Volume III

Tazria

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 52a, reference page 21 of 21.

Current daf
52a
Reference units
21

Daf 52a

Unpointed Text

52a.1 ועל דא "השתי או הערב" הוה אסתאב ושרייא עליה רוח מסאבא. ומה בהאי כך - מאן דפקיד מלוי לסטרא אחרא דלא אצטריך - על אחת כמה וכמה! ובגין כך כתיב "ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כג, י).

52a.2 רבי אלעזר הוה אזיל למחמי לאבוי, והוה עמיה רבי אבא.

52a.3 אמר רבי אבא: "נימא מלין דאורייתא ונזיל!"

52a.4 פתח רבי אלעזר ואמר: "אמרי נא אחותי את [למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך]" (בראשית יב, יג). האי קרא קשיא! וכי אברהם דאיהו דחיל חטאה, רחימו דקודשא בריך הוא, הוה אמר הכי על אתתיה בגין דיוטבין ליה?!

52a.5 אלא אברהם אף על גב דהוה דחיל חטאה - לא סמיך על זכותא דיליה, ולא בעא מן קודשא בריך הוא לאפקא זכותיה. אלא על זכותא דאתתיה - דירווח בגינה ממונא דשאר עמין. דהא ממונא - באתתיה זכי ליה בר נש! הדא הוא דכתיב "בית והון נחלת אבות ומיהו"ה אשה משכלת" (משלי יט, יד). מאן דזכי באשה משכלת - זוכה בכלא. וכתיב "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר" (משלי לא, יא).

52a.6 ואברהם הוה אזיל בגינה למיכל שללא משאר עמין, וסמיך על זכותא דילה דלא יכלון לאענשא ליה ולחייכא בה. ובגיני כך לא דחיל מידי למימר "אחותי היא". ולא עוד, אלא דחמא חד מלאכא אזיל קמה ואמר ליה לאברהם "לא תדחל מנה! קודשא בריך הוא שדר לי לאפקא לך ממונא דשאר עמין ולנטרא לה מכלא". וכדין לא דחיל אברהם מאתתיה אלא מניה - דלא חמא עמיה מלאכא אלא עמה. אמר: "הא היא מתנטרא, ואנא לא נטירנא!". ובגיני כך אמר "אמרי נא אחותי את וגו'".

52a.7 "ייטב לי" - "ייטיבו לי" מבעי ליה! דכתיב "והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת" - ועל דא "ייטיבו לי" מבעי ליה!?

52a.8 אלא "ייטב לי" - דא דאזיל קמך. 'ייטב לי' בהאי עלמא קודשא בריך הוא בממונא. "וחיתה נפשי" - בההוא עלמא - "בגללך" - דלא תסטי מן אורחא דקשוט. דאי אזכי בגינך בממונא בהאי עלמא ותסטי אנת מאורחא - הא מיתא זמינא בההוא עלמא! אלא תסתמר ד"תחי נפשי" בההוא עלמא "בגללך".

52a.9 ובגין דההוא מלאכא אזיל קמה לנטרא לה מה כתיב? "וינגע יהו"ה את פרעה וגו' על דבר שרי" ודאי! דהות אמרת למלאכא "מחי!" והוא מחי. ועל דא לא דחיל אברהם מנה כלום - דהא היא מתנטרא. ומה דחיל? מגרמיה דחיל - דלא חמא עמיה נטורא הכי.

52a.10 תא חזי! עשר זמנין פקידת שרה למלאכא למחאה לפרעה, ובעשר מכתשין אלקי. סימנא עבדת שרה לבנהא בתרהא דמצרים.

52a.11 רבי אבא פתח: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז, טו) - זמין קודשא בריך הוא לאחזאה פורקנא לבנוי כאינון יומין דשלח קודשא בריך הוא לאפקא לישראל, ואחזי אינון מכתשין במצראי ואלקי לון בגיניהון דישראל.

52a.12 תא חזי, מה בין פורקנא דא לפורקנא דמצרים? פורקנא דמצרים הוה בחד מלכא ובמלכו חדא. הכא - בכל מלכין דעלמא! וכדין יתייקר קודשא בריך הוא בכל עלמא, וינדעון כלא שלטנו דקודשא בריך הוא, וכלהו ילקון במכתשין עלאין על חד תרין בגין דיסרבון כלהו בישראל. וכדין יתגלי שולטניה דקודשא בריך הוא דכתיב "והיה יהו"ה למלך על כל הארץ" (זכריה יד, ט). וכדין כלהו יתנדבון בהו בישראל לקודשא בריך הוא - הדא הוא דכתיב "וְהֵבִיאוּ אֶת כׇּל אֲחֵיכֶם וגו'" (ישעיה סו, כ). כדין קיימין אבהן בחדוה למחמי פורקנא דבנייהו כמלקדמין - הדא הוא דכתיב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

52a.13 אמן כן יהי רצון.

