Volume III
Tazria
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 42b, reference page 2 of 21.
- Current daf
- 42b
- Reference units
- 21
Daf 42b
Unpointed Text
42b.1 "בקשתיו ולא מצאתיו" - דלאו אורחיה לאזדווגא בי אלא בהיכליה.
42b.2 "קראתיו ולא ענני" - דהא ביני עמין אחרנין יתיבנא, וקליה לא שמעין אלא בנוי דכתיב "השמע עם קול אלהים וגו'" (דברים ד, לג).
42b.3 רבי יצחק אמר: "על משכבי בלילות" - אמרה כנסת ישראל "על משכבי" - אתרעמנא קמיה דיהא מזדווג עמי, למחדי לי ולברכא לי בחידו שלים. דהכי תנינן דמִזִווגא דמלכא בכנסת ישראל - כמה צדיקים ירתו ירותת אחסנתא קדישא וכמה ברכאן משתכחי בעלמא.
42b.4 רבי אבא הוה אזיל לכפר קניא למערתא דלוד, והוו עמיה רבי יוסי ורבי חייא.
42b.5 אמר רבי יוסי: כתיב "אשת חיל עטרת בעלה וגו'" (משלי יב, ד). "אשת חיל" - דא כנסת ישראל, "וכרקב בעצמותיו מבישה" - אלין עמין דקודשא בריך הוא לא יכיל למסבל לון בעלמא כמה דאת אמר "ואקוץ בם" (ויקרא כ, כג) - כהני קוצין וכובין דדחקין ליה לבר נש ולא יכיל למסבל לון.
42b.6 אמר רבי אבא: הכי הוא ודאי! "אשת חיל" - דא כנסת ישראל דהיא גבירתה מכמה חיילין וכמה משריין דמשתכחי בעלמא. "עטרת בעלה" - כמה דאת אמר "עטרת תפארת" (ישעיה סב, ג). וכלא חד!
42b.7 עד דהוו אזלי - אמר רבי אבא: "כל חד לימא מלה בכנסת ישראל!"
42b.8 רבי אבא פתח ואמר: "אשת חיל מי ימצא" (משלי לא, י) - דא כנסת ישראל דאיהי אשת חיל כמה דאמרן. "מי ימצא" - כמה דאת אמר 'אשר ימצא אתכם באחרית הימים' (בראשית מט, א עיין שם). "מי ימצא" - מאן יזכה למהוי בה בשלימו ולאשתכחא עמה תדיר, כמה דאת אמר "מי יעלה בהר יהו"ה וגו'" (תהלים כד, ג).
42b.9 "ורחוק מפנינים מכרה" - "מכרה"? "מקחה" מבעי ליה!? אלא לכל אינון דלא אתדבקן בה בשלימו ולא שלמין בהדה - היא מכרה לון ואסגרא לון בידא דעממין אחרנין, כמה דאת אמר 'ויעזבו בני ישראל את יהו"ה וימכור אותם ביד סיסרא' (ש"א יב, ט עיין שם). וכדין כלהו רחיקין מאלין פנינים עלאין קדישין - דלא יהא לון חולקא בהו. הדא הוא דכתיב "ורחוק מפנינים מכרה".
42b.10 רבי חייא פתח קרא אבתריה ואמר: "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר" (משלי לא, יא).
42b.11 "בטח בה לב בעלה" - דא קודשא בריך הוא, דבגיני כך מני לה על עלמא לאתדברא עלה. כל זיונין דיליה אפקיד בידהא וכל אינון מגיחי קרבא. ועל דא "ושלל לא יחסר".
42b.12 רבי יוסי פתח קרא אבתריה ואמר: "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה" (משלי לא, יב).
42b.13 "גמלתהו טוב" - היא זמינת טב לעלמא. זמינת טב להיכלא דמלכא ולבני היכליה. "ולא רע" - בגין דכתיב "ועץ הדעת טוב ורע" (בראשית ב, ט). 'טוב' אימתי? בזמנא דאינון "ימי השמים" נהרין עלה ומזדווגן עמה כדקא יאות. דאינון "ימי חייה". בגין דעץ החיים שדר לה חיים ונהיר לה, ובההוא זמנא "גמלתהו טוב ולא רע".
42b.14 אמר רבי אבא שפיר הוא! וכלהו קראי בכנסת ישראל אתמרו!
