Volume III

Vayikra

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 17b, reference page 32 of 49.

Current daf
17b
Reference units
49

Daf 17b

Unpointed Text

17b.1 ובשעתא דכנסת ישראל נפקת בגלותא - אמרת קמיה - "הגידה לי שאהבה נפשי"! אנת רחימא דנפשאי! אנת דכל רחימו דנפשי בך! "איכה תרעה"?! איך תזון גרמך מעמיקא דנחלא דלא פסיק?! איך תזון גרמך מנהירו דעדן עלאה?!

17b.2 "איכה תרביץ בצהרים" - איך תזון לכל אינון אחרנין דאשתקיין מנך תדירא? ואנא הוינא אתזנא מנך בכל יומא ומתשקיא, ואשקינא לכל אינון תתאי, וישראל אתזנו בי. והשתא - "שלמה אהיה כעוטיה"? איך אהוי מתעטפא בלא ברכאן כד יצטרכון אינון ברכאן ולא ישתכחון בידי?!

17b.3 "על עדרי חבריך" - האיך איקום עלייהו ולא אהיה רעיא להו וזנא להו? "עדרי חבריך" - אלין אינון ישראל, דאינון בני אבהן דאינון רתיכא קדישא לעילא.

17b.4 אמר לה קודשא בריך הוא: שבוק אנת דידי! דהא דידי מלה טמירא הוא לאתידע! אבל "אם לא תדעי לך" לגרמך - הרי לך עיטא!

17b.5 "היפה בנשים" - כמה דאת אמר "הנך יפה רעיתי" (שיר א, טו). "צאי לך בעקבי הצאן" - אלין אינון צדיקייא דאינון נדשין בין עקבין, ובגיניהון יהיב לך חילא לקיימא. "ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים" - אלין אינון תנוקות של בית רבן, דעלמא מתקיימא בגינהון, ויהבין חילא לכנסת ישראל בגלותא. "משכנות הרועים" - אלין בתי רבן, אתר בית מדרשא, דאשתכח אורייתא בהון תדירא.

17b.6 תא חזי, בשעתא דצדיקייא אשתכחו בעלמא ואינון תנוקות של בית רבן משתכחי ולעאן באורייתא - יכלא כנסת ישראל לקיימא עמהון בגלותא. ואי לאו - כביכול היא ואינון לא יכלי לאתקיימא בעלמא. ואי זכאין אשתכחו - אינון אתפסן בקדמיתא. ואי לאו - אינון גדיין דעלמא מתקיימא בגיניהון - מתפסין בקדמיתא. וקודשא בריך הוא סליק לון מעלמא אף על גב דלא אשתכח בהו חובה.

17b.7 ולא דא בלחודוי - אלא רחיק מניה לכנסת ישראל ואתגליא בגלותא. הדא הוא דכתיב "אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם". אמאי "יחטא"? "לאשמת העם"! בגין חובי עלמי דגרמו האי! "לאשמת העם" ודאי, ולא לאשמה דיליה! "יחטא" - יגרע טוביה ודאין דיניה בכלא, כמה דאת אמר "והייתי אני ובני שלמה חטאים" (מ"א א, כא).

17b.8 דבר אחר: "אם הכהן המשיח" - דא קודשא בריך הוא כדקאמרן, "יחטא" - יגרע מן כנסת ישראל ומעלמא - דלא יהיב לון ספוק ברכאן. אמאי איהו? "לאשמת העם" ודאי! בגין חובה דעמא היא!

17b.9 "אם הכהן המשיח יחטא" (ויקרא ד, ג)

17b.10 רבי יצחק פתח: "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך" (שמות לב, יג). האי קרא קשיא. הכי מבעי ליה למכתב - "זכור לאברהם וליצחק ולישראל". מאי "ליצחק"? אלא הכי תנינן, בכל אתר שמאלא אתכליל בימינא ובכללא דימינא הוא; דהאי ימינא אתתקנת לעלמין לאכללא ביה שמאלא. ועל דא לא פליג בגין לאכללא ליה ביה באברהם. ובגין כך "לאברהם ליצחק" כללא חד. אבל "ולישראל" - דהא בתרוייהו אחיד לון בגדפוי, והוא שלים בכלא.

17b.11 "אשר נשבעת להם בך" - אומאה אומי קודשא בריך הוא לאבהן, באבהן דלעילא. הדא הוא דכתיב "אשר נשבעת להם בך" - באינון דלעילא, באינון דשראן "בך".

