Volume III

Vayikra

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 6b, reference page 10 of 49.

Current daf
6b
Reference units
49

Daf 6b

Unpointed Text

6b.1 זימנא, ובעותין דמלכא לקבלה, עד דאחיד לה מלכא בידוי, ואוקים לה, ואייתי לה להיכליה, ואומי לה דלא יתפרש מינה לעלמין ולא יתרחיק מינה.

6b.2 כך קודשא בריך הוא! כל זמנין דכנסת ישראל בגלותא - כד הוה מטי זמנא - היא אתיאת והדרת קמי מלכא. והשתא - בגלותא דא - לאו הכי! אלא קודשא בריך הוא יוחיד בידהא ויוקים לה, ויתפייס בהדה ויתיב לה להיכליה.

6b.3 ותא חזי דהכי הוא, דהא כתיב "נפלה לא תוסיף קום". ועל דא כתיב "ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת" (עמוס ט, יא) - היא לא תוסיף קום כזמנין אחרנין, אבל אנא אוקים לה! ועל דא כתיב "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" - אני אקים את סוכת דוד. מאן "סוכת דוד"? דא בתולת ישראל. "הנופלת" - כמה דכתיב "נפלה".

6b.4 ודא היא יקרא דבתולת ישראל ותושבחתא דילה. ודא אוליפנא בההיא שעתא.

6b.5 אמר רבי יהודה: ודאי מלילתא על לבאי ואתישבא, ודא ברירו דמלה! ואזלא האי כמלה חדא דשמענא ושכחנא, והשתא רווחנא לה! דתנינן, אמר רבי יוסי, זמין קודשא בריך הוא לאכרזא על כנסת ישראל ויימא "התנערי מעפר קומי שבי ירושלם" (ישעיה נב, ב) - כמאן דאחיד בידא דחבריה ויימא "התנער קום!" - כך קודשא בריך הוא יוחיד בה ויימא "התנערי קומי".

6b.6 אמר ליה רבי אחא: וכן כל אינון בני היכלא דמלכא - בלישנא דא פתחין! הדא הוא דכתיב "קומי אורי כי בא אורך" (ישעיה ס, א). הא מלכא הכא!

6b.7 ודאי כדין הוא יקרא דילה וחדוותא דכלא כד מלכא אתפייס בהדה. בכל אינון זמנין - איהי אתת לגבי דמלכא וקמת קמיה, הדא הוא דכתיב "ותבא לפני המלך ותעמוד לפני המלך" (מ"א א, כח). אבל בזמנא - דא לאו הכי! אלא מלכא ייתי לגבה ויתפייס בהדה ויתיב לה להיכליה. הדא הוא דכתיב (זכריה ט, ט) "הנה מלכך יבא לך" ודאי, ולא אנת לגביה. "יבא לך" לפייסא לך, "יבא לך" לאקמא לך, "יבא לך" לאשלמא לך בכלא! "יבא לך" לאעלאה לך להיכליה, ולאזדווגא עמך זווגא דעלמין! כמה דאת אמר "וארשתיך לי באמונה" (הושע ב, כב).

6b.8 עד דהוו אזלי, פגע בהו רבי אבא. אמרו "הא מאריה דחכמתא אתי! נקבל אנפי שכינתא!".

6b.9 כד קריבו בהדיה, אשתמיט מקסטורא דקופטרא, ונחת גבון.

6b.10 פתח ואמר: "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד וגו'" (שמות יט, יט).

6b.11 "ויהי קול השופר" - הכא אפליגו ספרי קדמאי, וכלהו בחד מלה אתתקעו.

6b.12 אית מאן דאמר "קול השופר" - תרי; "קול" חד, "השופר" תרי. ודייק לה מדלא כתיב "ויהי השופר הולך וחזק", אלא "קול השופר" - קול דנפיק משופר, דודאי 'שופר' אקרי כמה דאת אמר "יתקע בשופר גדול" (ישעיה כז, יג). והאי איהו 'שופר גדול' דביה נפקין עבדין לחירות עלמין, והא אוקמוה.

6b.13 ואית מאן דתני ודייק דכלא חד בגין דכתיב "קול השופר" - 'קול' דאקרי 'שופר'. ומנלן דאקרי "קול"? ממה דכתיב "קול גדול ולא יסף" (דברים ה, יט). והאי "קול גדול" אקרי "שופר". ועל דא "קול השופר" כתיב.

6b.14 "הולך" - לאן הולך? אי תימא להר סיני או לישראל - "יורד" מבעי ליה! אלא אורייתא מהכא נפקא, ומאתר דא - דאיהו כללא דכל שאר קלין - אתיהיבת.

6b.15 וכד יסתכלון מלי - כלא חד! ועל דא לוחי קדמאי רשימין מהאי אתר הוו. ודא הוא רזא דמלה דכתיב "חָרוּת על הלוחות" (שמות לב, טז) - אל תקרי "חָרוּת" אלא "חֵירות" - חירות ממש! אתר דכל חירו ביה תליא!