52a.14 ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ימלוך ה' לעולם אמן ואמן

52a.15 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

52a.1 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּכָל עוֹבָדוֹי דְּבַּר נָשׁ, לִבְעֵי לֵיהּ דְּלִהֱווֹן כֻּלְּהוּ לִשְׁמָא קַדִּישָׁא. מַאי לִשְׁמָא קַדִּישָׁא. לְאַדְכְּרָא בְּפוּמֵיהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא עַל כָּל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד, דְּכֹלָּא הוּא לְפוּלְחָנֵיהּ, וְלָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי סִטְרָא אָחֳרָא. בְּגִין דְּאִיהוּ זַמִּין תְּדִירָא לְגַבֵּי בְּנֵי נָשָׁא, וְיָכִיל לְאַשְׁרָאָה עַל הַהוּא עֲבִידְתָּא. וְעַל דָּא, הַשְּׁתִּי אוֹ הָעֵרֶב הֲוָה אִסְתְּאַב, וְשַׁרְיָא עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. וּמַה בְּהַאי כַּךְ, מַאן דְּפָקִיד מִלּוֹי לְסִטְרָא אָחֳרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב (דברים כ״ג:י׳) וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רָע.

52a.2 רִבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה אָזִיל לְמֵחֱמֵי לַאֲבוֹי (ס"א לחמוי) וַהֲוָה עִמֵּיהּ רִבִּי אַבָּא. אָמַר רִבִּי אַבָּא נֵימָא מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא וְנֵזִיל. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (בראשית י״ב:י״ג) אִמְרִי נָא אֲחוֹתִי אָתְּ, הַאי קְרָא קַשְׁיָא. וְכִי אַבְרָהָם דְּאִיהוּ דָּחִיל חַטָּאָה, רְחִימוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲוָה אָמַר הָכִי עַל אִתְּתֵיהּ, בְּגִין דְּיוֹטְבִין לֵיהּ. אֶלָּא אַבְרָהָם, אַף עַל גַּב דְּהֲוָה דָּחִיל חַטָּאָה, לָא סָמִיךְ עַל זְכוּתָא דִּילֵיהּ, וְלָא בָּעָא מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא זְכוּתֵיהּ, אֶלָּא עַל זְכוּתָא דְּאִתְּתֵיהּ, דְּיִרְוַוח בְּגִינָהּ מָמוֹנָא דִּשְׁאָר עַמִּין, דְּהָא מָמוֹנָא בְּאִתְּתֵיהּ זָכֵי לֵיהּ בַּר נָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי י״ט:י״ד) בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְיָ' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. מַאן דְּזָכֵי בְּאִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, זוֹכֶה בְּכֹלָּא. וּכְתִיב, (משלי ל״א:י״א) בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.

52a.3 וְאַבְרָהָם הֲוָה אָזִיל בְּגִינָהּ, לְמֵיכַל שְׁלָלָא מִשְּׁאַר עַמִּין, וְסָמִיךְ עַל זְכוּתָא דִּילָהּ, דְּלָא יֵכְלוּן לְאַעְנְשָׁא לֵיהּ, וּלְחַיְיכָא בָּהּ. וּבְגִּינֵי כַּךְ לָא יָהִיב מִדִי לְמֵימַר אֲחוֹתִי הִיא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּחָמָא חַד מַלְאָכָא אָזִיל קַמָהּ, וְאָמַר לֵיהּ לְאַבְרָהָם, לָא תִּדְּחַל מִנָּהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁדַר לִי, לְאַפָּקָא לֵהּ מָמוֹנָא דִּשְׁאַר עַמִּין, וּלְנַטְרָא לָהּ מִכֹּלָּא. וּכְדֵין לָא דָּחִיל אַבְרָהָם מְאִתְּתֵיהּ, אֶלָּא מִנֵיהּ, דְּלָא חָמָא עִמֵּיהּ מַלְאָכָא, אֶלָּא עִמָּהּ. אָמַר הָא הִיא מִתְנַטְרָא, וַאֲנָא לָא נְטִירְנָא. וּבְגִּינֵי כַּךְ אָמַר, אִמְרִי נָא אֲחוֹתִי אַתְּ וְגוֹ'.