17b.12 "ותדבר אליהם ארבה את זרעכם וגו' אשר אמרתי" - "אשר אמרת" מבעי ליה?! אלא קודשא בריך הוא אמר כך לאבהן זמנא ותרין זמנין.

17b.13 "אשר אמרתי" - דצביתי ברעו נפשי. דהא 'אמירה' - רעותא הוא. הדא הוא דכתיב "אדני אמר לשכון בערפל" (מ"א ח, יב), ועוד "מה תאמר נפשך ואעשה לך" (ש"ב כ, ד).

17b.14 "ונחלו לעולם". מאי "לעולם"? עולם דלעילא דאחידא ביה ההיא ארץ, ואתזנת מההיא עולם.

17b.15 ואי האי ארץ אתרכת - במאי הוא? "לאשמת העם" הוא דהוי!

17b.16 רבי יצחק אמר: "אם הכהן המשיח יחטא" - דא כהן דלתתא דאתתקן לעבודה ואשתכח ביה חטאה. "לאשמת העם" הוא דהוי ודאי! ווי לאינון דסמיכין עליה!

17b.17 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

17b.1 וּבְשַׁעֲתָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַפְקַת בְּגָלוּתָא, אַמְרַת קַמֵּיהּ, הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אַנְתְּ רְחִימָא דְּנַפְשָׁאי, אַנְתְּ דְּכָל רְחִימוּ דְּנַפְשִׁי בָּךְ. אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיךְ תָּזוּן גַּרְמָךְ, מֵעֲמִיקָא דְּנַחֲלָא דְּלָא פָּסִיק. אֵיךְ תָּזוּן גַּרְמָךְ מִנְּהִירוּ דְּעֵדֶן עִלָּאָה. אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, אֵיךְ תָּזוּן לְכָל אִינּוּן אָחֳרָנִין דְּאִשְּׁתַקְיָין מִנָךְ תָּדִירָא.

17b.2 וַאֲנָא הֲוִינָא אַתְּזְנָא מִנָךְ בְּכָל יוֹמָא, וּמִשְּׁתַקְיָא, וְאַשְׁקֵינָא לְכָל אִינּוּן תַּתָּאֵי, וְיִשְׂרָאֵל אִתְּזָנוּ בִּי, וְהַשְׁתָּא שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה, אֵיךְ אֶהֱוִי מִתְעַטְּפָא, בְּלָא בִּרְכָאן, כַּד יִצְטָרְכוּן אִינּוּן בִּרְכָאן, וְלָא יִשְׁתַּכְּחוּן בִּידִי. עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ, הֵיאךְ אִיקוּם עָלַיְיהוּ, וְלָא אֶהְיֶה רַעְיָא לְהוּ, וְזָנָא לְהוּ. עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ, אִלֵּין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן בְּנֵי אֲבָהָן, דְּאִינּוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא.

17b.3 אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁבוֹק אַנְתְּ דִּידִי, דְּהָא דִּידִי מִלָּה טְמִירָא הוּא לְאִתְיְדַע. אֲבָל אִם לא תֵדְעִי לָךְ, לְגַרְמָךְ, הֲרֵי לָךְ עֵיטָא. הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, אִלֵּין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן נִדָּשִׁין בֵּין עֲקֵבִין, וּבְגִינֵיהוֹן יָהִיב לָךְ חֵילָא לְקַיְּימָא. (ועם כל דא) וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, אִלֵּין אִינּוּן תִּנוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, דְּעָלְמָא מִתְקַיְּימָא בְּגִינֵיהוֹן, וְיָהֲבִין חֵילָא לִכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, אִלֵּין בָּתֵּי רַבָּן אֲתַר בֵּית מִדְרָשָׁא דְּאִשְׁתְּכַח אוֹרַיְיתָא בְּהוֹן תָּדִירָא.

17b.4 דָּבָר אַחֵר אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּצַדִּיקַיָּיא אִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא, וְאִינּוּן תִּנוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִשְׁתַּכְּחֵי וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, יַכְלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְקַיְּימָא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא. וְאִי לָאו, כִּבְיָכוֹל הִיא וְאִינּוּן לָא יַכְלֵי לְאִתְקַיְּימָא בְּעָלְמָא. וְאִי זַכָּאִין אִשְׁתְּכָחוּ, אִינּוּן אִתָּפְסָן בְּקַדְמִיתָא. וְאִי לָא, אִינּוּן גַּדְיָין דְּעָלְמָא מִתְקַיְּימָא בְּגִינֵיהוֹן, מִתָּפְסִין בְּקַדְמִיתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לוֹן מֵעָלְמָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ חוֹבָה. וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא רָחִיק מִנֵּיהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל ואִתְגַּלְיָיא בְּגָלוּתָא.