6b.16 ותא חזי, לית לך מלה באורייתא דאמרין כלהו חבריא, דא הכי ודא הכי, דלא אזיל כלא לאתר חד, ולמבועא חד אתכנש!

6b.17 "הולך" כמה דאת אמר "כל הנחלים הולכים אל הים" (קהלת א, ז), וכתיב "הכל הולך אל מקום אחד" (קהלת ג, כ).

6b.18 "וחזק מאד" - כמה דתנינן "כלי מחזיק ארבעים סאה". "וחזק מאד" - דלית לך מלה באורייתא חלשא או תבירא, דכד תסתכל ותנדע בה דלא תשכח לה תקיפא כפטישא דמתבר טינרין! ואי איהי חלשא - מינך הוא! כמה דאוקמוה דכתיב "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא" (דברים לב, מז), ואם רֵק הוא - "מכם" איהו! ועל דא "וחזק מאד" כתיב.

6b.19 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

6b.1 כַּד מָטָא לְגַבָּהּ, חָמָא לָהּ דְּהֲוָה שְׁכִיבַת לְעַפְרָא. מַאן חָמָא יְקָרָא דְּמַטְרוֹנִיתָא בְּהַהִיא זִמְנָא, וּבָעוּתִין דְּמַלְכָּא לָקֳבְלָהּ עַד דְּאָחִיד לָהּ מַלְכָּא בִּידוֹי, וְאוֹקִים לָהּ, וְאַיְיתֵי לָהּ לְהֵיכָלֵיהּ, וְאוֹמֵי לָהּ דְּלָא יִתְפְּרַשׁ מִינָּהּ לְעָלְמִין, וְלָא יִתְרְחִיק מִינָּהּ.

6b.2 כַּךָ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל זִמְנִין דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, כַּד הֲוָה מָטֵי זִמְנָא, הִיא אֲתִיאַת וְהַדְרַת קָמֵי מַלְכָּא. וְהַשְׁתָּא בְּגָלוּתָא דָּא לָאו הָכִי, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹחִיד בִּידָהָא, וְיוֹקִים לָהּ, וְיִתְפְּיַיס בַּהֲדָהּ וְיָתִיב לָהּ לְהֵיכָלֵיהּ. וְתָא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּהָא כְּתִיב נָפְלָה לא תוֹסִיף קוּם, וְעַל דָּא כְּתִיב, (עמוס ט׳:י״א) בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹפֶלֶת, הִיא לֹא תוֹסִיף קוּם כְּזִמְנִין אָחֳרָנִין, אֲבָל אֲנָא אוֹקִים לָהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת, אֲנִי אָקִים אֶת סוּכַּת דָּוִד. מַאן סֻכַּת דָּוִד. דָּא בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. הַנּוֹפֶלֶת: כְּמָה דִּכְתִּיב נָפְלָה. וְדָא הִיא יְקָרָא דִּבְתּוּלַת יִשְׂרָאֵל, וְתוּשְׁבַּחְתָּא דִּילָהּ. וְדָא אוֹלִיפְנָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא.

6b.3 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וַדַּאי מָלִילְתָּא עַל לִבָּאי, וְאִתְיִשְׁבָא, וְדָא בְּרִירוּ דְּמִלָּה. וְאַזְלָא הַאי, כְּמִלָה חֲדָא דְּשָׁמַעְנָא וְשָׁכַחְנָא, וְהַשְׁתָּא רָווחְנָא לָהּ, דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַכְרְזָא עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְיֵימָא, (ישעיהו נ״ב:ב׳) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלַ ם, כְּמַאן דְּאָחִיד בִּידָא דְּחַבְרֵיהּ וְיֵימָא הִתְנָעֵר, קוּם, כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹחִיד בָּהּ וְיֵימָא הִתְנַעֲרִי, קוּמִי.

6b.4 אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֲחָא, וְכֵן כָּל אִינּוּן בְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא בְּלִישָׁנָא דָּא פַּתְחִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ס׳:א׳) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, הָא מַלְכָּא הָכָא, וַדַּאי כְּדֵין הוּא יְקָרָא דִּילָהּ, וְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, כַּד מַלְכָּא אִתְפְּיַיס בַּהֲדָהּ. (כתיב (מלכים א א׳:ט״ו) ותבא בת שבע אל המלך החדרה כגוונא דא) בְּכָל אִינּוּן זִמְנִין אִיהִי אָתַת לְגַבֵּי דְּמַלְכָּא, וְקָמַת קָמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלכים א א׳:כ״ח) וַתָּבֹא לִפְנִי הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמוֹד לִפְנִי הַמֶּלֶךְ. אֲבָל בְּזִמְנָא דָּא לָאו הָכִי, אֶלָּא מַלְכָּא יֵיתֵי לְגַבָּהּ, וְיִתְפְּיַיס בַּהֲדָהּ, וְיֵתִיב לָהּ לְהֵיכָלֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (זכריה ט׳:ט׳) הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ וַדַּאי, וְלָא אַנְתְּ לְגַבֵּיהּ, יָבֹא לָךְ, לְפַיְּיסָא לָךְ. יָבֹא לָךְ, לְאַקָּמָא לָךְ. יָבֹא לָךְ, לְאַשְׁלְמָא לָךְ בְּכֹלָּא. יָבֹא לָךְ, לְאַעְלָאָה לָךְ לְהֵיכָלֵיהּ, וּלְאִזְדַּוְּוגָא עִמָּךְ זִוּוּגָא דְּעָלְמִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (הושע ב׳:כ״ב) ואֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.