42b.15 "אשה כי תזריע" (ויקרא יב, ב).
42b.16 תנינן: "אשה מזרעת תחלה יולדת זכר".
42b.17 רבי אחא אמר: הא תנינן דקודשא בריך הוא גזר על ההיא טפה אי איהו דכר אי איהי נוקבא - ואת אמרת "אשה מזרעת תחלה יולדת זכר"!?
42b.18 אמר רבי יוסי: ודאי קודשא בריך הוא אבחין בין טפה דדכורא ובין טפה דנוקבא! ובגין דאבחין ליה - גזר עליה אי להוי דכר אי נוקבא!
42b.19 אמר רבי אחא: "וילדה זכר" - וכי כיון דמזרעת יולדת דכתיב "וילדה"?! האי קרא הכי מבעי ליה: "אשה כי תהר וילדה זכר"!? מהו "כי תזריע וילדה"?
42b.20 אמר רבי יוסי: אתתא מן יומא דאתעברת עד יומא דיולדת - לית לה בפומא אלא ילידו דילה אי להוי דכר. ועל דא "אשה כי תזריע וילדה זכר":
42b.21 "אשה כי תזריע" (ויקרא יב, ב).
42b.22 רבי חזקיה פתח: "מה רבו מעשיך יהוה" (תהלים קד, כד) - כמה סגיאין עובדוהי דמלכא קדישא בעלמא!
42b.23 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
42b.1 בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי. דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי. דִּכְתִּיב, (דברים ד׳:ל״ג) הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים וְגוֹ'.
42b.2 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת. אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכָּבִי אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ, דִּיְהֵא מִזְדְּוַּוג עַמִּי לְמֶחְדֵּי לִי, וּלְבָרְכָא לִי, בְּחֵידוּ שְׁלִים. דְּהָכִי תָּנֵינָן דְּמִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה צַדִּיקִים יַרְתּוּ יְרוּתַת אַחֲסַנְתָּא קַדִּישָׁא, וְכַמָּה בִּרְכָאן מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא.
42b.3 רִבִּי אַבָּא הֲוָה אָזִיל לִכְפָר קַנְיָּא, (ס"א בפרקמטיא) לִמְעַרְתָּא דְלוּד. וַהֲווּ עִמֵּיהּ רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב, (משלי י״ב:ד׳) אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וְגוֹ'. אֵשֶׁת חַיִל, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה. אִלֵּין (נ"א דא מהימנותא דשאר) עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יָכִיל לְמִסְבַּל לוֹן בְּעָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא כ׳:כ״ג) וָאָקוּץ בָּם. כְּהָנֵי קוֹצִין וְגוּבִין דְּדַחֲקִין לֵיהּ לְבַּר נָשׁ וְלָא יָכִיל לְמִסְבַּל לוֹן. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָכִי הוּא וַדַּאי, אֵשֶׁת חַיִל, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהִיא גְּבִירְתָּא מִכַּמָּה חַיָּילִין וְכַמָּה מַשִּׁרְיָין דְּמִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא, עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, וְכֹלָּא חַד. (ל"ג וכו' אשת חיל דא כנסת ישראל דהא בזווגא דמלכא אפיקת כמה חיילין כמה משיריין כמה צדיקים בעלמא וכלהו אקרון בנים לקודשא בריך הוא ולכנסת ישראל כמה דכתיב (דברים י״ד:א׳) בנים אתם ליי' אלהיכם.) עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אָמַר רִבִּי אַבָּא כָּל חַד לֵימָא מִלָּה, בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
42b.4 רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר. (משלי ל״א:י׳) אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אֵשֶׁת חַיִל, כְּמָה דְּאַמָרָן. מִי יִמְצָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. (ל"ג מי ימצא לאגחא ביה קרבא) מִי יִמְצָא, מַאן יִזְכֶּה לְמֶהֱוִי בֵּהּ בִּשְׁלִימוּ, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא עִמָּהּ תָּדִיר.