17b.5 הֲדָא הוּא דִכְתִיב אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא לְאַשְׁמַת הָעָם. אֲמַאי יֶחטָא. לְאַשְׁמַת הָעָם, בְּגִין חוֹבֵי עָלְמָא דְּגַרְמוּ הַאי, לְאַשְׁמַת הָעָם ודַּאי, וְלָא לְאַשְׁמָה דִּילֵיהּ. יֶחטָא: יִגְרַע טוּבֵיהּ, וְדָאִין דִּינֵיהּ בְּכֹלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א א׳:כ״א) וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלמֹה חַטָּאִים. דָּבָר אַחֵר אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כִּדְקָאַמָרָן. יֶחטָא, יִגָרַע מִן כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּמֵעָלְמָא, דְּלָא יָהִיב לְהוֹן סִפּוּק בִּרְכָאן. אֲמַאי. אִיהוּ לְאַשְׁמַת הָעָם ודַּאי, בְּגִין חוֹבָה דְּעַמָּא הִיא.

17b.6 (ויקרא ד׳:ג׳) אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (שמות ל״ב:י״ג) זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ לְמִכְתַּב, זְכוֹר לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, מַאי לְיִצְחָק. אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, בְּכָל אֲתַר שְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וּבִכְלָלָא דִּימִינָא הוּא. דְּהַאי יְמִינָא, אִתְתַּקְּנַת לְעָלְמִין, לְאַכְלְלָא בֵּיהּ שְׂמָאלָא. וְעַל דָּא לָא פָּלִיג, בְּגִין לְאַכְלְלָא לֵיהּ בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם. וּבְגִין כָּךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק (דייקא) כְּלָלָא חַד. (אבל) וּלְיִשְׂרָאֵל, דְּהָא בְּתַרְוויְיהוּ אָחִיד לוֹן בְּגַדְפּוֹי (ס"א בכתפוי), וְהוּא שְׁלִים בְּכֹלָּא.

17b.7 אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ. אוֹמָאָה אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאֲבָהָן, בַּאֲבָהָן דִּלְעֵילָּא הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, בְּאִינּוּן דִּלְעֵילָּא בְּאִינּוּן דְּשָׁרָאן בָּךְ. וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם וְגוֹ'. אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר כַּךְ לַאֲבָהָן, זִמְנָא וּתְרֵין זִמְנִין. אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: דְּצָבִיתִי בִּרְעוּ נַפְשִׁי, דְּהָא אֲמִירָה רְעוּתָא הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלכים א ח׳:י״ב) אֲדֹנָי אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל. וְעוֹד מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָךְ.

17b.8 וְנָחֲלוּ לְעוֹלָם, מַאי לְעוֹלָם. עוֹלָם דִּלְעֵילָּא, דַּאֲחִידָא בֵּיהּ הַהִיא אֶרֶץ, וְאִתְּזָנַת מֵהַהוּא עוֹלָם, וְאִי הַאי אֶרֶץ אִתְּרָכַת, בְּמַאי הוּא. לְאַשְׁמַת הָעָם הוּא דַּהֲוִי.

17b.9 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, דָּא כֹּהֵן דִּלְתַתָּא, דְּאִתְתְּקַן לַעֲבוֹדָה וְאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ חַטָּאָה, לְאַשְׁמַת הָעָם הוּא דַּהֲוִי וַדַּאי. וַוי לְאִינּוּן דְּסַמִיכִין עָלֵיהּ, כְּגַוְונָא דָּא, שְׁלִיחָא דְּצִּבּוּרָא דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ חַטָּאָה, (בגין דעמא לא אשתכחו זכאין קמיה קודשא בריך הוא) וַוי לְאִינּוּן דְּסַמְכִין עָלֵיהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְכָּל שֶׁכֵּן כַּהֲנָא, דְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְעִלָּאִין וְתַתָּאִין כֻּלְּהוּ אֲחִידָן (נ"א מחכאן) וּמְצַפָּאן לְאִתְבָּרְכָא עַל יְדוֹי.