Volume III

Vayikra

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 17a, reference page 31 of 49.

Current daf: 17a
Reference units: 49

Daf 17a

Unpointed Text

17a.1 "אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם" (ויקרא ד, ג).

17a.2 רבי אבא פתח: "הגידה לי שאהבה נפשי וגו' אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך וגו'" (שיר א, ז). הני קראי אוקמוה חבריא במשה בשעתא דהוה סליק מעלמא דאמר "יפקוד יהו"ה אלהי הרוחות לכל בשר וגו' אשר יצא לפניהם וגו'" (במדבר כז, טז). ותנינן דעל גלותא אתמר.

17a.3 ותא חזי, הני קראי כנסת ישראל אמרן למלכא קדישא. "הגידה לי שאהבה נפשי" - כמה דאת אמר "את שאהבה נפשי ראיתם" (שיר ג, ג). ולמלכא קדישא אתמר - אנת שאהבה נפשי - "איכה תרעה".

17a.4 בספרא דרב המנונא סבא אמר, כל זמנא דכנסת ישראל אשתכח ביה בקודשא בריך הוא - כביכול קודשא בריך הוא בשלימו, ורעי ברעותא ליה לגרמיה, מההוא יניקו דחלבא דאימא עלאה. ומההוא יניקו דאיהו יניק - אשקי לכל שאר אחרנין ויניק לון.

17a.5 ואוליפנא דאמר רבי שמעון - כל זמנא דכנסת ישראל אשתכחת בקודשא בריך הוא - קודשא בריך הוא בשלימו בחדווה; ברכאן ביה שריין ונפקין מניה לכל שאר אחרנין. וכל זמנא דכנסת ישראל לא אשתכחת ביה בקודשא בריך הוא - כביכול ברכאן אתמנעו מניה ומכל שאר אחרנין. ורזא דמלתא - בכל אתר דלא אשתכח דכר ונוקבא - ברכאן לא שראן עלוי! ועל דא קודשא בריך הוא געי ובכי, כמה דאת אמר "שאג ישאג על נוהו" (ירמיה כה, ל). ומאי אומר? "אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי וכו'".

17a.6 יהו"ה איהי חמה, נרתיקה דיליה אדנ"י. והיינו רזא דאוקמוה "לעתיד לבא מוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה - צדיקים מתרפאין בה, ורשעים נדונין בה".

17a.7 ומחיוון דכרסייא דדינא הוה נחית אריה דאשא למיכל קרבנין. אינון דממנן על כל אבר דחב, מחבל קטיגור אחד, כמה דאוקמוה "עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד". ומיד דנחת אש של גבוה ואוקיד לון לאלין אברים ופדרין ואמורין דפרים וכבשים ועתודים ועזים - יהו"ה דנחית כאריה דאשא לאוקדא לון; אתוקדון אברים דלהון, אתוקדון מחבלן דממנן עלייהו, ומתכפרין חובין דישראל דאינון אברים דשכינתא.

17a.8 בההוא זמנא - חיוון מתקרבין דממנן על זכוון, דאינון מכרסייא דרחמי דאיהו תשובה אימא עלאה. ובמה מתקרבין? בשם יהו"ה דעאל בהון. ובגין דא "קרבן ליהוה" - דלית מאן דיכיל לקרב חיון ויסודין לאעלאה שלם בינייהו אלא שמיה! דקריב בשמיה מים לאש ולא מכבה דא לדא. וקריב רוחא לעפרא ולא מפריד ליה. בההוא זמנא אינון שלמים, חיון ויסודין, ואתקריאו קדשים דלית טמאים בינייהו.

17a.9 ועוד שלמים - דא ה' בתראה דאיהו שלימו דעמודא דאמצעיתא, בכל הויות דכלילן ביה לכל שית סטרין דיליה, דאינון שית ספיראן.

17a.10 ורזא דמלה: חתם רום ופנה למעלה

17a.11 ביהו לימינא דחסד,

17a.12 בהוי לשמאלא דגבורה,

17a.13 ויה בעמודא דאמצעיתא,

17a.14 יוה בנצח,

17a.15 בהוד היו,

17a.16 ביסוד והי.

17a.17 אילנא דאחיד לון כלהו - תפארת, עץ עושה פרי. ובגין דא "מקום שיפול העץ שם יהו" (קהלת יא, ג).

17a.18 ואוף הכי בכל הויה - ה' בתראה שלמים לה, ולכל הוויין דאחידן בה. כגוונא דא:

17a.19 יה"ו עם ה' - יהוה,

17a.20 הו"י עם ה' - הויה,

17a.21 וה"י עם ה' - והיה,

17a.22 ואוף הכי שאר הוויין.

