Volume III
Tazria
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 45a, reference page 7 of 21.
- Current daf
- 45a
- Reference units
- 21
Daf 45a
Unpointed Text
45a.1 כל שכן מאן דחמיד לאנתו דחבריה ואתדבק בה דפגים יתיר! ועל דא אתפגים הוא לעלמין! "איש משחית" - דפגים לעילא ופגים לתתא. ופגים לנפשיה דכתיב "משחית" וכתיב "מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה" (משלי ו, לב):
45a.2 רבי אבא פתח ואמר: "ויאמר שלחני כי עלה השחר וגו'" (בראשית לב, כז).
45a.3 "ויאמר שלחני" - וכי עקוד הוה בידיה דיעקב?! אלא זכאין אינון צדיקייא דקודשא בריך הוא חס על יקרא דלהון ולא שביק לון לעלמין! הדא הוא דכתיב "לא יתן לעולם מוט לצדיק" (תהלים נה, כג). והא כתיב (בראשית לב, כו) "ותקע כף ירך יעקב"?! אלא לדידיה גבה, והא אתמר.
45a.4 כתיב "והוא לן בלילה ההוא במחנה" וכתיב "ויקחם ויעבירם את הנחל" (בראשית ל"ב, כ"ב-כ"ד). מאי הוה דעתיה דיעקב למעברא להון בנחלא בליליא? אלא חמא מקטרגא אזיל בין משרייא דיליה. אמר יעקב: "אעבר לגיסא אחרא דנהרא - דלמא לא ישתכח ערבוביא".
45a.5 מאי קא חמא? חמא שלהובא דאשא מלהטא אזלא וטאס בין משרייתיה. אמר יעקב: "מוטב לנטלא מהכא, ונהרא פסיק בגוון ולא ישתכח ערבוביא". מיד "ויקחם ויעבירם את הנחל".
45a.6 "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" (בראשית לב, כה). מכאן אוליפנא מאן דאשתכח בלחודוי בביתא בליליא, או ביממא בביתא מיחדא כל שכן בליליא (מאי מיחדא? מיחדא משאר ביתין), או מאן דאזיל בלחודוי בליליא - יכיל לאתזקא. תא חזי! "ויותר יעקב לבדו" - כדין "ויאבק איש עמו וגו'"!
45a.7 תנינן, מסטרא דדינא קא אתי, ושולטניה בסטר ליליא. מאי בסטר ליליא? לאעלא בגלותא. כיון דסליק נהורא - תשש חיליה ואתגבר עליה חיליה דיעקב, דהא מסטרא דליליא קא אתי. ובזמנא דהוה ליליא - לא הוה יכיל ביה יעקב. כד סליק נהורא - אתתקף חילא דיעקב ואחיד ביה ואתגבר עליה.
45a.8 חמא ליה יעקב דהא שליחא הוא.
45a.9 אמר ליה: "שבוק לי דלא יכילנא לך!"
45a.10 מאי טעמא לא יכיל ליה? בגין דהוה סליק נהורא ואתבר חילא דידיה, דכתיב "ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים" (איוב לח, ז). מאי "ויריעו"? דאתברו כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. כדין אתתקף יעקב ואחיד ביה.
45a.11 אמר ליה: "שלחני כי עלה השחר" (בראשית לב, כה) - מטא זמנא לשבחא שבחא דקודשא בריך הוא ולאתכנשא.
45a.12 "ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני" - "אם תברכני" מבעי ליה!? מאי "אם ברכתני"? אלא אמר ליה יעקב "ודאי אבא בריך לי אינון ברכאן דבעא לברכא לעשו, ומסתפינא מינך על אינון ברכאן. אי אודית עלייהו, אי לאו, או תשתכח עלי מקטרגא בגיניהון".
45a.13 מיד אמר ליה: "ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך" (בראשית לב, כט). מאי קאמר ליה? אלא הכי קאמר ליה: "לאו בחכימו ולאו בעוקבא רווחת לאינון ברכאן! "לא יאמר עוד שמך יעקב" - דהא לאו בעוקבא הוה!
45a.14 "כי אם ישראל" - ישראל ודאי אודי עלך ומניה נפקו ברכאן, בגין דאנת אחיד ביה. ועל דא אנא וכל שאר אוכלוסין אודינא עלייהו!
45a.15 "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". "עם אלהים" - כל אינון דאתיין מסטרא דינא קשיא, "ועם אנשים" - דא עשו ואוכלוסין דיליה. "ותוכל" - יכילת להון ואינון לא יכלין לך.
45a.16 ולא שביק ליה יעקב עד דאודי ליה על אינון ברכאן! הדא הוא דכתיב "ויברך אותו שם" (בראשית לב, ל).
45a.17 תא חזי בשעתא דסליק נהורא - אתכפיין כל אינון מארי דדינין ולא משתכחי. וכנסת ישראל משתעי ביה בקודשא בריך הוא. וההיא שעתא עידן דרעוא הוא לכלא. ואושיט לה מלכא ולכל אינון דמשתכחי עמה שרביטא דחוטא דחסד לאשתכחא בשלימו במלכא קדישא. והא אתמר.
