכִילָה, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ה׳:א׳) אִכְלוּ רֵעִים, אֲכִילָה דִּלְעֵילָּא, עִנּוּגָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי, וְהַאי עִנּוּגָא שַׁרְיָא, בַּאֲתַר דְּשַׁרְיָא כַּד רֵיחָא דְּקָרְבְּנָא הֲוָה סָלִיק.