Volume III
Vayikra
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 16b, reference page 30 of 49.
- Current daf
- 16b
- Reference units
- 49
Daf 16b
Unpointed Text
16b.1 תו פתח ואמר: "אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח).
16b.2 "איש תהפוכות ישלח מדון" - כמה דאמרן "חייביא עבדי פגימו לעילא". "ונרגן מפריד אלוף" - מפריד אלופו של עולם, ודא קודשא בריך הוא.
16b.3 דבר אחר: "איש תהפוכות ישלח מדון" - מהו "יְשַׁלַּח"? ישלח לאינון נטיען "מדון" - דינקן מסטרא דדינא. "ונרגן מפריד אלוף" - כמה דאמרן "חייביא עבדין פגימו לעילא". "מפריד" - דיחודא לא אשתכח; מפריד למטרוניתא ממלכא, ולמלכא ממטרוניתא. ובגין כך לא אקרי "אחד", ד"אחד" לא אקרי אלא כד אינון בזווגא חדא.
16b.4 ווי לאינון חייביא דעבדין פרודא לעילא! זכאין אינון צדיקייא דאינון מקיימין קיומא דלעילא, וזכאין אינון מאריהון דתשובה דתייבין כלא לאתרייהו!
16b.5 ועל דא תנינן אתר דבעלי תשובה יתבי - צדיקים גמורים לא יתבי ביה! מאי טעמא? אלא אינון אתתקנו באתר עלאה, באתר דשקיו דגנתא משתכח מתמן. ודא הוא תשובה. ועל דא אקרון "בעלי תשובה". ואלין אתתקנו באתר אחרא דאקרי 'צדיק'. ועל דא אלין יתבין באתר עלאה, ואלין יתבין באתר זוטרא.
16b.6 מאי טעמא? אלין תייבין מיא לאתרייהו מאתר עלאה דנהרא עמיקא עד ההוא אתר דאקרי 'צדיק'. וצדיקים גמורים נגדין לון מההוא אתר דאינון יתבי להאי עלמא. ועל דא אלין עלאין, ואלין תתאין.
16b.7 זכאה חולקיהון דמארי תשובה וזכאה חולקיהון דצדיקייא דבגיניהון עלמא מתקיימא!
16b.8 הדא הוא דכתיב "והיה כי יחטא ואשם וגו'". מה כתיב לעילא? "או מצא אבדה וכחש בה וגו'" - דהא בגין דא אסתלק קודשא בריך הוא מכלא, כביכול קודשא בריך הוא לא אשתכח בקיומיה דהא כנסת ישראל אתפרשא מאתרהא. הדא הוא דכתיב "אבדה האמונה" (ירמיה ז, כח) - מאי "אמונה"? דא כנסת ישראל, כמה דאת אמר "ואמונתך בלילות" (תהלים צב, ג). "אבדה האמונה" כמה דאת אמר "על מה אבדה הארץ" (ירמיה ט, יא). וכלא חד. והא אוקימנא "אבדה" - ולא "נאבדת" ולא "אבודה".
16b.9 כגוונא דא "הצדיק אבד" (ישעיה נז, א) - "אבוד" או "נאבד" לא כתיב, אלא "אבד". הדא הוא דכתיב "אבדה האמונה". בגין כך "והשיב את הגזלה או את האבדה וגו'":
16b.10 אמר רעיא מהימנא, דוכתין אית בגיהנם רשימין למחללי שבתות בפרהסיא ולא חזרין בתיובתא מאותו חלול. וממנן עלייהו. ואוף הכי דוכתין אית בגיהנם לאינון דמגלי עריין, ולאינון דמגליין פנים בתורה שלא כהלכה, ולאינון דשפכין דם נקי, ולאינון דאומין לשיקרא, ולאינון דשכבין עם נדה או בת אל נכר או זונה או שפחה. ואוף הכי לעובר על שס"ה לא תעשה - לכל חובא אית דוכתא בגיהנם וממנא עליה! ושטן - יצר הרע דיליה - ממנא על כלהו חובין ודוכתין וממנן דיליה!
16b.11 ואי הדר בתיובתא מה כתיב? "מחיתי כעב פשעיך" (ישעיה מד, כב) - אתמחו רשימין דרשיעיא דדוכתא דגיהנם מכל חובה וחובה.
16b.12 ואית חובין רשימין לעילא ולא לתתא, ואית דרשימין לתתא ולא לעילא, ואית דרשימין לתתא ולעילא. אתמחון לתתא - אתמחון לעילא בתר דאהדר בתיובתא.
16b.13 ועוד אוקמוה מארי מתניתין "רשע עונותיו חקוקים לו על עצמותיו, צדיקים זכויותיו חקוקים לו על עצמותיו". אמאי? בגין למהוי רשימין בין בעלי חוביהון לאשתמודעא בהו. וקלא נפיק עליה "האי רשע איהו! ישרפו עצמותיו בגיהנם!".
16b.14 ואוקימנא, נשמות של רשעים הן הן המזיקים בעולם. ודינא דלהון אוקמוה עלייהו מארי מתניתין דנשמתהון נשרפת ונעשית אפר תחת כפות רגלי הצדיקים. ובמאי אתוקדון? באש דכרסייא, דאתמר ביה "כרסייה שביבין די נור גלגלוהי נור דליק" (דניאל ז, ט) - מארבע חיון דאשא דסחרין לכורסייא דדין דאיהי אדני - "דינא דמלכותא דינא".