42b.5 וְרָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ, מִכְרָהּ, מִקְחָהּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, לְכָל אִינּוּן דְּלָא אִתְדַּבְּקָן בָּהּ בִּשְׁלִימוּ, וְלָא שְׁלֵמִין בַּהֲדָהּ, הִיא מָכְרָה לוֹן וְאַסְגְּרָא לוֹן בִּידָא דְּעַמָמִין אָחֳרָנִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמואל א י״ב:ט׳) וַיַּעַזְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְיָ' וַיִמְכּוֹר אוֹתָם בְּיַד סִיסְרָא. וּכְדֵין כֻּלְּהוּ רְחִיקִין מֵאִלֵּין פְּנִינִים עִלָּאִין קַדִּישִׁין, דְּלָא יְהֵא חוּלָקָא בְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְרָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
42b.6 רִבִּי חִיָּיא פָּתַח קְרָא אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּבְגִינֵי כַּךְ מָנֵי לֵהּ עַל עָלְמָא, לְאִתְדַבְּרָא עָלָהּ, כָּל זִיּוּנִין דִּלֵיהּ אַפְקִיד בִּידָהָא, וְכָל אִינּוּן מַגִּיחֵי קְרָבָא, וְעַל דָּא, וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
42b.7 רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח קְרָא אֲבַתְרֵיהּ, וְאָמַר, גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ. גְּמָלַתְהוּ טוֹב, הִיא זְמִינַת טָב לְעָלְמָא, זְמִינַת טָב לְהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא וְלִבְנֵי הֵיכָלֵיהּ. וְלֹא רָע. בְּגִין דִּכְתִּיב, (בראשית ב׳:ט׳) וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, טּוֹב אֵימָתַי, בְּזִמְנָא דְּאִינּוּן יְמֵי הַשָּׁמַיִם, נָהֲרִין עָלָה, וּמִזְדַּוְּוגַן עִמָּהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, דְּאִינּוּן יְמֵי חַיֶּיהָ. בְּגִין דְּעֵץ הַחַיִּים, שָׁדַר לָהּ חַיִּים, וְנָהִיר לָהּ. וּבְהַהוּא זִמְנָא גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלָא רָע. אָמַר רִבִּי אַבָּא שַׁפִּיר הוּא, וְכֻלְּהוּ קְרָאֵי בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמָרוּ.
42b.8 (ויקרא י״ב:ב׳) אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ. תָּנֵינָן, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר. רִבִּי אֲחָא אָמַר, הָא תָּנֵינָן, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזַר עַל הַהִיא טִפָּה, אִי אִיהוּ דְּכַר אִי אִיהִי נוּקְבָּא, וְאַתְּ אַמְרַת אִשָׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַבְחִין בֵּין טִפָּה דִּדְכוּרָא וּבֵין טִפָּה דְּנוּקְבָּא, וּבְגִין דְּאַבְחִין לֵיהּ, גָּזַר עָלֵיהּ, אִי לִהֱוִי דְּכַר אוֹ נוּקְבָּא.
42b.9 אָמַר רִבִּי אֲחָא, וְיָלְדָה זָכָר, וְכִי כֵּיוָן דְּמַזְרַעַת יוֹלֶדֶת, דִּכְתִּיב, וְיָלְדָה (אלא), הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, אִשָׁה כִּי תַּהַר וְיָלְדָה זָכָר. (ס"א תזריע ויהיה זכר) מַהוּ, כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִתְּתָא, מִן יוֹמָא דְּאִתְעַבְּרַת עַד יוֹמָא דְּיוֹלִדַת לֵית לָהּ בְּפוּמָא, אֶלָּא יְלִידוּ דִּילָהּ אִי לִהֱוִי דְּכַר, וְעַל דָּא, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר.
42b.10 אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (תהילים ק״ד:כ״ד) מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ'. כַּמָה סַגִּיאִין עוֹבָדוֹהִי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא בְּעָלְמָא, מְתַל לְבַּר נָשׁ דְּנָטִיל בִּידוֹהִי כַּמָה מַקְטוּרִין כַּחֲדָא, וְזָרַע לוֹן בְּזִמְנָא חֲדָא, וּלְבָתַר נָפִיק כָּל חַד וְחַד בִּלְחוֹדוֹי. כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבִיד עוֹבָדוֹהִי בְּחָכְמָה, וּבְחָכְמָה נָטִיל כֹּלָּא כַּחֲדָא וְזָרַע לוֹן, וּלְבָתַר נָפְקוּ כָּל חַד וְחַד בְּזִמְנֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ד:כ״ד) כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.