6b.5 עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי פָּגַע בְּהוּ רִבִּי אַבָּא. אָמְרוּ, הָא מָארֵיהּ דְּחָכְמְתָא אָתֵי, נְקַבֵּל אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא. כַּד קְרִיבוּ בַּהֲדֵּיהּ, אִשְׁתְּמִיט מִקַּסְטוֹרָא דְּקוּפְטְרָא, וְנָחַת גַּבּוֹן.

6b.6 פָּתַח ואָמַר, (שמות י״ט:י״ט) וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד וְגוֹ'. ויְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר, הָכָא אַפְלִיגוּ סִפְרֵי קַדְמָאֵי, וְכֻלְּהוּ בְּחַד מִלָּה אִתְתְּקָעוּ. אִית מַאן דְּאָמַר, קוֹל הַשּׁוֹפָר תְּרֵי, קוֹל חַד, הַשּׁוֹפָר תְּרֵי. וְדָיִיק לָהּ, מִדְּלָא כְּתִיב וַיְהִי הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק, אֶלָּא קוֹל הַשּׁוֹפָר, קוֹל דְּנָפִיק מִשּׁוֹפָר, דְּודַּאי שׁוֹפָר אִקְרֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו כ״ז:י״ג) יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וְהַאי אִיהוּ שׁוֹפָר גָּדוֹל, דְּבֵיהּ נָפְקִין עַבְדִּין לְחֵירוּת עָלְמִין. וְהָא אוּקְמוּהָ.

6b.7 ואִית מַאן דְּתָנֵי וְדָיִיק דְּכֹלָּא חַד, בְּגִין דִּכְתִּיב קוֹל הַשּׁוֹפָר, קוֹל דְּאִקְרֵי שׁוֹפָר. ומְנָא לָן דְּאִקְרֵי קוֹל. מִמַּה דִּכְתִּיב, (דברים ה׳:י״ט) קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, וְהַאי קוֹל גָּדוֹל אִקְרֵי שׁוֹפָר. וְעַל דָּא קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ כְּתִיב. לְאָן הוֹלֵךְ. אִי תֵּימָא לְהַר סִינַי, אוֹ לְיִשְׂרָאֵל. יוֹרֵד מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אוֹרַיְיתָא מֵהָכָא נָפְקָא. וּמֵאֲתָר דָּא, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל שְׁאָר קָלִין אִתְיְיהִיבַת, וכַד יִסְתַּכְּלוּן מִלֵּי כֹּלָּא חַד.

6b.8 ועַל דָּא, לוּחֵי קַדְמָאֵי רְשִׁימִין מֵהַאי אֲתַר הֲווֹ, וְדָא הוּא רָזָא דְּמִלָּה דִּכְתִּיב, (שמות ל״ב:ט״ז) חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת, אֶלָּא חֵירוּת, חֵירוּת מַמָּשׁ, אֲתַר דְּכָל חֵירוּ בֵּיהּ תַּלְיָא. וְתָּא חֲזִי, לֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאַמְרִין כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּיא דָּא הָכִי וְדָא הָכִי, דְּלָא אָזִיל כֹּלָּא לַאֲתַר חַד, וּלְמַבּוּעָא חַד אִתְכְּנַשׁ.

6b.9 הוֹלֵךָ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (קהלת א) כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם. וּכְתִיב (קהלת א) הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד. וְחָזֵק מְאֹד, כַּמָה דְּתָנֵינָן כְּלִי מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה. וְחָזֵק מְאֹד, דְּלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא חַלָשָׁא אוֹ תְּבִירָא, דְּכַד תִּסְתְּכַל וְתִנְדַּע בָּהּ, דְּלָא תִּשְׁכַּח לָהּ תַּקִּיפָא כְּפַטִּישָׁא דְּמַתְבָּר טִינָרִין. וְאִי אִיהִי חַלָשָׁא, מִינָךְ הוּא. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, (דברים לכ) כִּי לא דָּבָר רֵק הוּא, וְאִם רֵק הוּא, מִכֶּם אִיהוּ. וְעַל דָּא וְחָזֵק מְאֹד.