45a.18 תא חזי, בשעתא דקודשא בריך הוא אשתכח בה בכנסת ישראל באינון זמנין דאשתכח עמה, והיא מתערת רעותא לגביה בקדמיתא ומשכת ליה לגבה בסגיאות חיבתא ותיאובתא - כדין אתמליא מסטרא דימינא, וכמה אוכלוסין משתכחי בסטרא דימינא בכלהו עלמין!
45a.19 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
45a.1 (משלי כ״ח:כ״ד) חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית, דָּא יָרָבְעָם, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע דְּאָמַר הָא פְּנוּיָה הִיא, אֲמַאי אָסוּר. בְּגִין דָּא גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ הֲוִי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּחָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית. מַאן הוּא אִישׁ מַשְׁחִית. דְּפָגִים דִּיּוּקְנָא וְתִקּוּנָא דִּלְעֵילָּא. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּחָמִיד לְאִנְתּוּ דְּחַבְרֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא (ס"א ואתדבק בה) בָּהּ, דְּפָגִים יַתִּיר. וְעַל דָּא אִתְפְּגִים הוּא לְעָלְמִין. אִישׁ מַשְׁחִית, דְּפָגִים לְעֵילָּא, וּפָגִים לְתַתָּא, וּפָגִים לְנַפְשֵׁיהּ, דִּכְתִּיב מַשְׁחִית, וּכְתִיב, (משלי ו׳:ל״ב) מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה.
45a.2 רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (בראשית ל״ב:כ״ז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, וְכִי עָקוּד הֲוָה בִּידֵיהּ דְּיַעֲקֹב. אֶלָּא זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל יְקָרָא דִּלְהוֹן, וְלָא שָׁבִיק לוֹן לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים נ״ה:כ״ג) לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִיק. וְהָא כְּתִיב, (בראשית ל״ב:כ״ו) וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב.
45a.3 אֶלָּא לְדִידֵיהּ גָּבָה. וְהָא אִתְּמַר, כְּתִיב (בראשית ל״ב:כ״ב) וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה. וּכְתִיב וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִירֵם אֶת הַנָּחַל מַאי הֲוָה דַּעְתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, לְמַעֲבְּרָא לְהוֹן בְּנַחֲלָא בְּלֵילְיָא. אֶלָּא חָמָא מְקַטְרְגָא אָזִיל בֵּין מַשִּׁרְיָיא דִּילֵיהּ, אָמַר יַעֲקֹב אַעְבָּר לְגִיסָא אָחֳרָא דְּנַהֲרָא, דִּלְמָא לָא יִשְׁתְּכַּח עִרְבּוּבְיָא.
45a.4 מַאי קָא חָמָא. חָמָא שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא מְלָהֲטָא, אַזְלָא וְטָאס בֵּין מַשִׁרְיָיתֵיהּ אָמַר יַעֲקֹב מוּטָב לְנַטְלָא מֵהָכָא, וְנַהֲרָא פָּסִיק בְּגַוָון, וְלָא יִשְׁתְּכַּח עִרְבּוּבְיָא. מִיַּד וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִירֵם אֶת הַנָּחַל. וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, מִכָּאן אוֹלִיפְנָא מַאן דְּאִשְׁתְּכַח בִּלְחוֹדוֹי בְּבֵיתָא בְּלֵילְיָא, אוֹ בִּימָמָא בְּבַיִת מְיַחֲדָא, כָּל שֶׁכֵּן בְּלֵילְיָא, מַאי מְיַחֲדָא. מְיַחֲדָא מִשְּׁאָר בֵּיתִין. אוֹ מַאן דְּאָזִיל בִּלְחוֹדוֹי בְּלֵילְיָא יָכִיל לְאִתְזְקָא.
45a.5 תָּא חֲזֵי וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, כְּדֵין וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ וְגוֹ'. תָּנֵינָן מִסִּטְרָא דְּדִינָא קָא אָתֵי, וְשׁוּלְטָנֵיהּ בִּסְטָר לֵילְיָא. מַאי בִּסְטָר לֵילְיָא. לְאַעֲלָא גָלוּתָא (נ"א בגלותא) כֵּיוָן דְּסָלִיק נְהוֹרָא, תָּשַׁשׁ חֵילֵיהּ, וְאִתְגַּבָּר עָלֵיהּ חֵילֵיהּ דְּיַעֲקֹב. (נ"א הוא) דְּהָא מִסִּטְרָא דְּלֵילְיָא קָא אָתֵי, וּבִזְמְנָא דְּהֲוָה לֵילְיָא לָא הֲוָה יָכִיל בֵּיהּ יַעֲקֹב. כַּד סָלִיק נְהוֹרָא אִתְתְּקַף חֵילָא דְּיַעֲקֹב, וְאָחִיד בֵּיהּ, וְאִתְגַּבָּר עָלֵיהּ. חָמָא לֵיהּ יַעֲקֹב דְּהָא שְׁלִיחָא הוּא.