16b.15 וההוא נהר אתמר ביה - "נהר די נור נגיד ונפק מן קדמוהי" - נשמתהון דצדיקייא טבלין ומתדכין ביה, ונשמתהון דרשיעי נידונין ביה, ואתבעירו קמיה כקש לפני אש. והיינו אש אוכלת אש.
Pointed Text
16b.1 שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ', לְזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, בְּהַהוּא יוֹמָא דְּיִשְׁתְּכַח עָלְמָא חָרוּב. דְּשֵנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ, לְבָתַר דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ב) הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים והָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, וּכְדֵין (תהלים קד) יִשְׂמַח יְיָ' בְּמַעֲשָׂיו כְּתִיב. וְכָּל כַּךְ לָמָּה (תהילים צ״ב:ט״ז) לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ' צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ.
16b.2 תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (משלי ט״ז:כ״ח-כ״ט) אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, כְּמָה דְּאַמָרָן, חַיָּיבַיָּא עַבְדֵי פְּגִימוּ לְעֵילָּא. וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, מַפְרִיד אַלוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
16b.3 דָּבָר אַחֵר אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן. מַהוּ יְשַׁלַּח. יְשַׁלַּח לְאִינּוּן נְטִיעָן. מָדוֹן: דְּיַנְקָן מִסִּטְרָא דְּדִינָא. וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, כְּמָה דְּאַמָרָן, חַיָּיבַיָּא עַבְדִּין פְּגִימוּ לְעֵילָּא. מַפְרִיד: דְּיִחוּדָא לָא אִשְׁתְּכַח, מַפְרִיד, לְמַטְרוֹנִיתָא מִמַּלְכָּא. וּלְמַלְכָּא מִמַּטְרוֹנִיתָא. וּבְגִין כַּךְ לָא אִקְרֵי אֶחָד, דְּאֶחָד לָא אִקְרֵי, אֶלָּא כַּד אִינּוּן בְּזִוּוּגָא חֲדָא. וַוי לְאִינּוּן חַיָּיבַיָּא דְּעַבְדִין פִּרוּדָא לְעֵילָּא. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן מְקַיְימָן קִיוּמָא דִּלְעֵילָּא, וְזַכָּאִין אִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה דְּתַיְיבִין כֹּלָּא לְאַתְרַיְיהוּ.
16b.4 וְעַל דָּא תָּנֵינָן, אֲתַר דְּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה יַתְבֵי, צַדִּיקִים גְּמוּרִים לָא יַתְבֵי בֵּיהּ. מַאי טַעְמָא. אֶלָּא אִינּוּן אִתְתָּקָנוּ בַּאֲתַר עִלָּאָה, בַּאֲתַר דְּשַׁקְיוּ דְּגִּנְתָּא מִשְׁתְּכַח מִתַּמָּן. וְדָא הוּא תְּשׁוּבָה. וְעַל דָּא אִקְרוּן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. וְאִלֵּין אִתְתָּקָנוּ בַּאֲתַר אָחֳרָא, דְּאִקְרֵי צַדִּיק.
16b.5 וְעַל דָּא אִלֵּין יַתְבִין בַּאֲתַר עִלָּאָה, וְאִלֵּין יַתְבִין בַּאֲתַר זוּטְרָא. מַאי טַעְמָא. אִלֵּין תַּיְיבִין מַיָּא לְאַתְרַיְיהוּ, מֵאֲתַר עִלָּאָה דְּנַהֲרָא עֲמִיקָא, עַד הַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי צַדִּיק. וְצַדִּיקִים גְּמוּרִים, נַגְדִּין לוֹן מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִינּוּן יַתְבֵי, לְהַאי עָלְמָא. ועַל דָּא אִלֵּין עִלָּאִין ואִלֵּין תַּתָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּמָארֵי תְּשׁוּבָה. וזַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דִּבְגִינֵיהוֹן עָלְמָא מִתְקַיְּימָא.
16b.6 הֲדָא הוּא דִכְתִיב והָיָה כִּי יֶחטָא ואָשֵׁם וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְגוֹ', דְּהָא בְּגִין דָּא אִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכֹּלָּא. כִּבְיָכוֹל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּקִיּוּמֵיהּ, דְּהָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְפָּרְשָׁא מֵאַתְרָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיהו ז׳:כ״ח) אָבְדָה הָאֱמוּנָה. (ל"ה, קצ"א) מַאי אֱמוּנָה. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים צ״ב:ג׳) וִאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. אָבְדָה הָאֱמוּנָה כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ירמיהו ט׳:י״א) עַל מַה אָבְדָה הָאָרֶץ, וְכֹלָּא חַד. והָא אוֹקִימְנָא אָבְדָה, ולָא נֶאֱבֶדֶת, ולָא אֲבוּדָה. כְּגַוְונָא דָּא, (ישעיהו נ״ז:א׳) הַצַדִּיק אָבָד, אָבוּד, אוֹ נֶאֱבַד, לָא כְּתִיב, אֶלָּא אָבַד. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב אָבְדָה הָאֱמוּנָה, בְּגִין כַּךְ וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה וְגוֹ'.