52a.4 יִיטַב לִי, יֵיטִיבוּ לִי מִבָּעֵי לֵיהּ, דִּכְתִּיב וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אוֹתָךְ הַמִצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת, וְעַל דָּא יֵיטִיבוּ לִי מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא יִיטַב לִי, דָּא דְּאָזִיל קַמָּךְ. יִיטַב לִי בְּהַאי עָלְמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמָמוֹנָא. וְחָיְתָה נַפְשִׁי בְּהַהוּא עָלְמָא בִּגְלָלֵךְ, דְּלָא תִּסְטִי מִן אוֹרְחָא דִּקְשׁוֹט, דְּאִי אַזְכֵּי בְּגִינָךְ בְּמָמוֹנָא בְּהַאי עָלְמָא, וְתִסְטִי אַנְתְּ בְּאוֹרְחָא, הָא מִיתָא זְמִינָא בְּהַהוּא עָלְמָא, אֶלָּא תִּסְתַּמֵר, דִּתְחִי נַפְשִׁי בְּהַהוּא עָלְמָא בִּגְלָלֵךְ.

52a.5 וּבְגִין דְּהַהוּא מַלְאָכָא אָזִיל קַמָה לְנַטְרָא לָהּ, מַה כְּתִיב. וַיְנַגַּע יְיָ' אֶת פַּרְעֹה וְגוֹ', עַל דְּבַר שָׂרַי וַדַּאי, דַּהֲוַת אַמְרַת לְמַלְאָכָא מָחֵי, וְהוּא מָחֵי. וְעַל דָּא לָא דָּחִיל אַבְרָהָם מִנָּהּ כְּלוּם, דְּהָא הִיא מִתְנַטְרָא. וּמַה דְּדָחִיל, מִגַּרְמֵיהּ דָּחִיל, דְּלָא חָמָא עִמֵּיהּ נְטוּרָא הָכִי.

52a.6 תָּא חֲזֵי, עֶשֶׂר זִמְנִין פְּקִידַת שָׂרָה לְמַלְאָכָא, לְמַחֲאָה לְפַרְעֹה. וּבְעֶשֶׂר מַכְתְּשִׁין אַלְקֵי. סִימָנָא עַבְדַת שָׂרָה לִבְנָהָא בַּתְרָאָה בְּמִצְרַיִם.

52a.7 רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (מיכה ז׳:ט״ו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲזָאָה פּוּרְקָנָא לִבְנוֹי, כְּאִינּוּן יוֹמִין דְּשָׁלַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא לְיִשְׂרָאֵל, וְאַחְזֵי אִינּוּן מַכְתְּשִׁין בְּמִצְרָאֵי, וְאַלְקֵי לוֹן בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. תָּא חֲזֵי, מַה בֵּין פּוּרְקָנָא דָּא, לְפוּרְקָנָא דְּמִצְרַיִם. פּוּרְקָנָא דְּמִצְרַיִם הֲוָה בְּחַד מַלְכָּא, וּבְמַלְכוּ חֲדָא. הָכָא, בְּכָל מַלְכִין דְּעָלְמָא, וּכְדֵין יִתְיְיקָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל עָלְמָא, וְיִנְדְּעוּן כֹּלָּא שׁוּלְטָנוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֻלְּהוּ יִלְקוּן בְּמַכְתְּשִׁין עִלָּאִין, עַל חַד תְּרֵין, בְּגִין דְּיִסָּרְבוּן כֻּלְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל.

52a.8 וּכְדֵין יִתְגְּלֵי שׁוּלְטָנֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (זכריה י״ד:ט׳) וְהָיָה יְיָ' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. וּכְדֵין כֻּלְּהוּ יִתְנַדְּבוּן בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ס״ו:כ׳) וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם וְגוֹ'. כְּדֵין קַיְימִין אֲבָהָן בְּחֶדְוָה, לְמֵחֱמֵי פּוּרְקָנָא דִּבְנַיְיהוּ כְּמִלְּקַדְּמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. בָּרוּךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: יִמְלוֹךְ יְיָ' אָמֵן וְאָמֵן: