Volume III
Tazria
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 49a, reference page 15 of 21.
- Current daf
- 49a
- Reference units
- 21
Daf 49a
Unpointed Text
49a.1 כמה דאיהו להאי איש דלעילא! דכד בעי לאתבסמא יתיר - אתגלייא ביה חסד עלאה ואתבסם, ומבסם הוא לתתא. והאי 'איש' בכללא ד'אדם' הוא. וכד בעי קודשא בריך הוא לאגחא קרבא - בהאי 'איש' אגח בהו קרבא, דכתיב "יהו"ה איש מלחמה" (שמות טו, ג) - בהאי "איש" ממש. ולא אגח בהו קרבא עד אעבר ליה שערא דרישא, בגין דישתלשלון משלשוליהון ויתברון כל אינון כתרין דמתאחדן בשערי. הדא הוא דכתיב "בַּיּוֹם הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת הַזָּקָן תִּסְפֶּה" (ישעיה ז, כ).
49a.2 תאנא: "וכה תעשה להם לטהרם". מאי "וכה"? -- כגוונא דלעילא!
49a.3 "הזה עליהם מי חטאת" - שיורי טלא דבדולחא. הכא "מי חטאת" - דאינון שיורי טלא, לזמנא דאתי כתיב - "וזרקתי עליכם מים טהורים" (יחזקאל לו, כה).
49a.4 "וכבסו בגדיהם" - כגוונא דלעילא, דתקונוי דהאי איש אתסחן בחסד עלאה ואתדכי מכלא.
49a.5 ותנינן: אמאי כתיב בתער ולא במספרים? אלא משום דיתעבר שערא בשרשוי, ויתעברון מניה דינין תתאין משלשוליהון. ולזמנא דיתכשרון עובדין לתתא - זמין קודשא בריך הוא שערא דא לאעברא ליה ולמגלשיה, בגין דלא יצמח וירבה דכתיב "כי ימרט ראשו" (ויקרא יג, מ).
49a.6 אמר רבי יצחק: רב מכל ליואי קֹרַח הוא, דעבדיה קודשא בריך הוא לתתא כגוונא דלעילא. וקרייה קרח. אימתי? בשעתא דגליש בגיניה להאי "איש" דכתיב "קֵרֵחַ הוּא". וכד חמא קֹרַח רישיה בלא שערא, וחמא לאהרן מתקשט בקשוטי מלכין - אתזלזל בעיניה וקנא לאהרן. אמר ליה קודשא בריך הוא: "אנא עבדית לך כגוונא דלעילא! לא בעית לאעלאה בעלאין - חות לתתא והוי בתתאין!" דכתיב "וַיֵּרְדוּ...חיים שאולה" (במדבר טז, לג). מאי איהו "שאול"? גיהנם - דתמן צווחין חייבין ולית מאן דמרחמי עלייהו.
49a.7 וזמינין אינון לאחייא ולאעלא כד יתער קודשא בריך הוא לעמיה ולאחייא להו, דכתיב "יְהֹוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל" (ש"א ב, ו):
49a.8 "וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ [גִּבֵּחַ הוּא טָהוֹר הוּא]" (ויקרא יג, מא)
49a.9 תאנא: אית פנים ואית פנים. ומאן פנים הללו? אלין אינון דאקרון "פנים של זעם". וכל אלין דתליין מאינון פנים - חציפין כלהו! תקיפין כלהו! דלא מרחמי! וכד אתעבר שערא מסטרא דאינון פנים - מתעברן כלהו ואתברו.
49a.10 דתניא: כל אינון דתליין משערא דרישא - אינון עלאין על אחרנין ולא חציפין כוותייהו. וכל אינון דתליין מסטרא דשערא דאינון פנים - כלהו חציפין ותקיפין, ובגין כך אנפוי מתלהטן כאשא משום ניצוצא דבוצינא דקרדינותא. ובהאי כתיב "פְּנֵי יְהֹוָה חִלְּקָם" (איכה ד, טז), "פְּנֵי יְהֹוָה בְּעֹשֵׂי רָע" (תהלים לד, יז).
49a.11 אמר רבי יצחק: מהו "נגע לבן אדמדם" (ויקרא יג, מב)? נגע ממש הוא אי חוורא אתחזי וסומקא לא אתעבר! משמע דכתיב "לבן אדמדם".
49a.12 אמר רבי יוסי: דחוורא לא אתחזי אלא בסומקא כגוונא חוורא וסומקא.
49a.13 רבי יצחק אמר: אף על גב דחוורא אתחזי - אי סומקא לא אזיל - נגע הוא! דכתיב "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיה א, יח). וכד אתחוור כלא - רחמי אשתכחו ודינין לא אשתכחו.
49a.14 תאני רבי אבא - כתיב "נגע...הוּא" (ויקרא יג, ג) וכתיב "נֶגַע הִוא" (ויקרא יג, כב). חד דכר וחד נוקבא! אלא כד נוקבא אסתאבת בגין חובי תתאי כתיב "היא", וכד דכר לא אתדכי בגין חובי תתאי כתיב "נגע...הוא". ואשתמודען מלין אלין לגבי כהנא - דינין דאתו מהאי, ודינין דאתו מהאי.
49a.15 ואשתמודען קרבני דבעיין לקרבא דכתיב "זכר תמים" (ויקרא א, ג), וכתיב "נקבה תמימה יביאנה" (ויקרא ה, לב). דהא אשתמודעאן מלי מֵאָן אתו דינין ומֵאָן אינון חובי; דאתאחדן בהאי או בהאי. ועל דא כתיב "זבחי אלהים רוח נשברה" (תהלים נא, יט) - לאפקא שאר קרבנין דלא כתיב "רוח נשברה", דאינון שלמא לעלמא וחדווה דעלאין ותתאין:
49a.16 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
49a.1 תָּא חֲזֵי, דְּהָא לֵיוָאֵי דְּאָתוּ מֵהַאי סִטְרָא דְּדִינָא, לָא מִתְדַּכְּאָן עַד דְּאִתְעֲבָרוּ מִנְּהוֹן שַׂעֲרָא, דִּכְתִּיב, (במדבר ח׳:ז׳) וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְגוֹ'. וּבְגִין דְּיִתְבַּסְּמוּן יַתִּיר, בָּעֵי כַּהֲנָא דְּאָתָא מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד עִלָּאָה, לְאָרָמָא לוֹן, דִּכְתִּיב, (במדבר ח׳:י״א) וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ'. כְּמָה דְּאִיהוּ לְהַאי אִישׁ דִּלְעֵילָּא, דְּכַד בָּעֵי לְאִתְבַּסְּמָא יַתִּיר, אִתְגַּלְיָיא בֵּיהּ חֶסֶד עִלָּאָה, וְאִתְבְּסָם. וּמְבָסֵּם הוּא, לְתַתָּא.
49a.2 וְהַאי אִישׁ בִּכְלָלָא דְּאָדָם הוּא. וְכַד בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַגָּחָא קְרָבָא, בְּהַאי אִישׁ אֲגַח בְּהוּ קְרָבָא, דִּכְתִּיב (שמות ט״ו:ג׳) יְיָ' אִישׁ מִלְחָמָה, בְּהַאי אִישׁ מַמָּשׁ. וְלָא אֲגַח בְּהוּ קְרָבָא, עַד דְּאַעְבָּר לֵיהּ שַׂעֲרָא דְּרֵישָׁא, בְּגִין דְּיִשְׁתַּלְשְׁלוּן מִשִּׁלְשׁוּלֵיהוֹן, וְיִתָּבְּרוּן כָּל אִינּוּן כִּתְרִין דְּמִתְאַחֲדָן בְּשַׂעֲרֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ז׳:כ׳) בַּיוֹם הַהוּא יְגַלַּח יְיָ' וְגוֹ'. בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת הַזָּקָן תִּסְפֶּה.
49a.3 תָּאנָא, וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם. מַאי וְכֹה. כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת, שִׁיּוּרֵי טַלָּא דִּבְדוֹלְחָא הָכָא מֵי חַטָּאת, דְּאִינּוּן שִׁיּוּרֵי טַלָּא. לְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, (יחזקאל ל״ו:כ״ה) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים. וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, דְּתִקוּנוֹי דְּהַאי אִישׁ אִתְסָחָן בְּחֶסֶד עִלָּאָה וְאִתְדַכֵּי מִכֹּלָּא.
49a.4 וְתָנֵינָן, אֲמַאי כְּתִיב בְּתַעַר וְלֹא בְּמִסְפְּרַיִם. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּיִתְעַבָר שַׂעֲרָא בְּשָׁרְשׁוֹי, וְיִתְעֲבְּרוּן מִנֵיהּ דִּינִין תַּתָּאִין מִשּׁוּלְשׁוּלֵיהוֹן. וּלְזִמְנָא דְּיִתְכַּשְׁרוּן עוֹבָדִין לְתַתָּא, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׂעֲרָא דָּא לְאַעְבְּרָא לֵיהּ, וּלְמִגְלְשֵׁיהּ בְּגִין דְּלָא יִצְמַח וְיִרְבֶּה, דִּכְתִּיב כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ.
49a.5 אָמַר רִבִּי יִצְחָק, רַב מִכָּל לֵיוָאֵי, קֹרַח הֲוָא, דְּעַבְדֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְקַרְיֵיהּ קֹרַח. אֵימָתַי. בְּשַׁעֲתָא דְּגָלִישׁ בְּגִינֵיהּ לְהַאי אִישׁ, דִּכְתִּיב קֵרֵחַ הוּא.
49a.6 וְכַד חָמָא קֹרַח רֵישֵׁיהּ בְּלָא שַׂעֲרָא, וְחָמָא לְאַהֲרֹן מִתְקַשֵּׁט בְּקִשׁוּטֵי מַלְכִין, אִתְזַלְזָל בְּעֵינֵיהּ וְקִנֵּא לְאַהֲרֹן. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲנָא עֲבָדִית לָךְ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, לָא בָּעָאת לְאַעְלָאָה בְּעִלָּאִין, חוּת לְתַתָּא וַהֲוִי בְּתַתָּאִין. דִּכְתִּיב, (במדבר ט״ז:ל׳) וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה. מַאי אִיהוּ שְׁאוֹל. גֵּיהִנָּם. דְּתַמָּן צַוְוחִין חַיָּיבִין, וְלֵית מַאן דִּמְרַחֲמֵי עָלַיְיהוּ. וּזְמִינִין אִינּוּן לְאַחֲיָיא וּלְאַעֲלָא, כַּד יִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעַמֵּיהּ, וּלְאַחֲיָיא לְהוּ. דִּכְתִּיב, (שמואל א ב׳:ו׳) יְיָ' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
49a.7 (ויקרא י״ג:מ״א) וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ. תָּאנָא, אִית פָּנִים וְאִית פָּנִים, וּמַאן פָּנִים הַלָּלוּ. אִלֵּין אִינּוּן דְּאִקְרוּן פָּנִים שֶׁל זַעַם. וְכָל אִלֵּין דְּתַּלְיָין מֵאִינּוּן פָּנִים חֲצִיפִין, כֻּלְּהוּ תַּקִּיפִין. כֻּלְּהוּ דְּלָא מֵרַחֲמֵי, וְכַד אִתְעַבָּר שַׂעֲרָא מִסִּטְרָא דְּאִינּוּן פָּנִים, מִתְעַבְּרָן כֻּלְּהוּ וְאִתְּבָּרוּ.
49a.8 דְּתַנְיָא, (קל"א ע"ב, קמ"א) כָּל אִינּוּן דְּתַּלְיָין מִשַּׂעֲרָא דְּרֵישָׁא, אִינּוּן עִלָּאִין עַל אָחֳרָנִין, וְלָא חֲצִיפִין כְּוָותַיְיהוּ. וְכָל אִינּוּן דְּתַּלְיָין מִסִּטְרָא דְּשַׂעֲרָא דְּאִינּוּן פָּנִים, כֻּלְּהוּ חֲצִיפִין וְתַקִיפִין, וּבְגִין כָּךְ אַנְפּוֹי מִתְלַהֲטָן כְּאֶשָּׁא, מִשּׁוּם נִיצוֹצָא דְּבוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא. וּבְהַאי כְּתִיב, (איכה ד) פְּנֵי יְיָ' חִלְּקָם. (תהילים ל״ד:י״ז) פְּנֵי יְיָ' בְּעוֹשֵׂי רָע.
49a.9 אָמַר רִבִּי יִצְחָק מַהוּ נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם. נֶגַע מַמָּשׁ הוּא, אִי חִוָּורָא אִתְחֲזֵי, וְסוּמָקָא לָא אִתְעַבָּר. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב לָבָן אֲדַמְדָּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, דְּחִוָּורָא לָא אִתְחֲזֵי אֶלָּא בְּסוּמָקָא, כְּגַוְונָא חִוָּורָא וְסוּמָקָא. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, אַף עַל גַּב דְּחִוָּורָא אִתְחֲזֵי, אִי סוּמָקָא לָא אָזִיל, נֶגַע הוּא. דִּכְתִּיב, (ישעיהו א׳:י״ח) אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. וְכַד אִתְחֲוָּור, כֹּלָּא רַחֲמֵי אִשְׁתְּכָחוּ, וְדִינִין לָא אִשְׁתְּכָחוּ. (ס"א דהא אתעקרו)
49a.10 תָּאנֵי רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב נֶגַע הוּא, וּכְתִיב נֶגַע הִיא. חַד דְּכַר וְחַד נוּקְבָּא. אֶלָּא כַּד נוּקְבָּא, אִסְתְּאָבַת בְּגִין חוֹבֵי תַּתָּאֵי, כְּתִיב נֶגַע הִיא. וְכַד דְּכַר לָא אִתְדָּכֵי בְּגִין חוֹבֵי תַּתָּאֵי, כְּתִיב נֶגַע הוּא.
49a.11 וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן מִלִּין אִלֵּין לְגַבֵּי כַּהֲנָא, דִּינִין דְּאָתוּ מֵהַאי, וְדִינִין דְּאָתוּ מֵהַאי. וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן קָרְבָּנֵי דְּבַעְיָין לְקָרְבָא, דִּכְתִּיב זָכָר תָּמִים. וּכְתִיב נְקֵבָה תְּמִימָה יְבִיאֶנָּה, דְּהָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן מִלֵי, מֵאָן אָתוּ דִּינִין, וּמֵאָן אִינּוּן חוֹבֵי. דְּאִתְאַחֲדָן בְּהַאי אוֹ בְּהַאי. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים נ״א:י״ט) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. לְאַפָּקָא שְׁאָר קָרְבְּנִין דְּלָא כְּתִיב רוּחַ נִשְׁבָּרָה, דְּאִינּוּן שְׁלָמָא לְעָלְמָא, וְחֶדְוָה דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין.
49a.12 (ויקרא י״ג:כ״א) וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן. תָּאנֵי רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב (תהילים ס״ה:ג׳) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ וְגוֹ'. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. אֶלָּא תְּפִלָּה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי תְּפִלָּה, דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ט:ד׳) ואֲנִי תְפִלָּה (ס"א (תהילים ס״ט:י״ד) ואני תפלתי) וְדָוִד בְּגִין כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָאָמַר לָהּ. וּמַה דְּאָמַר וַאֲנִי תְפִלָּה, כֹּלָּא חַד, וְעַל דָּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, וְדָא תְּפִלָּה שֶׁל יַד, דִּכְתִּיב, (שמות יג) עַל יָדְכָה בְּהֵ"א.