45a.6 אָמַר לֵיהּ שְׁבוֹק לִי דְּלָא יָכִילְנָא לָךְ. מַאי טַעְמָא לָא יָכִיל לֵיהּ. בְּגִין דְּהֲוָה סָלִיק נְהוֹרָא, וְאִתְּבַּר חֵילָא דִּידֵיהּ, דִּכְתִּיב, (איוב ל״ח:ז׳) בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. מַאי וַיָּרִיעוּ. דְּאִתְּבָּרוּ כָּל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּדִינָא. כְּדֵין אִתְתָּקַּף יַעֲקֹב וְאָחִיד בֵּיהּ.
45a.7 אָמַר לֵיהּ שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, מָטָא זִמְנָא לְשַׁבְּחָא שְׁבָחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְכַּנְּשָׁא. וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי, אִם תְּבָרְכֵנִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי אִם בֵּרַכְתָּנִי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ יַעֲקֹב, וַדַּאי אַבָּא בְּרִיךְ לִי אִינּוּן בִּרְכָאן דְּבָעָא לְבָרְכָא לְעֵשָׂו, וּמִסְתָּפֵינָא מִנָךְ, עַל אִינּוּן בִּרְכָאן, אִי אוֹדִית עָלַיְיהוּ, (או) אִי לָאו, אוֹ תִּשְׁתְּכַח עָלַי מְקַטְרְגָא בְּגִינֵיהוֹן.
45a.8 מִיַּד אָמַר לֵיהּ, וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ. מַאי קָאָמַר לֵיהּ, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ, לָאו בְּחַכִּימוּ, וְלָאו בְּעוּקְבָא (דילך), רַוְוחַת לְאִינּוּן בִּרְכָאן, לָא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ יַעֲקֹב, דְּהָא לָאו בְּעוּקְבָא הֲוָה, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל וַדַּאי אוֹדֵי עֲלָךְ, וּמִנֵּיהּ נָפְקוּ בִּרְכָאן, בְּגִין דְּאַנְתְּ אָחִיד בֵּיהּ, וְעַל דָּא, אֲנָא וְכָל שְׁאָר אוּכְלוּסִין, אוֹדֵינָא עָלַיְיהוּ.
45a.9 כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל, עִם אֱלֹהִים כָּל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא. וְעִם אֲנָשִׁים, דָּא עֵשָׂו וְאוּכְלוּסִין דִּילֵיהּ. וַתּוּכָל, יָכִילַת לְהוֹן, וְאִינּוּן לָא יַכְלִין לָךְ. וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ יַעֲקֹב, עַד דְּאוֹדֵי לֵיהּ עַל אִינּוּן בִּרְכָאן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ שָׁם.
45a.10 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק נְהוֹרָא, אִתְכַּפְיָין כָּל אִינּוּן מָארֵי דְּדִינִין, וְלָא מִשְׁתַּכְּחֵי, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִשְׁתָּעֵי בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַהִיא שַׁעֲתָא עִידָּן דְּרַעֲוָא הוּא לְכֹלָּא, וְאוֹשִׁיט לָהּ מַלְכָּא וּלְכָל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי עִמָּהּ, שַׁרְבִיטָא דְּחוּטָא דְּחֶסֶד, לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּשְׁלִימוּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְהָא אִתְּמַר.
45a.11 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח בָּהּ בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּאִינּוּן זִמְנִין דְּאִשְׁתְּכַח עִמָּהּ, וְהִיא מַתְעָרַת רְעוּתָא לְגַבֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּמַשְׁכַאת לֵיהּ לְגַבָּהּ, בִּסְגִיאוּת חִבָּתָא וְתִיאוּבְתָּא, כְּדֵין אִתְמַלְּיָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְכַמָּה אוּכְלוּסִין מִשְׁתַּכְּחֵי בְּסִטְרָא דִּימִינָא, בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וְכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר חֲבִיבוּתָא וּרְעוּתָא בְּקַדְמִיתָא, וְהִיא אִתְּעָרַת לְבָתַר, וְלָאו בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ אִתְּעַר, כְּדֵין כֹּלָּא בְּסִטְרָא דְּנוּקְבָּא אִשְׁתְּכַח, וּשְׂמָאלָא אִתְּעַר, וְכַמָּה אוּכְלוּסִין קַיְימֵי וּמִתְעָרֵי בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. כְּהַאי גַּוְונָא כְּתִיב, (נ"א הדא הוא דכתיב) אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְגוֹ'. מַאי טַעְמָא. תָּנֵינָן, עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְונָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה אִשְׁתְּכַח, וְדָא כְּדוּגְמָא דְּדָא.