17a.23 ואינון ח"י אתוון דשית סטרין, דכלילן בצדיק חי עלמין. ועם ה' אתעביד חי"ה. ורזא דמלה איהי ה'. כגון תיבת נח דאתכניש בה מכל מין ומין, דאינון שנים שנים שבעה שבעה לקרבנא. שנים שנים - ארבעה, שבעה שבעה - ארבעה עשר. הא י"ח. והתיבה ה' - בה אשתלים חיה.

17a.24 וצדיק איהו כליל ו' דרגין, ובגין דא תקינו למפתר ביה חלמא בתלת שלומות בתלת פדיונות, דאיהו ו' בחושבן ו'. ואיהו סלם דחלמא דיעקב, כליל ו' ספיראן. "מוצב ארצה" - שכינתא תתאה. ודא ה' תתאה. "וראשו" - דא י', ביה איהו צדיק שביעי, "מגיע השמימה" - דא אימא עלאה ודא ה' עלאה.

17a.25 דמסטרא דחלמא ה' שלטא על י', דאיהו רישא דסולמא; ה"י מן אלהים. ובגין דא "והנה מלאכי אלהים עולים וגו'" (בראשית כח, יב), ולא "מלאכי יהוה".

17a.26 אתוון כסדרן "עולים" - בחולם, דאיהו כתר על ד' אתוון, דאתפשטותא דלהון מחכמה עד מלכות קדישא. בגין דחכמה איהי י', בינה ה', שית ספיראן ו', מלכות ה' בתראה. חולם - כתר על כל אתוון.

17a.27 (כאן חסר. ותמצאהו לקמן ברע"מ פרשת פנחס דף רמ"ו ע"ב "דבר אחר: ויחלום וכו'")

Pointed Text

17a.1 (ויקרא ד׳:ג׳) אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא לְאַשְׁמַת הָעָם. רִבִּי אַבָּא פָּתַח (שיר השירים א׳:ח׳) הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְגוֹ', אִם לא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ וְגוֹ', הָנֵי קְרָאֵי אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא בְּמֹשֶׁה, בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה סָלִיק מֵעָלְמָא, דְּאָמַר (במדבר כ״ז:י״ז) יִפְקוֹד יְיָ' אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכֹל בָּשָׂר וְגוֹ', אֲשֶׁר יִצֵא לִפְנֵיהֶם וְגוֹ', ותָנֵינָן דְּעַל גָּלוּתָא אִתְּמַר.

17a.2 ותָּא חֲזִי, הָנֵי קְרָאֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַמָרָן לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ג׳:ג׳) אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם. וּלְמַלְכָּא קַדִּישָׁא אִתְּמַר, אַנְתְּ שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה.

17a.3 בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, כָּל זִמְנָא דְּכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁלִימוּ, וְרֵעָי בִּרְעוּתָא לֵיהּ (ולאחרנין זן ליה) לְגַרְמֵיהּ, מֵהַהוּא יְנִיקוּ דַּחֲלָבָא (ס"א דמלכא) דְּאִימָא עִלָּאָה, וּמֵהַהוּא יְנִיקוּ דְּאִיהוּ יָנִיק, אַשְׁקֵי לְכָל שְׁאָר אָחֳרָנִין, וְיָנִיק לוֹן. וְאוֹלִיפְנָא דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל זִמְנָא דִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכָחַת בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁלִימוּ, בְּחֶדְוָה, בִּרְכָאן בֵּיהּ שַׁרְיָין, וְנָפְקִין מִנֵּיהּ לְכָל שְׁאָר אָחֳרָנִין. וְכָל זִמְנָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּכָחַת בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל בִּרְכָאן אִתְמְנָעוּ מִנֵּיהּ וּמִכָּל שְׁאָר אָחֳרָנִין.

17a.4 ורָזָא דְּמִלְתָּא, בְּכָל אֲתַר דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, בִּרְכָאן לָא שָׁרָאן עֲלוֹי, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּעֵי וּבָכֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ירמיהו כ״ה:ל׳) שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ. וּמַאי אוֹמֵר, אוֹי שֶׁהחֶרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְכוּ'.

17a.5 וּבְשַׁעֲתָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַפְקַת בְּגָלוּתָא, אַמְרַת קַמֵּיהּ, הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אַנְתְּ רְחִימָא דְּנַפְשָׁאי, אַנְתְּ דְּכָל רְחִימוּ דְּנַפְשִׁי בָּךְ. אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיךְ תָּזוּן גַּרְמָךְ, מֵעֲמִיקָא דְּנַחֲלָא דְּלָא פָּסִיק. אֵיךְ תָּזוּן גַּרְמָךְ מִנְּהִירוּ דְּעֵדֶן עִלָּאָה. אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, אֵיךְ תָּזוּן לְכָל אִינּוּן אָחֳרָנִין דְּאִשְּׁתַקְיָין מִנָךְ תָּדִירָא.